שאלה:
אני נשואה כ- 4 שנים, בעלי מבית דתי ואני מבית חילוני , בזמן שבעלי מתארח אצל הורי הורי משתדלים ככל האפשר לשמור שבת כגון פלטה קידוש וכו... ובמהלך השנים שאנו נשואים הגענו להוריי אך דבר אחד מפריע מאוד ההורים שלי לא אוכלים ביחד בשר וחלב אבל הכלים מתערבבים ובעלי לא רוצה להגיע יותר לבית הורי דבר הגורם לוויכוחים רבים ביני לבין בעלי וביני לבין הורי מה לעשות ??? הגעה באמצע שבוע לבית הורי אפשרית אך מרחיקה אותי מאחיי שמתכנסים בשבת .. מה שאומר שלא אצליח להתראות עם אחיי

תשובה:
זו באמת מציאות לא נעימה ולא פשוטה, ואני מבין מאוד את העמדה של בעלך , אבל מצד שני אני ממש לא מסכים עם אופן הפעולה, לכן , זה מה שהייתי מציע שתעשו.
1) אם מדובר בכלי זכוכית תדיחי את הכלים ולבעלך לא תהיה בעיה לאכול בהם.
2) לדעתי בעלך צריך להבין שההורים שלך לא פחות חשובים מסכין ומזלג !
3) בכל מקרה אם אתם לא באים שבתות , תבואו לבקר יותר במהלך השבוע זה הכל.
4) תגידי לבעלך שבמקום לקרב את ההורים שלך , הוא מרחיק אותם וגורם לחילול ה'.

לדעתי הקפדה על כשרות הכלים היא דבר מבורך , אבל אני מאוד מקווה שבעלך אדם חכם ולא אדם עקשן שלא יודע להקשיב וללמוד , אם הוא יבחן את הנושא מכל הצדדים הוא יבין שבזה שהוא מרחיק אותך מהוריך , הוא גורם לרכילות , לשון הרע , שנאת חינם , חילול ה' , ריחוק של בני המשפחה מהדת , והדבר גורם להם לראות את הדת בצורה מעוותת , חשוב שבעלך היקר יבין שכלים לא פחות חשובים מהורים !
אם בעלך מתעקש ואינו מוכן להתפשר ולבוא לקראתך בנושא , אז לדעתי מן הראוי שהוא יבוא לבקר יותר במהלך השבוע , בנוגע לאחים שלך , לדעתי אתם צריכים לבקר אותם לעיתים תדירות יותר , או שפשוט תשכנעי את בעלך ע"פ מה שכתבתי לך צר לי.

לסיכום: אני חושב שאתם צריכים לבקר יותר את ההורים שלך ואת צריכה להיות מתווכת טובה יותר, להרגיע את הרוחות , לגרום לאהבת חינם בין הצדדים ולוודא שהאינטרסים של שני הצדדים ימולאו  ותאכלו רק בכלי זכוכית שעברו הדחה.

אני מצרף לך שאלות ותשובות דומות בנושא , קריאה נעימה.
א) בעלי לא אוהב את המשפחה שלי נמאס לי מהדת !
ב) ההורים שלי לא מקפידים על כשרות.
ג) האם מספיקה כשרות רגילה או שצריך להחמיר?
ד) אצל מי נהוג לעשות חג? בבית חמי או בבית הורי?
ה) להתארח או לא להתארח אצל הורים חילונים?
ו) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים !
ז) איך מתמודדים עם משפחה שלא שומרת כשרות?
ח) כיבוד הורים או כשרות הכלים מה אתה מציע כבוד הרב?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב.. אני יכולה לפתוח פייסבוק משלי ושאני ישים שם דברי תורה על שבת.. צניעות וכל זה בסטטוס? ולדבר עם חברות שלי קצת.. אבל עם בנים לא.. אז אני יכולה לפתוח פייסבוק לזיכוי הרבים? ואני לא ישים שם תמונות שלי ח"ו אלא ישים שם תמונות קודש [ספרי תורה ] זה ממש יחזק אנשים מה אתה אומר כבוד הרב?

תשובה:
פייסבוק זה יצר הרע גמור , זה ביטול תורה גמור , זו פריצות גמורה , זה בזבוז זמן אדיר , זה כל מה שבת מלך לא צריכה לעשות , אם גם ככה יש לך פייסבוק ואת לא מתכוונת למחוק אותו , ה' ירחם עליך לפחות תעסקי בזיכוי הרבים ובפרסום הרצאות , אבל מי שזכתה שלא יהיה לה פייסבוק וודאי שמעלתה גדולה יותר, אם לא פתחת אל תפתחי , אם כבר פתחת אני לא בא להתיר את השרץ , אבל במקום לשים שם פריצות , עדיף לשים שם קישורים לאורלנוער או לכל אתר בקדושה , קצת קשה לי עם העובדה שקדושה ופריצות יהיו באתר אחד ושמעתי גם שעשויה להיות עם זה בעיה הלכתית חמורה, במיוחד אם יש שם תמונות לא צנועות וכו',,, לכן שומר נפשו ירחק ! ה' יציל אותנו מהביטול תורה הזה... קשה מאוד לומר לבני הנוער למחוק את הפייסבוק, אבל יש כבר עשרות אלפי בני נוער שגולשים באורלנוער וצופים בהרצאות וקוראים שאלות ותשובות במקום לבזבז את הזמן היקר שלהם בהתכתבויות חסרות תכלית שגובלות בביטול תורה גמור ובבזבוז זמן אדיר, אני אישית חושב שהאינטרנט באופן כללי הרס את הנוער, יש בו יותר נזק מתועלת, אבל אדם חכם יכול לנצל אותו בתבונה ולהפיק ממנו גם תועלת רבה, אם היינו יכולים להחזיר את הגלגל אחורה ולבטל את כל האינטרנט אני הייתי הראשון שעושה את זה אבל היות ואני רואה את המצב הקשה של בני הנוער שכל היום גולשים באתרים לא ראויים, החלטתי לפתוח את אורלנוער כדי לנסות להציל כמה שיותר בני נוער אבודים שאין להם בכלל מושג מהי פרשת השבוע, מהי יהדות ומהי שבת קודש.
לפתוח פייסבוק כדי לזכות את הרבים , זה כמו לפתוח מועדון בלב תל-אביב או פאב עם מוזיקה לא כשירה ואוכל לא כשר ולפעמים גם ריקודים ופעם ב... מגיע מרצה לקרב את הנוער, זה לא שייך לדעתי, במקום של פריצות לא שייך לדרוש ! כמו שאף רב לא ידרוש במקום שיש בו פריצות , גם אנחנו צריכים ולהעדיף לא לפתוח פייסבוק. (אבל שוב, מי שכבר יש לו והוא לא מתכוון למחוק, לפחות שיפרסם קישורים לאתר) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד הריבים עם אמא לא מפסיקים, אני מרגישה כ"כ רע. אנחנו כל יום רבות, אני מקללת אותה וגם לפעמים מרביצה לה חזרה.. אני צועקת וצורחת קשה לי מאוד בכיבוד הורים! מה אני יכולה לעשות ? ואיך אני יכולה לכפר על מה שעשיתי כבר? אני מרגישה רע ורוצה שהיא תסלח ושהשם יסלח. אני מרגישה רע אני חייבת לעשות משהו עם זה!

תשובה:
בחיים שלך אל תעיזי להרים יד על ההורים שלך, זו עבירה שהתיקון שלה קשה מאוד, אל תעיזי לעשות זאת גם אם היא תאיים עליך ותזרוק עליך כיסאות, אל תגיעי למצב שאת מרימה על אמא שלך ידיים, דעי לך אחות יקרה למרות הניסיונות הקשים יש דברים שפשוט אסור לעשות ! חוק בל יעבור ! כתוב בתורה: "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת... וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת". עונשו של המקלל חמור יותר מעונשו של המכה, שהקללה מצויה יותר ויש צורך להזהיר עליה יותר, שהרי ידוע שמקלל אביו ואמו עונשו "סקילה" (זורקים עליו אבנים עד שמת) ועונשו של מכה אביו ואמו בחנק. "אביו ואמו קלל דמיו בו" לא רק שאסור לקלל את אבא, אפילו לומר את השם שלו בפניו אסור, יש אנשים שמעולם לא קראו להורים שלהם בשמם הפרטי, שלא לדבר על קללה או הכאה. מי שמקללאת אביו ואמו הוא בבחינת מנודה בשמיים ואין הקב"ה יכול לדור עמו.
שהרי בזמן שאדם מקלל אביו ואמו ומכה אותם, זה כאילו הקבה כופף את רגליו תחת
כסא הכבוד ואומר : אני השויתי כבודי לכבוד אב ואם ואילו הייתי אצל בן כזה כך היה עושה לי! לסיכום: כאשר אדם לא מסתדר עם אבא ואמא ומבזה אותם אומר ה' יתברך "טוב עשיתי שלא השרתי שכינתי בבית זה" אבל כאשר אדם מכבד את אביו ואמו ה' ישר משרה שכינתו בבית זה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לשאול שאלה שקשורה לברית קודש , תראה הרב , אני אדם נשוי יש לי שני בנים כרגע לא מעוניין להביא עוד ילדים , רציתי לשאול אם ברגע שאני משתמש באמצעי מניעה או אם האשה נוטלת כדורים למניעת היריון, האם הזרע שיוצא שלא למטרת הבאת ילדים נחשב לזרע לבטלה? כי גם בהיריון משמשים וזה לא למטרת הבאת ילדים.

תשובה:
אחי היקר, כשגבר ואשה מקיימים יחסים בזמן היריון אין הדבר נחשב לזרע לבטלה וראיתי בספרים הקדושים שגם בתשמיש שלא לשם הבאת ילדים נבראים ילדים רוחניים וזוכה האדם להתעלות במדרגותיו הרוחניות בזכות אותן כוונות טובות ומחשבות טובות ובזכות הצניעות שנוהג עם אשתו גם בזמן שאין באפשרותם להביא ילד לעולם כגון: שאשתו חולה, או עקרה, או בהיריון, או שאין זה זמן הביוץ, על כל אדם לדעת שכל תשמיש ותשמיש מוליד מלאכים גדולים המסנגרים על האדם ועתיד האדם בעת פקודה בעת בה יעזוב את העולם הזה יזכה לראות את כל ילדיו הרוחניים ויהיה לו נחת רוח גדול אם נהג בצניעות בעת התשמיש ואם לאו , בורא מלאכי חבלה ומקטרגים ח"ו.

בנוגע לאמצעי המניעה ולמניעת ההיריון , זו בעיה רצינית והתחבטו בה כל גדולי הדור
לכן כל זמן שאין לך היתר מרב , האחריות חלה עליך נשמה , גש לרב שלך ותסביר לו את המצב שבו אתה נמצא , אני בטוח שאם הסיבה מספיק טובה הוא יאשר לך או ידריך אותך בדרך הנכונה ויסביר לך מה אפשר לעשות ע"פ ההלכה. אבל בשום פנים ואופן אל תקח את האחריות על עצמך , זו אחריות כבדה וחכמים אסרו על האדם להחליט בנושאים שעומדים ברומו של עולם על דעת עצמו.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , רק כדי שתבין כמה חשוב להיוועץ בגדולי התורה , אמשול לך משל: "אדם שנוסע ברכב בלי ביטוח ועשה תאונה" , מי יכסה את הנזקים? האדם הזה מכניס את עצמו לסיכון ויכול בהחלט להיות שרק שהוא יתמודד עם ניסיון לא פשוט וייאלץ לשלם מחיר כל כך כבד על רשלנותו (נסיעה בלי ביטוח) רק אז אולי הוא יבין כמה חשוב להיות מכוסים. כך הם הדברים לעניות דעתי גם בפן ההלכתי , כל זמן שאדם חי בלי רב , בלי הדרכה , בלי שיעור , בלי מורה דרך רוחני , הוא נושא על הגב שלו אחריות גדולה , ברגע שיש לאדם רב והרב אוסר או מתיר לו , הרי שהאחריות מוטלת על הדמות הרוחנית שאוסרת או מתירה את הדבר.

וכבר גילו חכמים: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו , לכן אם הרב ירא שמים והוא באמת משתדל לזכות את הרבים לשם שמים , ה' יתברך לא יביא על ידו מכשול.
לסיכום: אני ממש מציע שתעשה לך רב ותתייעץ איתו בכל מה שקשור לדיני מראות כתמים ודמים ובעיקר בעניין הזה של הפסקת ההיריון , ראוי להיוועץ בחכם ובקיא משום שלא כל אדם פשוט מוסמך לפסוק בדיני נפשות , איך אפשר להחליט בנושאים כאלה חשובים?

יש אנשים שמחכים כל כך הרבה זמן ומתפללים שנים רבות כדי לזכות בפרי בטן ויש כאלה שבהינף יד מחליטים שכרגע לא מתאים להם. סיפורים רבים כבר שמענו על בני זוג שהחליטו שתקופה מסויימת הם יימנעו מהבאת ילדים ואח"כ כשרצו לחזור ולהביא ילדים לעולם כבר לא הייתה להם האפשרות ומנעו מהם את הדבר בבית דין של מעלה וחכם עיניו בראשו ודי לחכימא ברמיזא. ברוך תהיה לה' אחי ושיהיה המון הצלחה.

אתה מוזמן לעיין בתגובותיי הבאות בנושא ולראות כמה אנשים פשוט משתוקקים לפרי בטן ומוכנים לעשות הכל כדי לזכות להביא ילדים לעולם. "שו"ת בנושא פרי בטן".
שאלות ותשובות בנושא זרע לבטלה ניתן לקרוא בעמוד הבא: "שו"ת לבני נוער"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) האם מותר לעכב את ההיריון למטרת לימודים? אנחנו רוצים ללמוד.
ב) אישתי רוצה להיכנס להיריון ואני לא מעוניין מה עלי לעשות עם זה?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אתמול חבר שלי לקח אותי הבייתה, לצערי הרב אנחנו עדיין לא שומרים נגיעה אבל בזכות ההרצאות באתר החלטתי להתחזק חבר שלי לא ממש מרוצה מההתחזקות שלי אבל אני לא ממש שואלת אותו , הוא גם לא מקפיד על אוכל כשר אז קצת קשה לו יותר כי הרב אמר שמי שלא אוכל אוכל כשר זה גורם לו לטמטום הלב משהו כזה, בכל מקרה כשהוא ליווה אותי הבייתה קפץ עלינו כלב ברחנו אבל הכלב נשך את חבר שלי ברגל והיום הוא כנראה הולך לבית חולים לבדוק את הפצע, זה נראה לי משהו רציני, רציתי לשאול מה זה אומר? שמעתי שאם כלב נושך בן אדם זה אומר משהו על האדם.

תשובה:
אחותי היקרה, באופן כללי זה אומר שיש לכם ברחוב כלבים משוטטים...
מבחינה רוחנית , יש קשר בין הדברים שכתבת על חבר שלך לעובדה שנשך אותו כלב
אני לא מוסמך לשפוט אף אחד אבל תקראי את הדברים ותחליטי בעצמך אם זה קשור

אמרו חכמים: "מי שנשכו כלב".
א) בידוע שרחמי שמים מסולקים ממנו.
ב) נכשל במאכלות אסורים
ג) גם דיבר לשון הרע וגם קיבל לשון הרע.

מה תקנתו?
א) יקבל על עצמו לרחם על הזולת (ירבה בצדקה)
ב) יזהר ממאכלות לא כשרים
ג) יזהר מלשון הרע

וראיתי שמובא בספר "זכרון יעקב יוסף" שטוב שיקח שמן זית
ומלח ויתן על המכה בעודה חמה. רפואה שלימה בקרוב בע"ה.

לסיכום: אני מקווה שתזכו לשמור נגיעה ושאף חיה רעה לא תשלוט בכם. וכבר אמרה הגמרא במסכת סנהדרין דף לח: "אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה" , תגידי לחבר שלך שביקשתי שישמור על כבודו וישלוט עם השכל על הרגש ואני בטוח שזה יציל אותו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, ההבדל בין בהמה לאדם היא העובדה שאנחנו הולכים על 2 והשכל גבוה מהלב והרגש , אצל בע"ח השכל והלב באותו גובה כי הם הולכים על ארבע.

שאלות ותשובות דומות.
א) כלב רדף אחרי בחלום מה זה אומר?
ב) מה אומרים כלבים בחלום , חלמתי חלום ממש מפחיד.
ג) האם לפי ההלכה מותר לגדל כלב בבית?








שלח לחבר קריאה בניפרד