שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב, אני מתחתנת בעז"ה בעוד כ-10 חודשים ואני בת 18 אני ובן הזוג שלי משתדלים לעלות מעלה מעלה תמיד! העניין הוא שאני קצת קשה מבחינה הלכתית (במובן היותר מידי טוב) אני מקפידה פיקס (משתדלת) בכשרויות, לא סומכת על כולם ורוצה חתונה עם הפרדה מהודרת מאוד! כי אני אוהבת להיות הכי בסדר:], הבעיה היא הצד של החתן - הוריו חוזרים בתשובה ולכן כל שאר המשפחות חילוניות (וחבריו) מה עושים? הם בטח יברחו שיראו הפרדות!

תשובה:
אחותי היקרה, קודם כל מזל טוב, דבר שני בעניין ההקפדה שלך וההידורים שלך , אני מעריך את זה מאוד, אבל לדעתי זה לא רצון ה' , לא בכל דבר צריך להחמיר , החכמה היא לנסות למצוא את שביל הזהב , לכן כשיש הכוונה נכונה ודעת תורה , בד"כ דקדוק במצוות מוביל לעלייה רוחנית והוא אכן דבר מבורך, אך אם אין לכם דעת תורה וכל אחד מכם חושב אחרת ומקפיד בדברים אחרים או לא מקפיד בכלל, זה מתכון בטוח לבעיות

להלן טיפים לנערות שמעוניינות להקפיד יתר על המידה.
א) שום הקפדה ודקדוק הלכתי לא שוות שתהרסי את השלום בית שלך.
ב) גבר לא מחפש שאשתו תהפוך להיות הרב בבית , זה בד"כ מוביל לגירושין.
ג) אם כבר רוצים להקפיד, כדאי לדעת במה להקפיד ולא בכל דבר !
ד) כדי לא להיקלע למצבים לא נעימים , תעשו לכם רב ותצאו מהספק !
ה) פעם שמעתי ממורי ורבי שאדם שאוסר הכל ומחמיר בכל דבר, אינו יודע הלכות !
     משום שאם הוא היה יודע את ההלכה הוא לא היה מחמיר הוא היה פוסק הלכה.

אולם, בעניין החתונה, דעתי האישית נוטה להחמיר משום שמדובר בפיקוח נפש של ממש, שהרי אירוע מעורב הוא מושב לצים ואסור לישב שם והזוג שמתחתן אחראי באופן ישיר על כל חילול ה' שנגרם באולם, ולפעמים במקום לזכות לעשות קידוש שם שמים ולזכות שביום הקדוש והנפלא הזה יימחלו עוונותיהם, הם רק עושים חילול שם שמים ולא רק שלא נמחלים עוונותיהם אלא ההיפך הוא הנכון ח"ו ר"ל, וביום הקדוש ביותר הם צוברים כל כך הרבה עבירות , מה שגורם להם להתחיל את החיים ברגל שמאל , אח"כ מתפלאים למה כל זוג שני מתגרש בישראל. תשובה: משום שכל זוג שני מתחתן היום בחוסר צניעות וללא הפרדה , חתונה בלי צניעות משמעותה זוגיות בלי צניעות , גבר שמביט בתמונות של פריצות ואשה שלא ממש מקפידה על הלכות כשרות וצניעות , ראיה לדבר ניתן למצוא בצורה פשוטה ולוגית. גבר ואשה שאינם נאמנים לבורא עולם, וודאי שלא יהיו נאמנים אחד לשני וגם אם מדובר בשני אנשים מאוד מוסריים, אמרו חז"ל שמוסריות אמיתית באה לידי ביטוי רק כאשר היא קשורה לרוחניות, ברגע שאדם מאבד צלם אנוש ואינו רוחני, הרי שמוסריותו שוות ערך למוסריות של בעל חיים (נמוכה מאוד)

לסיכום: אל תתפשרי על הפרדה מליאה בישיבה ובריקודים ! זה פיקוח נפש ! אבל שזה לא יבוא רק ממך , תלכו לדעת תורה ותשמעו בעצתו , היום אין דעת תורה שיתיר מעורב
אף אחד לא יברח כשהוא יראה מעורב, חברים אמיתיים מכבדים בכל מצב (גם לי היו חברים חילוניים גמורים נו.. אז מה??? בגללם אתחתן במועדון??? ממש לא !!! כולם הגיעו והיה ממש שמח ונפלא. גם ההורים של אשתי חוזרים בתשובה נו... אז מה??? בגלל זה אני אתחתן במעורב??? הרצונות שלי ושל אשתי לא תקפים??? ברור שכן.

קטע נחמד לצפייה שקשור לנושא: "חרדים לא רוקדים מעורב"
תגובה דומה שכבר עניתי בנושא: "מותר לי ללכת לאירוע מעורב?"
תגובה דומה של זוג ששאל אותי: "אני ובעלי הכשלנו את הרבים ביום חתונתנו" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד שלום! ראשית אני חייבת לאמר שמאוד חיזק אותי התשובות שלך...ישר כח.ה' יברך אותך בכל הטוב שבעולם..שתזכה להיות שמח כל ימיי חייך..אמן..! אני בת 20 מתחזקת ב"ה,יש משהו שמטריד אותי זה המוות,אין לי שום דבר שמעביר לי תהרגשה הזאת וזה סיוט.אפי' שאני מתחזקת וחשבתי שזה יעזור..אשמח לקבל תשובה שתוריד לי תמחשבות הטורדניות האלו ..תודה מראש!

תשובה:
כבר אמר החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו" (קהלת, ז',א') המוות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי, המוות הוא סיום של עולם התיקון, העולם הזמני שהרבה מאיתנו חושבים שהוא העולם הקבוע , מי שקצת יתבונן על האסונות בעולם כולו, על הוריקנים שפוקדים יבשות שונות בכדור הארץ ומשחיתים מדינות שלמות וערים, מי שיתבונן בהרס שמסוגלת רעידה אדמה של כמה שניות לעשות, מי שרואה את התמונות המזעזעות של הרכבים שתלויים באוויר , של ספינות שנשברות כמו לגו , של רכבים ששטים כמו כלי צעצוע במים, על בתים שנופלים כמו דומינו , על כורים מאיימים ומסוכנים שמתפוצצים בינם לבין עצמם, רק מי שבאמת רואה מעבר לגשמיות הפשוטה מבין שהעולם הזה הוא בסך הכל תיאטרון בובות , עולם זמני, עולם של תיקון , עולם שברגע אחד יכול להיעלם ברגע שלא נלמד תורה ונקיים מצוות. כל מה שה' יתברך עושה בעולם זה אך ורק כדי שאנחנו נלמד מזה כדברי הנביא צפניה "אך תראי אותי תקחי מוסר".  (צפניה ג',ו'-ז')
"אין הקב"ה מביא פורענות לעולם אלא בשביל ישראל" , "הכרתתי גויים נשמו פינותם, אך אמרתי תראי אותם תקחי מוסר" - הכל בא כדי להכין אותנו לקראת הבאות ללמד אותנו שהעולם הזה זמני , שגם כאן אצלנו בישראל כך היה צריך להיות וה' ברחמיו מתאפק , מחכה שעוד יהודי יחזור בתשובה , עוד יהודי יתקרב ,,, ואז בקרוב ממש תבוא הגאולה , יבוא גואל צדק ! אבל מי שרואה את כל האסונות האלה ואין לו מושג שכל אלה רמזים מאת ה' , הוא פשוט ממשיך לשחק בפייסבוק ולהתעלם מכל האסונות של העולם , להתעלם מהרמזים ומהאותות שה' יתברך שולח לו וחבל. חכם עיניו בראשו, אי אפשר שלא לראות השגחה פרטית , ניסים עצומים. אין לך מה לחשוש מן המוות אם את שומרת תורה ומצוות, אם את הולכת בצניעות, שומרת נגיעה, ממי את מפחדת? גנב מפחד מהשוטרים, אבל מי שלא גונב לא מפחד להסתובב בסמוך לתחנת המשטרה. כך רשע מפחד ממידת הדין (מהמוות) אבל יהודי טוב וירא שמים שעושה רצון אביו שבשמים, לא צריך לפחד מאף אחד, "זכות אבותיו מסייעתו וצידקתו עומדת לעד"

בקיצור זה מה שתעשי כדי להינצל מן הפחד (כך גילו לנו חז"ל)
א. תקראי כל יום את פרק מ' ואת פרק קמה' בתהילים בע"ה. "לקריאה לחצי כאן"
ב. תביני שכל מה שה' עושה זה לטובה ואף אחד לא יכול להזיק לך: "הכל לטובה"
ג. בטלה מביאה לידי שעמום ושעמום מביא לידי חטא, אל תשתעממי, תעסיקי את עצמך
ד. תזכרי שבמילה דאגה חסרה האות ב' , מי שיש לו דאגה אין לו ב, אין לו ב=בטחון בה'
ה. תמשיכי לקבוע עיתים לתורה זה ישמור עליך מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה בע"ה.

זיכרי את דברי החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו"  - המוות הוא סוף של עולם זמני ותחילתו של עולם רוחני אמיתי , המוות בעולם הזה הוא לידה בעולם הבא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום,
במידה ואישה מתגיירת בהליך גיור רפורמי ( גדלה בישראל רוב שנות חייה ואף עשתה צבא) עוד לפני שהתחתנה והקימה משפחה
האם לאחר מכן, כאשר יוולדו לה ילדים ( שעפ"י החוק יחשבו כיהודים)
הילדים יוכלו, באם ירצו, לעבור ברית מילה ולהנשא באמצעות המועצות הדתיות?
או שמישום שאמם עברה גיור רפורמי הממסד הרבני האורתודוקסי לא יכיר גם בהם כיהודים?





תשובה:
יהודי שנולד יהודי , גם אם אינו מקיים אורח חיים דתי לעולם יישאר יהודי. לעומת זאת גויים שחפצים להתגייר , חייבים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות , הגיור הרפורמי לא מחייב את הגויים לקיים תורה ומצוות ולכן הממסד הרבני האורתודוקסי לעולם לא יכיר בגיור הרפורמי. להרחבה לחצי כאן: "גיור רפורמי"

לסיכום: עד כמה שידוע לי צאצאיה של אשה שעברה גיור רפורמי הם גויים לכל דבר ועניין ע"פ דת משה וישראל ורק מי שעבר גיור כדת וכדין ראוי להיקרא יהודי כהלכה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה: שלום, כבר חצי שנה אני החלטתי שאני לא נוסעת בשבת אך זה קשה כשהבעל לא שומר איתי הוא כל הזמן רוצה לטייל ולצאת להכיר לילדה את הארץ ובגללי הוא אומר שאנחנו תקועים בבית. אני מרגישה שאני ובעלי מתפלגים כל השישי שבת מכיוון שהוא יוצא לבד כל הזמן מה עליי לעשות? מצד שני גם אני רוצה לבלות ולצאת איתו.

תשובה:
אשאל אותך שאלה , מה היית עונה לבעל שהיה רוצה לגנוב? הוא רגיל לגנוב , הוא גם מלמד את הילדה לגנוב ורק בגלל שאת לא רוצה לגנוב אז הוא אומר שאתם משתעממים בבית, האם שוטר שפוי במדינה היה מתיר לך לגנוב רק בגלל שבעלך כל כך מתעקש? הרי בגלל חילול שבת השכינה לא שורה בבית , איך אפשר בלי לשמור שבת?

אם בעלך היה אוכל חזירים ומאכיל את בתך הקטנה בחזרזירון קטנטן , האם היית מוותרת? האם לא היית מביעה דעה? הרי ברור שאסור לחלל שבת , גם אם בעלך ממש מתוק ומקסים , אין שום דבר בעולם ששווה שבגללו נאבד את אהבת ה' כלפינו , אם בעלך באמת אוהב אותך ראוי שיכבד את רצונותיך , אל חשש בקרוב גם הוא יחזור בתשובה (כולם יחזרו) כי המצב הולך להיות ממש לא פשוט , צריך הרבה אמונה וכח.

בינתיים אל תעירי לו ואל תריבו ח"ו בגלל דת , ביום שישי אל תסכימי לצאת לחלל שבת , את יכולה לטייל איתו ברגל וכד' אבל אל תתפשרי על השבת שלך , היא לא פחות שווה מהבעל הנפלא שלך , , ,

מצד שני אחותי היקרה , אני רוצה ששנינו ביחד ננסה לדון את בעלך לכף זכות , הרי לא כל אחד מצליח להדליק ברגע את הניצוץ היהודי שטמון בו , לא לכל אחד יש זכות , אם לך הייתה זכות תמשיכי להתפלל בבית שגם לבעל הנפלא שלך תהיה את הזכות , אני גם בטוח שבגלל שהוא אוהב אותך , בסוף גם הוא יתקרב לה' בזכותך , כל מה שאת צריכה לעשות זה להמשיך לשמש דוגמא אישית טובה ולחשוף אותו לכמה שיותר סיפורי צדיקים מחזקים , אין כמו סיפור על מלך , כפר , עני ונסיכה , תספרי לו סיפורים כך לאט לאט הלב שלו יתעורר , מסכן הוא לא יודע כלום , כי לא לימדו אותו , הוא לא זכה להגיע לשיעורי תורה כמו שאת זכית , אבל אני בטוח שאם תעבדי על פי הכללים הנכונים , אפשר יהיה להפוך פושעים אלימים , לשחרור על תנאי , בכל מקרה בנוגע לילדה , אני הייתי מציע שתתפללי עליה מעומק הלב , היא תזדקק לתפילות האלה. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
דחוף דחוף דחוף ביותר שלום לכבוד הרב רביד אני ובעלי נשואים כשנתיים ובשנתיים אלו יש לנו המון בעיות בנושא הפרנסה כל חודשיים בעלי עוזב עבודה בגלל סיבה אחרת וזה כבר נמאס ומאוס כל הזמן אנחנו במריבות על כך עד ששבוע שעבר העפתי אותו מהבית כי הוא שוב התפטר מעבודתו לאחר שבוע שעבד וכרגע הוא בבית הוריו ושם ממלאים את ראשו והוא לא מחפש בנתיים עבודה אני כבר לא יודעת מה לעשות בנוגע לשלום בית ולפרנסה מה כבוד הרב מייעץ לי לעשות ורציתי גם להוסיף שאנו שומרים שבת נידה ועוד ובעלי ממש מתחזק בדת אך יש לנו המון בעיות בנושאים שרשמתי לך מקווה לקבל תשובה מהר לפני שיהיה מאוחר תודה רבה

תשובה:
שלום וברכה , צר לי מאוד לשמוע שהפרנסה קשה עליכם, אך אין לי ספק שבצער הפרנסה אתם מכפרים על חטאי העבר שלכם , שכן גילו לנו חז"ל שגבר או אשה שנגזרה עליהם מיתה , ממתקים להם את הדינים ע"י עניות , או קשיים בלימוד תורה ,   או חלילה בעיכוב ילדים , תקבלו את הניסיון באהבה ואין לי ספק שתזכו לשפע של פרנסה , כל זמן שאינכם מקבלים את הדבר באהבה , מעידים אתם על עצמכם שמים וארץ שאין לכם בטחון בא-לוהי ישראל ולכן הצד האחר (סיטרא אחרא) שולט בכם ולכן במקום שתהיה ביניכם אהבה ואחווה שלום ורעות , האש שולטת בכם והכעס.

לכן זה מה שאת צריכה לעשות.
א) להחזיר את בעלך הבייתה ולעולם לא "להעיף" אותו מהבית.
ב) לבקש ממנו סליחה שפגעת בכבודו ולהתפלל שלא נגרם נזק גדול מהדבר.
ג) להאמין באמונה שלימה שהצער שיש לבעלך למצוא עבודה מכפר לשניכם לא רק לו
ד) לקבל על עצמך ייסורים באהבה ולא לחשוד בקב"ה

מעשה נפלא מהגמרא לסיום:


שלח לחבר קריאה בניפרד