שאלה:
שלום רציתי לשאול שאלה שמטרידה אותי אני נשואה 4 שנים ללא ילדים אני שומרת טהרת המשפחה ושבת לאחרונה ממש נכנסתי לדיכאון מזה וחברה הציעה לי ללכת לקבל ברכה מרב מסוים שלא הכרתי אותו לפני. הרב בירך אותי ואמר לי שאני צריכה קמע לפריון שעולה 350 שח ולהשים אותו מתחת למזרון. לא קניתי אותו כי לא היה לי כסף שחזרתי הבית בעלי אמר לי שאסור לקנות קמעות ושהיום בדורנו אין דבר כזה ושלא כל אחד יכול לכתוב קמעות. רציתי לדעת מה לעשות אני מצד אחד רוצה לקנות מצד שני הבנתי שאסור האם זה נכון? מה לעשות?

תשובה:
 שלום יהודיה יקרה.

אני שמעתי על כבוד הרב, אבל ממש באופן כללי, לא ידוע לי ממש אם הוא מורשה לכתוב קמיעות או לא.
אבל מה שכן שמעתי מהרבה רבנים שהיום אין אף אחד שבקיא בכתיבת קמיעות, ומי שהיה כביכול ידוע כבקיא זה הרב כדורי עליו השלום.

בכל מקרה, שמתי לב שהיום בהרבה מקומות שמוכרים קמיע מסויים, זה לא באמת קמיע כמשמעו, אלא סגולה מסויימת שכתובה בספרים. כמו למשל יש סגולה  מאחד הצדיקים הגדולים לקחת צואה של שפן ולשפוך עליה כספית(כמו של המד חום) ולקשור על הבטן עד שבעזרת השם נפקדים.

בכל מקרה, אני הייתי ממליץ לעשות קודם כל השתדלות רוחנית, זאת אומרת קודם כל להוריד מעלייך כל קיטרוג משמיים, שזה אומר ללכת עם חצאיות צנועות(שלא רואים את הברך בכלל), לשים כיסוי ראש מלא(מסיר את רוב הקיטרוגים בבית) ולאכול מאכלים בכשרות מהודרת.

בנוסף יהיה מחזק אם הבעל יקח על עצמו שיעור אחד בשבוע לפחות, ואם יש לו אז יוסיף עוד חצי שעה לימוד תורה בכל יום.

אחרי שקיבלתם על עצמכם כל זה, הייתי ממליץ לכם ללכת לאחד הצדיקים שבדור שרואים את שורש נשמתם של כל יהודי שבא אליהם.
צדיק אמיתי ואוהב ישראל לא לוקח כסף על ביקור או ברכה.
כמובן שרק בעלך יוכל ללכת לצדיק.
תגידו לו שאתם מחכים כבר 4 שנים ואין ילדים, ואתם שואלים מה לעשות בשביל לזכות לזרע בר קיימא.

אני התלבטתי הרבה אם לספר לך מה אני עברתי בחיי, אבל החלטתי לבסוף לספר חלק קטן ממה שעברתי בשביל שתוכלי להתחזק מזה ויהיה בזה קידוש השם.

בוא נתחיל מזה שאני הייתי בעולם החילוני.... בלי לפרט יותר מידי, הייתה לי חברה כמה שנים טובות.
אחרי שנתיים של חברות, קרה מקרה מוזר שבאתי לסדר ללקוח חדש את המחשב(הייתי טכנאי מחשבים), והוא התחיל לשאול שאלות על תפילין וכדומה, ובקיצור, הוא החזיר אותי בתשובה אחרי תקופה לא קצרה.

במשך הזמן התחזקתי והצלחתי למשוך גם את החברה שלי לזה למרות התנגדות הוריה.

אחרי 4 וחצי שנות חברות התחתנו בשעה טובה, ונכנסו למערבולת הלחץ של להביא ילדים לעולם כמו שאת נמצאת בה היום....

עברו 3 וחצי שנים, עם בכי וצער על שהשם סגר את רחמה של אישתי.
במשך השנים הללו, החבר שהחזיר אותי בתשובה היה לוקח אותי לרב יורם אברג'יל בנתיבות והייתי מבקש מהרב ברכה לילדים, והוא היה מברך....

אחרי 3 וחצי שנים בערך, נסענו שוב לרב לפנות בוקר. הפעם החבר שלי אמר לי לא לבקש ברכה מהרב, אלא לשאול אותו באופן ישיר: מתיי יהיה לי ילדים?!?!?!?
הפעם עזרתי אומץ ושאלתי את הרב....  התשובה הייתה מפתיעה למדיי, הרב שם יד על ראשי ואמר: בעוד 3 חודשים אישתך תיפקד.....  אני כמובן קפאתי במקומי, והרב אמר לי לענות אמן... אני מהלחץ עניתי כמה אמנים.....

ידוע אצלינו שהצדיק גוזר, הקדוש ברוך הוא מקיים.
בקיצור חזרתי הבייתה, וכל היום היה מציק לי למה הרב אמר 3 חודשים? למה לא חודשיים? או חודש? או חצי שנה???

תאמינו או לא, ניגשתי אל הלוח שנה, בדקתי מה בדיוק יש עוד שלושה חודשים, התחלתי לעשות חישובים ופתאום ראיתי את התוצאות וכמעט שנפלתי מהרגליים!!! 
תקשיבו טוב, אותם 4 וחצי שנים שהייתי עם אישתי באיסור לפני החתונה, הייתי צריך לחכות את אותם 4 וחצי שנים אחרי החתונה בשביל לתקן זאת עד הלידה של אישתי!!!!

כמובן שגזירת הרב התקיימה, וברוך השם זכינו בבת מקסימה,
ולאחריה עוד בת מתוקה ובעזרת השם יהי רצון שיבואו עוד.

ועכשיו, אחרי שאני שומע את השיעורים של מורי ורבי הרב יורם אברג'יל, שבהם הוא אומר זאת במפורש, שמי שעושה מעשים לא טהורים עם נשים לפני החתונה, שידע שהוא יהיה חייב לשלם חזרה את המחיר, אם זה בעיקובים בהריון, אם זה בהפלות לא עלינו, בעיות רפואיות וכו...  רק אחרי שאתה מרגיש את זה על הבשר שלך, אתה יכול להבין איך הדברים ממש נכונים, ולא סתם איומים והפחדות.

אני בטוח שאחרי שקראתם ממש בקצרה מה עברתי עד שזכיתי לבנות הללו, תבינו כמה חמור זה למי שיש לו חברה לפני החתונה(גם אם הוא דתי), אם הוא כל כך חס על חייו ורוצה לחסוך ייסורים מעליו, שיעשה מעשה מחר בבוקר ויפסיק קשר לא קשר. אותו דבר גם לנשים, תחסכו דמעות ותמנעו מהדברים הלא טהורים הללו, תוליכו את הקשר לכיוון טהור, תקבעו חתונה בזמן קרוב וכך הכל יהפוך לכשר ושמח.

שתזכו למצוות ושהשם ישלח לכם זרע קודש בקרוב מאוד.



מאת: אחד מצוות רבניםנט



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב שלום אשמח אם תקרא את תגובתי ,. לפני כ-14 שנים הבאתי ילדה מחוץ לנישואים , לאחר כמה שנים אחרי זה התחתנתי ונמצא שבעלי היה בעל נטיות למין שלו , ולצערי הרב התגרשנו ומאותו זמן נדמה לי כי נסגר לי המזל משמים . רציתי לדעת למה אין לי מזל ? ואם אני אוכל להביא עוד ילד ולהקים בית בישראל ? אודה לך מאוד אם תוכל לתת מענה לשאלותי . תודה רבה .

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה כואב לי לשמוע מה עברת, אבל אם את מחפשת לשמוע אמת, אומר לך מה אני חושב, ברגע שבחרת להביא ילדים מחוץ לנישואין עשית טעות לא קלה, העובדה שהתגרשת מבעלך לא משנה את העובדה שהבאת ילדים מחוץ לנישואין, זה חטא לא פשוט אבל אני יכול להבין לפעמים את הצורך או את ה-"אונס" לדבר. מה שכן יכול להיות שבשמים גזרו גזירה לעכב אותך או לצער אותך מעט כדי לכפר לך על הטעות המרה, כדי שלא תיאלצי לשלם מחיר כבד יותר בעתיד. מה שאני מציע זה שתקבלי על עצמך לומר כל לילה קריאת שמע שעל המיטה (אל תפספסי לילה אחד) אחרי 4 חודשים שתתמידי בלי לפספס אף לילה, תבשרי לי בשורות טובות (אני מאמין שיהיו לך ניסים) אשמח אם תשתפי אותנו באתר בנסים שקרו לך, כל מי שהתמיד 4 חודשים לקרוא קריאת שמע כל לילה ולא החמיץ אף לא לילה אחד, זכה לנסים גלויים, גם את מוזמנת להיות חלק מעם ישראל שזוכים להתמיד בקריאת שמע. אני מברך אותך שתזכי לחיים חדשים, לבעל ירא שמים אמיתי שאוהב נשים והכי חשוב שתזכי לילדים יראי שמים בע"ה תאומים ! שיפצו אותך על כל העיכובים ועוגמת הנפש !!! תגידי אמן... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד.. יש לי שתי שאלות קצרות. 1.מותר לעכב את תהליך הפיריון בגלל שאנחנו רוצים ללמוד? 2.האם כיום יש נזירים כמו שמשון שלא גוזרים את השיער?

תשובה:

שלום בחור יקר,, יש לי שתי תשובות לשאלותיך,,,
1. בשום פנים ואופן אין לעכב את תהליך הפיריון ללא היתר מפורש של דעת תורה.
    אתה מוזמן לעיין בתגובתי הבאה שם יש מאמר נפלא של פרופסור אברהם בנושא.
    להלן התגובה: "שכבת זרע לבטלה ויחסים בין גבר לאשה - לא נכנסים להיריון"
2. יכול להיות שכן , אני באופן אישי לא שמעתי על הרבה כאלה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני ב"ה משתדלת לעשות התבודדות כל יום במשך 20 דקות לפחות. אבל לפעמים כשאני מדברת עם ה' אני מרגישה כאילו אני עושה פוזות. אפילו שאין אף אחד בחדר ואני לגמרי לבד. לפעמים אני מרגישה בהתבודדות כאילו אני עושה פוזות על הקב"ה כאילו הוא לא יודע מה קורה בתוכי וכאילו שהוא לא קורא מחשבות. אני לא זוכרת שזה קרה לי שהייתי עם חברות אבל שאני לבד ומדברת עם הקב"ה זה כן קורה לי איך?! מותר לעשות פוזות על ה'?!

תשובה:
נכון שבהתחלה זה נראה לנו קצת הזוי וקצת מצחיק , אבל עם הזמן מתרגלים וממש מרגישים שיש עם מי לדבר , ה' שם , הוא שומע ומקשיב לך , נכון שהוא יודע על מה אנחנו חושבים , אבל הוא מאוד אוהב לשמוע אותנו מדברים איתו , מבקשים ממנו ,

פעם שאלו אותי, בשביל מה ה' צריך אותנו , התשובה שלי הייתה בדיוק בשביל זה !
בדיוק כמו שאנחנו רוצים להביא ילדים לעולם כדי שיהיה לנו למי לעזור ולהעניק ,
ה' יתברך ברא אותנו כדי לעזור לנו ולהטיב לנו כי ה' הוא טוב וטוב דרכו להטיב
אם לא נתייחס אליו ונבקש ממנו עזרה , לעולם לא נצליח להתחזק באמונה, בשביל מה הוא ברא לנו פה? שנתקשר איתו בטלפתיה?

זיכרי ! "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני" - ה' אוהב לשמוע אותנו !
ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים , התבודדות היא דבר מצויין ואין צורך ללכת ליער כדי לדבר עם ה' , אפשר לעשות את זה במרפסת , בחדר ואפילו תוך כדי נסיעה , כל מה שצריך לעשות זה להיות קצת יותר מרוכזים להתנתק רגע מכל המדיה והסובבים אותנו ופשוט לחייך , לומר תודה לה' על הכל , לומר שלמרות שאנחנו לא מבינים אנחנו מאמינים שהכל לטובה , לבקש בקשות גם אם נראה לכם שהן לעולם לא תתגשמנה ,    אתם עשויים לגלות כל כך הרבה הפתעות שזה פשוט לא יאומן ! ה' שומע אתכם...

רוצים הוכחה שה' שומע לנו? כנסו לקישור הבא ותשמעו את הסיפור על הסוף , קטע קצר שכל מי שרואה אותו מתחזק באמונה שלימה: "ה' שומע אתכם - פשוט דברו איתו"
כל מי שלא מאמין בהשגחה פרטית שיראה את הקטע - מדובר בסיפור אמיתי !!!!!!!!!!!! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איך אדע מתי אני בשלה לחתונה?

תשובה:

הדרך הכי טובה לדעת היא לשאול! את מי? את הרב או את הרבנית שמכירים אותך וראו את שלבי ההתחזקות שלך וההתמודדויות שהיו לך! אם למדת היטב את הלכות שבת וכשרות ואת הולכת בצניעות ועבדת על המידות שלך.. רק רב או רבנית שראו איך התחזקת יוכלו לייעץ לך בדיוק את הדבר הנכון!  אשה חושבת ופועלת על פי הרגש לכן אשה תמיד תהיה בטוחה שהיא בשלה לחתונה! היו כמה בנות שלמדו במדרשה כמעט שנה וביקשו רשות מהרב לצאת לשידוכים והרב לא אישר להן מפני שהוא ידע שהן לא בקיאות בהלכות והוא ראה שהן צריכות עוד קצת לעבוד על המידות שלהן וללמוד קצת יותר במדרשה ולהחכים! ברגע שהרב ראה שהבנות האלה עשו השתדלות ולמדו יותר וויתרו יותר ועבדו על המידות הוא אפשר להן לצאת לשידוכים ולשבת מול תלמיד חכם! 

אם אין לך רב או רבנית , ראוי שתיכנסי למסגרת אסקטרנית של שיעורים קבועים ושם תהיה לך רבנית שתכיר אותך פחות או יותר איתה תוכלי להתייעץ, כך היא תוכל להמליץ עליך ולייעץ לך בנושא. כמו כן אל תסמכי על עצמך בקטע הזה , כי רוב הבנות ממהרות לצאת לשידוכים בעודן "בוסר" ואינן מוכנות לזוגיות, הן צריכות לעבוד על המידות ללמוד הלכות ועוד... אין טוב יותר ממדרשה , ברגע שתהיי במדרשה תזכי להכיר בחור בצורה מסודרת עם הכוונה ראוייה, אבל אם תכירי דרך חבר או סתם מישהו את עשויה להתאכזב מאוד ולהיות מופתעת לרעה בהמשך הדרך, גבר שממליצים עליו ממקור מהימן (ישיבה , כולל) זה גבר שרואים אותו לומד, שאפשר להעיד עליו שהוא בן תורה ולא גבר שפשוט נראה נחמד ונראה בחור טוב, גבר כזה עשוי להתהפך ולגלות אי יציבות נפשית ח"ו. לכן תמיד טוב יותר לקבל עצה מהרב או הרבנית של המדרשה, הם ישוחחו עם המשודך ויבחנו אותו בעיניים אובייקטיביות ויתנו לך את האישור !
אני אישית עברתי מספר ראיונות עד שזכיתי לקבל את אשתי , הרב דניאל זר ראיין אותי, הרב הלפר (הרב של עטרת ראיין אותי) בקיצור לא יוצאים ומתחתנים המשודכים עוברים בדיקה והבנות מקבלות עצה טובה מהרב ו\או הרבנית, עצה שעשויה להועיל להם לכל החיים. הכי חשוב לא למהר ! התאהבות רגעית מקורה בתאווה ולא באהבה. המון הצלחה

שלח לחבר קריאה בניפרד