שאלה:
שלום כבוד הרב רביד! אני נשוי בן 40 עם שני ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי מאוד ואני מקפיד ללכת לשיעורי תורה ולשמור שבת כהלכה. אשתי קיבלה חלק מהדברים: טהרה, כשרות ופלטה בשבת אבל היא לא מוכנה להפסיק לראות טלויזיה ולנסוע בשבת . יש לנו מחלוקת בעניין כבר חצי שנה ונראה לי שהעניין מוביל לפרידה , זה מייסר אותי מאוד כי מצד אחד אני מרגיש שזו הדרך אך מצד שני המשפחה עומדת להתפרק. אני חסר אונים בעניין. מה עושים? האם כך נגזר עליי? למה חיי נראים כך דווקא כשהתחלתי לשמור תורה ומצוות? לא יכול להשאר בבית עם חלול שבת, לעזוב את הבית? אני אוהב כל כך את השבת אבל מתייסר ממנה, ה´ יעזור. נא עצתך בעניין. תודה רבה

תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שאתה מתמודד עם ניסיונות כל כך קשים ומורכבים, אולם התשובה לבעיה שלך חבויה בשאלה ששאלת , דע לך אח יקר , כל יהודי שחוזר בתשובה חייב לעבור תהליך זה ממש לא פשוט , לכל אדם יש את הסף שלו , כל אדם צריך את הזמן שלו להתחבר ולהכיר בגדלות הבורא , יש אנשים שיש להם הרבה מניעות ויש אנשים שיש להם מעט מניעות , כדי להפוך את המניעות לנעימות , כל מה שצריך זה המון סבלנות , חום ואהבה , השבת של ה' יתברך לא פחות חשובה מאשתך היקרה , האשה נמשלה לשכינה הקדושה , אם מן השמים זימנו לך אשה כזאת , דע לך שעליך לעשות הכל כדי לרצותה ולשמח אותה , לדעתי אם תאמין בה ותאמין בקשר הזה , הכל יסתדר , אין דבר העומד בפני הרצון.

כתבת בשאלה שלך שהיא קיבלה חלק מהדברים , טהרה , כשרות , פלטה בשבת , אני חושב שאשתך היא אשה נפלאה , עצם העובדה שהיא מוכנה לשמור טהרה ולהתחשב בך , עצם העובדה שהיא מבינה את הצורך שלך בפלטה ובכשרות , מעידה על נשמתה הטהורה , בנוגע לשבת , זה קצת יותר קשה אחי , תחשוב מה היא יכולה לעשות בשבת? זה לא פשוט לעצור הכל ולהתחיל לשמור , כדי לשמור שבת היא צריכה תחילה להבין את משמעות השבת , תן לה לקרוא את הסיפור הבא: "השבת קשה עלי..." אין לי ספק שזה ירגש אותה , תראה לה שאתה אוהב אותה , מאמין בה , אולי כשתהיה לה משמעות בעיניך , היא תרגיש צורך להתקרב , אשתך זקוקה לחום ואהבה והרבה בטחון , אם לא תעניק לה בטחון היא תמשיך לעשות מה שהיא רוצה , אין שום טעם שהיא תשמור שבת כל זמן שזה לא בא ממנה באמונה שלימה , מתוך בטחון אמיתי.

אל תנסה להכריח את אשתך לשמור שבת , תנסה פשוט לאהוב אותה אחי , זה הכל , על כל פשעים תכסה אהבה , כשאוהבים מישהו באמת מוכנים לעשות בשבילו הכל , הבעיה שלך עם אשתך היא לא שבת , היא אהבה ! תגשו לייעוץ זוגי , תפתרו את בעיות הזוגיות שלכם והתקשורת והשבת תסתדר מאליה , אל תנסה לתלות את הסיבה לפרידה המתוכננת בגלל שבת , זה ממש לא קשור לשבת אחי , אם תעמיק ותחשוב טוב תגלה שזה קשור לאהבה ולתקשורת , השבת והנסיעה הם רק תירוץ !

לדעתי , תמשיך לשמור שבת ולהרעיף חום ואהבה על אשתך , תבקש ממנה סליחה שהתנהגת בצורה לא ראויה , שדרשת ממנה לעשות דברים שקשה לה לעשות , תחנך את ילדיך (עד כמה שאתה יכול) לעשות רצון ה' , תעזור להם לחיות את האמונה ולא לעשות כי צריכים לעשות , כך האמונה תזרום להם בדם ולא רק בשכל. ואם תשמש דוגמא אישית טובה מספיק ותבקש מה' שיפתח לאשתך שערי רחמים , אין לי צל של ספק שאם תאמין בה ותראה לה שאתה סומך עליה ואוהב אותה הכל יסתדר נשמה.

אחי היקר, כשיאיר בך אור האמונה הוא ישפיע על כל בני הבית באופן טבעי , בדיוק כמו אדם עם ריח נעים שמסתובב בבית וכולם נהנים מהריח הנעים שלו וחפצים בקרבתו !
סרטון יפה שאשמח אם תצרף לאשתך למייל: "סודות מעולם האמת" , מעלת השבת שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד. מאוד קשה לי עם כל פינוי גוש קטיף זה היה מנוגד לחלוטין לכל התורה, הרבי מליובאוויטש התנגד לכל מסירת שטחים ובכלל מפוני גוש קטיף סבלו וסובלים מאוד בגלל המדינה. זה היה מעשה איום ונורא התעללות לא נורמלית במפונים כמו שידוע לנו... רציתי לשאול אותך: מה דינו של כל חייל שעשה דבר כזה? האם זה מביא גזרות קשות על עם ישראל מעשה שכזה? (אני לא מצליח להאמין שזה לטובה) בכלל חשוב לי לשמוע מה אתה אומר על כל הנושא הזה, תודה! מתן.

תשובה:
אני לא הפסקתי לבכות כשזה קרה , זה קרע לי את הלב , אבל אני בטוח שאם כך רצה ה' זה לטובה , מי שישלם על זה לדעתי זה לא החיילים שפינו , אלא מי שנתן את הפקודה , אנחנו צריכים להתפלל לשלומו של מי שנתן את הפקודה , אסור לנו לכעוס על אחים שלנו שבסך הכל ביצעו את הפקודה , מסכנים הם גם סובלים מזה, מצד אחד החובה לשרת את המדינה ביעילות ובנחישות , מצד שני לעקור יהודים מביתם , זה ממש מצב קשה אני מכיר כמה חיילים שנפגעו מזה נפשית , זה משאיר כתם לכל החיים. אני שוב אומר אני לא יכולתי לעמוד בזה , ממש בכיתי אבל התורה מחייבת אותנו להאמין שהכל מאת ה' , יתכן שהייתה גזירה קשה מאוד על כלל ישראל ומפוני גוש קטיף (הקדושים) לקחו אותה על הגב שלהם. הם פשוט אנשים כל כך מדהימים , הלוואי שכל עם ישראל היה מאוחד ואוהב כמותם , עשיתי שם מילואים חודשיים בתקופה שלפני הגירוש וממש התחברתי אליהם , הם פשוט אנשים מקסימים הלוואי שהייתה לנו את מסירות הנפש שלהם. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד,אני מרגישה שכל יום הולך לי לאיבוד. יש לי מלא ספרים של מוסר וחכמה יהודית אבל אין לי קביעות בשום דבר:לא בשיעור תורה,לא בקריאת ספר/הלכה ואני מרגישה "באלגן" אני לא יודעת איך להתחיל,מאיפה,כאילו ...אין לי תוכנית שאיתה אני הולכת,אין לי סדר. מה לעשות? איך עושים סדר? מה יותר חשוב? תודה רבה,מיכל.(אני רוצה לחזור בתשובה!!!!!)

תשובה:
מיכל היקרה, אני ממש מבין על מה את מדברת, מרוב עצים לא רואים את היער, כל מה שאת צריכה לעשות בתור התחלה זה לא לחשוב מה חשוב יותר מה חשוב פחות, אלא לקבוע עיתים לתורה ולשמוע מה שהרבנית תחליט להעביר לא מה שאת בוחרת לשמוע ! תנסי למצוא מדרשה אקסטרנית באיזור מגורייך ותלכי לשם פעמיים בשבוע לפחות, אל תוותרי על קביעות ותראי שתוך שלושה חודשים מהיום החיים שלך ייראו אחרת והרבה דברים יהיו הרבה יותר ברורים לך בעתיד ! חוץ מזה תבחרי לך ספר טוב וכל לילה תקבלי על עצמך בלי נדר לקרוא בו עמוד ותראי שעם הזמן את תסיימי כל כך הרבה ספרים שאת לא תאמיני מה אפשר להספיק בעמוד או שניים ביום ! במקום להמר בפוקר בפייסבוק או לגדל גינה דמיונית את מרוויחה את החיים שלך צדיקה. אל תתפשרי על פחות משני שיעורים בשבוע. בהצלחה צדיקה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איך אדע מתי אני בשלה לחתונה?

תשובה:

הדרך הכי טובה לדעת היא לשאול! את מי? את הרב או את הרבנית שמכירים אותך וראו את שלבי ההתחזקות שלך וההתמודדויות שהיו לך! אם למדת היטב את הלכות שבת וכשרות ואת הולכת בצניעות ועבדת על המידות שלך.. רק רב או רבנית שראו איך התחזקת יוכלו לייעץ לך בדיוק את הדבר הנכון!  אשה חושבת ופועלת על פי הרגש לכן אשה תמיד תהיה בטוחה שהיא בשלה לחתונה! היו כמה בנות שלמדו במדרשה כמעט שנה וביקשו רשות מהרב לצאת לשידוכים והרב לא אישר להן מפני שהוא ידע שהן לא בקיאות בהלכות והוא ראה שהן צריכות עוד קצת לעבוד על המידות שלהן וללמוד קצת יותר במדרשה ולהחכים! ברגע שהרב ראה שהבנות האלה עשו השתדלות ולמדו יותר וויתרו יותר ועבדו על המידות הוא אפשר להן לצאת לשידוכים ולשבת מול תלמיד חכם! 

אם אין לך רב או רבנית , ראוי שתיכנסי למסגרת אסקטרנית של שיעורים קבועים ושם תהיה לך רבנית שתכיר אותך פחות או יותר איתה תוכלי להתייעץ, כך היא תוכל להמליץ עליך ולייעץ לך בנושא. כמו כן אל תסמכי על עצמך בקטע הזה , כי רוב הבנות ממהרות לצאת לשידוכים בעודן "בוסר" ואינן מוכנות לזוגיות, הן צריכות לעבוד על המידות ללמוד הלכות ועוד... אין טוב יותר ממדרשה , ברגע שתהיי במדרשה תזכי להכיר בחור בצורה מסודרת עם הכוונה ראוייה, אבל אם תכירי דרך חבר או סתם מישהו את עשויה להתאכזב מאוד ולהיות מופתעת לרעה בהמשך הדרך, גבר שממליצים עליו ממקור מהימן (ישיבה , כולל) זה גבר שרואים אותו לומד, שאפשר להעיד עליו שהוא בן תורה ולא גבר שפשוט נראה נחמד ונראה בחור טוב, גבר כזה עשוי להתהפך ולגלות אי יציבות נפשית ח"ו. לכן תמיד טוב יותר לקבל עצה מהרב או הרבנית של המדרשה, הם ישוחחו עם המשודך ויבחנו אותו בעיניים אובייקטיביות ויתנו לך את האישור !
אני אישית עברתי מספר ראיונות עד שזכיתי לקבל את אשתי , הרב דניאל זר ראיין אותי, הרב הלפר (הרב של עטרת ראיין אותי) בקיצור לא יוצאים ומתחתנים המשודכים עוברים בדיקה והבנות מקבלות עצה טובה מהרב ו\או הרבנית, עצה שעשויה להועיל להם לכל החיים. הכי חשוב לא למהר ! התאהבות רגעית מקורה בתאווה ולא באהבה. המון הצלחה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב שלום! אני אוהב אותך מאוד! וגם את השיעורים שלך נולדתי לאם גויה ולאב יהודי. תמיד האמנתי בשם יתברך. בירכתי ,התחזקתי. בגיל 16 גיליתי שאמי גויה וכיום ברוך ה' היא עושה תהליכי גיור, היא מאמינה ואנחנו מקפידים על אורח חיים דתי. מה נסגר איתי? האם יש לי דין של יהודי?למרות שכל חיי חייתי כך ובאיזה שהוא שלב ממש במקריות גיליתי שאמי לא נולדה יהודיה?

תשובה:

 

אחי היקר דע לך שלפני מתן תורה נקבעה זהותו היהודית של האדם על פי האב. כיום לאחר מתן תורה - חידשה התורה שיהדותו של האדם תיקבע לפי האם ולא לפי האב. לכן גם אם האב יהודי והאם נכריה -הבן נכרי. וההפך אם האב נכרי והאם יהודיה -הילד יהודי.

תעשה גיור ותזכה לקבל נשמה חדשה משמים, אם עד עכשיו התלהבת מעבודת ה' שלך אני מבטיח לך שאחרי שתעשה גיור כדת וכדין (על פי ההלכה) ההתלהבות שלך וההתרגשות שלך מעבודת ה' יגדלו הרבה יותר, היות וגדלת כיהודי לא יקשו עליך בגיור אבל יש דברים שאתה חייב ללמוד ולהיבחן עליהם, אל תתמהמה אתה חייב להתגייר.

א. אדם שנולד לאמא שאינה יהודיה אינו יהודי.
ב. גוי שחפץ להתגייר חייב לעבור תהליך גיור כדת וכדין.
ג. עד שתתגייר אסור לך לשמור שבת אחי (לצערי) עיין סנהדרין נח:
ד. אם ההורים שלך מאשרים תוכל להתגייר מגיל 16 אם לא, רק מגיל 18

כל מה שנותר לי לאחל לך זה המון הצלחה בהמשך אחי היקר, לפי התגובה שלך רואים שיש לך ניצוץ יהודי שורשי , אני שמח לשמוע שזכית לגדול בארץ ישראל, כנראה שה' יתברך חפץ בך ובקרוב תזכה לנשמה חדשה, אל תתמהמה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב.... אני דתיה אוהבת את הקבה אבל מאד קשה לי כי אני עושה מצוות לא שצריך אלא בגלל שאני פוחדת שאם לא אעשה אקבל על זה עונש ונורא קשה לי לחיות בפחד הזה אני רוצה לחיות בכיף ליהנות בלי שיהיה מישהו שיגביל אותי ...זה אסור...זה אסור ... נמאס לי לחיות ככה... החיים פשוט לא שוים כי בסופו של דבר מתים אני לא חושבת שאני מועילה בזה שאני חייה.......

תשובה:
את צודקת במאה אחוז, עבודת ה' בצורה שבה את עובדת אותו ממש לא נעימה ולא נכונה, הכל צריך להתחיל מתוך יראה אבל אם לא מתעוררת אצלך האהבה, את צריכה לברר למה זה קורה?... לכן אני מציע שתתחילי לצפות ביותר הרצאות באתר, תעברי על כל ההרצאות וזה יחדיר בך אהבת ה', בנוסף תכניסי לך טוב מאוד לראש שכדאי ושווה לעבוד את ה' בגלל שהוא גילה לנו את כל הסודות להפיק את מירב התועלת מהחיים, בלי קשר לדת, למשל: שבת זה יום מנוחה, בלי קשר לדתיים חילונים גם לנוצרי יש יום מנוחה. חגים זה כינוס לאיחוד משפחתי, כשרות זה רק כדי להוכיח שאנחנו מאמינים לה' גם בלי להבין, אבל היום מגלים שלא סתם ה' אמר לא לאכול בשר לא כשר, כי זה פוגע בבריאות. ברכת המזון וסעודה כראוי זה רק מחנך את האדם להרגלי אכילה נכונים ולא לאכול ולברוח, כיבוד הורים זו מצווה מדהימה שגורמת לבנים להעריך את ההורים, לא לחמוד ולא לבגוד ולגנוב, זה רק גורר חיים נפלאים וזוגיות נכונה בלי בגידות, כי אם את יודעת או לא היום 60% מהזוגות גרושים ומתוך אלה שנשואים 30% אומרים שהיה עדיף להם להתגרש אבל לא נעים כי יש ילדים או שזה לא מקובל בחברה שלהם להתגרש אז הם נשארים ביחד בכח! בנוסף שמירת נידה וההרחקות שבין גבר לאשה גורמים לבני הזוג להתאפק ולהתגעגע אחד לשני ואם הם מקפידים על זה הם כל הזמן יאהבו ויתגעגעו אחד לשני, שלא כמו זוג חילוני שמרוב שהם אחד עם השני כבר נמאס להם, אז הם חייבים לגוון. בקיצור, אחותי היקרה, אם את רוצה לשמוע לי, תעשי מה שה' אומר לא רק בגלל שזה קשור לדת אלא בגלל שזה המפתח לחיים מאושרים, תסמכי על מי שיצר אותך שלא סתם הביא לך הוראות יצרן, היום לכל מכשיר חשמלי הכי קטן יש הוראות יצרן, גם לאדם יש ספר הוראות יצרן שנקרא התנ"ך... אם את מאמינה שה' הכי חכם בעולם, לכי אחריו, אם לא, את תפסידי את העולם הזה ואת העולם הבא. אבל מה שבטוח צאי מהסרט שהולכים לשרוף או להעניש אותך,,, זה לא נכון לעבוד ככה את ה', כי צריך לעבוד אותו באהבה ולהודות לו שמכל העולם הוא בחר בך, להיות ביתו בת מלך ! המון הצלחה. אל תהיי פראיירית ותוותרי על הזכות הזאת, בגלל זה כולם שונאים אותנו כי אנחנו בני מלכים,, כולם מקנאים בנו, אז את באה ואומרת נמאס לי להיות בת מלך??? הגיע הזמן שתעריכי את מה שיש לך ותפסיקי לפחד מאבא שלך כי אבא שלך אוהב אותך ולא מחפש שתאהבי אותו בגלל הוא לא שורף אותך אלא שתאהבי אותו בגלל שהוא אבא שלך ! מקווה שהועלתי לך צדיקה... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד