שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, יש לי חברה כבר 6 שנים, בתקופה זו אני התחזקתי מאוד והיא קצת- שומרת שבת מתפללת ומברכת ומשתדלת ללכת בצניעות. החלטנו להתחתן בעוד חודשיים אבל יש בעיה גדולה- אני רוצה הפרדה (רק בריקודים מצידי) והיא וההורים שלי ושלה לא מוכנים לשמוע. אני לא יודע מה לעשות זה כבר יגיע למצב של או לבטל את החתונה או להגיע להסדר. ושני הדברים נראים לי כרגע ממש רחוקים אני אובד עצות פשוט מה אפשר לעשות? הסברתי לה את החשיבות של העניין כבר המון פעמים וזה לא עוזר.


תשובה:
עם כל הכבוד להורים שלה ולמשפחה שלה , זה האירוע שלך ושל אשתך אחי , לכן מן הראוי שקודם כל תסביר לה את החשיבות של הנושא ותראה לה כמה זה חשוב לך , אם היא אוהבת אותך ומכבדת אותך ואת ה' יתברך בסופו של דבר היא תבין כמה זה חשוב , אין לי בעיה שתבוא איתה אלי ואל אשתי ואנחנו נעזור לכם ונסביר לשניכם את חשיבות ההפרדה בחתונה.

הכי חשוב זה שלא תפגע באשתך , תעשה כל מה שאתה יכול כדי להעביר לה את המסר בדרכי נועם ולא בצורה שתפגע בה ו\או תעליב אותה , הפרדה בחתונה זה באמת נושא שלא פשוט להתמודד איתו במיוחד לא כשבני המשפחה לא שומרים תורה ומצוות.

באופן כללי כמעט כל זוג שאני מכיר שהתמודד עם הבעיה הזאת , אם הבעל היה החלטי ודרש שתהיה הפרדה בחתונה , בד"כ האשה הסכימה איתו , כי אם יש אהבה יש הכל !! מצד שני ברגע שהבעל מתחיל לגמגם ולהסס , להיות לא החלטי וכיוצב' , האשה חוששת מאוד וקשה לה מאוד להחליט על הפרדה במיוחד כשבני המשפחה שלה ממש לוחצים.

בכל מקרה חשוב ששניכם תעברו הדרכה טובה (הדרכת חתנים וכלות) זה עשוי לעזור מאד בנוסף , חשוב שנזכור שבסך הכל מדובר בשלוש שעות מהחיים שלכם זה הכל , אם אנשים היו מבינים כמה חשוב לעשות הפרדה באולם הם לא היו מתלבטים בכלל.

א) יש מי שסובר שאין לברך שהשמחה במעונו כשיש ערבוביה של בנים ובנות שכן איזה שמחה יש לפני ה' יתברך כשבניו ובנותיו מעורבבים ונגרם כתוצאה מכך חילול ה' גדול?

ב) משקיעים באוכל כשר בעשרות אלפי שקלים , בשמלה כשרה באלפי שקלים , ברב מקדש ירא שמים, אבל את הדבר הכי חשוב שוכחים ! את ה' יתברך , מי שעושה חתונה מעורבת שיהיה בטוח שהשכינה הקדושה לא תבקר ביום חתונתו וביום שמחת לבו , חבל.

ג) גם אם מחליטים לעשות ריקודים בהפרדה ואוכל במעורב , מי מבטיח שלא יגיעו בנות חשופות , מי מבטיח שלא ייגרם חילול ה'? במיוחד אם הצד השני לא שומר תורה ומצוות     ולא שומר על גדרי ההלכה והצניעות.

לסיכום: יש ספרים רבים שנכתבו בנושא , אם אתם מתכוונים להקים בית דתי וכשר בישראל ראוי שתהיו החלטיים ותגידו להורים שלכם שהחלטתם שיש הפרדה באולם מטעמי כשרות ויראת שמים ומי שלא מוכן לכבד את הרצון שלנו כזוג טרי לא חייב להגיע ! גם אם כולם יאיימו לא להגיע , אני מבטיח לכם שכל מי שכיבדתם אותו יכבד אתכם פחות או יותר , בנוסף הורים לעולם נשארים הורים , אני לא מכיר אבא שלא יגיע לחתונה של הבן שלו (למעט אם חלילה מדובר באירוע של פריצות ובאב ירא שמים בתכלית וגם במקרה כזה סביר מאוד להניח שיהיה קשה מאוד לאב לסרב להגיע אז הוא יבוא לפחות לחופה) אני לא מכיר אמא שתהיה מוכנה לפספס את החתונה של הבת שלה.

בנוגע לאורחים ! אורח שלא יגיע לכבד אתכם ביום חתונתכם וביום שמחת לבכם , בעיה שלו , גם אתם לא חייבים להגיע לאירועים שלו ואינכם חייבים לכבדו , זה היום שלכם ! אם תחליטו להגיש אוכל כשר ויהיו אורחים שיחליטו שלא מתאים להם לאכול אוכל כשר אז הם לא באים , בגלל זה הייתם מגישים טרף? אם החלטתם שאתם רוצים לשים בחופה שיר חסידי ויהיה אורח שזה לא מתאים לו והוא מאיים שהוא לא יגיע אז תחליפו שיר??? נו... באמת תעשו לי טובה , אתם באמת מתכוונים לתת לאורחים שלא יודעים לכבד אתכם להכתיב לכם את האירוע? מי שאוהב אתכם יאהב אתכם גם אם תלכו עם סיר על הראש , מי שמשחק משחקי כבוד , אינכם זקוקים לו , אם הוא לא רוצה לכבד אתכם זכותו !

לכל שבת יש מוצאי שבת , מי שלא יכבד אתכם ישא בתוצאות של ה-"חרם" המתועב. אנחנו לא מוותרים על יהדותנו , בדיוק כמו שאנחנו לא מוותרים על כשרות המאכלים , רק זוג חלש יתן לאורחים שלו להחליט עבורו מה לעשות ! תהיו חזקים ויציבים ולא רק שהשכינה תבקר באירוע שלכם , תהיה לכם ברכה לכל החיים , כי יום החתונה זה היסוד , אם היום הזה מקודש כל החיים שלכם תזכו לברכה וקדושה בע"ה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אם רוב האורחים חילונים לעשות הפרדה בכל מקרה או לוותר משום דרכי שלום?
ב) חתונה בהפרדה - מה עושים כשבעלי האולם לא ממליצים לעשות הפרדה?
ג) מה ההבדל בין הפרדה בחתונה להפרדה שעושים באוטובוסים????????
ד) מה עושים כשבן הזוג מעוניין בהפרדה ואני לא מעוניינת?
ה) חתונה וכיסוי ראש , מה עושים אם בת הזוג מתנגדת?
ו)  איך אני יכול להעביר לאהובת לבי שחשוב לי לעשות הפרדה מלאה?










שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לגבי מה שכתוב בתורה על איסור נגיעה הפסוק שאתה מביא "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב" ומזה אפשר ללמוד שאם אישה היא לא נידה אז אפשר להתקרב אליה כי כתוב רק אישה בנידה לא תקרב אז השאלה היא האם אישה שלא נידה האם איסור נגיעה חל גם עליה?

תשובה:
כל אשה היא בחזקת נדה עד שתטבול במקווה טהרה כדת וכדין
ולימדונו חז"ל שלפני חתונה , כל מימות שבעולם לא יטהרו אותה ולא יועילו לה.
לקריאת תגובה דומה בנושא לחץ כאן: "מותר לקיים יחסי אישות עם רווקה שטבלה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב, אני מנסה להתחזק... אני יכולה לשמוע שיעורי תורה וללכת לבית הכנסת ולשמור שבת וכו'...אבל אם אין לי מישהו קרוב לדבר אתו יום יום ושיתמוך בי ויעודד אותי, אז אני ילך לאיבוד... אני מוכנה להתאמץ ולהשתדל כדי להתחזק, אבל לא לבד, אני צריכה איתי מישהו שידחוף אותי קדימה.... אפילו רק כדי לדבר איתו כל יום, אני רק צריכה שמישהו יקשיב לי ויבין אותי... ואין לי מישהו כזהה, מבין? ולבד זה קשה לי...אז מה אני יעשההה?? אין לי עם מי לדבר... ואני צריכה מישהו שיקשיב לי על בסיס יומי... אחרת אני אמעד...מה אני יעשה? תודה!

תשובה:
את לא צריכה מישהו, את צריכה מישהי ! את יכולה למצוא מישהי שתהיה איתך אם תהיי במסגרת של בנות שלומדות ואם אין לך את האפשרות הזאת אשתי תתן לך מספר פלאפון של חברותא, שתוכלי לדבר איתה על בסיס קבוע אם תרצי, אבל תנסי קודם לחפש מישהי דתיה ללמוד איתה בקביעות. צפי בקטע הבא: "לבד" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
נכשלתי המון עם נשים נשואות ולדעתי המזל שלי נעצר או נהרס (אני גרוש) ומחפש זוגיות, איך אני מחזיר לעצמי את המזל הטוב? תודה רבה.

תשובה:

גדי היקר, לצערי הרב עשית חטא נורא שתשובתו לא פשוטה, אבל אם תחזור בתשובה שלימה ותקפיד לא להיכשל בהוצאת זרע לבטלה, מזלך ישתפר, שכן אמרו חז"ל: "מוציא זרע לבטלה" - ראשי תיבות מזל , מכאן רמז לעובדה שכל מי שפוגם בברית נפגם מזלו ונחלש מזלו , כמו כן דע לך איש יקר שעל עבירה חמורה כ-"אשת איש" לא סולחים בקלות בשמים. (עשית מעשים איומים ונוראים ויתכן מאוד שהרסת משפחות בישראל)

כולי תפילה שתזכי לתקן את החטא הנורא ע"י תשובה ולא ע"י חולאים רעים ואסונות.
גבר או אשה שבוגדים בבני הזוג שלהם (תהא הסיבה אשר תהא) תיקונם אינו פשוט והם מושכים צרות רבות עליהם ועל הסובבים אותם וחבל. עד כדי כך שאמרה הגמרא: (בבא מציעא נח:) "כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין ואלו הן הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו" - אלא אם כן עשו תשובה גמורה ושבו מן החטא. התיקון הטוב ביותר לדבר הוא שמירת הברית כראוי, אולם כל זמן שאתה עדיין גרוש זה ממש לא פשוט, אבל תשתדל מאוד (או שתתחתן בע"ה)
 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אח שלי סוטה (מחקתי אותו מהחיים שלי הוא כבר לא אח בעיני לא איכפת לי) הוא שטן שממרר לי את החיים הוא מטריד אותי מינית הוא משתכר אני שונאת שונאת אותו זה מגעיל אותי שונאת את החיים לא רוצה להיות באותו בית איתו אמא שליגם נגדי כי היא לא יודעת מה הוא עושה לי היא תמיד איתו אני מצערת אותה בגלל זה ,למשל אני לא רוצה להשאר באותו בית כשההורים יוצאים ולכן אמא שלי מבטלת את הסידורים שלה בצער, אמרתי להם שיקחו אותו לטיפול לא מקשבים לי , אני נשרפת מבפנים הכל מגעיל מגעיל ,היתי בורחת אבל אין לי לאן ללכת. אני עוברת על כיבוד הורים כדי לא לעבור על גילוי עריות מה לעשות ?

תשובה:
אני לא מבין מה הבעייה? יש היום משטרה, תרימי את הטלפון, תחייגי 100 ויטפלו בו ביד קשה, אם כך הוא מתנהג, תתלונני עליו למשטרה, אני לא מבין למי את מחכה, את לא רואה שהוא פוגע בך ומזיק לך? כל זמן שאת לא מתלוננת עליו, זה כאילו שאת נותנת לו אישור להמשיך לפגוע בך, אני מבין שזה קשה ולא פשוט ! אבל זה הדבר הנכון לעשות, את יכולה לפנות תחילה לגורמי הרווחה (עובדת סוציאלית) ואם זה לא יעזור תפני למשטרה שתוציא לו צו הרחקה מהבית או שפשוט יזהירו אותו שאם הוא יגע בך, הוא ייכנס לכלא, תאמיני לי שאחרי שתעשי את זה, עם כל הכאב שבדבר, סוף סוף תוכלי ללכת לישון רגועה עם חיוך ולא לחיות בפחד מטורף. את כועסת על כולם אבל לא עושה שום דבר כדי לפתור את הבעייה, את חייבת לדווח לרווחה, כל זמן שאת לא מדווחת אח שלך הוא פצצת זמן מתקתקת בבית, מי מבטיח לך שהוא לא יזיק לאחיות שלך? אל תתמהמהי ! תדווחי לגורמי הרווחה בעירייה, או למשטרה ! בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד