שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלוום כבוד הרב רביד!! התשובות והסירטונים שאתה מעלה פה ממש מחזקים אותי.. יצא לי השבוע לריב עם אמא שלי ממש רציני ואני לא יודעת איך לכפר עליו אני מודעת שפגעתי בה מאוד והורדתי אותה עד למטה בלי לראות בעיניים ואני מאוד מצטערת על זה כרגע אנחנו לא מדברות כבר יום וחצי וזה מאוד קשה לי , איך אני יכולה לכפר על המעשה שעשיתי? אמא שלי היא אישה אלמנה טרייה וזה ממש מציק לי על מה שעשיתי לה לא השתלטתי על עצמי!

תשובה:
אחותי היקרה, כיבוד הורים הוא אכן אחד הניסיונות הקשים , במיוחד אם אמא אלמנה , שהרי אמרה התורה: "כל אלמנה ויתום לא תענון" (שמות כב',כא') כדי לכפר על פגיעה בכבוד ההורים עלינו להתחזק יותר בכיבוד הורים. זה מה שתעשי כדי לכפר על החטא.

א. תקפידי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה (בווידוי באות צ' תכווני כשאת אומרת: "ציערנו אב ואם" שאת מצטערת על הפגיעה בכבוד ההורים) (בחודש ניסן לא אומרים וידוי וכן בשבתות וימים טובים)
ב. תתחרטי בלב שלם על המעשה הנורא שעשית ותגשי לאמא לבקש סליחה באמת.
ג. תלמדי כל יום 2 דק' על כיבוד הורים (עד שתסיימי פעם אחת את כל ההלכות)
ד. תראי את כל ההרצאות באתר על כיבוד הורים: "לצפייה לחצי כאן" כל יום קטע.
ה. תקראי תגובות שכבר כתבתי באתר בנושא, לחצי לקריאה:"כיבוד הורים"
ו. תקבלי על עצמך מכאן ולהבא להקפיד יותר בכיבוד אמך היקרה.

אני ממש מצטער לשמוע שאמא אלמנה, אבל אני מאוד מקווה שאחרי כל הצער שהיא עברה לפחות את תגלי קצת רגישות ותרחמי עליה (זיכרי! גלגל חוזר בעולם, אם לא תכבדי אותה סביר מאוד להניח שגם הילדים שלך לא יכבדו אותך) אני מברך אותך שתזכי לעשות תשובה על החטא שעשית ואני רוצה שתקראי כל יום פרק תהילים באתר להצלחת אמא שלך, תכתבי לנו את השם שלה בהקדשות מיד אחרי שתקראי את הפרק. אנחנו נברך אותה ונתפלל עליה, לקריאת פרק תהילים באתר לחצו כאן: "התהילים המחולק" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב,שמי אבישג אני בת 18 גיל קשה,אני בקשר עם בחור 3 חודשים(מכירים 4 שנים) התחלנו את הקשר בשמירת נגיעה ולפני מס' ימים נפלנו אבל חזרנו לעצמינו מיד. אבל עכשיו קשה לנו יותר.איך אנו יכולים להקל על עצמינו? שנינו מתחזקים ורוצים לשמור נגיעה, אך היצר הרע גובר לפעמים.לשאלתי השניה: התחלתי ללכת למדרה מס' פעמים והפסקתי.חבר שלי רוצה שאני אלך אך ממש קשה לי.כל פעם יש תירוץ אחר.האם יש לרב טיפ לתת לי שידחף אותי כן ללכת?אני רוצה לבנות קשר אמיתי עם אותו בחור,קשר לבית בישראל.ויודעת שכל טיפ מהרב יעזור.תודה מראש.

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שיש לך חבר , ההלכה לא מתירה לך להיות בקשר עם חבר כל כך הרבה זמן, דעי לך אחות יקרה, כשעוברים עבירה אחת השניה ממהרת לבוא, ברגע שעברת על ההלכה והתרת לעצמך להיות בקשר עם בחור, לפני שעלית למדרשה או התחזקת דיו כדי לדעת שתצליחי לשמור על עצמך, אזי העבירה השניה ממהרת לבוא, לכן נכשלת בשמירת נגיעה, אני תמיד ממליץ לתלמידות שלי לא להיכנס לקשר עם בחור כל זמן שהן עדיין לא מוכנות לכך, נערה שרוצה לצאת לשידוכים או להכיר בחור, צריכה לפחות שנה שנתיים של קביעות עיתים לתורה ורצינות (עם דעת תורה הגון וירא שמים) או לפחות שנה במדרשה, נערה שלא קובעת עיתים לתורה ולא הייתה במדרשה (חוזרת בתשובה) יהיה לה קשה מאוד לשמור נגיעה וסביר מאוד להניח שהיא תכשיל את הבחור בנגיעות אסורות ! אם מדובר בנערה דתיה מבית , שחונכה לשמרנות ויודעת לשמור על עצמה והבחור שאיתו היא יוצאת הוא בוגר ישיבה או בחור רציני שקובע עיתים לתורה, אולי הקשר היה "כשר" אבל אין לי ספק שהקשר שאת נמצאת בו כעת הוא לא קשר בריא עבורך , אני יודע שאת ממש אוהבת את הבחור ויש לך רגשות כלפיו, אבל אני חושב שאהבתך לבורא עולם צריכה לגבור על אהבתך הגשמית והרגעית, אם את רוצה להיות מאושרת , תעלי למדרשה (עם פנימיה) לא מדרשה אקסטרנית כי אז את פשוט בורחת ומפסיקה, תאזרי אומץ ותהיי רצינית, החיים הם לא משחק, לא תצליחי לשמור נגיעה כרגע , במיוחד לא עם בחור שכבר נכשלת איתו , את לא מלאך את אדם פשוט , אל תכניסי את עצמך לניסיונות ולבזיונות , תהיי רצינית ותעלי למדרשה זו העצה שלי, אפילו הבחור שמח שתעלי למדרשה , זה רק אומר שהוא בחור איכותי , אבל כרגע לא שייך שתצאו , תעשו הפסקה של כמה חודשים עד שתתחזקי , תדרשי ממנו לקבוע עיתים לתורה ורק בעוד מספר חודשים כשהרבנית תגיד לך שאת מוכנה לצאת לשידוכים תצאי , ראש המדרשה (הרב) ישוחח עם הבחור ויברר אם הוא מתאים לך, אם הוא ראוי לבת מלך כמוך ! בהצלחה וישר כח על ההתייעצות , חשוב שתמיד תקבלי עצה טובה ולא תסמכי על עצמך כי כשאת סומכת על עצמך , תראי לאן את מגיעה... אל תנסי להאשים את היצר הרע בטעויות שלך, אם היית רצינית לא היית מגיעה למצב של נגיעות אסורות איתו , את לא מספיק חזקה.
תקראי את הטיפים הבאים: "טיפים לשמירת נגיעה" ותצפי בקליפ הבא: "טיפים לשמירת נגיעה" . בהצלחה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני בת 16 וחצי וכשהייתי קטנה הייתי דתיה וחזרתי בשאלה בחודש האחרון התחלתי לחזור בתשובה לשמור שבת להתפלל את ברכות היום ותהילים.. אך עדין אני מרגישה מאוד רע עם עצמי וכל מה שאני עושה לא הולך לי האם זה בגלל משהו שעשיתי בעבר? שבת שלום ומבורכת.

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה יותר קשה לאדם שהיה דתי מלידה וחזר בשאלה לחזור חזרה, ישנה תחושה גדולה של "בגידה" , "צביעות" , "שקר" , אבל אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך , ברגע שתעשי תשובה שלימה , אני מאמין שבעזרת ה' הכל יסתדר , פשוט תהיי יציבה ואל תתנדנדי , כי גם בעיני החברה זה לא נראה רציני והתגובות המזלזלות מצד החברה עשויות לרסק לך את הבטחון העצמי , חבל.

אמשול לך משל ואני מקווה שאת חכמה ותביני לבד את המסר... 
איך היית מרגישה אם הייתה לך חברה ממש טובה שנתיים וכעבור שנתיים היא פשוט עזבה אותך וביזתה אותך , לעגה לך לפני כל החברות , התעלמה ממך , הכאיבה לך ואפילו סיפרה לחברות נוספות שאת סתם מעצבנת , כעבור חצי שנה או שנה שלימה
של ריחוק ביניכן , לאט לאט היא הבינה שאין חברה טובה יותר ממך , כל החברות האחרות לא מכבדות אותה כמו שאת כיבדת אותה , כל החברות האחרות לא היו נאמנות ומסורות כמו שאת היית , בקיצור רק אחרי זמן רב היא זכתה להבין עד כמה את חסרה לה ועד כמה היית חברה אמיתית שאין לה תחליף. היא החליטה לעשות מעשה.

יום אחד היא פשוט ניגשה אליך לפני כולם ושאלה: "את יכולה לסלוח לי?" , "אני רוצה שנחזור להיות חברות ! " , איך היית מקבלת אותה? האם היית מסכימה ברגע אחד לאפשר לה לחזור? או שהיית נותנת לה להבין שהיא פגעה בך ואי אפשר ברגע אחד לסלוח על השפלה וביזיון של כל כך הרבה ימים וחודשים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , ה' יתברך לא חבר  שלנו , הוא אוהב אותנו בכל מצב ומאפשר לנו להתקרב אליו ולחזור בתשובה בכל מצב , רק שלפעמים הוא פשוט רוצה שנלמד מהטעויות שלנו ונעריך את הדת והדרך הטובה ביותר להעריך באה לידי ביטוי במשפט הבא: "יגעת ומצאת תאמין" , או אם תרצי: "מה שבא בקלות הולך בקלות" , להבדיל אלף אלפי הבדלות , כשלגבר קשה להשיג אשה (כי היא קשה להשגה) הוא מעריך אותה יותר נמשך אליה יותר , היא מאתגרת אותו יותר ואם לאחר תקופה ארוכה של כיבוש הוא הצליח "לכבוש" את לבה , אני מאמין שהוא לא יוותר עליה בקלות , אבל אם ברגע אחד הוא זכה בה והוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי לכבוש את לבה.

לסיכום:
א) מה שבא בקלות הולך בקלות - אי אפשר להיות צדיק ברגע אחד.
ב) יגעת ומצאת תאמין - אם אדם רוצה להצליח הוא צריך למסור נפש ולהתייגע.
ג) כשנערה קשה להשגה מעריכים אותה יותר - גם התורה הקדושה קשה להשגה.
ד) כדי לזכות להיות בני תורה , צריך לעבוד על מידת הענווה , זה המפתח לשער.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) חזרתי בשאלה שלוש שנים ואני מפחדת מהעולם הבא שלי.
2) הרב רביד , אני דיי חדש באתר והאתר הזה נראה פשוט מעולה
3) אני שוקלת לעזוב את הדת קשה לי לבד מול כל החברות שמבלות ונהנות

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בן 17 ממשפחה חילונית, באיזור חילוני לגמרי כמעט. התחלתי להתחזק לפני שנה בערך, אני כבר שומר שבת, ציצית עוד דברים, אבל בזמן האחרון אני פשוט מתבייש במצוות ובגלל זה אני לא רוצה לעשות עוד מצוות, לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה או דתי, לא יודע למה אבל אני מתבייש שיחשבו שאני כזה, כל פעם אני מכחיש ואני אומר שאני סך הכל מתחזק, אפילו הרב והאלה בבית כנסת שהרוב מסורתיים אני לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה.

תשובה:

אחי היקר, היות ואתה מגיע ממשפחה חילונית וגר באיזור חילוני לגמרי, סביר מאוד להניח שתתבייש ותרגיש לא נעים, כי אין לך גיבוי, אין לך חברים טובים שיתחזקו איתך, לבד זה ממש קשה להתחזק, 
ברכות (סג:) ותענית (ז.) - "חרב אל הבדים ונואלו" - אמרו חז"ל בדים = בודדים.
אחיתופל מייעץ לדוד המלך: "יחדיו נמתיק סוד" - כמה חשוב ה-"יחדיו" ה-"ביחד"  
תענית (כג.)  אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: "או חברותא או מיתותא"

לכן אח יקר, מה שאני מציע לך לעשות כרגע, כדי לא לאבד את כל מה שזכית להרוויח בכבוד, את כל החשק והאורות שזכית לקבל כשהתחלת להתחזק לפני שנה, זה פשוט לקבוע עיתים לתורה בבית "מול המחשב" לצפות בשיעורי תורה" לקנות חכמה, להבין מה זה להיות יהודי דתי , ללמוד הלכות וגם קצת חסידות ואין לי ספק שאם תדבר עם ה' ותסביר לו שממש קשה לך, שאתה נמצא באיזור שבו כולם אנטי דת, כולם רחוקים, אתה ממש מרגיש בגלות, ה' יתברך יתן לך חכמה וכוחות מעל הטבע להתמודד עם הסיטואציות הלא פשוטות שאתה חווה, אבל אתה צריך להאמין בעצמך, ולא ליפול ולהתייאש, כרגע תמשיך לשדר עסקים כרגיל, אבל בבית בשקט, תעשה קידוש שם שמים, תניח תפילין בבוקר (במידה ויש לך תפילין) תקרא קריאת שמע לפני שאתה עולה לישון , ותמשיך לקבוע עיתים לתורה ולראות שיעורי תורה עד שתהיה שלם עם מה שאתה עושה ויום אחד תשים בגאון כיפה על הראש, כשתרגיש שלם אתה כבר לא תתבייש מאף אחד תאמין לי, בהתחלה אתה קצת חושש, שיחשבו שאתה לא יציב, פעם ככה פעם ככה,  אתה חושש מהתגובות, מהמשפחה , מהחברים , אף אחד לא אוהב שצוחקים עליו, לכן תחשוב שכרגע אתה בתוך "גולם" מתפתח להיות פרפר, רק כשהכנפיים שלך יהיו מספיק יציבות תפרוץ החוץ ותעוף מעלה מעלה אחי, בהצלחה.

צפה בקטעים הבאים ותבין על מה אני מדבר.
1. פרח של ילד חלק א'.
2. פרח של ילד חלק ב'.
3. אני מרגיש שאני לבד.
4. למה קשה לי - תשובה לכל השאלות.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מה התיקון למשכב זכור?

תשובה:

כך כתב רבי חיים ויטאל, בספר "עץ חיים", שער הכללים, פרק יא:
תשובה על חטא זה שיתענה רג"ל (233) תעניות.

כך מובא בילקוט מעם לועז בפרשת אחרי מות פרק  יח' פסוק כב'
ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה הוא, כאן מודיענו הכתוב עוון של משכב זכור
שהוא מתועב ביותר בעיני הקב"ה ועונשו סקילה, ותיקונו הוא לצום רל"ג תעניות כמניין זכור, אם רוצה בתיקון נפשו לבל יאבד.

עיין בתגובתי הבאה: "כל התיקונים + תיקון למשכב זכר"

שלח לחבר קריאה בניפרד