שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, יש לי ידידה טובה מאוד,יש בינינו אהבת נפש גדולה ב"ה. בזמן האחרון עברו עליה כל מיני מקרים מצערים מאוד,כדוגמת נפל של תינוק אחותה,מחלות שלא עוזבות אותה כבר חצי שנה,ואולי גם בעיות חברתיות..כרגע היא מבטיחה לי שהיא עוד מעט תתאבד,ושאני מנסה להסביר לה שזה רק פתרון שנראה נכון,ושהצער שיגרם לכולם מהפתרון הזה הוא צער עצום היא עונה שצריך להתנסות בזה כדי לראות שלא יהיה צער מהמוות שלה ח"ו.. גם כאשר ניסיתי להראות לה את הגישה של היהדות לעניין היא אמרה שכנראה מלמעלה רוצים שהיא תעשה את זה.. בבקשה עזרה..

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שחברה שלך רוצה להתאבד , באופן כללי הרבה אנשים מאיימים להתאבד אבל הניסיון מוכיח שהחיים חזקים מהמוות והרצון לחיות גובר על הרצון למות , כדי לעזור לאותם נשמות שסובלות בעולם הזה ייסורים קשים ומרים
עלינו להעניק להם אהבה , לתת להם תשומת לב , להראות להם שיש מי ששומע ומקשיב להם ולמנוע את הדעיכה החברתית והנפשית שלהם ע"י חום ואהבה.

עונשו של המתאבד אכן קשה מאוד בשמים אבל זה לא ממש מעניין אדם שחשקה נפשו לשים קץ לחייו והוא מרגיש שאין לו טעם בחיים. מה שצריך לעשות זה לתת לו טעם לחיים להראות לו שיש אור בקצה המנהרה.

עצות מעשיות : 
א) בד"כ מדובר באנשים עם בעיות נפשיות קשות שזקוקים לטיפול מקצועי
ב) הניסיון מוכיח שבד"כ מדובר באנשים שחסר להם המון חום ואהבה 
ג) חשוב לנסות לצרף אותה למסגרת טובה שתחזק אותה ותעניק לה תשומת לב
ד) היא זקוקה לרוחניות ונשמה , קל לוותר על חיים בלי רוחניות ומשמעות אמיתית

חיבור לרוחניות עשוי לעזור מאוד , אני מכיר המון מקרים של אנשים שאיבדו טעם 
בחיים והדבר היחיד שעזר להם לשרוד במציאות היומיות היא ה-"אמונה" חשוב להחדיר בה אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר , חשוב להאיר לה את החושך בחיים והיהדות עושה את זה בצורה מצויינת , במיוחד עכשיו בשלהי החנוכה , חג האור. 

אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה ותשאירי לנו אותו במדור התהילים - "תהילים" 
כמו כן אם היא ממש חשובה לך את מוזמנת לקבל עבורה קבלה - "ביקשת קיבלת"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אני שוקל לשים לעצמי כדור בראש
ב) יש לי מחלת עור קשה שנקראת "סבוריאה" ניסיתי כבר להתאבד מחשש דחייה 
ג) אני סובל מחרדה קשה ויש לי דקירות קשות בחזה , אני שוקל ברצינות להתאבד








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, יש לי כ"כ הרבה דברים מבולבלים בראש אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל, תקופה של שנה לא היה לי חבר עד שהכרתי בחור טוב שמכבד והכל , היינו בקשר של חודש וחצי ולצערי הרב בחודש הזה גם ישנתי אצלו והוא אפילו הכיר לי א הורים שלו , הכל היה טוב ויפה עד שפתאום הוא בא אליי אחרי חודש וחצי ואמר לי שהוא מרגיש שהוא נכנס יותר מידי מהר לקשר חדש (כי הוא נפרד מחברה שלו) ושהוא מרגיש שהוא צריך זמן להיות קצת לבד ושהוא לא רוצה לפגוע בי כל זה קורה אחרי שהוא נתן לי מלכתחילה להכנס איתו לקשר כזה. אני שומרת שבת והוא די בעד והוא אומר שזה טוב והכל אבל היה לו קשה עם זה שהוא לא שומר ואני כן וזה גם משהו שהפריע לו... בקיצור אני אובדת עצות אני גם לומדת לתואר במשפטים ונורא קשה לי אני מרגישה שכלום לא הולך לי שאני תקועה בהכל אם זה זוגיות לימודים פרנסה...אני מרגישה לא טוב אני מרגישה ריקנות אני כל הזמן בוכה אני לא יכולה יותר באמת שלא טוב לי:/ אני חייבת עזרה לדבר עם מישהו אני לא יכולה להמשיך ככה...בבקשה תעזור לי!

תשובה:
אחותי היקרה, איך את מצפה שיעריכו אותך אם תוך פחות מחודש את מרשה לעצמך לישון אצל הבחור? איפה הכבוד העצמי שלך? מה ציפית שיקרה? שהוא יעריך אותך ויגיד "וואי איזו נערה צנועה?" , צר לי לומר לך את זה אבל אומר לך את מה שיש לי לומר לך כמו אח גדול: "עשית טעות איומה ואת משלמת את המחיר שלה ברגע זה".

איך נערה ששומרת שבת וכל כך אכפת לה מהדת , הולכת לישון אצל בחור שלא שומר שבת? לא שומר נגיעה ! רק עכשיו נפרד מחברה שלו , זה בחור שמכבד? את מי הוא מכבד? את חברה שלו לשעבר שברגע אחד הוא שוכח ועובר לישון עם נערה חדשה? את מי הוא מכבד אותך? במה? בזה שהוא מזמין אותך לישון איתו? זה כבוד? זו בושה וכלימה, טיפת כבוד אין כאן, איך בדיוק הוא מכבד אותך אם אחרי חודש וחצי שבו הוא ניצל את התמימות שלך הוא פתאום מודיע לך שהוא רוצה להיות לבד?

אחותי היקרה, כשגבר אוהב מישהי , הוא לעולם לא מעוניין להיות לבד , הוא לא מפסיק להתקשר אליה ולקשקש לה בראש , כי הוא מאוהב ! אבל כשנערה מראה לגבר שהיא בכיס הקטן שלו , כשהיא מזלזלת בעצמה , אין סיכוי שהוא יעריך אותה , גברים אוהבים אתגר , גברים אוהבים כיבוש ! נערה לא צנועה שישנה אצל גבר בבית , היא לא אתגר ואין בה טיפת צניעות על מה את מדברת? אם את באמת רוצה לכבוש לב של גבר.

א) תשמרי על הכבוד שלך את לא כלי חד פעמי (גם אם לא עשית כלום זה לא נראה טוב)
ב) לעולם אל תלכי לישון אצל גברים לפני חתונה (שלא יצא לך שם של פרוצה חס וחלילה)
ג) איך נערה כל כך חכמה שלומדת לתואר במשפטים לא יודעת להיות צנועה?
 
חוץ מזה , איך נערה כל כך חכמה לא מבינה שגבר שלא שומר שבת ולא מכבד את מלך מלכי המלכים , סופו שלא יכבד גם אותה , אם במלך מלכי המלכים הוא בוגד , בך הוא לא יבגוד? תראי באיזה מהירות הוא התחיל קשר חדש , עד שנמאס לו והוא בחר להיות לבד , עד שהוא יכבוש את היעד הבא ויכיר נערה חדשה , הוא לא באמת רוצה להיות לבד , הוא רוצה להיות רחוק ממך זה הכל...

לסיכום: לדעתי את נערה חכמה ונבונה ואת לא צריכה גבר שישחק בך ויפגע ברגשותיך את צריכה גבר ירא שמים , אמיתי לא שחקן , גבר נאמן , גבר שיש לו עקרונות , לא גבר שמזמין נשים לישון אצלו בבית תוך שבועיים שלושה. מגברים כאלה תתרחקי.
אני מציע שתתחילי לצפות בשיעורים שלנו על הבית היהודי כדי שתביני איפה את טועה וכמה את טועה בגדול - לצפייה בשיעורים בנושא פגישות בין גבר לאשה לחצי כאן
אם את באמת רוצה להצליח בזוגיות הבאה שלך , תצפי בקטעים הבאים, כל יום קטע.

בלי קשר אני רוצה שתשאירי לנו את השם שלך במדור התהילים שבאתר וכל יום תקראי פרק תהילים אחד באתר ותהיי חלק מספר תהילים שלם שאנחנו מסיימים כל כמה שעות באתר , תהיה לך זכות גדולה ואין לי ספק שהעיכובים שיש לך בפרנסה , בזוגיות ובלימודים ימותקו, בחינת: "מיתוק הדינים" לקריאת פרק יומי והשארת שם לברכה לחצי כאן: "התהילים המחולק" (השירות לא בתשלום)








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום. אני ממש מגיע לשלב של ייאוש. אנחנו נשואים 9 שנים, עם שלושה ילדים. קשה להגיד את זה, אבל מאז שיש ילדים, הבית הפך ליותר לחוץ וקשה. האישה יותר לחוצה, וגם עובדת בחוץ וחוזרת עייפה, וכל הזמן אנחנו בויכוחים על כל דבר קטן. מה לעשות הרב? אני לא רוצה חס ושלום לחפש אטרקציות בחוץ או לפרק את החבילה, היא אישה מאוד טובה ומסורה לבית.

תשובה:
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב, אני מתחתנת בעז"ה בעוד כ-10 חודשים ואני בת 18 אני ובן הזוג שלי משתדלים לעלות מעלה מעלה תמיד! העניין הוא שאני קצת קשה מבחינה הלכתית (במובן היותר מידי טוב) אני מקפידה פיקס (משתדלת) בכשרויות, לא סומכת על כולם ורוצה חתונה עם הפרדה מהודרת מאוד! כי אני אוהבת להיות הכי בסדר:], הבעיה היא הצד של החתן - הוריו חוזרים בתשובה ולכן כל שאר המשפחות חילוניות (וחבריו) מה עושים? הם בטח יברחו שיראו הפרדות!

תשובה:
אחותי היקרה, קודם כל מזל טוב, דבר שני בעניין ההקפדה שלך וההידורים שלך , אני מעריך את זה מאוד, אבל לדעתי זה לא רצון ה' , לא בכל דבר צריך להחמיר , החכמה היא לנסות למצוא את שביל הזהב , לכן כשיש הכוונה נכונה ודעת תורה , בד"כ דקדוק במצוות מוביל לעלייה רוחנית והוא אכן דבר מבורך, אך אם אין לכם דעת תורה וכל אחד מכם חושב אחרת ומקפיד בדברים אחרים או לא מקפיד בכלל, זה מתכון בטוח לבעיות

להלן טיפים לנערות שמעוניינות להקפיד יתר על המידה.
א) שום הקפדה ודקדוק הלכתי לא שוות שתהרסי את השלום בית שלך.
ב) גבר לא מחפש שאשתו תהפוך להיות הרב בבית , זה בד"כ מוביל לגירושין.
ג) אם כבר רוצים להקפיד, כדאי לדעת במה להקפיד ולא בכל דבר !
ד) כדי לא להיקלע למצבים לא נעימים , תעשו לכם רב ותצאו מהספק !
ה) פעם שמעתי ממורי ורבי שאדם שאוסר הכל ומחמיר בכל דבר, אינו יודע הלכות !
     משום שאם הוא היה יודע את ההלכה הוא לא היה מחמיר הוא היה פוסק הלכה.

אולם, בעניין החתונה, דעתי האישית נוטה להחמיר משום שמדובר בפיקוח נפש של ממש, שהרי אירוע מעורב הוא מושב לצים ואסור לישב שם והזוג שמתחתן אחראי באופן ישיר על כל חילול ה' שנגרם באולם, ולפעמים במקום לזכות לעשות קידוש שם שמים ולזכות שביום הקדוש והנפלא הזה יימחלו עוונותיהם, הם רק עושים חילול שם שמים ולא רק שלא נמחלים עוונותיהם אלא ההיפך הוא הנכון ח"ו ר"ל, וביום הקדוש ביותר הם צוברים כל כך הרבה עבירות , מה שגורם להם להתחיל את החיים ברגל שמאל , אח"כ מתפלאים למה כל זוג שני מתגרש בישראל. תשובה: משום שכל זוג שני מתחתן היום בחוסר צניעות וללא הפרדה , חתונה בלי צניעות משמעותה זוגיות בלי צניעות , גבר שמביט בתמונות של פריצות ואשה שלא ממש מקפידה על הלכות כשרות וצניעות , ראיה לדבר ניתן למצוא בצורה פשוטה ולוגית. גבר ואשה שאינם נאמנים לבורא עולם, וודאי שלא יהיו נאמנים אחד לשני וגם אם מדובר בשני אנשים מאוד מוסריים, אמרו חז"ל שמוסריות אמיתית באה לידי ביטוי רק כאשר היא קשורה לרוחניות, ברגע שאדם מאבד צלם אנוש ואינו רוחני, הרי שמוסריותו שוות ערך למוסריות של בעל חיים (נמוכה מאוד)

לסיכום: אל תתפשרי על הפרדה מליאה בישיבה ובריקודים ! זה פיקוח נפש ! אבל שזה לא יבוא רק ממך , תלכו לדעת תורה ותשמעו בעצתו , היום אין דעת תורה שיתיר מעורב
אף אחד לא יברח כשהוא יראה מעורב, חברים אמיתיים מכבדים בכל מצב (גם לי היו חברים חילוניים גמורים נו.. אז מה??? בגללם אתחתן במועדון??? ממש לא !!! כולם הגיעו והיה ממש שמח ונפלא. גם ההורים של אשתי חוזרים בתשובה נו... אז מה??? בגלל זה אני אתחתן במעורב??? הרצונות שלי ושל אשתי לא תקפים??? ברור שכן.

קטע נחמד לצפייה שקשור לנושא: "חרדים לא רוקדים מעורב"
תגובה דומה שכבר עניתי בנושא: "מותר לי ללכת לאירוע מעורב?"
תגובה דומה של זוג ששאל אותי: "אני ובעלי הכשלנו את הרבים ביום חתונתנו" שלח לחבר קריאה בניפרד