שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני פרודה כמעט שנה וחצי יש לי ילדה. לפני כחודש הייתי בערב עם חברים ושתיתי אלכוהול ולא הייתי כל כך מודעת למעשים שלי באותו ערב הייתי עם גוי ערבי והיו כל מיני נגיעות. אחרי זה נפגשנו עוד פעם אחת ורק התנקשנו.. אחרי זה ניתקתי קשר.. עכשיו אני מלאת חרטה על העוון שעשיתי, אני לא יודעת מה לעשות זה לא עוזב אותי . איך אני יכולה לכפר על העוון הזה? והאם בכלל אחרי כזה דבר מותר לי לחזור לבעלי? אנחנו מנסים לעשות שלום בית..

תשובה:
שלום וברכה , בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת ובעלך פרודים , בנוגע לדברים הקשים שכתבת , עליך לעשות תשובה על כך ולהקפיד קלה כבחמורה בטהרת המשפחה , העובדה שאת פרודה לא מתירה לך לגעת באף גבר , את עדיין נשואה וחשוב שתדעי ותביני שע"פ חז"ל לכל עבירה שתעשי עם גבר יהיו השלכות לא פשוטות לעתיד. אני לא מוסמך לפסוק בנדון דידן ולכן אעביר את השאלה שלך לדיין בבית הדין הרבני , אבל כפי מיטב ידיעתי והבנתי ולפי הנתונים שהעלית בשאלתך , אינך אסורה לבעלך.

אני רוצה לספר לך מעשייה מתוך ספר המעשיות לרבנו ניסים גאון
מעשה ברבי מאיר שהלך לבית המקדש לרגל, והיה לו אכסנאי אחד, שמו יהודה מטבריא. והיתה לו אשה טובה וצנועה, והיתה מכבדת אותו כהוגן בכל יום ויום יותר מכוחה. והיה חונה בביתם תמיד רבי מאיר בכל שנה ושנה בלכתו לרגל ובשובו.

ותמת אשת יהודה, וישא אשה אחרת. ויקרבו ימי החג, ויצו את אשתו ויאמר לה:
דעי, כי חכם אחד בא לביתי תמיד בלכתו לירושלים ובשובו, כשיבוא דעי איך תכבדי אותו ותעמדי לפניו ותתקני לו מאכל ומשתה, ושמו רבי מאיר. והישמרי מאוד פן תתרשלי במצוותי.
ויבוא רבי מאיר כמנהגו, ויקרא השער, ותצא האשה אליו, ולא הכירה. ויאמר לה: ואיה אשתו? אמרה לו: כבר מתה ונשא אותי. ואם אתה הוא רבי מאיר – בוא ברוך ה' ואל תעמוד בחוץ, כי הוא ציווני לאספך הבית ולכבדך כראוי. ויבוא רבי מאיר וישב עד הערב, ויבוא יהודה ויחבקהו וישקהו, ויאכלו וישתו וישכרו וישכבו במקומם. ותשכב אצלו תחת בעלה, והאיש לא ידע בשכבה ובקומה.

ויהי בבקר ותקם ותקראם ותתן להם מים וירחצו פניהם. ויצא האיש לסחורתו, וישאר רבי מאיר בבית, ותשם לפניו יין ותשקהו, והיתה מצחקת לפניו בכל עת, ולא נשא עינייו אליה. ותוסף ותגע בו ותקרב אליו, ויאמר לה: סורי מעלי ואל תגעי בי! ותאמר לו: מדוע תתרחק ממני ואתה שכבת עמי אמש ועשית רצונך בי. ויאמר לה: אל תכזבי! ותאמר אליו: אמת היה הדבר, וגם ראיתי בגופך אות כך וכך במקום פלוני. ותגד לו סימנין שהיו בגופו.

כשמוע האיש את דבריה נכנס בלבו ספקה והאמין לה, וינס ויצא החוצה נגוע ומוכה לבב ומר נפש. והוא בדרך נבהל בלא דעת, לא היה יודע אנה ילך. וימצאהו כותי אחד בדרך ויאמר לו: מה לך רבי מאיר? ויאמר לו: יצאו עלי ליסטים ויגזלו כל מה שהיה בידי. וילך האיש אל ביתו סר וזעף, ויאמר בלבו: איך עשיתי הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לה', ואיבדתי ממני כל מה שבעולם הבא!

וירא אותו חכם אחד מחבריו, ויאמר לו: מדוע אתה ככה דל וחולה? וישביעהו להגיד לו את האמת, ויספר לו רבי מאיר כל אשר קרהו עם האשה. ויאמר לו החכם: אל תירא! שמא כשהיית ישן ראתה אותך עירום וראתה הסימנין אשר בגופך, כי לא קרבת אליה בדבר עבירה. ויתענה ימים רבים ויתפלל אל ה' לגלות לו סוד זה, ויאמרו לו בחלום הלילה: אל תירא רבי מאיר, כי לא נפל ממך דבר חטט או עוון, והאשה הרעה כיזבה עליך, ולא תפחד כי שכרך הרבה מאוד. ויקץ רבי מאיר שמח וטוב לב, וישב ללכת לרגל, ולא יסף עוד לסור לבית יהודה כל ימיו.  (המעשיה מובאת במדרש עשרת הדיברות דיברה ז')

יש לי כמה אבהרות לגבי הסיפור.
א) לעניו"ד לא מדובר ברבי מאיר התנא הידוע אלא באדם אחר.
ב) לא שייך שרבי מאיר ישתכר שהרי למדנו שלושה הקב"ה שונאן ואחד מהם זה המשתכר.
ג) רבי מאיר מחמיר מאוד בייחוד ומחמיר מאוד בכל קירבה. (כמובא בגמרא בקידושין)

מה למדנו מהסיפור?
עד כמה חמור דינו של המשתכר עד כדי כך שעלול לאבד שכר הרבה כפי שאמר: "ויגזלו ממני את כל מה שבידי" , לא לחינם אמרה הגמרא במסכת פסחים דף קיג. שלושה הקב"ה אוהבן , מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שמעביר על מידותיו. גם במקרה שלך שתית עד שלא היית מודעת למעשיך ולכן חשוב מאוד שתעשי תשובה על מעשיך ותתקני את החטא ע"י תשובה ומעשים טובים ולא ע"י ייסורים וחולאים רעים בע"ה.

לסיכום: אין ספק שהעוון שעשית הוא עוון חמור , חשוב שתקבלי על עצמך לא לשתות ולא להשתכר , אין זה מכבודה של בת מלך לשתות לשכרה ולהפקיר את עצמה , אני מניח שאת עוברת תקופה לא פשוטה בחייך , אבל שתיית אלכוהול היא בריחה מהמציאות , אני מציע לך להתמודד בצורה נכונה ובוגרת עם המציאות ולהיעזר באנשי מקצוע ולהרבות בתפילה.ברגע שאקבל תשובה מבית הדין אחזור אליך עם התשובה , כרגע תעשי תשובה ותתחזקי תשמשי דוגמא אישית טובה לבת המקסימה שלך ותשאירי לי את שמך שאתפלל להצלחתך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
עד כמה חמור עונשו של מי שאוכל חלב נוכרי? שלא לדבר את ההשפעה על נפשו ורמת הפתיחות או האטימות במקרה הזה, לקדושה וקיום מעשי של מצוות? פשוט כואב לי שיש אנשים שקרובים אליי שמזלזלים בזה,, מתוך חוסר מודעות למשקל שיש לעניין הזה.שמעתי אפילו שהרב יורם אברג'ל שליט"א הי"ו אמר שנפשו של האוכל חלב נוכרי נפגעת (מה שנפוץ היום ביותר במיוחד בשוקולדים) וסופו לחלל שבת וחלילה להכרת מעמו.. בקיצור, איפה אפשר למצוא עוד חומר מחזק בנושא (חוץ משולחן ערוך) תודה ושבת נפלאה!

תשובה:
במסכת עבודה זרה כתוב: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורים ואין איסורין איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים (גוי) ואין ישראל רואהו". בגמרא בדף לה: מסבירים חז"ל שהאיסור הוא משום שיש חשש שהגוי יערב מעט חלב טמא בתוך החלב הטהור. טעם נוסף מובא בירושלמי (מסכת עבודה זרה) הטעם הוא שהגויים לא מקפידים על דין "גילוי" כלומר שצריכים לכסות את הכלי, מחמת החשש שמא יטיל בו נחש ארסו.

יש הרבה נפקא מינות בנושא בעניין הגבינות, חז"ל גזרו גם לא לאכול גבינת עכו"ם כי הם חששו שמא יישאר בגבינה מעט חלב טמא לאחר הגיבון, או שמא העמידוה בקיבת נבלה, או שמא ערבב בה הגוי חומץ שיוצר מחומרים לא כשרים, או שמא השתמש הגוי בחומצת פרי (ערלה) כדי להחמיצה. בקיצור יש הרבה פרטים, לכן אדם ירא שמים לא מכניס את עצמו לסיכון מיותר גם אם מעיקר הדין יש הרבה שמתירים. "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" בעניין אבקת חלב עכו"ם פסק החזון איש שאבקת חלב דינה כחלב לכל דבר. והיום יש חשש שמא אבקת החלב מיובשת במקומות ומתקנים שבהם ייבשו מוצרים טמאים.

נסדר שוב את הדברים.
חז"ל אסרו חלב של גוי, כיון שחששו שהגוי יערב בזה חלב של בעל חיים אסור. אבל בימינו במקומות מסודרים יש השגחה ממשלתית מטעמי בריאות, ולכן יש שאומרים שכיום אפשר להתיר חלב גוי, בכל זאת הפסיקה המקובלת היא שהגזירה לא התבטלה ואסור לשתות חלב גוי כי בעולם הרחב יש יותר ויותר חומרי גלם המופקים מחלב או ממי גבינה או משאריות ייצור מוצרי חלב מוצרים שכוללים חלבונים ותערובות חלבונים מסוגים שונים, בצורות שונות ובריכוזים שונים, מינרלים שונים, סוכרים (לקטוז), חומרים משמרים ועוד. החומרים הללו משמשים במוצרים שונים לצרכים שונים ומשונים - לצורך ייצוב, לתוספת מרקם וטעם, להעשרה, להגדלת תפוקות וניצולת, לשימור, כתחליפים להוזלת עלויות, למצעי גידול ותסיסה, מדובר במאות חומרי גלם שונים שאינם אבקת חלב אך הם מופקים מחלב או משאריות מוצרי חלב וכדומה, חלק גדול ממוצרים אלה מיוצר על ידי גויים ולא תמיד יש בכלל השגחה וכאשר מדובר על כל כך הרבה חומרים מסובכים הרי שקיים קושי גדול לספק כשרויות מתאימות לכל חומר, לכן כיון שמוצרים אלה בד"כ מאושרים על ידי רוב הכשרויות בעולם וגם ע"י הרבנות הראשית לפעמים, הדרך הבטוחה ביותר להימנע ממוצרים שנעשה בהם שימוש בחומרי גלם שיוצרו מחלב גויים או מוצריו, ישתדל לרכוש רק מוצרי מהדרין.

חשוב לדעת שהיום רוב רובם של המוצרים החלביים בארץ ובעולם כולו מכילים חומרי גלם המופקים מחלב נוכרים לא מסומנים ולא מצויינים כמכילי חלב גויים בכלל. מוצרים שכן נקיים מחלב נוכרים מסומנים וממותגים בעולם כולו כ-"חלב ישראל" ובארץ כ-"חלב מהדרין". יש לציין שבמוצרי תנובה למשל אם אינני טועה החלב עצמו תמיד – חלב ישראל. וגם כשנעשה שימוש באבקת חלב הרי שמקפידים להשתמש רק באבקת חלב ישראל המיוצרת בארץ או בחו"ל תחת השגחה קפדנית. אך במקרה בו יש צורך לעשות שימוש בחומרי גלם אחרים אותם לא ניתן להשיג בחו"ל ברמת חלב ישראל - גם לא במחיר יקר יותר מהחומר המצוי - הרי שייתכן וחומרים אלו יוכנסו למוצרי תנובה הנושאים כשרות רגילה.

בקיצור, אני לא יודע אם צריך כל כך להיבהל או להיכנס לפאניקה מהעובדה שחברות שלך לא מקפידות כי יש הרבה צדדים להתיר חלב כזה, כי החשש שגוי יערב חלב בהמה טמאה בחלב ישראל לא ממש תופס היום כי חלב בהמה של גויים יקר הרבה יותר מהחלב שלנו, אז... אבל בלי קשר אני בדעה שלך, אני תמיד מחמיר בדברים כאלה כי אפילו אם יש סיכוי קטנטן שיכנס לגוף שלי מאכל טמא ויערער לי את היראת שמים, אני לא מוכן לקחת אותו אבל יש הרבה אחרים שכן, בגלל זה את מיוחדת הרבה יותר מהרבה נערות אחרות וכל זמן שאדם נזהר משמים דואגים לשמור עליו יותר, אבל אדם שלא נזהר לא שומרים עליו ואין עליו השגחה יתירה משמיא. לזה התכוון הרב יורם הי"ו כשאמר שהדבר פוגע מאוד בנפש, משום שברגע שאדם מתיר לעצמו מוצרי גויים, סימן שאין לו יראת שמים שלימה והוא מוכן לקחת סיכונים, אדם כזה בסופו של דבר עשויה אמונתו להתקרר ויבוא לידי חילול שבת וכרת חלילה. אם את שואלת אותי, אל תתקרבי לזה, תאכלי רק "מגדים" או רק דברים שאינם בגדר כשרות רגילה, כי בחורה רגילה צריכה לשמור כשרות רגילה אבל בחורה מיוחדת שומרת ומקפידה על כשרות מיוחדת. תבחרי מה את רוצה להיות. יום נפלא ! מאמר נחמד בנושא שנוגע לתנובה לחצו כאן.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב רביד שלום. לצערי גיליתי שבעלי צופה לא מעט בסרטי זימה. מובן כי הוא לא סיפר לי למרות הזוגיות הפתוחה והבריאה שבנינו (או כך חשבתי). דתיים לאומיים + ילד. בעלי בעל תשובה ובעל יראה גדולה.לומד המון בשבת ומקפיד על 3 תפילות ביום. יצא שהוא אמר לי השבוע כי הוא חייב לשוב ללימודים קבועים של תורה משום שאחרת מרגיש שנכשל לפעמים ב"הרהורי חטא". לא חשבתי לרגע שלכך הכוונה.(הוא עובד ובעל תואר שני) אין לי שמץ של מושג כיצד לנהוג. מרגישה נבגדת ופגועה.

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שבעלך צופה בסרטי זימה ופריצות , מצד שני יפה היה לשמוע שבעלך מודע לכך שהוא חלש מבחינה רוחנית והוא חפץ להשתנות , יש הרבה בעלים שנכשלים בפריצות וזימה מבלי שנשותיהן יודעות על כך ואינם חפצים להשתנות , העובדה שבעלך מוכן להשתנות וחפץ לקבוע עיתים לתורה רק מעידה על אדם חכם ונבון.

אני מאמין שיש לכם בבית טלוויזיה ומחשב ויתכן מאוד שאתם רואים יחד סרטים שלדעתכם "אפשר לראות" כי אתם די פתוחים , אז מצד אחד את מאפשרת לו להיחשף לטלוויזיה ולכבלים , מצד שני את דורשת ממנו לא לראות פריצות , צר לי לאכזב אותך אבל אי אפשר לתת לילד גלידה ולדרוש ממנו לא לאכול ממנה , אל תצפי שבעלך יראה במכשיר הטלוויזיה רק סרטים כשרים וצנועים , טלוויזיה היא טלוויזיה , היום בלחיצת כפתור אחת אפשר להגיע לתכנים לא ראויים ואפילו לערוצי זימה ! אם השלום בית שלך חשוב לך , אם חינוך הילדים שלך חשוב לך , תתנתקו מהטלוויזיה והכבלים ותעברו מהר ככל האפשר לאינטרנט כשר. אם אין באפשרותך לעשות זאת , תיאלצי להסתפק באמון ההדדי הבסיסי שיש ביניכם (שלא ממש הוכיח את עצמו לאחרונה) אם את מחפשת אמת, 1+1=2 לא 1.99 כל דבר שקרוב לאמת ואינו אמת מבחינתי הוא שקר ! אי אפשר ליהנות מכל העולמות , מצד אחד לחפף ביראת שמים ולהכניס הבייתה טלוויזיה וזימה מצד שני לדרוש מבעלך לשמור עיניים ולהיות קדוש. זה לא עובד ככה וגם אם בעלך יקבע עיתים לתורה על בסיס יומי , כל זמן שהוא יחזור הבייתה ותאפשרי לו לצפות בפריצות , הרי שכל התורה שלמד במהלך היום מאבדת את ערכה.

בדיוק כמו שבנישואין גבר צריך להיות נאמן לאשתו ב-100 אחוז ולא ב-99 אחוז.
כך בכל מה שקשור לאמונה ויראת שמים עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ב-100 אחוז, זה באמת לא קל אבל זה הפתרון היחיד לזוגיות טובה ואושר אמיתי בחיי הנישואין.
הסיפוק הכי גדול שצריך להיות לאשה היא העובדה שבעלה לומד תורה, לומד איך לשמור על קדושתו ונאמנותו , התורה מחנכת כל גבר בישראל לכבד את אשתו כמלכה
אם חשקה נפשך להיות מלכה אמיתית , תעודדי את בעלך ללכת לשיעורי תורה קבוע.

את מוזמנת לקרוא באתר כל יום פרק תהילים להצלחתכם , אני מבחינתי מתפלל על כל מי שקורא תהילים באתר ואני משתדל להזכיר בשיעורי התורה שזכות השיעורים תעמוד לכל מי שקורא תהילים באתר, להוספת שם וקריאת פרק אחד ביום לחצי כאן.

אחותי היקרה, בגידה במחשבה עשויה להוביל לבגידה במעשה, לדעתי חשוב מאוד שתעודדי את בעלך לקבוע עיתים לתורה ותשתדלי לפקוח עין בבית על הנעשה עמו , תדרשי לעבור לאינטרנט כשר ובמידה ויש לך אפשרות תדרשי להסיר את הטלוויזיה, בכל מקרה צפי בקטע הבא , למרות שברוך ה' בעלך לא בגד בך במעשה אלא רק במחשבה אני חושב שצפיה בסרטון לא תזיק: "גיליתי שבעלי בוגד בי".

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב! אני לומד בבית ספר חילוני ואנחנו עושים בבית ספר תפילת מנחה בשעה 1 וחצי , המורה אוסר עלי להתפלל הוא אומר שלא על חשבון השיעור שלו ואני ממש רוצה להתפלל אני מרגיש מחובר לזה ואני מרגיש רע שכך המורה אמר לי, האם כבוד הרב יכול לייעץ לי מה לעשות ? תודה.

תשובה:
אחי היקר, אל תתפלל על חשבון השיעור, המורה צודק בהחלט, אם זה כל כך
חשוב לך, תעשה קידוש שם שמים ולא חילול שם שמים, תנסה לדבר עם המנהל
ולבקש אישור להתפלל עם הקבוצה שמתפללת בשעה אחת וחצי, אם המנהל
לא יאשר, תתפלל איתם עד שיתחיל השיעור ותיגש לשיעור (תשלים אח"כ)
אני חושב שאם תריב עם המורה שלך הוא רק יראה את הדתיים בעין רעה יותר
אם תכבד אותו ותבקש סליחה הוא יעריך אותך ואולי גם יאפשר לך להתפלל.
במקרה הכי גרוע ! אם אין לך שום אפשרות להתפלל עם החברים תתפלל יחיד.
ה' יתברך רואה את ההשתדלות שאתה עושה אבל עדיף לא לעורר מחלוקות
מהומות ושנאת חינם, ה' מחפש שתתפלל אליו ולא שתעשה פרובוקציות אחי. שלח לחבר קריאה בניפרד