שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב!אני חוזרת בתשובה כמעט שנתיים,ולאחרונה התחילו לי הרבה ספקות באמונה במציאות הבורא, שאומרות לי שאולי כל זה לא אמיתי ואולי אין בורא לעולם וכדומה. אני מבינה את ההיגיון שכל דבר מסודר מעיד על מסדר,אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה להפנים ולהבין את זה כאילו יש לי אטימות שכל ולב,בנוסף אני שומעת הרצאות על הוכחות של מציאות הבורא והתורה אבל זה עדיין לא עוזר ,לא נראה לי שזה משהו טיבעי אלא משהו רוחני.מה לעשות??

תשובה:
את לא צריכה לשמוע הרצאות והוכחות , את צריכה להרגיש את בורא עולם מדבר אליך מתוך הלב , אם תרצי לשמוע באמת את תשמעי קול פנימי שאומר לך שה' אוהב אותך.
בדיוק כמו שאף גבר לא צריך שיוכיחו לו שהוא אוהב את בת זוגו , הוא מרגיש את זה.

אם תבחרי בדרך אחרת , דרך ללא דרך , דרך של חופש ותאוות , דרך של שחוק קלות ראש והוללות , שכל אחד עושה מה שהוא רוצה , שמחללים בה שבת ונהנים מעולם של חושים , ההנאה שלך תהיה ממש קצרה , את תהני בנערות ותסבלי בזוגיות , כי זוגיות מציבה גבולות ונערות חופשית לא ממש מחנכות לגבולות ואם לא תעבדי על האיפוק שלך ועל הגבולות שלך בזמן בצורה טובה אח"כ אל תתפלאי לגלות שזכית בבעל בלי גבולות - קטע שעשוי לעזור לך לשמור על איפוק - לחצי לצפייה:"איפוק1" , "איפוק2" 

אל תתפלאי מדוע בעלך בוגד בך ולא מסוגל להתאפק !  כי מה שאת זה מה שתקבלי , ה' יודע לזווג זיווגים מצויינים , חופשיה מתחתנת עם חופשי , דתיה מתחתנת עם דתי וכו'... בקיצור כמו שאת בוגדת בבורא עולם יתכן מאוד שבעלך יבגוד בך, אל תשאלי אחרי החתונה  למה בעלך נכשל עם נשים אחרות כי הוא יענה לך בדיק את מה שאת מנסה לענות לה' ולשקר על עצמך דמייני שזה מה שבעלך יאמר לך: "אני מרגיש שלאחרונה התחילו להיות לי ספקות באהבה שלי אליך אשתי היקרה, שאומרות לי שאולי כל הקשר הזה לא אמיתי , אני מבין את ההיגיון שכל גבר צריך להתחתן וכו'... אבל הבעיה היא שאני לא מצליח להתאהב בך אשתי , זה כאילו יש לי אטימות בלב , בנוסף אני הולך לייעוץ זוגי אבל זה עדיין לא עוזר זה משהו רוחני כזה... מה לעשות?
קטעים לצפייה - מתי אני אתחתן?  , "גבר ואשתו" ,"לגלות את כוחות הנפש" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הי, לפני מספר חודשים סבתי הגיעה לרב בלי שום שאלה והוא אמר לה שאחת הנכדות שלה הולכת להתחתן , אני היא האופציה היחידה, כרגע אני נמצאת ביחסים עם בן אדם בן 22 ואני בת 17 .. ולפני כשבוע הוא הציע לי נישואין מה אני אמורה לעשות לדעתך? מה לעשות עם הצעת נישואין שכזאת? האם יכול להיות שהייתה כאן נבואה קטנה לרב? אני ממש מבולבלת

תשובה:
לדעתי את צעירה מדי , תמתיני עוד שנה , תעלי למדרשה ורק אחרי שתקבלי כלים נכונים להתמודד עם החיים תתחתני , אל תמהרי לסגור וורט על סמך "נבואה" של רב כזה או אחר , אמרו חכמים (בבא בתרא יב.א) "אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר: ונביא לבב חכמה (תהלים צ', יב') , לא מתחתנים על סמך דברים כאלה, את צריכה לשקול את צעדיך בחכמה ולא לנווט את חייך על פי נבואות ומיסטיקנים (לא כל רב הוא רב שיכול לייעץ ולהמליץ אני במקומך הייתי נזהר בזה מאוד)  יכול בהחלט להיות שהבחור בוגר, אבל אותך אינני מכיר... לכן אם את בוגרת מסגרת תורנית ואת חושבת שיש לך מספיק כלים כדי להקים בית נאמן בישראל ואת מוכנה לזה נפשית, שיהיה בהצלחה (בדור הקשה הזה הרב עובדיה מתיר לנערות צעירות להתחתן כדי שלא תתקלקלנה) אבל אם את חוזרת בתשובה או מתחזקת לדעתי, ראוי וכדאי שתלכי לפחות לשנת מדרשה ורק כשהרבנית תמליץ תצאי לשידוך. כרגע אל תמהרי להשיב לבחור בחיוב ואל תחליטי החלטות שנובעות מלחץ או מחוסר נעימות , לפעמים יכולות להיות לתשובה שלך השלכות הלכתיות. תחשבי פעמיים ותבקשי מהבחור זמן להחליט , תגידי לו שאת רוצה להתחזק וללמוד עוד קצת ורק אז להחליט להתחתן. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לגבי מה שכתוב בתורה על איסור נגיעה הפסוק שאתה מביא "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב" ומזה אפשר ללמוד שאם אישה היא לא נידה אז אפשר להתקרב אליה כי כתוב רק אישה בנידה לא תקרב אז השאלה היא האם אישה שלא נידה האם איסור נגיעה חל גם עליה?

תשובה:
כל אשה היא בחזקת נדה עד שתטבול במקווה טהרה כדת וכדין
ולימדונו חז"ל שלפני חתונה , כל מימות שבעולם לא יטהרו אותה ולא יועילו לה.
לקריאת תגובה דומה בנושא לחץ כאן: "מותר לקיים יחסי אישות עם רווקה שטבלה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב,אני בחורה בת 16 "דתיה לאומית"שמתחזקת לאט לאט,דרך הבית ספר ודרך האתר,אבל אני רוצה ללכת לשעורים לפחות פעם בשבוע אבל ההורים אוסרים כי הם לא אוהבים הם רוצים שאני יהיה כמו שאני דתיה לאומית ,ולא מעבר לזה ,אני רוצה לשמור נגיעה מאד אבל ההורים שלי לא נותנים לי ורק בשעות שההורים לא בבית אז אני נכנסת לאתר שלך או להידברות אני מאד מבולבלת מהמצב ומפחדת שהם יפילו אותי מכל מה שבניתי,והצלחתי!!מה לעשות ?

תשובה:
אחותי היקרה, כיבוד הורים זה באמת אחד הדברים החשובים ביותר שיש , גם באתר יש עשרות סירטונים בנושא כיבוד הורים, אבל חז"ל לימדו אותנו שאם ההורים אומרים לאדם לעבור עבירה אסור לו לשמוע להם, לכן אם ההורים לא מאפשרים לך לשמור נגיעה אסור לך לשמוע להם , אבל אין טעם להתווכח איתם ולחרחר ריב, האמת והשלום אהבו , דרכיה דרכי נועם , את צריכה להיות חכמה ולדעת בדיוק מה לעשות כדי לא להיכשל בנגיעות אסורות מצד אחד ומצד שני לא להרגיז את אבא ואמא.

בנוסף, כל הכבוד לך שאת גולשת באתר, לדעתי כל זמן שאת תלויה בהוריך ואין לך הרבה ברירה זו באמת בעיה להתחזק יותר מדי , כי ההורים באמת מפחדים , הם חוששים כי הם חושבים שתהיי קיצונית והם צודקים  ,הרבה בני נוער לא יודעים איך להתחזק בצורה נכונה , לכן חשוב להתחזק בצורה הדרגתית וע"י הכוונה צמודה , את צריכה שתהיה לך רבנית שתוכלי להתקשר אליה ולהתייעץ עמה , בכל מקרה , בינתיים תוכלי להתייעץ איתנו כאן באתר , לוקח קצת זמן לקבל תשובה כי יש אלפי שאלות שאנחנו צריכים לענות עליהם אבל אנחנו משתדלים לעמוד בלחץ , בכל מקרה אני ממש מעריך את העובדה שאת משתדלת להתחזק ומשתדלת לא לריב עם ההורים , תמשיכי להיות ילדה טובה , כרגע תתרכזי בלימודים שלך זה חשוב לא פחות ובע"ה כשתהיה לך את האפשרות להקים בית משלך , תקימי בית אמיתי בלי פשרות וחיפופים ! בנוגע להשקפה , זו כבר בחירה שלך , לדעתי הדבר הכי חשוב זה שתלכי בצניעות ככל שתשתדלי יותר בצניעות שלך תהיה לך סייעתא דשמייא גדולה יותר , ברוכה תהיי.

לצפייה בשיעורים מרתקים על כיבוד הורים לחצי כאן: "כיבוד הורים" ובחרי סרטון... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אהלן רביד רציתי לשאול אותך שאלה מאד חשובה לי. אז ככה, אני הפסקתי לעשות ברית קודש וכבר בערך שבועיים שלוש שלא עשיתי אני מתחיל לקבל כמעט כל לילה קרי לילה וזה פשוט הרגשה ממש ממש מגעילה ומבאסת לקום באמצע הלילה והתקלח וכל זה אז איזה פיתרון אתה יכול לתת לי? דרך אגב זה כמעט כל לילה קורה לי.

תשובה:
תקפיד לומר קריאת שמע שעל המיטה ואל תשתה הרבה לפני שאתה עולה לישון, תוודא שהחדר שלך נקי ואין בו נעליים או גרביים, תדאג שתהיה לך תמונה של צדיק בחדר (שתתבייש ממנו) זה ישרה לך על החדר אווירה של קדושה. (עד שתתחזק לפחות בזה) בכל מצב בנוגע לזה שהחזקת מעמד שבועיים זה נפלא אחי היקר, זכות עצומה היא לך, במיוחד בדור קשה כזה, כל יום שאתה מחזיק מעמד זה זכות אדירה. אי אפשר ברגע אחד להצליח צריך לעבוד על זה קשה צריך להתחבר למסגרת טובה שתשמור עליך כי לבד לא ממש מצליחים, אתה חייב להתחיל לקבוע לך שיעורי תורה בקביעות, כי אם תסמוך רק על עצמך לא תחזיק מעמד הרבה זמן. אתה חייב שיהיה לך גב ! שיהיה לך רב ! תראה את הקליפ שנקרא: "צל"ש"זה יתן לך כוחות. שלח לחבר קריאה בניפרד