שאלה:
היי אני מחיפה נשואה 3 שנים אני נמצאת בבעיה. בזמן האחרון אני קלטתי שבעלי רואה סירטי פורנו במחשב. גיליתי זאת ע"י ההיסטוריה שבמחשב. הבעיה שלי היא כיצד להגיב? לריב איתו על זה? להתגרש ממנו בגלל זה?

תשובה:

לריב איתו לא כדאי ! להתעלם אסור ! לוותר על זה אסור בשום פנים ואופן ! חייבים לטפל בבעיה מהר ובצורה נכונה ויעילה, אני אישית לא יועץ נישואים ולכן כדאי לערב גורם נוסף אבל רצוי שלפני שתערבי גורם נוסף, תפתחי את הנושא בצורה עדינה בפניו. תגידי לו בצורה עדינה: "אני מרגישה שאתה מסתיר ממני" , חשוב לי שנדבר בצורה גלויה. תנסי בצורה עקיפה לבקש: "אולי נעשה אינטנרנט רימון?" ואם את לא שומרת תורה ומצוות תבקשי לעשות סינון תוכן במחשב. אם מזניחים את הנושא ולא מטפלים בו עשויות להיות לדבר השלכות הרות אסון, לכן חשוב מאוד לעשות כל מה שאפשר כדי לטפל בבעיה בהקדם!

כמו כן תנסי לחשוב מדוע הוא צריך לרעות בשדות זרים? האם אתם רבים לעיתים קרובות? האם את מרוחקת ממנו? האם יש ביניכם דיסטאנס? נסי לראות מה גורם לו לחפש מקורות חום אחרים ולא בבית. זו יכולה להיות נקודה למחשבה גם עבורך, כי אין גבר שאין לו יצרים גם אם תתגרשי ממנו ותמשיכי בהתנהגות שלך (במידה וחלק מהבעייה היא בך) את עשויה לסבול מאותם תסמינים גם עם גבר אחר ! היום לצאליו הרב כל גבר שני בוגד באשתו, העולם הזה קשה מדיי, אם יש בבית טלוויזיה, או מחשב בלי סינון קשה מאוד לכל גבר לשלוט על היצרים שלו כל זמן שאין לו שיעור קבוע, מסגרת ו\או רב שמכוון אותו.

אין פתרונות קסם ! גבר הוא מאוד יצרי, אין סיבה שהוא יטייל במקומות אחרים אם את מכבדת אותו מעריכה אותו ונותנת לו תחושה של גבר בבית, אבל אם בכל זאת הוא עושה את זה למרות הכל, כנראה שהוא לא מצליח להשתלט על היצרים שלו וכאן התפקיד שלך להראות לו בצורה חד משמעית שאת לא מוכנה לחופשיות הזאת ! אם מדובר באדם דתי, תנסי לפנות לרב שלו בצורה עדינה, אם מדובר באדם שלא שומר תורה ומצוות תנסי להעביר לו את המסר ברמז (כדי לא ליצור פיצוץ) אבל אם הוא לא מבין את הרמזים תדברי איתו באופן גלוי בלי לחשוש משום דבר ! זכותך לדרוש ממנו שישמור על העיניים כמו שזכותו לבקש ממך לשמור על צניעותך ועל קדושתך, אני לא חושב שאת צריכה לסבול את הפריצות הזאת בביתך, אם הוא לא יהיה מוכן להפסיק עם זה תגשי ליועץ נישואין ירא שמים ויתכן מאוד שאם הוא ימשיך ולא יהיה מוכן לעצור את עצמו הוא לא ראוי לך. אבל תחשבי היטב לפני שאת עושה צעד ותבררי היטב מה גרם לו לעשות את זה. תקראי שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך בעיון ותעברי על כל השלבים ! בהצלחה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני וחברתי התווכחנו אם מותר לאישה לעשות עגיל בטבור ?
בשאלות ותשובות לא מצאתי תשובה ברורה על עגיל בטבור
אשמח אם תענה.

תשובה:
פשוט שאסור , משום שמדובר במקום שהצניעות יפה לו
וכשעושים עגיל , בד"כ מראים אותו לאחרים , אחרת מה
הטעם? נערה שעושה עגיל בטבור בד"כ סובלת מחוסר
תשומת לב , אז היא מנסה להתבלט ולכן היא עושה כל
מיני שטויות , עגיל בגבה , עגיל בלשון ואין טעם להמשיך
הדברים ברורים וידועים , גויות יכולות לעשות עגיל איפה
שהן רוצות , יהודיות כשרות נמנעות מלחקות את הגויים ,
לכן כל נערה שמעוניינת לחיות על פי ההלכה לא תעשה
עגיל ולא תזלזל בתורת ישראל.

אמרו חכמים:
א) כל כבודה בת מלך פנימה - אשה צריכה צניעות
ב) "ובחוקותיהם לא תלכו" - אל לנו להידמות לגויים
ג) "קדושים תהיו" - אין דעת חכמים נוחה בדבר זה

הכשלת הרבים:
חוץ מזה סביר מאוד להניח שמי שעושה את העגיל הוא
גבר , אז כאן העבירה כבר כפולה ומכופלת , לא מספיק
שאשה בוחרת במזיד לזלזל בגוף שלה ולהפקירו לרבים,
היא גם מכשילה בזה אדם נוסף ומאפשרת לו לגעת בה
וכך היא עוברת על איסור נוסף

לסיכום: תמיד, כדי לדעת אם משהו מותר או אסור ,
תחשבי עליו במושגים של ראוי או לא ראוי , כי מי
שבאמת ירצה למצוא היתרים תמיד יכול להיות "נבל
ברשות התורה" הוא יכול לנסות להתחכם ולומר: "לא
כתוב בתורה שאסור לעשות עגיל בטבור !!! "

בדיוק כמו שמישהו פעם אמר לי: "לא כתוב בתורה שאסור
להדליק טלוויזיה בשבת" אז עניתי לו , שגם אם היה כתוב
לא תדליקו טלוויזיות בכל מושבותיכם ביום השבת , הוא
היה אומר: "לא כתוב טלוויזיה מדגם טושיבה" ואין לדבר
סוף,, מי שרוצה להתחכם יכול להתחכם עד אין סוף , מי
שיש לו יראת שמים מבין ישר שלא שייך , בדיוק כמו שלא
שייך שלרבנית יהיה פירסינג בטבור או צמידים ברגליים.

אני לא חושב שיש טעם שתתווכחי עם חברה שלך על זה ,
אם יש לה יראת שמים היא תבין אם אין לה יראת שמים ,
גם אם תתווכחו עד הבוקר , זה לא יעזור , תתפללי עליה
שהיא תזכה ליראת שמים זה חשוב הרבה יותר מעגיל
בטבור , כי היום התווכחתם על עגיל בטבור , מחר תתווכחו
מה צנוע יותר מכנס רחב או חצאית ומחרתיים היא תוכיח
לך שמותר ללכת עם ג'ינס רחב או עם חצאית קצרה בלי
גרביים ברגל חשופה , בקיצור הכל תלוי ביראת השמים
של האדם זה הכל. אם אין יראת שמים שום הוכחה או
ראייה לא תועיל , צריך טיפול שורש.

תני לחברה שלך לצפות בקטעים הבאים ,
אני בטוח שהיא תזכה ליראת שמים.
...
  
  
  
  
...


 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בעלת תשובה 6 שנים נשואה לגר צדק צדיק ואמא ל-2 ילדים מקסימים.. אני חולמת להיות 100% ולעבוד את ה' 100% אבל אני לא מצליחה. אני נופלת בעיקר בדברים כמו אינטרנט אני כל הזמן מנתקת ומחזירה , ברור שנתקלים בשטויות גם אני וגם בעלי. ויש לי גם קצת כעס , אני גם פטפטנית לא קטנה ויותר מדיי חייכנית.. לא מצליחה להיות סנובית.. קשה לי להחליף את האופי! מה לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה , תישארי בדיוק מי שאת , את לא צריכה להחליף שום אופי , את פשוט צריכה לחיות על פי ההלכה ולהמשיך להיות חייכנית מקסימה וזורמת בבית לא עם גברים ברחוב , לא עם המוכר במכולת , לא עם עוברי אורח , רק עם בעלך ובני המשפחה. (בנות המשפחה) ברגע שתתנהגי כבת מלך , הכל יזרום אוטומטית , כי כשרואים בת מלך , יודעים להתנהג כראוי לידה ולא זורמים איתה כדתילונית.

זה מה שיש לי לומר על מה שכתבת.
א) זה שאת שואפת ל-100% זה מצויין , כי אז לפחות תגיעי ל-85% או 95%
ב) כדי לא ליפול באינטרנט תעברו לאינטרנט כשר ! אין ברירה אחרת אין פתרון קסם
ג) כדי לעבוד על מידת הכעס צריך לעבוד על מידת האיפוק , תלמדי להתאפק יותר.
ד) בנוגע לפטפטנות זה דבר טבעי אצל אשה , צריך פשוט להיזהר מלשון הרע זה הכל
ה) אף אחד לא ביקש שתהיי סנובית , פשוט תשמרי על דיסטנס ואל תזרמי עם גברים

זכית בבעל צדיק , יש לך שני ילדים מדהימים , יש לך שאיפות מדהימות , את מודעת לבעיות שלך וזה חלק גדול מהתשובה , הדבר היחיד שנשאר לך לעשות זה לעבוד על הכעס ועל הצניעות שלך , במחשבה , דיבור ומעשה.

איך עושים את זה?
1) תקפידי ללכת לשיעור לפחות פעם בשבוע.
2) תשתדלו לדבר בבית בטונים נמוכים. לא לצעוק ! גם אם ממש קשה תעבדי על זה
3) תשתדלי לדבר בנחת עם הבעל והילדים , תקראי כל יום את איגרת הרמב"ן !
4) תתלבשי בצניעות וכשיראו שאת לבושה כראוי , יחשבו פעמיים אם לזרום איתך.
5) הלבוש שלך מעיד עליך , צבעוני צמוד לא מעיד על בת מלך , תתלבשי צנוע יותר.
6) תנסי ללכת עם חולצות מכופתרות צנועות (לפחות בשבת) ותתנהגי כבת מלך.

לסיכום: אם תתלבשי כבת מלך , תאמיני לי שאף אחד לא יחשוב שאת דתילוניה ויזרום איתך , יכבדו אותך ויחשבו פעמיים לפני שמדברים איתך , אף אחד לא ידבר איתך בסלנגים (כמו שרגילים לדבר איתך היום) אבל את צריכה לעבוד על עצמך ולהתנהג כמו בת מלך , תשדרי בת מלך , תקבלי יחס של בת מלך , תשדרי דתילונייה , יתייחסו אליך כאל דתילונייה זורמת. אל תהיי סנובית , תהיי יראת שמים , אנשים יבינו לבד שהתחזקת ויתנהגו בהתאם. צפי בקטעים הבאים הם יעזרו לך מאוד להתחזק.





.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי. כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו שמרתי נגיעה. לחבר שלי מאד קשה עם זה, אני מתעקשת על כך שנשמור נגיעה למרות כל הקושי המלווה בכך וקשה לו, מה עלי לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, הקטע פה הוא לא השמירת נגיעה , אלא היכולת שלך ושל החבר שלך לעבוד על מידת האיפוק , מי שלא יודע להתאפק לפני החתונה איך יצליח להתאפק אחרי החתונה? אם תתירי לחבר שלך לעבור על ההלכה ולגעת בך לפני החתונה, את הורסת לעצמך, כי אחרי החתונה הוא יבין שמותר לעבור על ההלכה ויגע בנשים אחרות ואז למי תבכי? ה' יתברך הזהיר אותך לא לעשות את זה, את הרסת לעצמך !
את מוזמנת לקרוא טיפים נפלאים לשמירת נגיעה: לחצי כאן לקריאה: "שמירת נגיעה"

בכל מקרה, אני אנסח שאלה עם חומרה דומה ואני מקווה שתביני מה לעשות...

שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי , כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו לא אכלתי אוכל לא כשר , לחבר שלי מאוד קשה עם זה הוא ממש אוהב אוכל לא כשר , אני מתעקשת על כך שנאכל רק אוכל כשר למרות כל הקושי ,  מה עלי לעשות? האם כדאי לי להיכנע ללחצים ולאכול נשנושי חזרזירים?
אני מאוד מקווה שתביני את המשל המצחיק...

אין שום היתר לגבר לגעת באשה ואין שום היתר לאף נערה בישראל לאפשר לגבר לגעת בה , זה שהרבה בני נוער נכשלים בזה ונופלים , לא מתיר את הדבר , לכל עבירה יש תוצאה , הפנקס פתוח והיד רושמת וכל מעשינו בספר נכתבים , השאלה איזה ספר את רוצה שיהיה לך בסוף ימיך? מתח , קומדיה , הומור , דרמה , את רוצה שיכתבו עליך דברים טובים , מסירות נפש? השתדלות? אהבת ה'? אמונה? תפילה? צניעות? או שאת מעדיפה שיכתבו, עבירות של כרת ! תאוות ! זימה ! פריצות ! נגיעות אסורות !

המפתח בידיים שלך , אל תתני לחודש וחצי להרוס שלוש שנים של אמונה ובטחון, זו לא חכמה לשמור נגיעה כשאין ניסיון , כל החכמה היא לראות האם בשלוש שנים האלה שמרת נגיעה כי באמת האמנת בכח האיפוק והסבלנות , או שפשוט לא יצא לך, כי עכשיו הניסיון שאת עומדת בו מעיד על העובדה שבשלוש שנים האחרונות לא באמת עשית השתדלות , פשוט לא היה לך ניסיון זה הכל, קשה באימונים קל בקרב , אם בשלוש שנים האחרונות היית מתאמנת ושומרת על עצמך , אז בקרב (עם החבר) היית מנצחת , אבל אם קשה לך בקרב סימן שלא ממש היו אימונים לשם שמים, בהצלחה.

לקריאת תגובות דומות שלי בנושא שמירת נגיעה לחצי כאן: "שמירת נגיעה"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד