שאלה:
שלום הרב רביד, עליתי לארץ בגיל 3 לפני יותר מ-15 שנה, במשך השנים הללו חייתי בתור יהודיה, חגגתי חגים הלכתי לבית כנסת צמתי ביום כיפור והכל לפי ההלכה בתי הספר היו דתיים. הבעיה היחידה היא שאמא שלי "נוצריה" ואבי יהודי, האם זה אפשרי שאני אצהיר שאני שומרת מסורת? הבנתי שלפי היהדות הרפורמית אני נחשבת יהודיה אבל אני לא כל-כך מבינה בנושא ... תודה!

תשובה:
אחותי היקרה, אם את רוצה להיות חלק מהעם היהודי באמת , עליך לעבור גיור כדת וכדין כפי שתקבע הרבנות הראשית  לישראל. כל גיור מטעם גורמים אחרים לא תופס במדינת ישראל. לכן אם חשוב לך להיות יהודיה טהורה אמיתית , תעברי גיור כדת וכדין
כל זמן שנולדת לאמא שאינה יהודיה אינך יהודיה , יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה.  

מה כולל תהליך הגיור כולל:
 מילה – כניסה לברית אברהם אבינו ולקהל ישראל (מיועד לגברים בלבד)
 טבילה – פעולה המשותפת לגברים ולנשים ומטרתה טהרה וקדושה
 קבלת מצוות – חובת קיום המצוות היהודיות (מיועד לשני המינים) – על פי התלמוד מדובר בהצהרה בלבד ואי-קיום המצוות אינו משפיע על תוקף הגיור.

נישואי תערובת אסורים מכל וכל ! ! !
הרפורמים - לא מחוייבים להלכה היהודית  - הם היחידים שמתירים נישואי תערובת
הקונסרבטיביים - מכבדים את ההלכה אך ביצעו בה שינויים שתתאים למודרניזציה
האורתודוקסיים - הם היחידים ששומרים בצורה קפדנית על ההלכה היהודית

מה ההבדל בין יהודים לרפורמים?
אמשול לך משל יפה ששמעתי מהרב זמיר הכהן , נניח שכולנו נהגים על אותו כביש , כל היהודים נוסעים לכיוון אחד אך משתמשים בנתיבים שונים , הרפורמים נוסעים בנתיב ההפוך ככל הגויים ולכן חדירה לנתיב שלהם תגרור תאונה קשה עם הרוגים קשים. בדיוק באותה מידה ששופט לא ישנה את חוקי התנועה ויתיר לנסוע באדום וכיוצב' , כך שום אדם אינו רשאי לשנות את חוקי התורה , הסמכות ההלכתית של חכמי ישראל אינה מקובעת , חז"ל מתאימים את ההלכה להתקדמות הדור, אך אינם משנים את חוקי חז"ל, למשל: אם בתורה כתוב שאסור להדליק אש ובתורה שבע"פ למדנו שחשמל הוא תולדה של אש , אזי כל מוצרי החשמל אסורים בשימוש ע"פ חז"ל. שלא כמו הרפורמים שהתירו להשתמש בכל מכשירי החשמל מבלי לייחס שום חשיבות לתולדה של אש, במילים אחרות הרפורמים כפרו בתורה שבע"פ ואינם נקראים יהודים. (אינם מכלל ישראל)

יש הבדל עצום בין יהודי חילוני לבין רפורמי !
חילונים -הם יהודים כשרים שמתחתנים כדת משה וישראל ומשמרים את מסורת אבותם
תינוקות שנשבו - רוב החילונים המצויים כיום במדינת ישראל לא מקיימים תורה ומצוות רק משום שלצערנו הרב המסורת לא הועברה אליהם בצורה קפדנית מדוייקת ונכונה, לעומ"ז חילוני שמתחתן שלא כדת משה וישראל (באישור הרבנות) אינו שונה מרפורמי.

הרחבה \ רפורמים:
בניגוד לחילוני שמוגדר כיהודי , הרפורמי לא מוגדר כיהודי , משום שאין דבר כזה יהודי רפורמי , יש "רפורמי" אבל לא יהודי רפורמי, כי יהודי חייב לקבל את כל חוקי היהדות גם אם בחר לא לחיות על פיהם , בדיוק כמו שנוצרי מקבל את הנצרות וערבי מקבל את האסלם ומכבד את חוקי האסלם. יהודי שלא מקבל את חוקי היהדות או שאינו חי על פי היהדות , לא יכול להיקרא יהודי, משום שמרגע שוויתר על חוקי היהדות , הרי שוויתר על יהדותו , לכן הרפורמים בעצם עקרו את עצמם מעם ישראל ובחרו לחיות בארץ ו\או בגולה עם תורה חדשה בדומה לנוצרים שקבלו על עצמם (ברית חדשה) תורת הרפורמים היא תורה חדשה שהוכתבה על ידי אותה קבוצה מתירנית מודרנית שבעצם בחרה לשכתב מחדש תורה שתתאים למודרניזציה, הכוללת חוקים שסותרים לחלוטין את חוקי התורה כפי שנמסרה למשה מסיני ומתירה לגוי להתחתן עם יהודי.

חלק מהמתירנות הרפורמית:
אין צורך לשמור שבת , מותר לחלל את השבת
אין צורך לשמור על הברית והעיניים , הזנות מותרת
אין צורך לעשות ברית מילה מותר להיות ערל ככל הגויים
אין צורך לאכול אוכל כשר מותר לאכול חזיר ככל הגויים
אין צורך להתחתן כדת משה וישראל מותר להתחתן עם גויים וכיוצב'

רקע כללי חשוב:
שורשיה של התנועה נעוץ בגרמניה של תקופת ההשכלה, עד אמצע המאה ה-19 כל היהודים שמרו על ההלכה בקפדנות, הלכה שנקבעה ע"פ חז"ל והועברה במסורת מאב לבן החל ממשה רבנו. בחינת: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"

אנשי הכנסת הגדולה היוו בעצם את הסמכות העליונה כבר בימי בית המקדש השני.
עריכת התנ"ך הסתיימה בתקופת אנשי הכנסת הגדולה, עם היפסקות הנבואה.
לכן על דבר אמיתות תורתנו הקדושה לית מאן דפליג. (בקרב החוגים שלנו כמובן)

הרפורמים כופרים בתורה ולדעתם אין צורך לשמור על כשרות, שבת או ברית מילה, וגם אין צורך לשוב לציון (ירושלים) אותם שגרו בגרמניה ראו בברלין עיר בירתם והרפורמים שגרים בארה"ב טוענים שוושינגטון היא בירתם החדשה, כמו כן מותר לגוי להתחתן עם יהודי ואין צורך בגיור. הרב שמקדש את בני הזוג יכול להיות רב או כומר אין להתעקש.
הרבנים הרפורמים מתירים לנהוג בפריצות וזימה והם אף נותנים לגיטימציה למעשים חמורים שהתורה אסרה מכל וכל, רוב הרבנים הרפורמיים בכלל לא מחייבים לצום ביום כיפור, אינם מאמינים בתורה משמים וחלק נכבד מהם אפילו לא מאמין בא-לוהים.

הקונסרבטיביים טענו שהרפורמים הרחיקו לכת , לכן הם החליטו לנסות לשמר מעט את עיקרי הדת, הם ניסו לשמור קצת יותר על השבת,  ברית מילה וכשרות לכן בחוג הקונסרבטיבי , בבתי הכנסת יושבים בנים ובנות במעורב , בשבת מותר להשתמש ברמקול כדי שהציבור ישמע טוב יותר את קריאת התורה (בניגוד להלכה) מותר להגיע לבית הכנסת עם הרכב, בחוג הקונסרבטיבי נשים עולות לתורה ,

האורתודוקסים - הם יהודים שמרניים, שמקפידים על ההלכה היהודית, לדעתם הרפורמים והקונסרבטיביים הם הגורמים הישירים להתבוללות האדירה שיש בגולה,
בישראל גם הדתיים-לאומיים וגם החרדים הם חלק מהיהדות האורתודוקסית, ורוב המסורתיים בישראל רואים את עצמם כבעלי זיקה ליהדות האורתודוקסית. גם חילוניים שמקיימים טקסים דתיים כגון: ברית מילה, הלוויה, תפילה בבית כנסת ביום הכיפורים ועלייה לתורה בבר המצווה עושים זאת לרוב בהתאם לכללי ההלכה האורתודוקסית. 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, רציתי לשתף אותך במשהו שקצת קשה לי להתמודד איתו, תראה הרב, אני נמצא במערכת יחסים עם מישהי כבר מעל לשנה כאשר כמעט מתחילת הקשר אנחנו מקיימים יחסי אישות, ניסינו כמה וכמה פעמים להיכשל פחות ואולי ע״י כך להמנע מזה לגמרי, אך אין צורך להסביר שלא צלחנו את זה. כרגע אנחנו פשוט נואשים לעצה שיכולה לעזור לנו בנושא, כאשר חתונה אינה עומדת על הפרק (לפחות לא בשלב זה כאשר אין לנו את האמצעים לכך) ושמירת נגיעה עלולה רק להרוס קשר שנראה שמתקדם למקום טוב. אשמח אם הרב יוכל לעזור לנו עם עצה ברורה להצלחה או כל פתרון אפשרי אחר. תודה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך מקרה שקרה עם ר' ישראל מרוז'ין ואולי זה יעזור לך לתקן... 

פעם הגיע יהודי בעל-עבירה אל הרב הקדוש ר' ישראל מרוז'ין זי"ע ואמר לו שהוא
רוצה לעשות תשובה.
שאל אותו הצדיק "אז למה אינך עושה תשובה?".
השיב היהודי "אני לא יודע איך...".
שאל הצדיק "ואיך ידעת אז לחטוא?".
ענה היהודי "חטאתי, ואחר כך...".
אמר הצדיק: "עשה כך גם עכשיו, תחזור בתשובה והחשבון יבוא מאליו".

מה שאני מנסה לומר זה שהכי קל לשכנע יהודי חכם באמיתות התורה ובנכונות הדרך, הקטע הקשה הוא היישום, וכבר אמר הראי"ה קוק באורות התשובה: "עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה". אל תחשוש מהתשובה אחי , זה פשוט

אדם תמיד חי בתחושה של,,,, אם מעולם לא הייתי עושה את העבירה , אז לא הייתי נופל בזה גם עכשיו, אבל אחרי שכבר נפלתי יותר מפעמיים שלוש, המצפון נעלם וכמו שכבר מביאה הגמרא במסכת יומא פו: "עשה אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר".
לפעמים מרוב שנפלנו,, אין לנו כוחות נפש לקום,, מצד שני בשביל מה לקום? כיף לנו, למה לעצור את זה? מה הקטע? רק בגלל שכתוב באיזה ספר שזה חטא? אז מה...

אז אני יכול לבוא ולהפחיד ולספר עד כמה חמור החטא וכמה גדול עונשו של אדם שמקיים יחסים עם אשה לפני החתונה , אני יכול לצטט את דברי הזוהר הקדוש בנושא ולכתוב כמה משוקץ ומתועב הוא מלפני ה' , אני יכול לכתוב איזה עונש קשה מחכה לאשה שמקיימת יחסים לפני החתונה , אני יכול להכין לשניכם רשימה של ייסורים וצרות שיפקדו אתכם בעתיד בגלל הנאה רגעית , אני יכול לפרט את הנזק הנפשי הגדול שעלול להיגרם לילדים, אני יכול לספר סיפורים על עדויות של אנשים שמתו מוות קליני שסיפרו איזה צער איום ונורא הם ראו שנגרם לבנות שמכשילות את הרבים ונופלות לזנות ופריצות , אבל זו לא המטרה , הכי קל זה לבוא ולהפחיד, אבל אז אתם תפסיקו לעשות את העבירה, רק כדי לא לקבל ייסורים ולא לסבול צער נורא בעוה"ז ובעוה"ב. אבל לא זו מטרתי... להיפך , המטרה שלי היא להראות שלמרות החטא הנורא התשובה לא כל כך מסובכת , פשוט צריך כח רצון גדול וחכמה זה הכל...

משום שגם אם אדם נמצא בחושך גדול וגם אם עבר עבירות חמורות, עליו לזכור תמיד, את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה: "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה,,, אמש היה זה שנוא לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה. והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד". אם תרצה באמת להתקרב לה' , שערי תשובה לא ננעלו.

בדיוק כמו שגבר נשוי שמעד ונכשל לא ימשיך להרוס לעצמו את חיי הנישואין ויגרום לעצמו להיות שנוא בעיני ילדיו ודחוי מצד אשתו רק בשביל הנאה מזדמנת רגעית, כך אדם שחטא וגרם לעצמו להיות שנוא ומרוחק מלפני ה' , צריך לחשוב היטב ולשקול את צעדיו , מה חשוב לו יותר? הקרבה לה' יתברך או הקרבה לחטא?

איך עושים את זה?
א) מאמינים שכמו שאפשר לקלקל אפשר לתקן
ב) מקבלים החלטה בראש שמפסיקים, (משליטים שכל על רגש)
ג) הולכים לשיעור תורה, אתם חייבים חיזוק רוחני.
ד) צפו בקטעים מחזקים שיש באתר בנושא נגיעה אסורה.
ה) תגדרו גדרים ! (לא לישון יחד, לא להסתובב בחוסר צניעות וכו'...)

לסיכום: אין דבר העומד בפני הרצון, אם תרצו באמת אני לא רואה שום סיבה שלא תצליחו, אם חשוב לכם לשמח את ה' ולא רק את עצמכם, תנקטו בצעדים לעצור את החטא הנורא, תמנעו מעצמכם צער בעתיד, צער שלא כרוך רק בסבל וייסורים, צער שכרוך באובדן הרגש, אתם מאבדים את התמימות המינית שלכם, אם לא תתחתנו, סביר מאוד להניח שתזכרו את החוויות המיניות שהיו לכם עם בני זוג אחרים וזה סתם יהרוס לכם את הזוגיות ואת קדושת המחשבה, לא חבל? תחשבו כמה צעדים קדימה.

לצפייה בקטעים בנושא שמירת נגיעה לחצו כאן:"נגיעה אסורה - קטעים לצפייה"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום, ככה, נתחיל מיזה שגדלתי עם הורים מתחזקים, הייתי ילדה מאוד סגורה ומופנמת, בגיל 15 מצאתי את עצמי בלי מסגרת, ילדה תמימה, חיפשתי מקום לבטא בו רגשות, ומצאתי את עצמי מתכתבת עם גברים, אהבתי לשמוע דעות של אנשים, אהבתי לבטא רגשות, באמת. מפה לשם התחיל להתכתב איתי גבר בשנות ה-30 לחייו הוא פשוט רדף אחריי כל הזמן וניצל את תמימותי, גילה את חולשותיי וסיפק את צרכיו במשך שנתיים, לקח לי זמן להתפכח ולהבין מה באמת הוא עשה לי, הוא פשוט ניצל אותי כספית ומינית, כיום שנה אחרי אני עשיתי תשובה שלימה ואני רוצה למחול לו, אז רציתי לשאול אם שייך למחול לו ועוד שאלה איך עושים תשובה אמיתית?

תשובה:
אחותי היקרה , בראש ובראשונה אני ממש מצטער לשמוע שנצלו אותך , זה רק מלמד אותנו כמה סכנות אורבות לבני הנוער ברשת האינטרנט , זה פשוט אסון. כמו כן , אני מאוד מעריך את טוהר מידותיך ואת הרצון שלך לסלוח לבחור , אבל אני חושב שאת צריכה לדווח על כך לרשויות ולהתלונן עליו.

אדם בן 30 שמנצל נערה בת 15 הוא עבריין מין, אם הוא קיים איתך יחסים , הוא סוטה והוא מסוכן, גם אם את מוכנה לסלוח לו , חשוב שיבוא על עונשו. אם את לא תדווחי עליו , יתכן מאוד שבנות אחרות גם ייפגעו, איך אפשר לשתוק כשיודעים שבחור כזה מסתובב בחוץ ועלול לפגוע בבנות אחרות ולנצל אותם מינית? אני חושב שאת חייבת לדווח עליו לגורמים הממונים. מי יודע אם ברגעים אלה הוא לא תוקף את הקורבן הבא
את יודעת כמה בנות תמימות נופלות בידיים של פדופילים ונצלנים כמותו? איך את יכולה לעמוד מן הצד ופשוט להתעלם מזה? לדעתי חשוב מאוד שתדווחי על כך בהקדם
וגם אם זה ידרוש ממך ללכת ולהעיד נגדו וזה יהיה קצת לא נעים , זו מצווה גדולה.

בנוגע לשאלה השניה שלך, איך חוזרים בתשובה , אצרף לך סרטון מרתק שאני בטוח שאם תצפי בו מתחילה ועד סוף , החיים שלך ישתנו מקצה לקצה , המון הצלחה וישר
כח שזכית לעשות תשובה שלימה , ברוכה תהיי לה'.






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בעלת תשובה 6 שנים נשואה לגר צדק צדיק ואמא ל-2 ילדים מקסימים.. אני חולמת להיות 100% ולעבוד את ה' 100% אבל אני לא מצליחה. אני נופלת בעיקר בדברים כמו אינטרנט אני כל הזמן מנתקת ומחזירה , ברור שנתקלים בשטויות גם אני וגם בעלי. ויש לי גם קצת כעס , אני גם פטפטנית לא קטנה ויותר מדיי חייכנית.. לא מצליחה להיות סנובית.. קשה לי להחליף את האופי! מה לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה , תישארי בדיוק מי שאת , את לא צריכה להחליף שום אופי , את פשוט צריכה לחיות על פי ההלכה ולהמשיך להיות חייכנית מקסימה וזורמת בבית לא עם גברים ברחוב , לא עם המוכר במכולת , לא עם עוברי אורח , רק עם בעלך ובני המשפחה. (בנות המשפחה) ברגע שתתנהגי כבת מלך , הכל יזרום אוטומטית , כי כשרואים בת מלך , יודעים להתנהג כראוי לידה ולא זורמים איתה כדתילונית.

זה מה שיש לי לומר על מה שכתבת.
א) זה שאת שואפת ל-100% זה מצויין , כי אז לפחות תגיעי ל-85% או 95%
ב) כדי לא ליפול באינטרנט תעברו לאינטרנט כשר ! אין ברירה אחרת אין פתרון קסם
ג) כדי לעבוד על מידת הכעס צריך לעבוד על מידת האיפוק , תלמדי להתאפק יותר.
ד) בנוגע לפטפטנות זה דבר טבעי אצל אשה , צריך פשוט להיזהר מלשון הרע זה הכל
ה) אף אחד לא ביקש שתהיי סנובית , פשוט תשמרי על דיסטנס ואל תזרמי עם גברים

זכית בבעל צדיק , יש לך שני ילדים מדהימים , יש לך שאיפות מדהימות , את מודעת לבעיות שלך וזה חלק גדול מהתשובה , הדבר היחיד שנשאר לך לעשות זה לעבוד על הכעס ועל הצניעות שלך , במחשבה , דיבור ומעשה.

איך עושים את זה?
1) תקפידי ללכת לשיעור לפחות פעם בשבוע.
2) תשתדלו לדבר בבית בטונים נמוכים. לא לצעוק ! גם אם ממש קשה תעבדי על זה
3) תשתדלי לדבר בנחת עם הבעל והילדים , תקראי כל יום את איגרת הרמב"ן !
4) תתלבשי בצניעות וכשיראו שאת לבושה כראוי , יחשבו פעמיים אם לזרום איתך.
5) הלבוש שלך מעיד עליך , צבעוני צמוד לא מעיד על בת מלך , תתלבשי צנוע יותר.
6) תנסי ללכת עם חולצות מכופתרות צנועות (לפחות בשבת) ותתנהגי כבת מלך.

לסיכום: אם תתלבשי כבת מלך , תאמיני לי שאף אחד לא יחשוב שאת דתילוניה ויזרום איתך , יכבדו אותך ויחשבו פעמיים לפני שמדברים איתך , אף אחד לא ידבר איתך בסלנגים (כמו שרגילים לדבר איתך היום) אבל את צריכה לעבוד על עצמך ולהתנהג כמו בת מלך , תשדרי בת מלך , תקבלי יחס של בת מלך , תשדרי דתילונייה , יתייחסו אליך כאל דתילונייה זורמת. אל תהיי סנובית , תהיי יראת שמים , אנשים יבינו לבד שהתחזקת ויתנהגו בהתאם. צפי בקטעים הבאים הם יעזרו לך מאוד להתחזק.





.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד