שאלה:
כבוד הרב, קודם כל אשרייך על כל זיכוי הרבים הנפלא והמדהים שאתה עושה - אשרייך וטוב לך.. עכשיו לשאלתי, יש חבר אחד, אצלנו בפורום, שיש לו לא עלינו, נטיות הפוכות.. הוא בערך בין 14-15, אנחנו גרים בנתניה... האם יש איזה ארגון שעוזר לילדים במצב הזה? ומה אפשר לעשות בנידון? תודה רבה ותבורך בכל הברכות ...

תשובה:
צר לי מאוד לשמוע, אולם, אם אתה שואל אותי, אני לא מאמיןבזה,נדירים המקרים שבהם לאדם יש נטיותהפוכות, אבל בגלל הלגיטימיזציה שהתקשורת והסביבה נותנת לדבריםהאלה אנשים מנסים לחשוב שהם כאלה ומאמצים את העובדה שזו נטייתם, זה ממש שטויות, אם ה' יתברך ברא אותנו זכר ונקבהסימן שכך אנחנו צריכים לחיות ולהילחם עם עצמנו להיות כאלה ולא לנסות להיגרר אחרהלך הרוח הגאוותי הזה. ה' ירחם. זה מה שקורה שכולם חשופים להבלים לזוהמא ולטומאה, זה כמו עונש שהם מביאים על עצמם ואז מגיעים למשכב זכר וכל החיים צריכים להסתובב עם שקית בישבן שתספוג את הצרכים, אנשים שרגילים במשכב זכר בסופו של דבר מגיעים למצב שבו הם לא שולטים על הסוגרים של פתח אחורי ועליהם ללכת עם טיטול כעבור כמה שנים, לא חבל? להשחית כך את הגוף? הרבה תפילות על החבר המסכן שיתחיל להילחם עם היצר התאוותני של העולם הזה ויתרחק מזה כמו מאש, הוא שפוי, הוא נורמאלי תחדיר לו את זה לראש ותקווה שהוא לא ילך שולל אחר מה שמכתיבים בתקשורת. נדירים הילדים שנולדים כאלה, העולם פשוט הפך את הדבר לנורמאלי אז אנשים לא מתביישים לחשוב כך ולאמץ את התופעה. חבל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלהאימי ע"ה נפטרה לפני שלושה חודשיים אני מקפיד לומר קדיש יתום במיניינים בכל שלושת התפילות כל יום . לפעמים אני גם עומד מול התיבה כש"צ למרות זאת קשה לי מאד להתמודד עם חסרונה . יש איזה דרך שאוכל אולי לחלום עליה וכך אוכל לדעת אם אמנם כל התפילות כן מסייעות לה בעולם הנשמות ? אני יודע שאסור לדרוש אל המתים . מה עושים ?

תשובה:
סגולה גדולה מביא הרב יהודה פתיה בספרו "מנחת יהודה - רוחות מספרות" לעשות תיקון נפטרים למת מספר פעמים עד שאחד מקרוביו (ובדרך כלל הוא נראה להכי קרוב אליו) יראה אותו בחלום זורח ושמח. ולכן טוב לחפש אחר תיקון נפטרים אמיתי ע"י תלמידי חכמים כמו בישיבת אור דוד של הרב דניאל זר שליט"א.
אולם בספרו הוא מספר ששאל נפטרים האם הקדישים עוזרים להם, והם ענו לו שכיוון וילדיהם מחללי שבת הם לא מועילים להם ורק בזמן הקדיש יש להם מעט מנוחה אבל לא מוציאים אותם מכף הקלע.
ולכן צריך להתחזק בשמירת שבת ולומר את הקדיש בכוונה גדולה, והכרנו מישהו פשוט אבל שהיה אומר על אביו בשנה הראשונה קדישים בכוונה גדולה ואביו נגלה אליו בחלום זורח ומאושר, אשרי חלקו. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איפה אני יכולה לעשות תיקון נדה ואיך?

תשובה:
אחים יקרים, במקום לחפש תיקון לכל מיני חטאים, קודם כל תתייצבו , תראו שאתם מצליחים לקבוע עיתים לתורה, לסור מרע ולעשות טוב ברמה הבסיסית ובע"ה לאט לאט תתקדמו ותתעלו מבחינה רוחנית , אין טעם לערוך תיקונים קשים ומסובכים כל זמן שמחר מחרתיים אתם עשויים להיכשל בדבר שוב , כי אחרי שניים שלושה תיקונים את בד"כ מתייאשים ומאבדים את התקווה, לכן מייעץ רבי אליעזר פאפו להתחזק רק לאחר שאדם זכה ליציבות רוחנית, צניעות, קביעות עיתים לתורה, משפחה, רצינות, אחריות, כל זמן שאדם רווק, קשה לו מאוד להתייצב (אלא אם כן עלה לישיבה) כל זמן שנערה רווקה קשה לה מאוד להתייצב ולהמודד עם ניסיונות ופיתויים (אלא אן כן היא עלתה למדרשה) לכן במקום לחפש תיקונים, כרגע לדעתי התיקון הטוב ביותר הוא, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד -  פשוט תקפידי על קריאת שמע שעל המיטה , תתחרטי בלב שלם על המעשה ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא, תמצאי מסגרת טובה ללמוד בה או לשמוע בה שיעורים (פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי מדרגתך ויכולותיך)
ובע"ה אחרי שתתחתני תלכי לרב גדול שימצא לך תיקון זה הכל.

אם את כבר נשואה ויציבה מבחינה רוחנית, את רשאית לגשת לרב גדול שיעזור, בינתיים את מוזמנת להיכנס לעמוד הבא ולקרוא קצת מה כתבתי בנושא: "תיקונים"

בכל מקרה צפי בקטע הבא עד הסוף ותביני מתי עושים תשובה ואיך עושים תשובה: "איך עושים תשובה" - אני בטוח שתביני הרבה דברים שלא הבנת עד כה, ברוכה תהיי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב, אני מנסה להתחזק... אני יכולה לשמוע שיעורי תורה וללכת לבית הכנסת ולשמור שבת וכו'...אבל אם אין לי מישהו קרוב לדבר אתו יום יום ושיתמוך בי ויעודד אותי, אז אני ילך לאיבוד... אני מוכנה להתאמץ ולהשתדל כדי להתחזק, אבל לא לבד, אני צריכה איתי מישהו שידחוף אותי קדימה.... אפילו רק כדי לדבר איתו כל יום, אני רק צריכה שמישהו יקשיב לי ויבין אותי... ואין לי מישהו כזהה, מבין? ולבד זה קשה לי...אז מה אני יעשההה?? אין לי עם מי לדבר... ואני צריכה מישהו שיקשיב לי על בסיס יומי... אחרת אני אמעד...מה אני יעשה? תודה!

תשובה:
את לא צריכה מישהו, את צריכה מישהי ! את יכולה למצוא מישהי שתהיה איתך אם תהיי במסגרת של בנות שלומדות ואם אין לך את האפשרות הזאת אשתי תתן לך מספר פלאפון של חברותא, שתוכלי לדבר איתה על בסיס קבוע אם תרצי, אבל תנסי קודם לחפש מישהי דתיה ללמוד איתה בקביעות. צפי בקטע הבא: "לבד" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב.. לצערי הרב אתמול נכשלתי עם גבר נשוי, אני אישה נשואה....זה התחיל עם שיחה בפייסבוק. נדלקנו אחד על השני בתמונות ומשם זה הוביל לפגישה. חשוב לי לציין שמטרתי בפגישה הייתה אך ורק על מנת להשלים לי את החסרים שבעלי אינו נותן, כמו תשומת לב, אוזן קשבת. והוא לצערי הרב פיתה אותי , ו... (בקיצור דברים שהצניעות יפה להם) אני פשוט מיואשת. אני חושבת שאין כל תקנה. אני אוהבת את בעלי ואני מתחרטת ולא אעשה זאת יותר אקבל עליי תשובה. תציע לי מה לעשות? כי אני בדכאון...רע לי עם המעשה שעשיתי.

תשובה:
שלום וברכה , קראתי את מכתבך ופשוט הזדעזעתי , התביישתי בשבילך והצטערתי עבורך , אני מבין שבעלך לא ממש מספק מענה הולם לצרכיך ולא ממש מרעיף עליך חום ואהבה , אבל מכאן ועד להרס התא המשפחתי ולעבירות כל כך חמורות הדרך רחוקה.
לכן אני ממש מציע לכולם להיזהר ולהישמר מן הפייסבוק המסוכן וההרסני הזה , בני נוער לא מבינים עדיין כמה משפחות נהרסו והתפרקו רק בגלל המחשבים האלה.

אני לא חושב שחום ואהבה מגברים זרים זה הפתרון
לדעתי הפתרון הוא לפתוח את הנושא לדיון רציני !

היית צריכה לשתף את בעלך ברגשות שלך ולא לשתף גבר נשוי רגשות שלך , לצערי הרב את לא הראשונה ולא האחרונה שמתמודדת עם בעל שלא יודע לפרגן ולתת תשומת לב , אבל ברוב המקרים שאני מכיר , בנות שנאפו או הכשילו גברים אחרים , נאלצו לשלם מחיר כבד , לפעמים זה גרם להם לאבד את המשפחה שלהם , את האמון את הילדים והכי כואב את שפיות הדעת !

לכן מה שאני מציע לך לעשות כרגע , במיוחד לאור העובדה שמדובר במקרה לא פשוט
זה לגשת לרבנות באיזור מגורייך , או לשלוח שאלה בעילום שם לרב מוצפי ולברר היטב מה עליך לעשות , אני לא יכול לפסוק לך במקרה הזה כי אני לא פוסק ויש כאן אחריות כבדה , , , עשית מעשה לא פשוט ועליך לקחת בחשבון שיהיו לו תוצאות . . .

המזל היחיד שלך הוא שה' רחמן ולכל עבירה יש תשובה
אני בטוח שיש תשובה לכל דבר , אבל במקרה שלך את התשובה ידע רק דיין בבית דין רבני , לי אין מספיק כח כדי להתיר אשה לבעלה

לסיכום: זה מה שקורה כשיש בבית פייסבוק ! לצערנו... אל תצפו להצליח לשמור על שפיות ולהקים בית כשר וטהור כשכל המרכיבים שלו מובילים לפריצות וזימה , פייסבוק , טלוויזיה , מחשב פרוץ , אייפנים , סרטים לא צנועים אינטרנט לא כשר
בכל מקרה , ברגע שהייתה ביאה , זה כבר לא פשוט ויש לזה השלכות כבדות משקל.

להלן תגובות נוספות בנושא יחסים בין אישיים ונאמנות 
א) תגובות בנושא "גבר נשוי"
ב) תגובות בנושא:"אשת איש"
ג) תגובות בנושא: "בגידות"

שלח לחבר קריאה בניפרד