שאלה:
לרב רביד שלום! ראשית אני חייבת לאמר שמאוד חיזק אותי התשובות שלך...ישר כח.ה' יברך אותך בכל הטוב שבעולם..שתזכה להיות שמח כל ימיי חייך..אמן..! אני בת 20 מתחזקת ב"ה,יש משהו שמטריד אותי זה המוות,אין לי שום דבר שמעביר לי תהרגשה הזאת וזה סיוט.אפי' שאני מתחזקת וחשבתי שזה יעזור..אשמח לקבל תשובה שתוריד לי תמחשבות הטורדניות האלו ..תודה מראש!

תשובה:
כבר אמר החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו" (קהלת, ז',א') המוות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי, המוות הוא סיום של עולם התיקון, העולם הזמני שהרבה מאיתנו חושבים שהוא העולם הקבוע , מי שקצת יתבונן על האסונות בעולם כולו, על הוריקנים שפוקדים יבשות שונות בכדור הארץ ומשחיתים מדינות שלמות וערים, מי שיתבונן בהרס שמסוגלת רעידה אדמה של כמה שניות לעשות, מי שרואה את התמונות המזעזעות של הרכבים שתלויים באוויר , של ספינות שנשברות כמו לגו , של רכבים ששטים כמו כלי צעצוע במים, על בתים שנופלים כמו דומינו , על כורים מאיימים ומסוכנים שמתפוצצים בינם לבין עצמם, רק מי שבאמת רואה מעבר לגשמיות הפשוטה מבין שהעולם הזה הוא בסך הכל תיאטרון בובות , עולם זמני, עולם של תיקון , עולם שברגע אחד יכול להיעלם ברגע שלא נלמד תורה ונקיים מצוות. כל מה שה' יתברך עושה בעולם זה אך ורק כדי שאנחנו נלמד מזה כדברי הנביא צפניה "אך תראי אותי תקחי מוסר".  (צפניה ג',ו'-ז')
"אין הקב"ה מביא פורענות לעולם אלא בשביל ישראל" , "הכרתתי גויים נשמו פינותם, אך אמרתי תראי אותם תקחי מוסר" - הכל בא כדי להכין אותנו לקראת הבאות ללמד אותנו שהעולם הזה זמני , שגם כאן אצלנו בישראל כך היה צריך להיות וה' ברחמיו מתאפק , מחכה שעוד יהודי יחזור בתשובה , עוד יהודי יתקרב ,,, ואז בקרוב ממש תבוא הגאולה , יבוא גואל צדק ! אבל מי שרואה את כל האסונות האלה ואין לו מושג שכל אלה רמזים מאת ה' , הוא פשוט ממשיך לשחק בפייסבוק ולהתעלם מכל האסונות של העולם , להתעלם מהרמזים ומהאותות שה' יתברך שולח לו וחבל. חכם עיניו בראשו, אי אפשר שלא לראות השגחה פרטית , ניסים עצומים. אין לך מה לחשוש מן המוות אם את שומרת תורה ומצוות, אם את הולכת בצניעות, שומרת נגיעה, ממי את מפחדת? גנב מפחד מהשוטרים, אבל מי שלא גונב לא מפחד להסתובב בסמוך לתחנת המשטרה. כך רשע מפחד ממידת הדין (מהמוות) אבל יהודי טוב וירא שמים שעושה רצון אביו שבשמים, לא צריך לפחד מאף אחד, "זכות אבותיו מסייעתו וצידקתו עומדת לעד"

בקיצור זה מה שתעשי כדי להינצל מן הפחד (כך גילו לנו חז"ל)
א. תקראי כל יום את פרק מ' ואת פרק קמה' בתהילים בע"ה. "לקריאה לחצי כאן"
ב. תביני שכל מה שה' עושה זה לטובה ואף אחד לא יכול להזיק לך: "הכל לטובה"
ג. בטלה מביאה לידי שעמום ושעמום מביא לידי חטא, אל תשתעממי, תעסיקי את עצמך
ד. תזכרי שבמילה דאגה חסרה האות ב' , מי שיש לו דאגה אין לו ב, אין לו ב=בטחון בה'
ה. תמשיכי לקבוע עיתים לתורה זה ישמור עליך מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה בע"ה.

זיכרי את דברי החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו"  - המוות הוא סוף של עולם זמני ותחילתו של עולם רוחני אמיתי , המוות בעולם הזה הוא לידה בעולם הבא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב ... אני בכיתה יב ולומדת בבית ספר חילוני .. ובמקביל אני במידרשה אקסטרני .. רוב הזמן אני עם החברות מהמידרשה .. ואני ממש רוצה לחזק את הבנות מבית הספר כואב לי לשמוע אותן מדברות בצורה זולה ... ואני ממש רוצה לעזור להן אבל כל פעם שאני מתקרבת כדי לעזור להן אני נופלת רוחנית ... בשמיעת לשון הרע ברכילות .. וכאילו יש לי רצון לחזור להיות ביחד איתן כמו לפני שהתחזקתי ... זה שאני לא מחזקת אותן ועושה קידוש ה' נותן לי הרגשה שאני לא עושה את רצון ה' בזמן שנשאר לי בבית הספר ... מה אני יכולה לעשות ?

תשובה:
להמשיך לאהוב אותן כי הן אחיות שלך, כל ישראל ערבים זה לזה כולנו אחים, כולנו קשורים בקשר דם, כולנו צאצאים של אברהם יצחק ויעקב וכולנו נזכה לראות עין בעין את הגאולה, התפקיד שלך זה לא להחזיר אותן בתשובה, זה פשוט להביא אותן איתך פעם אחת להרצאה או מפגש חברתי תורני נחמד שאת יודעת שהוא מצחיק ומדליק, לא להביא אותם לדברים המשעממים כי צריך שהן יתחברו לדת בצורה כיפית וחוויתית, הכל תלוי בך, אבל אל תעמיסי עליהן, פעם באף פעם תקחי אותם לשיעור או משהו, בצורה חכמה וספונטנית. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איפה אני יכולה לעשות תיקון נדה ואיך?

תשובה:
אחים יקרים, במקום לחפש תיקון לכל מיני חטאים, קודם כל תתייצבו , תראו שאתם מצליחים לקבוע עיתים לתורה, לסור מרע ולעשות טוב ברמה הבסיסית ובע"ה לאט לאט תתקדמו ותתעלו מבחינה רוחנית , אין טעם לערוך תיקונים קשים ומסובכים כל זמן שמחר מחרתיים אתם עשויים להיכשל בדבר שוב , כי אחרי שניים שלושה תיקונים את בד"כ מתייאשים ומאבדים את התקווה, לכן מייעץ רבי אליעזר פאפו להתחזק רק לאחר שאדם זכה ליציבות רוחנית, צניעות, קביעות עיתים לתורה, משפחה, רצינות, אחריות, כל זמן שאדם רווק, קשה לו מאוד להתייצב (אלא אם כן עלה לישיבה) כל זמן שנערה רווקה קשה לה מאוד להתייצב ולהמודד עם ניסיונות ופיתויים (אלא אן כן היא עלתה למדרשה) לכן במקום לחפש תיקונים, כרגע לדעתי התיקון הטוב ביותר הוא, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד -  פשוט תקפידי על קריאת שמע שעל המיטה , תתחרטי בלב שלם על המעשה ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא, תמצאי מסגרת טובה ללמוד בה או לשמוע בה שיעורים (פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי מדרגתך ויכולותיך)
ובע"ה אחרי שתתחתני תלכי לרב גדול שימצא לך תיקון זה הכל.

אם את כבר נשואה ויציבה מבחינה רוחנית, את רשאית לגשת לרב גדול שיעזור, בינתיים את מוזמנת להיכנס לעמוד הבא ולקרוא קצת מה כתבתי בנושא: "תיקונים"

בכל מקרה צפי בקטע הבא עד הסוף ותביני מתי עושים תשובה ואיך עושים תשובה: "איך עושים תשובה" - אני בטוח שתביני הרבה דברים שלא הבנת עד כה, ברוכה תהיי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קודם כל חשוב לי לומר שאני מודה לבורא עולם על כל הנסיונות הקשים שהוא מביא עליי ועל בני משפחתי וחלילה אני לא באה בטענות ומקבלת הכל באהבה. רביד..אני היחידה שחזרתי בתשובה שלימה מבני משפחתי..הרגשתי איך הכל משתנה לי לטובה וכבר השם העמיד אותי בנסיונות אם זה בבריאות בפרנסה ואפילו באהבה ותמיד נשענתי על השם יתברך ובטחתי בו שיעזור והכן הוא עזר. אבל אין ספק שהוא עכשיו מעמיד אותי בנסיון קשה במיוחד ולא רק אותי אלה את כל בני משפחתי. התחלתי לראות שהמשפחה שלי מתחילה לרצות לחזור בתשובה וכל יום שישי אני מעבירה להם בשולחן שבת שיעור תורה על פרשת השבוע ואין הרגשתי שאני זורחת ומאירה את כל הבית שלי ואז..היום חזרתי משעור תורה שלך אמא שלי הייתה ממש מדוכאת והיא סיפרה לי שהגננת (יש לנו ליד הבית גן ילדים) רואה את אחי הקטן בן 16 בסך הכל עומד בחלון מסתכל עלייה מפשיט את מכנסיו ופוגם בברית ועוד גילתה שהוא אפילו פעם אחת נכנס אל סבתא שלי וליטף את העוזרת שלה בזמן שהיא ישנה. אני מתביישת לרשום את זה זה מבייש אותי וכואב לי אמא שלי לא ידעה איפה לקבור את עצמה אבא שלי לא האמין וישר נשען על התירוץ הכי לא נכון "זה עכשיו אופייני לגיל שלו" מרוב בושה וכאב הוא מתכחש למצב. אמא שלי לא יודעת מה לעשות איתו אחי בעייתי בקושי לומד עושה מה שבא לו עכשיו מאוד קל לחפש אשמים ולהאשים אותם בחינוך הלא נכון שחינכו אותו אבל זה כבר לא יעזור אני עדיין נשענת על השם יתברך וסומכת עליו שיעזור לכן אני פונה אלייך כשליח שלו.. מה אני יכולה להציע להורים שלי? איך אני יכולה לעזור? אך אני יכולה להציל את אחי מאבדון מלהיות סוטה אם זה עכשיו ככה מה יהיה כשיגדל .. אך אפשר להציל אותו מהסטייה הזאת..זה אחי הקטן =(((

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה שמחתי לשמוע שהכל משתנה לטובה והמשפחה מתקרבת ליהדות, בנוגע למקרה המצער עם האח, זה באמת לא נעים אבל לצערי הרב אני לא מתפלא, היום בני הנוער הולכים לאיבוד, אין להם הכוונה, הם פשוט נהרסים מיום ליום, בגין חשיפה מוגברת לתכנים לא ראויים ברשתות התקשורת והמדיה, בתור אחות בוגרת הייתי מציע שתקבלי על עצמך את היוזמה להגביל את האינטרנט, לעשות אינטרנט כשר בבית, לדבר עם ההורים שאם יש להם כבלים שיחסמו תכנים לא ראויים ולא יאפשרו לילדים להיות חשופים לערוצים שבשעות הערב משדרים פריצות וזימה ללא ריסון וללא גבול, אני בטוח שזה יועיל מאוד גם לאח הקטן וגם לאביך היקר, עושה רושם שאמא שלך נפגעה מאוד מהמקרה, אבל אני חושב שכרגע במקום להיות עצובים מהמצב הנוכחי, ראוי לנקוט צעדים כדי לבלום הידרדרות נוספת במצבו של האח, אם יש לך אחים גדולים ראוי שהם ישמשו לו דוגמא אישית טובה, קחי אותו לשיחה על החיים ותדברי איתו סתם כך,, תוך כדי שיחה תשחילי מסרים חשובים שעשויים לנגוע בנקודות רגישות וחשובות אצלו, מעבר לכל ההשתדלות הגשמית, אין דבר נפלא יותר מתפילה להצלחתו, זיכרי ! כשסוטים מדרך התורה גם בני הבית סוטים לכל מיני כיוונים לא רצויים, אבא נכשל בעיניים, האח נכשל בכל מיני תאוות וסיטואציות מיניות, את לא הראשונה ולא האחרונה שמתמודדת עם מקרים לא ראויים, אמרתי את זה כבר בהרצאה שלי על "מיניות" ככל שסוטים יותר מדרך הישר, עשויים להתמודד עם סיטואציות ממש לא נעימות, כל מה שנותר לך לעשות זה להתפלל שאת תזכי להקים בית נאמן בישראל ולא תצטרכי להתמודד עם ילדים כאלה בעתיד, כולי תפילה שאחיך יחזור בתשובה שלימה ואת תזכי לקבל כוחות להתמודד עם הניסיונות הקשים. שלח לחבר קריאה בניפרד