שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לגבי מה שכתוב בתורה על איסור נגיעה הפסוק שאתה מביא "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב" ומזה אפשר ללמוד שאם אישה היא לא נידה אז אפשר להתקרב אליה כי כתוב רק אישה בנידה לא תקרב אז השאלה היא האם אישה שלא נידה האם איסור נגיעה חל גם עליה?

תשובה:
כל אשה היא בחזקת נדה עד שתטבול במקווה טהרה כדת וכדין
ולימדונו חז"ל שלפני חתונה , כל מימות שבעולם לא יטהרו אותה ולא יועילו לה.
לקריאת תגובה דומה בנושא לחץ כאן: "מותר לקיים יחסי אישות עם רווקה שטבלה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני בת 18 וחצי רווקה, לפני חצי שנה עברתי הפלה כי לא ידעתי אך להתמודד עם זה בעיקר כי פחדתי, היום חצי שנה אחרי ההפלה כבר התחלתי שירות לאומי והמשכתי הלאה, אבל שום דבר שאני עושה לא מסתדר לי,העיפו אותי מהשירות מספר פעמים, נכנסתי לחובות של סכומים גבוהים שנערה בגילי לא אמורה להכנס, מה שאני מנסה להגיד זה שכל דבר שקורה איתי בחיים פשוט לא מצליח לי. האם זה קשור להפלה? והאם אני צריכה לבצע תיקון?

תשובה:
אחותי היקרה, הפלה היא אכן דבר חמור ביותר , אבל אני חושב שהלחץ הנפשי שלך והצער שיש לך כתוצאה מהעובדה שעשית הפלה , משפיעים לך מאוד על הנפש ואת מקשרת כל דבר שקורה לך להפלה וזו טעות לדעתי.

אני באופן אישי חושב שהעובדה שהעיפו אותך מהשירות לא קשורה להפלה , היא קשורה לסיבה שבגללה "העיפו" אותך מהשירות , תנסי לשבת עם עצמך ולחשוב מה גרם להם להעיף אותך , במקום לחשוב רק על הסיבות המיסטיות הלא טבעיות.

העובדה שנכנסת לחובות כנראה נובעת מהתנהלות לא תקינה שלך בכל מה שקשור לכספים \ עבודות \ בזבוזים וכל מה שקשור לזה. לכן אני חושב שמן הראוי שתתייעצי עם מישהי בוגרת חכמה שמכירה אותך ועשויה לעזור לך , את תתביישי לספר לה מה עובר עליך , ואל תספרי לה על ההפלה , זה לא אמור להיות קשור , תדברי איתה אך ורק על הבעיות הכלכליות שלך ועל העובדה שכל הזמן מעיפים אותך מהשירות זה הכל

בנוגע להפלה שעשית , זו באמת בעיה , אבל אני מאמין שלא רצית לעשות את ההפלה פשוט לא הייתה לך ברירה , אין לי ספק שבשמים יתחשבו בזה , כי לא הייתה לך ברירה ובעיקר כי היית לחוצה ומפוחדת ולא פעלת מתוך שיקול דעת. מצד שני עבירה היא עבירה וצריך לטפל בה , בדיוק כמו אדם שבטעות נפלט לו כדור מנשק דרוך שפגע בחברו , גם אם הוא היה בלחץ וגם אם הוא היה מפוחד , אי אפשר להתעלם מהעובדה שחבר שלו נפגע מזה או ניזוק באורח קל \ בינוני או קשה וצריך לטפל בו והאחריות חלה על הצד שגרם לנזק (האחריות חלה על הצד שביצע את העבירה) , אל תחשבי לרגע שלגבר שהיה שותף לעבירה אין חלק בזה , גם הוא צריך ליתן את הדין על הנזק שהוא גרם לך , אבל את צריכה ליתן את הדין על הנזק שגרמת  לעובר. לכן...

א) ברגע שתהיה לך אפשרות (כרגע אין לך אפשרות כי את בחובות) תקבלי על עצמך
    לעשות הוראת קבע לארגונים שעוסקים בהצלת נפשות , כמו ארגון "אפרת" וכיוצב'
    כך שמעתי מגדולי דור שהורו לנשים שעשו הפלה לעשות , בלי קשר ראוי שתעשי על
    זה תשובה ולא תשובי על המעשה הנורא ומכאן ולהבא תקבלי על עצמך לשמור
    נגיעה ולא להיכשל אפילו בנגיעות פשוטות , אחרת את עשויה למצוא את עצמך שוב
    נכשלת בביאות אסורות ובהפלה ח"ו. (למרות הקושי שבדבר אם את רוצה תשובה
    זו תהא תשובתך , לשמור נגיעה ולחיות על פי ההלכה ולא ע"פ התאווה)

ב) תבטיחי לה' יתברך שאחרי החתונה תשמרי על טהרת המשפחה ולפני החתונה
     תעשי הדרכת כלות טובה שבה יסבירו לך כמה חשוב לשמור על טהרת המשפחה.

ג) עד שיתאפשר לך לעשות הוראת קבע לארגון שמציל נפשות , אני מציע שתעזרי
    לבנות אחרות להינצל ממצבים קשים ותקראי תגובות שכבר כתבתי בנושא זה.
   
שאלות ותשובות שעשויות לעזור לך בנושא:
א) מה התיקון להפלה? עשיתי הפלה ואני ממש ממש מצטערת !
ב) מקבץ תשובות בנושא הפלה לקריאה חופשית - קריאה נעימה





שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, יש לי שאלה שמאד חשובה לי. אני בחורת סמינר ויש לי קשר עם בחור ישיבה. בעקרון, אנחנו בגיל של חתונה אבל אני לא רוצה להינשא לו כיון שהוא ברמה רוחנית פחותה ממני. הוא כן רוצה שנתחתן. אנחנו לא שומרים נגיעה. אין לי מושג מה לעשות!! אשמח לשמוע את עצתך בנושא, אנו בקשר כבר 4 וחצי חודשים, בתחילה הקשר היה ללא רגשות ואחרי שבועיים האהבה התפתחה. אף אחד מבני המשפחות לא יודע על הקשר ואבוי לנו אם ידעו. אגב כך, אני בחורה בת 20 שזה אומר שעברתי את גיל הטיפש עשרה.. תודה רבה!

תשובה:
אחותי היקרה, עם כל הכבוד לך, אם את בוגרת סמינר איך את מסוגלת לצאת עם בחור ישיבה שלא שומר נגיעה? איך בחור ישיבה לא חושש מאיסור כרת? לבחור כזה את קוראת בחור ישיבה? אם הוא היה מתחזק וקשה לו עוד הייתי מבין,אבל בחור ישיבה שנכשל באיסורים שהגמרא כתבה עליהם שהם בחינת: "יהרג ובל יעבור" ??? גמרא במסכת  סנהדרין דף עה' עמוד א , גמרא במסכת פסחים דף כה' עמוד ב', כמו כן איך את בתור בוגרת סמינר לא חוששת להכשיל בחור ישיבה בנגיעות אסורות ??? זה מה שמלמדים אתכם בסמינר? מה ההבדל בינך לבין בחורה חילונית שמאפשרת לחבר שלה לגעת בה? איפה הכבוד שלך? לדעתי 'כדאי לך להתרחק ממנו ולהוכיח אותו על מעשיו, אחרת הוא ייכשל גם עם נערה אחרת ויגרום לחילול שם שמים נוסף, כרגע שניכם גורמים לחילול שם שמים ואם אי פעם יצא מהקשר הזה משהו הרי שהיסוד של הקשר היה פגום וכאשר היסוד פגום אי אפשר לבנות קשר יציב, חבל. או שתשמרו נגיעה ותעשו מיד תשובה על החטא הנורא הזה, או שתיפרדו ותסבירי לו שאת מחפשת בחור אמיתי ולא שחקן צבוע שנראה כמו בחור ישיבה ומתנהג כמו בחור ברחוב. זיכרי ! אם הוא מסוגל לשקר על הרב שלו ולבגוד במסורת אבותיו ובמלך מלכי המלכים לפני החתונה, מה יהיה אחרי החתונה? אם במלך מלכי המלכים הוא בוגד מי את שהוא לא יבגוד בך אחרי החתונה, בחור כזה רק העיד על עצמו שהוא שקרן ! בוגד ! וצבוע ! אל תצאי עם בחורים "חפיפניקים" תחפשי בחור רציני, שלומד בישיבה רצינית, שיש לו רב רציני ! בהצלחה. (צפי דחוף בקטע הבא: "איך להינצל מגברים שרוצים לנצל אותי". שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב... גנבתי בתי מזוזות מהודרים... ואני מצטערת על זה מעומק ליבי.. זה היה מזמן ואני לא זוכרת מאיפה גנבתי... איך אני יכולה לכפר על העבירה החמורה הזאת ואם יש דרך שאני יוכל להשתמש בהם כי באמת חבל עליהם ובמיוחד לרגל העובדה שאני לא זוכרת לאיזה חנות הם שייכים ונראה לי שחבל ואף אסור לזרוק דברים שכאלה אני מוכנה לתרום צדקה כמה שצריך לכל מקום... ולעשות מה שצריך העיקר שאני יכפר על העוון הזה!!!

תשובה:

 אחותי היקרה, זה מה שתעשי כרגע ובע"ה אני מאמין שיכופר לך.

הקדמה: אם את כן יודעת מהיכן גנבת אותם , את חייבת להחזיר אותם לאותו מקום.
רק אם את באמת לא יודעת מהיכן גנבת אותם ואין באפשרותך להחזיר את הגניבה לבעליה , תעשי תשובה אמיתית (וידוי, חרטה, קבלה לעתיד) ותתרמי אותם לצדקה.

א) את בתי המזוזות תתרמי לעניים יראי שמים , או למקומות ציבוריים (כמו הכותל)
ב) את העלות של בתי המזוזות (תשאלי בערך מה שוויים) תתרמי לצדקה 
ג) תבקשי  שזכות הצדקה תעמוד לאדם שממנו גנבת את בתי המזוזות ותתכווני לכך
ד) תקבלי על עצמך לא לגנוב מאף אדם שום דבר (תשובת המשקל) 
ה) בשום פנים ואופן אל תשתמשי בהם בעצמך ! 
ו) תלמדי היטב את הלכות גניבה וגזילה (קישורים מצורפים לנוחיותך)
ז) תזהירי נשים אחרות לא לגנוב (תשובת המשקל)

אני מציע שתצפי בקטע הבא
ותביני עד כמה חמורה הגניבה 
ואיך עושים עליה תשובה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שבזכות  הקבלה שתקבלי  על עצמך , ה' יתברך יזכה אותך למחילה גמורה ולעולם לא תגנבי מאף אדם בעולם. תיקון נפלא לדבר עשוי להיות , לימוד של הלכות גניבה, אני מצרף שני קישורים ללימוד:

א) הלכות גניבה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
ב) הלכות גניבה - הרמב"ם

.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני גבר מבוגר נשוי עם ילדים. חונכתי וגדלתי כחילוני גמור וכך גם אשתי וילדי. עם זאת, מזה שנים ארוכות שאני חש בלבי אמונה עזה לשם ואף אהבה כלפיו. אני משתדל לאמור את מעט התפילות והברכות שאני יודע ומתאמץ לשמור על כשרות בבית. אשתי וילדי מתנגדים התנגדות עזה שנתקרב לדת ומפחדים מאוד ש"אחזור בתשובה". אינני רוצה לצערם ולכן אינני מתחזק יותר ואני משלים עם חילול שבת בבית ועוד דברים. המציאות הזו שורפת בנשמתי עד דמעות, אבל אינני רוצה לאבד את משפחתי. היש עצה עבורי?

תשובה:
אחי היקר, זו באמת סיטואציה ממש לא פשוטה, מה שהייתי מציע לך לעשות זה לנסות לקרב אותם בצורה הדרגתית בבחינת: "בתחבולות תעשה לך מלחמה" אל תיגש אליהם באופן ישיר , תקרב אותם בצורה חכמה ותאהיב עליהם את התורה.

איך עושים את זה?
א) תקרא בשבת סיפור יפה מאיזה עלון (בתקווה שאתם לפחות אוכלים יחד בשבת)
ב) תרכוש את ערוץ הידברות ותאפשר להם להיות חשופים לערוצים של קדושה ב-TV
ג) תשמש דוגמא אישית טובה (בית כנסת, תפילות, תפילין, שבת, לימוד)
ד) הייתי שמח אם היית מניח תפילין בנוכחותם , רק כדי לעורר מעט את סקרנותם.
ה) אל תכריח אותם לעשות שום דבר , פשוט תראה להם שאתה מאושר זה יועיל מאד

בנוגע לאשתך , זו באמת בעיה לא פשוטה , אני מאוד מקווה שהיא שומרת טהרת משפחה , אם לא , עליך לעשות שאלת חכם כי זה באמת מקרה לא פשוט וקטונתי מלפסוק בדבר , כי באמת שמדובר כאן בסוגייה עדינה וחשובה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) במי לבחור? באשתי ! או בדת? קרוע בין שתי עולמות
2) אשתי לא מוכנה לשמור שבת , אנחנו על סף פרידה.
3) אשתי לא מוכנה לחזור בתשובה איך מתמודדים?

לקריאת שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה הבאה , אין לי ספק
שתחכימו ותלמדו המון מניסיונות של אנשים אחרים,
קריאה נעימה ובשורות טובות לכל גולשי אורלנוער.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד