שאלה:
שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה אשריך שזכית לשני ילדים ואשריך שזכית לבעל למדן, אולם שום תירוץ בעולם לא יעזור לבעל שמתייחס לאשתו בצורה לא ראויה ולא מכבדה
מצד שני עליך להבין שלפעמים גבר שעושה דברים מסויימים שלאשה נראים כפשוטים לגבר הם עשויים להיראות כקריעת ים סוף, לא משום שהם קשים, משום שמבחינה נפשית קשה לו לעשות אותם, גבר לא סורג, גבר לא עושה כביסות (ברוב המקרים).

הרבה זוגות לא מקבלים הדרכה נכונה לזוגיות ולכן האשה לא מבינה את הגבר והגבר לא מוכן להבין את האשה ולוותר. זוג שמקבל הדרכה נכונה זוכה להבין יותר ולפתור יותר בעיות בזוגיות, לכן אני מציע ששניכם תלכו לייעוץ ואפילו תעברו מפגש הדרכה אצל רב שבקיא בזוגיות ויש לו ניסיון רב בתחום, הרצאות בנושא לא מהוות תחליף לטיפול וייעוץ פנים מול פנים, אני יודע שהרבה גברים לא ישתפו פעולה אבל תתעקשי

יש משהו שכדאי ששניכם תדעו.
הרב שלום מאיר כותב בספרו שההבדלים בין הגבר שעוסק יותר בפרנסה ולימוד והאשה שעוסקת יותר בתחום הטיפול בילדים ופנימיות הבית, נובעים מהשוני בעונשים ששניהם קבלו מאת ה' על חטאיהם.

תפקיד הגבר והאשה פועל יוצא של עונשם מאת ה'
אדם הראשון הושפע מאשתו ועשה מעשה אשר לא ייעשה
חוה - עשתה מעשה חמור בפנימיותו והתנתקה מן השורש
לכן עונשו של האדם הוא חיצוני יותר, עמל, טורח, יגיעה
ועונשה של האשה הוא פנימי יותר, צער, כאב, סבל הנידות, עיבור, לידה וגידול הילדים

נקודות נוספות שכדאי לקחת בחשבון.
א) העובדה שאת אחרי לידה עשויה להשפיע מאוד על מצבי הרוח שלך
ב) העובדה שהבחור לומד קשה בכולל עשויה להשפיע על מצבי הרוח שלו
ג)  אם דורשים מגבר לעשות תפקיד נשי על בסיס קבוע זה גורם למתחים וריבים
ד) אם מבקשים ממנו לעזור לעיתים רחוקות כי קשה ויש צורך, הוא חייב לעזור מיד!

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
א) לעבור שוב הדרכה זוגית - שיעור שרב יעביר לשניכם
ב) ללכת לייעוץ זוגי - גם אם הבעל לא מעוניין תקראי לזה הדרכה זוגית
ג) לצאת לסוף שבוע (מעין סמינר) עם מרצים לזוגיות ולהתייעץ עמם במהלך השבת
ד) לצאת לנופש ולהירגע , כנראה הלחץ של שניכם גרם לכם לצאת מאיפוס
ה) לעודד את הבעל להמשיך ללמוד בכולל, זו זכות שאין כדוגמתה, כך הוא נשמר !
ו) להתקשר לרב של בעלך ולשוחח עמו על ההתנהגות של בעלך מבלי לפגוע בכבודו

לסיכום: לדעתי לבעלך יש בעיה של גאווה, אבל לכל גבר יש בעיה דומה, מצד שני אחרי לידה אם את רואה שבעלך לא עוזר תשכירי עוזרת ותשלמי לה כך הוא יבין שאולי שווה לו לחסוך את הכסף שיוצא לעוזרת והוא יבוא לעזור (כשזה פוגע לו בכיס הוא מתעורר)
אבל הכי חשוב שתדעי שאת באמת צריכה לברך את ה' שזכית לבעל שלומד בכולל, המסגרת התורנית שומרת עליו שלא יצפה בפריצות כמו רוב הגברים, שלא יפול בזימה וניאוף כמו כל גבר שני במדינה לצערנו, רק בשביל זה שווה להתאמץ קצת יותר ולהמשיך לעודד אותו ללמוד בכולל, אבל הוא חייב ללמוד לכבד אותך ולא לזלזל בך או לדבר בצורה בוטה ופוגעת, אכן מדבריך השתמע שמדובר בגבר שנוטה להיות אגואיסט, אבל חשוב שתנסי לדון גם אותו לכף זכות, תחשבי איך מרגיש גבר שלומד תורה כל היום ושומר על העיניים ועל הברית? כשגברים אחרים עושים מה שהם רוצים ונותנים דרור לתאוות שלהם, מה את חושבת שזה קל לכבוש את היצרים, אמר שלמה המלך: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" , זה ממש לא קל ולא פשוט ואשרי הגבר שזכה לשמור נאמנות לאשתו וללמוד תורה, אבל הוא חייב לעזור לך וההלכה מחייבת אותו אפילו לבטל לימוד תורה בכולל כדי לסייע לאשתו ולשמח אותה כשהיא זקוקה לעזרה דחוף

אם תראי עם מה בנות אחרות מתמודדות תביני שיש לך צרות של עשירים...
א) בעלי חזר בשאלה אני בת 26 אבל קשה לי מאוד לחיות איתו
ב) אין לנו ילדים ויש לנו צער של פרנסה בעלי רוצה להתגרש ממני
ג) בעלי בוגד בי כבר חצי שנה ונולד לנו ילד , אני לא יודעת איך להתמודד עם בגידה
ד) תפסתי את בעלי צופה באתרים לא צנועים אני לא יודעת מה לעשות
ה) בעלי פתח פייסבוק ונהרסה לנו הזוגיות
ו) אני נשואה + 2 וסובלת מעודף משקל בעלי צופה בנשים אחרות בלית ברירה
ז) חלמתי שבעלי בוגד בי , דיברתי איתו וגיליתי שהוא באמת בגד בי
ח) אני נגעלת מבעלי , הכריחו אותי להתחתן אני לא אוהבת אותו
ט) אם את רוצה לקרוא תגובות נוספות בנושא בעל ואשה לחצי כאן:"בעלי..."

בקיצור לא חסר צרות, אם בעלך לא מוכן להחליף לילד או לשטוף את הבית זה לא תקין אבל זה הרע במיעוטו, תגידי תורה שבדור הזה יש לו בכלל חשק ללמוד תורה גברים אחרים כל היום רודפים אחרי נשים ופריצות, תברכי אותו אל תייאשי אותו, מצד שני אין שום הצדקה לחוצפה שלו ולחוסר העזרה בבית הוא חייב לעזור לך לכן תדברי עם הרב שלו ואני בטוח שהרב שלו ידבר איתו בצורה מכובדת ויסביר לו שזה חשוב !

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרביד שלום! תודה על האתר המדהים והמחזק! שתזכו אתה ואשתך לדור ישרים מבורך במהרה אמן! מה עושים בבית שאני מתחזקת .בעבודת ה יתברך. צניעות, תפילה שבת, טהרה. הילדים בגני תלמוד תורה. אך הבעל לא מתחזק בכלל? מה התפקיד שלי? האם להוכיח אותו כל הזמן? ניסיתי אך זה לא מעורר אותו לתשובה ולפעמים פוגע בשלום בית. איך לגרום לו לרצות להתקרב לה'?.והאם במצב כזה נוכל לזכות לגאולה? אני מזה שנה וחצי בתשובה.

תשובה:
על מנת להצליח בזוגיות עליך להבין שהדבר האחרון שהבעל מעוניין לקבל מאשתו זה מוסר ותוכחת ! הגבר שונה מהאשה בתכלית, אין טעם להוכיח אותו אם הוא לא מתחזק, הוא רק יחזיר כפליים, כדי לזכות לבעל ירא שמים, תעבדי על איפוק, ריסון עצמי ותרבי בתפילה, אני מבטיח לך שאם את תתחזקי (בלי קשר אליו) תראי איך אחרי תקופה מסויימת הוא פתאום מתחזק בעצמו. אבל בלי שתפקדי עליו או תוכיחי אותו יותר מדי, מותר לך להוכיח אותו בדרכי נועם, או להעיר לו בצורה של "הארה" ולא "הערה" לא בצעקות ולא במריבות, אני מניח שכל הערה גוררת מריבה ותחרותיות ביניכם, לכן אני ממש מבקש שתכניסי לך טוב טוב לראש שכדי שהבעל יתקדש את צריכה להתקדש יותר ,בצניעות, בכיסוי ראש, בשמירת מרחק בזמן האיסור, תשמעי תמיד שיעורים על שלום בית, את תראי בעצמך שברגע שאת מתקדשת באופן אוטומטי משהו אצלו ישתנה, התגובות יתעדנו, החשק יגבר, גם אם יקח קצת זמן, שווה לחכות צדיקה, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל רצונך לחנך את בעלך, בעל לא מחנכים, את זה היית צריכה לראות לפני החתונה, עכשיו מאוחר מדי, מה שאת צריכה לעשות זה להתפלל עליו ולשמש לו דוגמא אישית טובה, את תעשי את שלך וה' יתברך יעשה את שלו, אל תצעקי עליו, אל תאיימי עליו, אל תגידי לו כל שניה מה לעשות תאמיני לי שהוא יתאהב בך מחדש, תעריכי אותו, תגידי לו כמה הוא נחמד וטוב, תכיני לו אוכל חביב ותמיד תהיי בקשר עין עם ה' יתברך ,אל תצפי שהוא ישתנה ברגע אחד, פשוט תאמיני שזה תלוי בך , בהתקדשות שלך אם לא תתקדשי הוא לא יתקדש, גבר הוא המראה של האשה ! אם את צועקת הוא צועק, אם את מתחזקת הוא מתחזק, אם את מאמינה הוא מאמין, אם הבטחון שלך בה' גדל הוא אוטומטית מתחזק גם אם את לא רואה, שה' ישמור אותך צדיקה ותזכי לחיים מאושרים, אני מברך אותך בכל הברכות ומבטיח לך שתזכי לזוגיות טובה אם תתחזקי ובמקום להיות עצובה תהיי שמחה יותר וחייכנית יותר. זיכרי ! כאשר מצביעים על אדם, אצבע אחת מופנית כלפיו אבל שלוש אצבעות אחרות מופנות אלינו. אשריך שזכית ליראת ה' ! בעוד חודש תכתבי לי שוב באתר ואשמח לשמוע מה השתנה אם בכלל, כדי להמשיך לכוון אתכם. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד,מדוע אומרים כי הרהורי עבירה חמורים יותר מהעבירה עצמה? אם העבירה נעשתה היא נעשתה ואם מהרהרים ומתגברים על היצר זה גדול פי כמה לא? אשמח לקבל תשובה. קיבלת את כל הברכות הטובות כאן מהאנשים שנכנסים לאתר,אז כל שיש לי לומר ולאחל שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הטובות אשר כתובות בתורה.בשורות טובות.

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד את צודקת מצד שני תמונה קטנה עשויה להזיק שנים רבות !
עבירה פיזית לא לוקחת הרבה זמן - זה פוגם בגוף ובנפש אבל זה נגמר מהר יחסית.
הרהורי עבירה זה משהו שעשוי להימשך שניות , דקות , שעות , או שנים רבות לצערנו
לכן חייב כל אדם לקדש את עצמו ולשמור את העיניים שלו כדי לא להרהר בעבירה.

כבר גילו לנו חכמים:
א) עין רואה - עיניים                  
ב) לב חומד - לב
ג) כלי המעשה גומרים - רגליים

באופן כללי: העין והלב הם שני סרסורי עבירה וחשוב יותר לשמור על העין בקדושה כי אם לא נפגום בעיניים ובלב לעולם לא נבוא לידי עבירה ולכן בהם ראוי לכל בעל נפש להחמיר חומרה יתירה על עצמו ולא להכניס לביתו את המכשירים הטמאים של המדיה

דוד המלך עליו השלום גילה את סוד הדבר בתהילים:      
א) הדריכני בנתיב מצוותיך - רגליים
ב) הט לבי אל עדותיך - לב
ג) העבר עיני מראות שווא - עיניים

כבר שאל רבי יוסף קארו: "מדוע הקדים דוד המלך את עניין ההליכה , ללב ולעיניים?"
אלא שהתפלל דוד המלך עליו השלום לה' יתברך ואמר:
אם העיניים כבר פגמו וראו והלב חמד , לפחות שהרגליים לא יסורו לדבר עבירה.
אם העיניים פגמו והלב עדיין לא חמד , אנא ממך ה' תציל את לבי שלא יסור מדרכך
אם העיניים עדיין לא פגמו , אנא ה' העבר עיני מראות שווא.

וכן אמר ר' יהודה בן תימא: הוי עז כנמר...
קל כנשר - עיניים (היה קל להסיר את עיניך מראות ברע)
רץ כצבי - רגליים (ריצה ברגליים)
גיבור כארי - לב (גבורת הלב)

לסיכום: הרהורי עבירה קשים מעבירה ולכן על כל אדם לעשות מעקה לגגו , הגג שלנו היא הנשמה השוכנת בראש האדם וכשם שלגג צריך לעשות מעקה גם להרהורים חייב כל אדם לעשות מעקה , ומהו המעקה שעושים לנשמה? ניצלים מהרהורי עבירה , שכן גילו לנו חכמים שמעקה זה ראשי תיבות שלא כסדר של המילים: הרהורי עבירה קשים מעבירה. לקריאת תגובה נוספת מורחבת בנושא לחצו כאן: "הרהורי עבירה"








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הי, לפני מספר חודשים סבתי הגיעה לרב בלי שום שאלה והוא אמר לה שאחת הנכדות שלה הולכת להתחתן , אני היא האופציה היחידה, כרגע אני נמצאת ביחסים עם בן אדם בן 22 ואני בת 17 .. ולפני כשבוע הוא הציע לי נישואין מה אני אמורה לעשות לדעתך? מה לעשות עם הצעת נישואין שכזאת? האם יכול להיות שהייתה כאן נבואה קטנה לרב? אני ממש מבולבלת

תשובה:
לדעתי את צעירה מדי , תמתיני עוד שנה , תעלי למדרשה ורק אחרי שתקבלי כלים נכונים להתמודד עם החיים תתחתני , אל תמהרי לסגור וורט על סמך "נבואה" של רב כזה או אחר , אמרו חכמים (בבא בתרא יב.א) "אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר: ונביא לבב חכמה (תהלים צ', יב') , לא מתחתנים על סמך דברים כאלה, את צריכה לשקול את צעדיך בחכמה ולא לנווט את חייך על פי נבואות ומיסטיקנים (לא כל רב הוא רב שיכול לייעץ ולהמליץ אני במקומך הייתי נזהר בזה מאוד)  יכול בהחלט להיות שהבחור בוגר, אבל אותך אינני מכיר... לכן אם את בוגרת מסגרת תורנית ואת חושבת שיש לך מספיק כלים כדי להקים בית נאמן בישראל ואת מוכנה לזה נפשית, שיהיה בהצלחה (בדור הקשה הזה הרב עובדיה מתיר לנערות צעירות להתחתן כדי שלא תתקלקלנה) אבל אם את חוזרת בתשובה או מתחזקת לדעתי, ראוי וכדאי שתלכי לפחות לשנת מדרשה ורק כשהרבנית תמליץ תצאי לשידוך. כרגע אל תמהרי להשיב לבחור בחיוב ואל תחליטי החלטות שנובעות מלחץ או מחוסר נעימות , לפעמים יכולות להיות לתשובה שלך השלכות הלכתיות. תחשבי פעמיים ותבקשי מהבחור זמן להחליט , תגידי לו שאת רוצה להתחזק וללמוד עוד קצת ורק אז להחליט להתחתן. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני ב"ה משתדלת לעשות התבודדות כל יום במשך 20 דקות לפחות. אבל לפעמים כשאני מדברת עם ה' אני מרגישה כאילו אני עושה פוזות. אפילו שאין אף אחד בחדר ואני לגמרי לבד. לפעמים אני מרגישה בהתבודדות כאילו אני עושה פוזות על הקב"ה כאילו הוא לא יודע מה קורה בתוכי וכאילו שהוא לא קורא מחשבות. אני לא זוכרת שזה קרה לי שהייתי עם חברות אבל שאני לבד ומדברת עם הקב"ה זה כן קורה לי איך?! מותר לעשות פוזות על ה'?!

תשובה:
נכון שבהתחלה זה נראה לנו קצת הזוי וקצת מצחיק , אבל עם הזמן מתרגלים וממש מרגישים שיש עם מי לדבר , ה' שם , הוא שומע ומקשיב לך , נכון שהוא יודע על מה אנחנו חושבים , אבל הוא מאוד אוהב לשמוע אותנו מדברים איתו , מבקשים ממנו ,

פעם שאלו אותי, בשביל מה ה' צריך אותנו , התשובה שלי הייתה בדיוק בשביל זה !
בדיוק כמו שאנחנו רוצים להביא ילדים לעולם כדי שיהיה לנו למי לעזור ולהעניק ,
ה' יתברך ברא אותנו כדי לעזור לנו ולהטיב לנו כי ה' הוא טוב וטוב דרכו להטיב
אם לא נתייחס אליו ונבקש ממנו עזרה , לעולם לא נצליח להתחזק באמונה, בשביל מה הוא ברא לנו פה? שנתקשר איתו בטלפתיה?

זיכרי ! "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני" - ה' אוהב לשמוע אותנו !
ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים , התבודדות היא דבר מצויין ואין צורך ללכת ליער כדי לדבר עם ה' , אפשר לעשות את זה במרפסת , בחדר ואפילו תוך כדי נסיעה , כל מה שצריך לעשות זה להיות קצת יותר מרוכזים להתנתק רגע מכל המדיה והסובבים אותנו ופשוט לחייך , לומר תודה לה' על הכל , לומר שלמרות שאנחנו לא מבינים אנחנו מאמינים שהכל לטובה , לבקש בקשות גם אם נראה לכם שהן לעולם לא תתגשמנה ,    אתם עשויים לגלות כל כך הרבה הפתעות שזה פשוט לא יאומן ! ה' שומע אתכם...

רוצים הוכחה שה' שומע לנו? כנסו לקישור הבא ותשמעו את הסיפור על הסוף , קטע קצר שכל מי שרואה אותו מתחזק באמונה שלימה: "ה' שומע אתכם - פשוט דברו איתו"
כל מי שלא מאמין בהשגחה פרטית שיראה את הקטע - מדובר בסיפור אמיתי !!!!!!!!!!!! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נשוי עם שני ילדים, כרגע חוזר בתשובה, לפני עשר שנים, כשלושה חודשים לפני החתונה גיליתי שהיא ביקרה חבר שהייה לה מהעבר שלה. כשגיליתי זאת היא נשבעה שזה היה ביקור סתמי ולא קרה דבר, אני חשדתי שהיא בגדה בי והלכתי למגדת עתידות שאמרה שיכול להיות שהיה שם משהו, היא נשבעה שלא היה כלום ואפילו הלכה איתי לפוליגרף להוכיח לי. האמנתי לה והתחתנו ובזמן האחרון העניין מטריד אותי ומחשבות עולות שכן היה, מה עושים? לדבר עם אישתי?

תשובה:
אחי היקר, למרות שכל הסיפור הזה נראה די מוזר, אמרו חז"ל "החושד בכשרים לוקה בגופו" (מסכת שבת דף צז:) בכל מקרה אתה מכיר את אשתך טוב יותר ממני , אינני מוסמך להעיד עדות אופי על אשתך, אתה יודע עם מי יש לך עסק, אתה יודע אם מדובר באשה אמינה או לא, בכל מקרה לא הייתי ממליץ לחשוד באשתך סתם, רק אם ח"ו יש לך ראיות ברורות לבגידה או לחוסר אמון, תיגש להתייעץ עם אחד מפוסקי הדור.

בנוסף, כל זמן שלא הוכח אחרת, אמרו חז"ל: "המוציא מחבירו עליו הראיה" , כל זמן שאין ראיה לדבר והכל בגדר חשד בעלמא במיוחד כשעדיין לא התחתנת איתה ומדובר בנערה מתחזקת , יכול מאוד להיות שהיא הלכה אליו לסגור דברים מהעבר , בכל זאת לא פשוט להיפרד מידידי נפש (בעולם החילוני) נסה לדון אותה לכף זכות, נכון שזה נשמע גרוע ולא נראה טוב, אבל אנחנו כגברים נוטים לנפח כל דבר בגלל הלחץ שבו אנו שרויים, הקנאה ההרסנית שטבועה בנו והירידה המיותרת לפרטים.

אם אתה שואל אותי, עצם העובדה שהיא הסכימה ללכת לבדיקת פוליגרף ועצם העובדה שהיא נשבעה, לדעתי זה כבר מסיר חשד של בעילה אסורה וכיוצב'.
לעומת זאת, אתה עשית מעשה חמור לא פחות ! הלכת למגדת עתידות , אם לטענתך היא עברה על איסור חמור של "ולא יראה בך ערוות דבר" הרי שאתה עברת על דברי התורה: (ויקרא יט,לא) "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

אח יקר, נסה לחשוב מדוע דווקא עכשיו צפים לך זיכרונות רעים?
א. יתכן שהזוגיות לוקה בחסר ואתה מחפש הצדקה למעשיך.
ב. יתכן מאוד שאתה סובל מחוסר בטחון עצמי ואתה מחפש מגרעות בזולת
ג. יתכן מאוד ששעמום מביא לידי בטלה ואתה צריך להעסיק את עצמך יותר.
ד. במקום ליטול קיסם מבין שיני אשתך, טול קורה מבין עיניך.

מה יועיל לך אחי היקר, לחפש מגרעות אצל אשתך? ברגע שיהיה לך את הכח לסלוח, גם לשכינה הקדושה יהיה את הכח לסלוח לך על טעויות שעשית, מי שמחפש טעויות בזולתו עאכ"ו אצל אשתו, סופו שימצא ליקויים בעצמו. אל תכניס את עצמך למצב שבו אתה מחפש מגרעות, כי כבר לימד אותנו החכם מכל אדם "כמים הפנים לפנים לב האדם לאדם" ברגע שאתה חושב רע על אשתך, אתה מראה לה פנים זעומות וחשדניות מה שגורם לה באופן ישיר להרגיש לא נח במחיצתך עד שחלילה תוביל את עצמך לבעיות בזוגיות, חבל. תחשוב טוב יהיה טוב ואם אשתך עשתה תשובה, תסלח לה אחי, זכית באשה טובה, עשר שנים זה מספיק זמן כדי לסלוח לה ולשמור על תא משפחתי יציב, שמירה על שלום בית הרי היא בניין עדי עד ומשולה היא לבניין בית המקדש, אם תדאג לחשוב טוב על אשתך, תזכה לשמירת הברית, הלא היא ברית הנישואין אחי היקר. אתה מוזמן לקרוא כל יום פרק תהילים להצלחתך ולשלום בית, לקריאת פרק תהילים יומי באורלנוער לחץ כאן (תשאיר לנו את שמך ושם אשתך שגם אנחנו נזכיר את שמותיכם בשיעורים בע"ה) "קריאת פרק תהילים יומי להצלחת ע"י" שלח לחבר קריאה בניפרד