שאלה:
לרביד היקר! אני נערה צעירה , אני לא מבינה איך אפשר למחוק את הפיסבוק אני לא אחייה !!! דרך אגב יש לי שם רק חברות מהבית ספר (בית ספר דתי) וקרובי משפחה ופול משחקים איך אני אחייה בלי זה מה אני כבר יכולה לעשות במחשב? האם מותר לשמוע שירים מזרחיים? נ.ב. כיף להיות בשיעורים שלך אתה מצחיק עד דמעות. אשמח אם תענה לי.

תשובה:
אחותי היקרה, זה בדיוק כמו שמישהי תשאל אותי, איך אפשר בלי טלוויזיה? אני רואה רק חדשות ובישולים וערוצים של טבע, איך אני אחיה בלי זה? מה כבר אפשר לעשות בלי טלוויזיה? נו... בגלל זה נתיר לראות טלוויזיה? הרי בטלוויזיה יש פריצות וגבר שכל היום יראה פריצות בטלוויזיה בסוף ימלא את ראשו בהרהורי כפירה ואשתו לא תהיה מיוחדת בעיניו, נו... עכשיו את לא שואלת איך אני אחיה? מה עדיף? לחיות בלי פייסבוק או בלי בעל? חכם עיניו בראשו, סוף מעשה במחשבה תחילה, רוב הזוגות הנשואים בעולם סובלים מצרות וייסורים מריבות ותככים, כל גבר שני בוגד באשתו במחשבה בדיבור ו\או במעשה, כל זוג שלישי מתגרש, האם את רוצה להיות חלק מהסטטיסטיקה? או שמא את רוצה להיות דתיה אמיתית תורנית ולא חפיפניקית שמתירה לבעלה לראות טלוויזיה ופריצות ואח"כ מתלוננת על חוסר צניעות ובעל בוגדני, כל אחד בונה לעצמו את העתיד שלו ע"פ הנאמנות שלו לה' יתברך וע"פ האמת הפנימית שהוא בוחר לאמץ. אני בחרתי להרחיק את המכשיר הזוועתי מהבית. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב רבידד אשרייך על כל ההשקעה באתר .. אני יודעת שאתה נגד פייסבוק ובצדק יש לי פייסבוק ואני לא רואה בזה שום דבר רע כי אין לי תמונות שמכשילות אנשים אני מפרסמת רק דברי קודש או יש אנשים ששואלים אותי מתי נכנס שבת או שאלות הלכתיות ואני עונה ויש לי גם קבוצות שמדברים שם דברי קודש אז לפי דעתי לפייס יש צדדים לא טובים אבל יש בו צדדים טובים ואני יודעת ב"ה לשלוט בעצמי בקיצור השאלה כדי לי להשאיר את הפייס?

תשובה:
זה בדיוק כמו שאשה שיוצאת עם גבר נשוי תגיד , אין שום דבר רע בלצאת עם גבר נשוי , אנחנו לא נוגעים ולא עושים שום עבירה , רק מתכתבים , אני מחזקת אותו , מסבירה לו מתי נכנסת שבת , מלמדת אותו להניח תפילין וזה הכל.. חח שטויות !!!
אף אשה נשואה לא הייתה מסכימה שבעלה יהיה בקשר עם בנות אחרות למטרת חיזוק
גם לנו אסור, אנחנו מחוייבים לה' יתברך וכל קשר עם פריצות ובני זוג שלא שייכים לנו, הוא בעצם בגידה בה'. אין שום היתר לעבור על "ולא תתורו" ולבגוד באבינו שבשמים.

את כל הפרטים האלה (כניסת שבת וכד') את יכולה להעביר לחברים ולחברות שלך גם במייל , לא צריך את הפייסבוק , לך יש פייסבוק כשר ולהם יש פייסבוק לא כשר, בגלל שאת נמצאת שם גם חברות שלך נמצאות שם כי הם אוהבות אותך ורואות שאת נשארת שם, הם לומדות ממך וכך אף אחד לא מוחק את הפייסבוק כי הוא חושב שהוא צדיק, אבל אם כל הדתיים האמיתיים יצאו משם, את תראי שהרבה "חפיפניקים" יצאו משם גם ! חוץ מזה לא לכל אחד יש זכות למחוק את הפייסבוק , לא כל אחד ראוי להיות בן מלך אמיתי , ולא כל אחת ראויה להיות בת מלך אמיתית , אנשים פשוטים יש מליונים בני מלכים אין הרבה , יש לך הזדמנות לברוח מהשוק המסריח הזה והמשוקץ הזה ולחבור לארמון המלך , הבחירה בידיים שלך , להישאר עם מליארדי גויים שגולשים בפייסבוק , או להיות מיוחדת לשם שינוי ולעשות רצון ה' ! התלמידים שלי כבר יודעים שפייסבוק זה רעיון גאוני אבל לא מתאים לבני תורה , השאלה אם את רואה את עצמך כיראת שמים או כדתילונית או חפיפניקית , זה הכל. ברוכה תהיי ובהצלחה רבה.

צפייה בקטעים הבאים תעזור לך מאוד:
א) פייסבוק עולם של דמיונות - קצר וקורע
ב) ילד פייסבוק - סרטון שחייבים לראות
ג) כל הקטעים של רביד על פייסבוק
ד) שאלות ותשובות בנושא פייסבוק שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד זה שוב מתן.
אני חייב לומר לך רביד אחרי הטיול איתך בקברות הצדיקים ההרגשה הפנימית שלי ממש טובה ממש נהניתי להיות איתכם וזה לא כמו שאומרים שהדתיים לא נהנים ואני עד לכך שאני רואה את זה בשני העולמות.. ואני חייב להודות שהמחשבה שלי הייתה שונה ליפני שבאתי לטיול ישר כח לך אתה צדיק גדול אתה אני שמח שהכרתי אותך ובזכותך באתי לטיולל..

עכשיו יש לי שאלה קטנה אני יש לי הרבה חברים שהם לא שומרים שבת וממש חשוב לי להיות איתם בקשר וגם הם רוצים בכך , אפילו אם זה מגיע למצב שהם שומרים את השבת בשבילי שהם איתי אבל יוצא מצב שהם באים אליי עם רכב ואז הם מחללים את השבת מה אני יכול לעשות במצב הזה?
ואם תוכל לתת לי דרך איך אני שומר את השבת כי ממש קשה לי לשמור ולנתק את הכל מהעולם שאני בא ממנו. שמרתי פעם אחרונה חצי שנה ונפלתי=\ אני ישמח מאוד אם באמת יקרה משו איתי



תשובה:

קודם כל גם אני מתרגש לקרוא ממך תגובה באתר אחי היקר,,, אתה ילד מיוחד אחי,,, ממש כך ! בכל אופן רציתי להודות לך על התגובות שלך והמחמאות הרבות שהרעפת על האתר ועלי,,, עכשיו אתייחס לעניין הרכב ושמירת השבת.

בנוגע לחברים שלך אם הם מגיעים אליך עם רכב ואתה לא הזמנת אותם שיבואו עם הרכב העוון הוא לא עליך, אתה יכול לבקש מהם לכבד אותך ולבוא במוצ"ש ולשבת איתך בכיף ! למרות שיש מי שהתיר להזמין אורחים חילונים לשבת , אפילו אם הם באים ברכב כי אולי כשהם יהיו נוכחים במקום טוב שבו שומרים שבת כראוי ויש אווירה של שבת , אולי זה יגרום להם הרהורי תשובה עד שבע"ה יום אחד הם יזכו לעשות תשובה. (להלכה ודאי שראוי להחמיר בזה , אבל יש מי שהקל בזה בדורנו)
בכל מקרה גם אם חברים באים אליך בשבת, חבל שתפסיד את כל קדושת השבת בשיחת חולין ודברי הבאי ושטויות נשמה טובה, תשפיע אתה עליהם ולא הם עליך.

בגלל שאתה כל כך חשוב לי אני אשקיע בתשובה שלך יותר מכל נער רגיל חחח למרות שבכולם אני משקיע חחח אספר לך שני סיפורים קצרים שאולי ישנו את דעתך בנוגע לערכה של השבת הקדושה, אני אשקיע ואכתוב הרבה אבל אני מצפה ממך לשבת ולקרוא הרבה באותה מידה חחח...

אני לא מוכן לשמור שבת עד שה' לא שולח לי הוכחה.
סיפור ראשון: חבר שלי שהיה שומר שבת אמר לי שהציעו לו לעבוד בשבת במסעדה ולקבל 2000 ₪ עבור כל השבת, זה ממש פיתוי מטורף, אמרתי לו: אין שום כסף בעולם ששווה שתחלל עבורו את השבת, היה לו קצת מצפון אבל הפיתויים גברו עליו, אמרתי לו שלא יעבוד והוא אמר לי, אני רוצה הוכחה שאסור לעבוד, אמרתי לו שזה כתוב במפורש בתורה "שמור את יום השבת לקדשו" הוא אמר לי שלא כתוב שאסור לעבוד במסעדה? אמרתי לו: שיעשה מה שהוא רוצה ושלא יבקש הוכחות מה' כי לפעמים ההוכחות כואבות, הוא התעקש והלך לעבוד במסעדה בשבת. במוצאי שבת הוא מתקשר אלי בוכה. "חתכתי סנטימטר מהזרת שלי בשבת בזמן שחתכתי סלט במסעדה" הוא קבל סימן מה' שהוא לא ישכח בחיים, עד היום הוא הולך עם זרת חתוכה.

סיפור מרתק על מעלת השומר שבת.
סיפור שני: בהרצאה של הרב ניסים יגן, מספר הרב שהוא הלך לדרוש בפני זוג שאבדו את בנם היחיד. הבן שלהם "משה סלמה" נפטר בשבת, הוא עשה תאונה עם אופנוע שבו הוא נסע ביום שישי בערב. הרב הלך לנחם את המשפחה. הרב נתן דבר תורה חוצב להבות כשלפתע קמה אחת הנשים בקהל וצעקה לעבר הרב: "למה הוא מת???" , "תסביר לי למה ה' לקח אותו? הוא בסך הכל ילד". הרב ידע שהוא עשוי להיתקל בתגובה קיצונית , הרב בא מוכן ואמר לה: "אינני יודע חשבונות שמים, אבל אני יודע שכתוב בתורה במפורש, מחלל שבת מות יומת" , שוב גיחכה האשה ואמרה לו: "אז למה אני לא מתה???" , "אני מחללת שבת והכל אצלי בסדר, מה אתה מבלבל לי את המוח?", באותו רגע קמה מהקהל בחורה בשם "מירי" היא נגשה לעבר הרב ובקשה לדבר בפני הקהל, הרב ישב ואפשר לה לדבר, שימי לב מה היא אמרה: "קהל נכבד אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שקרה לי, אני גם מאמינה שמשה נפטר בגלל שהוא חלל שבת. (כל הקהל המום) לפני שלושה חודשים (מספרת מירי) סבתא שלי באה אלי בחלום ואמרה לי: "מירי, יש לך שכנה שיש לה ילדה בת 8 עם גידול בראש, תגשי לשכנה שלך ותגידי לה שאם היא תקבל עליה לשמור שבת, הגידול של הבת שלה ייעלם תוך פחות מ-6 שעות" , מירי מספרת שהיא הייתה המומה, היא לא ידעה מה לעשות עם החלום הזה, היא פחדה לספר אותו לבעלה, היא אמרה לעצמה בבוקר: "חלומות שווא ידברו" זה סתם חלום. למחרת לפנות בוקר שוב חלמה מירי את אותו חלום ובו סבתא שלה באה אליה ואומרת לה: "מירי ביקשתי ממך ללכת לשכנה שלך ולומר לה שאם היא רוצה שהבת שלה תחלים עליה לשמור שבת, היא פגעה בדבר הכי יקר לה' יתברך ולכן ה' פגע בדבר הכי יקר לה, אבל אם היא תקבל עליה לשמור שבת ה' ירפא את הבת שלה תוך פחות מ-6 שעות. מירי כבר לא ידעה מה לעשות, זה כבר התחיל להפחיד אותה, אבל היא לא הייתה מסוגלת לומר זאת לבעלה. בפעם השלישית שהיא חלמה את החלום היא כבר ממש נבהלה, היא שאלה את סבתא שלה בחלום איפה השכנה הזאת גרה והסבתא הסבירה לה בדיוק איפה היא גרה, היא קמה בבוקר וסיפרה את החלום לבעלה, אבל לא היה לה עדיין את האומץ לגשת למשפחה על סמך החלום, בכל זאת לא נעים את יודעת. בפעם הרביעית שהיא חלמה את החלום סבתא שלה אמרה לה: "מירי זאת הפעם האחרונה שאני באה אליך, אין לי רשות לבוא אליך יותר, כל פעם שאני באה אליך בחלום מנקים לי מהזכויות שלי, אבל תדעי לך מירי שאם לא תלכי להזהיר את השכנה שלך ולומר לה שתשמור שבת, הבת שלה תמות והמוות של הילדה יהיה על המצפון שלך את תהיי אשמה במוות הזה. מירי כבר לא יכלה להתעלם מהחלום, היא נגשה מיד לשכנה שלה דפקה בדלת ושאלה: "שלום, שמי מירי, יש לכם אולי ילדה בת 8 שחולה במחלה קשה? השכנה פתחה את הדלת ואמרה: "לא" היא נפטרה אתמול בלילה. מירי פרצה בבכי ואמרה לה: "זה לא יכול להיות" היום בבוקר סבתא שלי באה אלי בחלום ובקשה ממני לבקש ממך לשמור שבת, האמא הייתה המומה, היא אמרה שהרופאים התייאשו והם לא נותנים לה סיכוי לחיות, אבל טרם הגיע רופא לקבוע סופית את מותה של הילדה. מירי והאם נסעו מיד לבית החולים, האם בכתה כל הדרך והייתה המומה מהחלום של מירי, מירי והשכנה נכנסו לבית החולים, עמדו ליד הילדה והסירו את הסדין הלבן שכסה את פניה בטרם ייקבע מותה. מירי בקשה מהאם לקבל בלב שלם לשמור שבת, האם קבלה על עצמה בדמעות לשמור שבת והתחילה לבכות, ברגע שהאם סיימה לומר שהיא מקבלת על עצמה שבת הילדה שהייתה ללא הכרה, משותקת בכל גופה, התחילה להזיז את אצבעות הידיים, מירי התחילה ללמד את האם במה כרוכה שמירת שבת ובינתיים הילדה מתחילה להזיז את כפות הרגלים, תוך פחות מ-3 שעות הילדה התחילה לדבר, זמן קצר לאחר מכן הילדה בקשה מאמה שתקח אותה לטייל בחוץ. הרופאים היו המומים, ולא אפשרו לאם להוציא את הילדה בטענה שמצבה מסוכן, כעבור מספר רגעים הכניסו את הילדה לצילום C.T וגילו דבר מדהים, הגידול כולו נעלם ! מירי התחילה לבכות והאם התחילה לבכות עוד יותר. כך סיפרה מירי את הסיפור המרגש לפני כל הקהל, מירי היא בחורה שאינה שומרת תורה ומצוות, אבל היא יודעת מה כוחה של שמירת שבת. כל הקהל היה המום !!! אני מקווה שגם אתה המום ואני ממש מתחנן לפניך שתחשוב שוב על שמירת שבת ולא תתפתה לפגוע בדבר היקר ביותר לה' יתברך.  אני יודע שזה קשה, אבל קשה עוד יותר לפגוע בה' יתברך אחותי היקרה, אל תוותרי על הדבר החשוב ביותר שבזכותו עם ישראל קיים כבר מעל 2000 שנה...

מתן היקר לעם היהודי יש 3 אותות שמעידים עליו שהוא יהודי. 1. תפילין – "וקשרתם לאות על ידיך" 2. ברית – "ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ביני וביניכם" 3. שבת – " אך את שבתותיי תשמרו, כי אות היא ביני וביניכם" בנים דתיים, זוכים ל-3 אותות. לבנות יש רק את השבת והצניעות אל תאבד את האות היחידה שמעידה שאתה יהודי, כי אם תאבד אותה, לא יהיה הבדל בינך לבין נוצרי או מוסלמי. המוסלמים שומרים על צניעות ומתפללים 5 תפילות ביום. וכי אנחנו פחותים מערבים?! אתה בן מלך יהודי, שום פיתוי בעולם לא שווה שבגללו תוותר על האות שמעידה על הקשר בינך לבין ה' יתברך. אל תתגרש מה' יתברך, אין שום חברה בעולם ושום פיתוי בעולם ששווה את זה, לא חברים שאתה ממש אוהב ולא בחורה הכי יפה בעולם, ברגע אחד ה' יכול לקחת לך את כל הטוב שיש לך, אז ככה אתה אומר לו תודה??? תחשוב על זה טוב מלאך !!! דע לך מתן היקר: ברגע שהפסקת לשמור על השבת, השבת הפסיקה לשמור עליך מקווה שהועלתי... (סליחה שהארכתי יותר מדיי זה פשוט ממש נגע לליבי)

לצפייה בשיעורים שלנו בנושא מעלת השבת לחצו כאן: "מעלת השבת רביד נגר"
 

 










.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי אני נשואה 4 שנים ללא ילדים אני שומרת טהרת המשפחה ושבת לאחרונה ממש נכנסתי לדיכאון מזה וחברה הציעה לי ללכת לקבל ברכה מרב מסוים שלא הכרתי אותו לפני. הרב בירך אותי ואמר לי שאני צריכה קמע לפריון שעולה 350 שח ולהשים אותו מתחת למזרון. לא קניתי אותו כי לא היה לי כסף שחזרתי הבית בעלי אמר לי שאסור לקנות קמעות ושהיום בדורנו אין דבר כזה ושלא כל אחד יכול לכתוב קמעות. רציתי לדעת מה לעשות אני מצד אחד רוצה לקנות מצד שני הבנתי שאסור האם זה נכון? מה לעשות?

תשובה:
 שלום יהודיה יקרה.

אני שמעתי על כבוד הרב, אבל ממש באופן כללי, לא ידוע לי ממש אם הוא מורשה לכתוב קמיעות או לא.
אבל מה שכן שמעתי מהרבה רבנים שהיום אין אף אחד שבקיא בכתיבת קמיעות, ומי שהיה כביכול ידוע כבקיא זה הרב כדורי עליו השלום.

בכל מקרה, שמתי לב שהיום בהרבה מקומות שמוכרים קמיע מסויים, זה לא באמת קמיע כמשמעו, אלא סגולה מסויימת שכתובה בספרים. כמו למשל יש סגולה  מאחד הצדיקים הגדולים לקחת צואה של שפן ולשפוך עליה כספית(כמו של המד חום) ולקשור על הבטן עד שבעזרת השם נפקדים.

בכל מקרה, אני הייתי ממליץ לעשות קודם כל השתדלות רוחנית, זאת אומרת קודם כל להוריד מעלייך כל קיטרוג משמיים, שזה אומר ללכת עם חצאיות צנועות(שלא רואים את הברך בכלל), לשים כיסוי ראש מלא(מסיר את רוב הקיטרוגים בבית) ולאכול מאכלים בכשרות מהודרת.

בנוסף יהיה מחזק אם הבעל יקח על עצמו שיעור אחד בשבוע לפחות, ואם יש לו אז יוסיף עוד חצי שעה לימוד תורה בכל יום.

אחרי שקיבלתם על עצמכם כל זה, הייתי ממליץ לכם ללכת לאחד הצדיקים שבדור שרואים את שורש נשמתם של כל יהודי שבא אליהם.
צדיק אמיתי ואוהב ישראל לא לוקח כסף על ביקור או ברכה.
כמובן שרק בעלך יוכל ללכת לצדיק.
תגידו לו שאתם מחכים כבר 4 שנים ואין ילדים, ואתם שואלים מה לעשות בשביל לזכות לזרע בר קיימא.

אני התלבטתי הרבה אם לספר לך מה אני עברתי בחיי, אבל החלטתי לבסוף לספר חלק קטן ממה שעברתי בשביל שתוכלי להתחזק מזה ויהיה בזה קידוש השם.

בוא נתחיל מזה שאני הייתי בעולם החילוני.... בלי לפרט יותר מידי, הייתה לי חברה כמה שנים טובות.
אחרי שנתיים של חברות, קרה מקרה מוזר שבאתי לסדר ללקוח חדש את המחשב(הייתי טכנאי מחשבים), והוא התחיל לשאול שאלות על תפילין וכדומה, ובקיצור, הוא החזיר אותי בתשובה אחרי תקופה לא קצרה.

במשך הזמן התחזקתי והצלחתי למשוך גם את החברה שלי לזה למרות התנגדות הוריה.

אחרי 4 וחצי שנות חברות התחתנו בשעה טובה, ונכנסו למערבולת הלחץ של להביא ילדים לעולם כמו שאת נמצאת בה היום....

עברו 3 וחצי שנים, עם בכי וצער על שהשם סגר את רחמה של אישתי.
במשך השנים הללו, החבר שהחזיר אותי בתשובה היה לוקח אותי לרב יורם אברג'יל בנתיבות והייתי מבקש מהרב ברכה לילדים, והוא היה מברך....

אחרי 3 וחצי שנים בערך, נסענו שוב לרב לפנות בוקר. הפעם החבר שלי אמר לי לא לבקש ברכה מהרב, אלא לשאול אותו באופן ישיר: מתיי יהיה לי ילדים?!?!?!?
הפעם עזרתי אומץ ושאלתי את הרב....  התשובה הייתה מפתיעה למדיי, הרב שם יד על ראשי ואמר: בעוד 3 חודשים אישתך תיפקד.....  אני כמובן קפאתי במקומי, והרב אמר לי לענות אמן... אני מהלחץ עניתי כמה אמנים.....

ידוע אצלינו שהצדיק גוזר, הקדוש ברוך הוא מקיים.
בקיצור חזרתי הבייתה, וכל היום היה מציק לי למה הרב אמר 3 חודשים? למה לא חודשיים? או חודש? או חצי שנה???

תאמינו או לא, ניגשתי אל הלוח שנה, בדקתי מה בדיוק יש עוד שלושה חודשים, התחלתי לעשות חישובים ופתאום ראיתי את התוצאות וכמעט שנפלתי מהרגליים!!! 
תקשיבו טוב, אותם 4 וחצי שנים שהייתי עם אישתי באיסור לפני החתונה, הייתי צריך לחכות את אותם 4 וחצי שנים אחרי החתונה בשביל לתקן זאת עד הלידה של אישתי!!!!

כמובן שגזירת הרב התקיימה, וברוך השם זכינו בבת מקסימה,
ולאחריה עוד בת מתוקה ובעזרת השם יהי רצון שיבואו עוד.

ועכשיו, אחרי שאני שומע את השיעורים של מורי ורבי הרב יורם אברג'יל, שבהם הוא אומר זאת במפורש, שמי שעושה מעשים לא טהורים עם נשים לפני החתונה, שידע שהוא יהיה חייב לשלם חזרה את המחיר, אם זה בעיקובים בהריון, אם זה בהפלות לא עלינו, בעיות רפואיות וכו...  רק אחרי שאתה מרגיש את זה על הבשר שלך, אתה יכול להבין איך הדברים ממש נכונים, ולא סתם איומים והפחדות.

אני בטוח שאחרי שקראתם ממש בקצרה מה עברתי עד שזכיתי לבנות הללו, תבינו כמה חמור זה למי שיש לו חברה לפני החתונה(גם אם הוא דתי), אם הוא כל כך חס על חייו ורוצה לחסוך ייסורים מעליו, שיעשה מעשה מחר בבוקר ויפסיק קשר לא קשר. אותו דבר גם לנשים, תחסכו דמעות ותמנעו מהדברים הלא טהורים הללו, תוליכו את הקשר לכיוון טהור, תקבעו חתונה בזמן קרוב וכך הכל יהפוך לכשר ושמח.

שתזכו למצוות ושהשם ישלח לכם זרע קודש בקרוב מאוד.



מאת: אחד מצוות רבניםנט



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד