להפיל את הילד או לא להפיל?
שירות לאומי - אחותי רוצה לעשות שירות לאומי בבית ספר לבנות מותר?
התשובות של הרב פשוט מדהימות !
אפשר לראות את הרשימה המעודכנת של מדור ביקשת קיבלת?
הרב תפרסם את השמות של מדור ביקשת קיבלת אני רוצה לבדוק אם זה רשם אותי
ביקשת קיבלת - הרב אני חייב לבדוק אם זה רשם אותי או לא
קברי צדיקים - לא יודע זה נראה לי קצת מסחרה מהדת !
אחי היקר, בראש ובראשונה תודה רבה על ההערכה הרבה והמחמאות, אני באמת מבין אותך, לאדם מן השורה שלא בקיא בסוד הדברים , זה באמת נראה לא טוב, אבל כל מי שקצת למד את הנושא יודע עד כמה גדולה היא העלייה לקברות הצדיקים , גם אם לפעמים יש חנויות ובאסטות מסביב לציון , אז מה? בכל מקום של התקהלות יש באסטות ואנשים מחפשים לעשות מזה כסף זה אומר שהמקום לא קדוש? גם ליד נחלים ומפלים יש באסטות זה אומר שהנהר לא מדהים ביופיו? כבר גילה לנו דוד המלך עליו השלום: "טובתי בל עליך, לקדושים אשר בארץ המה" (תהילים' טז',ב',ג')
מסביר רש"י הקדוש: טובתי בל עליך: ,,לא בצדקתי אתה מטיב לי,,
לקדושים אשר בארץ המה: ,,אלא בשביל הקדושים אשר המה קבורתם בארץ,,
מקור לדבר ניתן לראות עוד מימי רבותינו הקדושים וכן בסיפורו של יוסף כשבקש לעלות לקבר אמו וכן בתקופת משה רבנו כששלח מרגלים לארץ "ויעלו בנגב ויבואו עד חברון" (במדבר, יג',כב') וכלב שפרש מעצת מרגלים והלך והשתטח על קברי אבות ואמר להם: "אבותיי, בקשו עלי רחמים מעצת מרגלים". וכן ראינו במסכת חגיגה כב' , שם סופר על רבי יהושוע שהשתטח על קברי בית שמאי וכן מצינו במסכת תענית כג' על רב מני שהשתטח על קבר אביו.
שער רוח הקודש דף כ'ח:
טוב ללכת על קברי הצדיקים ולהתפלל שם ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועים אלא רק לפרטים, הנה התפילות שאדם מתפלל עליהם יותר מתקבלות לפני ה' ויותר נשמעות.
בזוה"ק בפרשת שמות טז': מובא:
אלמלא תפילת המתים , לא היו החיים מתקיימים אפילו חצי יום"
כתב מהרי"ל (משנה ברורה, הלכות ראש השנה , תקפ'א סימן י'ז בבאר היטב)
וזה לשונו: "ויש מקומות נוהגים לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות ונותנים שם צדקה לעניים" וכתב בעל החפץ חיים במשנה ברורה: "דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפילה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מה' יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ויקיף הקברות. ויתן צדקה קודם שיאמר התחינות ואין ללכת על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד. וכן כתב האר"י ומהרי"ל והשל"ה הקדוש.
וכבר כתב רבי נחמן מברסלב:
"על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקב"ה עושה לו טובות אל על פי שאינו ראוי לכך" (ספר המידות ערך צדיק סעיף קעג')
וכן כתב "מגן האלף" (אריה ליב פרומקין) ממייסדי המושבה פתח תקווה.
זכות גדולה להשתטח על קברי הצדיקים וטוב ומועיל הדבר הזה , שעל ידי זה יכולים לזכות לתשובה שלימה ולהינצל מכל הצרות בגשמיות וברוחניות".
ומובא בשם הגאון מוילנא ("לשם" חלק ב')
עיקר השראת שכינה בדורותינו האלה – בקברי צדיקים"
וחייב כל אדם לדעת שעל כל קבר של צדיק שורה השארת נפשו כמבואר בכתבי האר"י הקדוש ועל ידי זה יכולים הכל להתתקן וכשבאים לקבר הצדיק ומשתטחים עליו נכללים בנפש הצדיק ועל ידי זה נתבטל הרע ומתכפרין העוונות , משום ששם במקום בו גנוז הצדיק זוכה כל אחד שירחמו עליו מן השמים וידונו אותו לכף זכות שבא לשטוח צרתו בפני ה' בזכות הצדיק.
כמו כן מסוגל מאוד קבר הצדיק לעורר את לב האדם ולהזכיר לו כמה הוא זמני בעולם הזה ולמרות שנפל למקום שנפל הוא שייך לזרע ישראל. (יורה דעה)
ומובא בזוהר הקדוש בפרשת אחרי מות דף עא: "דצדיקא שכיחי יתיר בהאי עלמא יותר מבחיוהי" כלומר: הצדיקים מצויים בעולם הזה אחר הסתלקותם יותר מאשר היו בחייהם ואולי יש רמז בדבר בחינת: "גדולים צדיקים במיתתם..." ברוך תהיה.
שלח לחבר קריאה בניפרדאני שונאת את האף שלי !
אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..
היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.
ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?
כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.
אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !
עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".
מקווה שתאהבי.. יום נפלא.
איך מתבודדים? זה נראה לי קצת מצחיק
ביטול חתונה - גיליתי שארוסתי לא שמורה
אני לא מצליח לגרום לבן שלי לחזור בתשובה מה אפשר לעשות?
שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.
נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...
אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.
אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?
החינוך מתחיל מגיל 0.
הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.
כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד
אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.
א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !
לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.
בעלי לא מוכן לשמור שבת בשום פנים !
קרי לילה = קשההה