שאלה:
אם אני רוצה להתחתן ואין עלי אפילו שקל וההורים שלי יוכלו לעזור אבל לא כזה הרבה אני צריכה להתעקב אם החתונה כדי לחסוך איזה 60 אלף שקל ורק אז להתחתן?????? מה עושים כל הדתים כל הבנות מדרשה?אשמח לתשובה דחוף!

תשובה:
קודם כל ברור שחשוב שתחסכי קצת כסף לחתונה, בשביל להרוויח כסף צריך לעבוד מה את חושבת? שיושבים במדרשה והוא בא? צריך למסור נפש קצת בשביל הזוגיות הפרנסה ואיכות החיים, "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" אומר המדרש: "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" חייבים לעבוד, גם בנים וגם בנות (אלא אם כן ההורים יכולים לעזור ביד רחבה, אז לא חייבים לעבוד ואפשר לשבת ללמוד תורה)
בכל מקרה, את לא תאמיני איך ה' יתברך דואג לבנותיו, נכון שזה לא קל, נכון שזה מאוד מלחיץ, אבל כל כך הרבה בנות מספרות לאשתי איזה ניסים ה' עושה להן, בנות שבקושי היה להם לשלם למדרשה זכו לחתונות מפוארות, בנות שלא היה להם כסף לנס קפה בבוקר, זכו לחתנים יראי ה' וחתונות מכובדות ביותר ואפילו להסעה שתצא לאסוף את חברות שלהן, אם תלכי בדרך ה' לא תאמיני כמה ניסים תראי בעיניך, את פשוט צריכה בטחון מלא בה' יתברך ותראי ניסים בע"ה, אספר לך סיפור יפה: הייתה בת מדרשה שלא היה לה כסף לאוטובס כדי לנסוע מהמדרשה לבית (היא הייתה גרה במרכז) היא הייתה עובדת קשה כדי לשלם עבור המדרשה כי היא ידעה שזה הדבר הכי טוב בשביל היראת שמים שלה וכדי לזכות בבעל ירא שמים, ה' יתברך שמע את התפילות שלה ואסף את הדמעות שלה, אחרי שנה שלימה של בכיות ועבודות קשות, מסירות נפש שאין כדוגמתה היא זכתה לחתן ירא שמים מלומד שהמשפחה שלו מבוססת, הם שילמו על כל החתונה, קנו לכלה שמלת כלה יפייפיה, המדרשה שלחה לה אוטובוס מלא בנות לחתונה, הישיבה שלחה לחתן אוטובוס מלא בנים לחתונה וזו הייתה אחת החתונות היפות יותר שאני אישית זכיתי להיות בהם, אם תתחזקי בבטחון בה' יתברך לא תאמיני איזה טוב ה', תני לאחרים לצחוק וללעוג, את תסמכי על ה' ותראי ישועות בעינים פקוחות, אבל כדי לראות את צריכה ממש לבטוח באמת ולהאמין, קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת , אני מאחל לך כל טוב, אושר ועושר והרבה בטחון בה' בדור הקשה הזה, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני נשואה עם 3 ילדים חיי הנישואין שלי מפורקים מהתחלה , התחתנתי ללא אהבה בעלי היה בקשר עם בחורה צעירה כשהייתי בהריון אני איתו מתוך פשרה אך מאוהבת נואשות בגבר נשוי באותו מצב כמוני וגם הוא לא חטאנו עד הסוף אך התנשקנו המון, איך לתקן את זה ? האם כדאי להתגרש גם אם לא אהיה איתו? אני לא רואה את החיים שלי בלעדיו , אנא עזור לי

תשובה:
תאמיני באמונה שלימה שזה חלק מהתיקון שלך, אם תתגרשי יבוא לך צער ממקום אחר ח"ו, אין דבר כזה קשר מושלם, כל קשר מלווה בעליות וירידות, התאווה שיש לך כלפי הבחור הנשוי, נובעת רק מעצם היותכם אסורים, בחינת: "מים גנובים ימתקו" תמיד מה שאסור מעניין יותר מאתגר יותר, אבל אם הייתם מתחתנים וחיים, אין לי צל של ספק שגם ביניכם היו חילוקי דעות, מריבות ואולי אפילו בגידות, כמו שאת בוגדת בבעלך והוא בוגד באשתו, סביר מאוד להניח שגם בך הוא יבגוד ואת תבגדי בו, בכל מקרה את אסורה עליו והוא אסור עליך וכל רגע שאתם נכשלים את מושכת על עצמך קטרוג עצום וגוזרת על עצמך דינים קשים וייסורים, זיכרי: "סוף מעשה במחשבה תחילה" !

כרגע את עומדת בניסיון קשה, העבירות שאתם עוברים הן עבירות חמורות, גם נישוק קל שבקלים, הוא ניאוף גמור, רחמנא ליצלן, אמרו חכמים אפילו במחשבה אסור לנאוף על אחת כמה וכמה במעשים, נישוק וחיבוק הם אביזרייהו דעריות, רחמנא ליצלן, מה שאני מציע לך לעשות, זה להתפלל מעומק הלב בכיפור ולהזיל דמעות כמים לה' שיציל אותך מעומק הדין, כל יום בעשרת ימי תשובה הוא כנגד דיבר אחת מעשרת הדיברות, יום כיפור הוא כנגד לא תחמוד, אם תקבלי על עצמך תשובה גמורה ותקבלי בלב שלם לא לחזור על המעשה הנורא הזה, תהיה לך מחילה בע"ה, אם לא צר לי לאכזב אותך, אבל הצער ועוגמת הנפש שייגרמו לך מהחטא הנורא הזה, לא יהיה נעים בכלל...

תיכנסי לעמוד הבא: "ביקשת קיבלת" תקבלי על עצמך קבלה בצניעות ותמחקי את מספר הפלאפון של הגבר שאיתו את בקשר, אל תעיזי לחזור להיות איתו בקשר, אם תעמדי בניסיון הקשה הזה, תהיה לך כפרה, אם לא, חשוב שתדעי, ששום הנאה בעולם, שום נשיקה בעולם לא שווה שבגללה תתרחקי מה', תפרקי את המשפחה שלך ותסבלי ייסורים קשים ומרים שימרקו לך את החטא הנורא של הניאוף.

לקריאת תגובות נוספות לחצי כאן:
א) עונשה של נואפת
ב) שו"ת בנושא ניאוף
ג) שו"ת בנושא בגידה
ד) תיקונים לעבירות - לצפייה
ה) כל התיקונים - חומר לקריאה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
וואי הרב אני לא יודעת כבר מה לעשות עד שאני מצליחה להתחזק כולם יורדים בדת, אמא שלי שכל כך עזרה לי להתחזק היא מתחילה ללכת עם מכנסיים שעד עכשיו הייתה הולכת עם חצאיות אחי ירד לגמרי מהדת, חברה שלי עושה שטויות ולפעמים אני נגררת , חבר שלי לשעבר חופר לי שנחזור דיי הרב אני לא יכולה כברר אני מתפללת לאלוקים שיעזור לי ואני מרגישה בדיוק ההפך ממה שאני מבקשת קורה אני לא יכולה הכל נופל עליי בבום אחד הרב מה אני ייעשה כדי שאני לא יירד מהדת.. אני מרגישה שאלוקים עזב אותי..

תשובה:
קראתי את מה שכתבת ואני רואה שיצר הרע החליט להכריז עליך מלחמה עיקשת ! אני ממש לא מקנא בך את נמצאת באמת במצב לא פשוט בכלל שאני לא יודע אם אני בעצמי הייתי מחזיק בו מעמד, לכן אני רק רוצה לחזק את ידייך ולומר שאם למרות הכל תחזיקי מעמד, אין זכות גדולה מזו, תנסי תמיד לחשוב שיש אנשים שכל המשפחה שלהם לא שומרת תורה ומצוות ולמרות הכל הם מחזיקים מעמד ! אצלך הם מכבדים לפחות , זה גם משהו ! בכל אופן בזמן כזה קשה שגזירות כל כך קשות מרחפות מעל ראש העם היהודי, כשבפתח מלחמה לא פשוטה עם שנאה כוללת של כל העולם ומליארדי גויים שמשוועים למחוק את המדינה שלנו, לא נראה לי שכדאי לוותר על הקשר עם ה' יתברך , עכשיו את צריכה את ה' יותר מתמיד , תעשי כל מה שאת יכולה כדי לא לעזוב את היד מאביך שבשמים. ותצפי בקטע הבא: "זקוק לעזרה" ,"לעזוב את החבל" שלח לחבר קריאה בניפרד