שאלה:
שלום! נגיד ויש בנאדם והוא לא מאמין בה', ככה חינכו אותו, הוא בטוח שהוא לא קיים, אבל הוא בנאדם מדהים, הוא דואג למשפחתו, הוא מנומס, אכפת לו מכולם, הוא תורם לילדים נזקקים והוא בנאדם נשמה. אז ה' יעניש אותו? ה' יתברך כועס עליו?אשמח עם תענה לי..

תשובה:
אם הוא באמת לא יודע שום דבר, לא יודע מה זה סוכות, מה זה פסח? מה זה יום כיפור אז באמת לא ידונו אותו ככל האדם, אבל עשויים לדון אותו ולשאול אותו מדוע לא שאל ולא חקר, האם לא היה נראה לו מוזר שכולם יושבים בתוך סוכה? שכולם אוכלים מצה? שכולם צמים בכיפור? על זה עשויים לדון אותו! ה' יודע יצר מחשבות לב האדם, בדור שלנו יש כל כך הרבה אינפורמציה שאני בטוח שאין בית שלא יודע מהם החגים ומדוע חוגגים אותם? אם פלאפון פשוט אף אחד לא מאמין שנוצר מאליו והכפתורים מעידים שמישהו תכנן אותו בצורה כזאת שילחצו על אותם כפתורים, על אחת כמה וכמה עולם שלם עם צמחייה בעלי חיים וחכמה אדירה, תינוק ומבנה גוף האדם, שמים וארץ וכל היסודות, את כל זה אי אפשר לברוא ברגע, חייבים להבין שיש כאן יוצר נפלא, אז אדם שמשוכנע שאין בורא, צריך להיות ממש חסר אינטלגנציה או פשוט בור ! לכןקשה לי לקבל את העובדה שמדובר באדם מוסרי שדואג למשפחתו ואכפת לו כל כך מאחרים אבל מהעולם שלו ומתכלית הבריאה לא אכפת לו והוא אפילו לא טורח לברר כיצד קרו הדברים או מדוע נוהגים בכל מיני מנהגים כגון: סוכה, מצה, כיפור וכו'... אני חושב שאין דברים כאלה ואם יש אז כדאי שאותם אנשים יתחילו לפקוח עיניים. בשמים יודעים מי יודע בוחר להתעלם ומי מנסה לברר וללמוד ! מקווה שהועלתי.. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב,הרב אני ניכנסתי לעטרת לפני שבועיים בערך ואני מרגישה שאני בונה את עצמי בדת' אני בת 21 ועד עכשיו היו לי 2 חברים ,לפני ההתחזקות ובתחילת ההתחזקות אבל עכשיו לא יוצאת עם אף אחד ואני מרגישה שזה חסר, שאני צריכה כבר להתחתן. אחותי הקטנה... לא במדרשה יוצאת עם הרבה גברים ואני מרגישה שזה טוב שהיא יוצאת כי היא רוכשת ניסיון מה טוב לה מי, ניסיון בגברים מה שלי אין, זה מוריד לי מאוד את הביטחון הרב רביד..

תשובה:
אחותי היקרה , מה שהיה לך בעבר היה רחוק מלהיות אהבה אמיתית , צר לי לשמוע שאת מעודדת את אחותך לצאת עם גברים , היא לא צריכה ניסיון ! הגברים שהיא יוצאת איתם כרגע לא באמת אוהבים אותה הם מנצלים אותה , בניגוד לאחותך שתיאלץ ללמוד בדרך הקשה (לצערי) את זוכה לעצב את דמותך הרוחנית , את זוכה למסגרת , את תזכי להקים בית נאמן בישראל , זה נכון שחבר זה דבר נחמד , יש עם מי לדבר , יש עם מי לבזבז את הזמן , להתרגש , לעשות שטויות , אבל זו ממש לא אהבה , זו תאווה , אם חסרה לך התאווה הזאת כנראה שאת צריכה לעבוד על עצמך יותר , במדרשה (במיוחד בעטרת) יש בנות איכותיות , אין לך מה להרגיש חסרת בטחון , אם תחזיקי מעמד בעטרת זה רק יבסס את מעמדך הרוחני ויהיו לך הרבה שידוכים מצויינים , מדרשת עטרת נתפסת כמדרשה מעולה , לא כל אחת מתקבלת לשם , אם התקבלת סימן שאת מיוחדת , תמשיכי לעבוד על האיפוק שלך , תבני את הרוחניות שלך ואולי בעתיד תביני עד כמה אחותך טועה ואולי תצילי גם אותה , כרגע את משמשת לה דוגמא אישית טובה אל תראי לה חולשה , זה רק יגרום לה להירתע ממסגרת של מדרשה והיא אפילו לא תחשוב על זה בעתיד , איזה ניסיון את חושבת שהיא רוכשת? את באמת חושבת שהגברים שהיא יוצאת איתם רוצים להתחתן איתה? ברור שלא ! הם בסך הכל מחפשים נערה מזדמנת  להעביר את הזמן , אחותך עושה טעות חמורה , ברגע שתהיי מוכנה והרבנית תאשר לך לצאת לשידוכים את תפגשי גברים איכותיים שלא דומים בכלל לגברים הקודמים שיצאת איתם , גברים עם מטרה בחיים , גברים רציניים , גברים יראי שמים , גברים אמיתיים , לא סטוצניקים שמחפשים ריגושים מזדמנים ! אני מאחל לך המון הצלחה בהמשך , תהיי חזקה , תקבעי עיתים , תפיקי מהשיעורים את המיטב ותברכי את ה' יתברך שזיכה אותך לעלות למדרשה ולא לאבד את הרגש בעולם של תאוות , קשרים בגיל צעיר רק גורמים לנערות להיפגע , להיחשף לשטויות , לטמא את המחשבות ולהתרחק מהדת , אל תקנאי בקשר ללא משמעות ! לך יהיה קשר משמעותי , ערכי , רוחני , אחר לחלוטין מכל מה שהכרת , כל מה שנותר זה לברך אותך שתחזיקי מעמד ובמקום להיות עסוקה בלחשוב על גברים או על קשרים מהעבר , תתחילי לחשוב על העתיד שלך , על משפחה , על זוגיות טובה ועל גבר שלא יבגוד בך ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי שני בנות ואני רוצה בן מה לעשות?

תשובה:
אחי היקר, קודם כל אשריך שזכית לבנות , יש כאלה שלא זכו לא לבנים ולא לבנות , כדי לזכות לבנים , תשתדל לשמח את אשתך אין סגולה טובה יותר מזאת , כשהאשה בטוחה ומחוייכת רוב הבעיות בבית נפתרות , אבל ריכזתי עבורך רשימת סגולות בכ"ז

סגולות לזרע בר קיימא \ סגולה לבנים.
א. הנח מיטתך בין צפון לדרום.
ב. הקפד להטיב לאשתך את הנרות ביום שישי (רצוי נרות של שמן זית)
ג. תקפיד שאשתך תהיה שמחה "אם הבנים שמחה..."
ד. תלמד עם אשתך כל יום 2 הלכות לשון הרע.
ה. תדאג שאשתך תקפיד על כיסוי ראש (לא בכפיה בנועם ובנחת)
ו. תבטיח לה' שאם תזכה לילד תחנך אותו בדרך ה'.
ז. תתפללו על זוג שלא זכה לפרי בטן ויקויים בכם: "כל המתפלל על חבירו נענה..."
ח. תבקש להעביר תינוק לסנדק באחת מהבריתות שתזכה להיות נוכח בהן.
ט. תקפידו יותר על הכנסת אורחים.
י. תקפידו היטב על ברכות אחרונות בעיקר "בורא נפשות רבות" ותזכו לנפשות רבות.

עצות לשני בני הזוג.
א. צאו מהלחץ , הלחץ גורם לאשה לעיכובים.
ב. תבדקו שאינכם מפספסים את יום הביוץ.
ג. תקבלו ייסורים באהבה ותאמינו שהכל לטובה.
ד. אם אתם גרים בסמוך להורי החתן ו\או הכלה תשכירו דירה לפחות שנה רחוק יותר.
ה. תקפידו על נטילת ידיים סמוך למיטה (במידה וזה עדיין לא עוזר)
ו. ככל שיהיה ביניכם שלום , תזכו לזרע קודש "וראה בנים לבניך שלום על ישראל"
ז. תקפידו היטב על טהרת המשפחה וצניעות ובע"ה אין לי ספק שתזכו לבשורות טובות
ח. אם עשיתם את כל זה ולמרות הכל לא זכיתם לישועה , תלו מבטחכם בה' ויהיה טוב.
ט. בקרוב אני טס לאומן , תשאיר לי את השמות שלכם במדור התהילים ואתפלל בע"ה.

עיין בתגובותיי הבאות:
1) אני לא מצליחה להיכנס להיריון
2) אני נשואה שנתיים וחצי ואין לי ילדים שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מבקש עצה: בת חכמה, משכילה ונבונה, פרקה עול מצוות בגיל שמתקרב ל-30. היא גרה עם חבר שלה הרבה לפני הנישואין והפכה להיות חילונית. היום היא מחללת שבת .איני יודע מה קורה בנוגע לשאר התחומים כגון כשרות וכו'. מה לעשות במקרה כזה? היו שיחות שלא הובילו לשום מקום חוץ ממריבות קולניות. היא טוענת שחשובה לה השלווה והשקט שהיא מצאה. הבחור בחור טוב וגם הוא עבר עליו תהליך דומה. האם יש דרך? אני לא מצאתי. והשאלה העיקרית היא לא איך להחזיר בתשובה. האם לנתק מגע ?!

תשובה:
אחי היקר, ריחוק רק יצור ריחוק גדול יותר , במקום להכריז מלחמה לדעתי עליך להכריז "אהבה" בכל מצב , אם היה מדובר בנערה ממש צעירה ההתייחסות הייתה שונה , אבל מדובר בנערה בוגרת , לכן ההתייחסות צריכה להיות בוגרת ואחראית , לא אימפולסיבית ולא קולנית , זכור ! מלחמה גוררת מלחמה , אמר שלמה המלך ע"ה : "חנוך לנער ע"פ דרכו" , אי אפשר להתייחס לבחורה בת 30 כמו שמתייחסים לנערה או לילדה, היא מספיק בוגרת כדי לדעת את ההשלכות שיהיו למעשיה , אפשר לשוחח עמה בדרכי נועם להראות לה שהיא חשובה ואהובה למרות הכל , חשוב מצד אחד שהיא תדע שהדבר מצער אתכם אבל מצד שני חשוב להראות לה שלא משנה מה תהא הבחירה שלה , היא תמיד תישאר בתך ! לדעתי אם היא תראה שאתם מתנהגים עמה בדרך ארץ , כשהיא תהיה במשבר היא תבקש את עצתכם ותמצא בית חם , לעומת זאת אם תהיו קשוחים ונוקשים גם אם היא תהיה במשבר היא תחשוש ליצור קשר והמשבר שלה רק יחמיר , כי היא תרגיש שאין לה עם מי לדבר.

אב יקר , עצתי פשוטה וברורה , אני חושב שכרגע תן לה קצת להירגע , כנראה שחדרתם לה יותר מדי לפרטיות והייתם נוקשים מעט , היא לא יכלה לסבול את זה אז היא פשוט חיפשה שקט ושלווה , היא מצאה נחמה בזרועותיו של אותו בחור שהכירה , גם אם היא לא מודעת ממש למה שהיא עושה , כרגע עדיף לה להיות איתו ולא לסבול צער מהנוקשות שלכם , זה מה שכרגע עובר לה בראש , לדעתי ברגע שיעבור זעם , במידה והיא תיצור קשר , תזמן אותה לשיחה אוהבת ולא לשיחה נוקבת , תסביר לה שאתה מבין את מעשיה , אתה לא מצדיק אותה אבל אתה מבין , בכל מקרה רצוי שתדאג שמישהו יעביר לה מסר ברור , לכל מעשה יש תוצאה , בחור שאינו נאמן למסורת אבותיו , סביר מאוד להניח שלא יהיה נאמן לבת זוגו , לנערות אני בד"כ מראה את הקטע הבא: "משימה בלתי אפשרית2" בכל מקרה , אל תאבדו את העשתונות , בלי יהדות היא לא תגיע רחוק , היא תחזור למקורות זה עניין של זמן , אתם צריכים רק להמשיך להיות הורים אוהבים.

במקרים רבים , הורים שמקבלים יפה את בתם ואת בן זוגה , מעוררים רצון עז בבן הזוג להתקרב לתורה ולמצוות , אבל דחיה נוקשה מצד ההורים (בגיל כזה) גוררת דחיה וריחוק , זכור אב יקר , אין טעם להילחם איתה היא לא בגיל שבו תוכל לחנך אותה , החינוך מתחיל בגיל 0 ונגמר בגיל 18 , כל מה שנותר לך לעשות לאחר גיל 18 זה לשמש דוגמא אישית טובה ולסמוך על החושים החדים של הבת שלך , אם כשלת בחינוך בגיל צעיר התוצאות באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר , כדי לא לגרום נזק נוסף אני מציע שתרעיף חום ואהבה ותרבה בתפילות לבורא עולם שיזכה אותך שלא יצא דבר תקלה על ידך , כרגע הדברים לא נתונים בידך , אתה עשית כל מה שאתה יכול , לדעתי עשית לא מעט טעויות , אבל המטרה שלנו כרגע היא לתקן לא לעוות יותר ולא לגרום נזק שבמקרים קיצוניים עשוי להיות בלתי הפיך , תתקשר לומר לה שאתה אוהב אותה למרות הכל. (אתה לא חייב אבל זה יכול לרגש אותה ולגרום לה להעריך אותך ואת המשפחה יותר)

אחי היקר, במילים אחרות הבת שלך אמרה לך : "בבית אין לי שלווה" , "בבית חונקים אותי" , "בבית לא נעים לי" , היהדות אמורה להיות דבר נפלא , דבר נעים , אם החינוך כרוך באיומים , צעקות ואיומים קולניים , לא נראה לי שזה תורם לאף אחד מהצדדים , במלחמה תמיד יש פצועים לא משנה מי מנצח , אם אתה רוצה אי פעם לזכות בבת שלך שוב , תשמש דוגמא אישית טובה , תרעיף חום ואהבה , תיזום קשר ותראה לה שאתה מדבר איתה כי אתה אוהב אותה ולא כי אתה רוצה להחזיר אותה בתשובה , אל חשש היא תחזור בתשובה , כל דבר חוזר לשורשו ! אם יש לה יסודות טובים סופה לחזור לשורשים , תהיה חכם אל תהיה צודק נשמה טובה , אם תצטרך עזרה אני כאן. בשורות טובות.

אתה מוזמן להוסיף את השם של בתך (פלונית בת פלונית) בהקדשות שבאתר ואנחנו נתפלל עבורה לכניסה למדור התהילים לחץ כאן: "מרכז התפילות והתהילים", יהי רצון שיהיו לך בשורות טובות.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב אני חייבת שתחזק אותי. אני שומרת נגיעה כבר חצי שנה אבל עדיין מסתובבת בחברת בנים ובשבועיים האחרונים לא ראיתי אף אחד מהם ואתמול נשברתי והלכתי עם חברות שלי וישבנו איתם ופעם ראשונה שהרגשתי מגעיל עם עצמי מאז שהתחלתי לשמור נגיעה כי דווקא אתמול כל פעם נגעו בי בטעות וגם ראיתי את האקס שלי שזה לא טוב בשבילי. בבקשה תחזק אותי שאני יפסיק כבר להסתובב איתם! תודה אשרייך צדיק:]

תשובה:
אחותי היקרה, לא משנה מה תקבלי על עצמך, כל זמן שלא תהיה לך קביעות לא תצליחי להינצל מהעולם הקשה הזה, אני לא אשקר לך, זה ממש קשה להחזיק מעמד עם כל הפיתויים שיש בחוץ. כדי להחזיק מעמד חייבים להיאחז במשהו, ורק בת מלך שתתמיד ותהיה לה קביעות תינצל מידי היצר הרע, כל שאר הבנות לצאליו ינהגו בפריצות ויפלו אחת אחרי השניה, למערבולת שאין סיכוי להינצל ממנה. אם את רוצה להיות כמו כולן תמשיכי לעשות שטויות אבל אם את מחפשת אמת ואני בטוח שאת כזאת תחזיקי מעמד ותמשיכי לשמור נגיעה אבל תוך כדי זה תדאגי שיהיה לך שיעור תורה קבוע שאת לא מפספסת אף פעם ! מה שמעיד על הרצינות של האדם זה הקביעות עיתים שלו לתורה ! אדם שלא קובע עיתים זה כמו אדם שאין לו חשבון בבנק, אף אחד לא יתן לו הלוואה כשהוא יהיה צריך, תקבעי עיתים לתורה, תפתחי חשבון בבנק של בורא עולם שכשתצטרכי הלוואה (עזרה מה') יהיה לה' מאיפה לעזור לך, ה' עוזר לנו בצורה של "מידה כנגד מידה" מי שנתן מעצמו מחזירים לו הרבה יותר ממה שהוא נתן, אבל מי שחיפש להיכשל כל הזמן ולא מצא זמן לשיעורי תורה בקביעות, כשהוא יהיה בצרה יקויים בו: "גם כי תרבו תפילה אינני שומע" ה' לא ישמע אותו ח"ו, לכן מעכשיו תהיי חכמה ותעצרי את עצמך מלעשות שטויות, הגיע הזמן לקבוע עיתים ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד. מאוד קשה לי עם כל פינוי גוש קטיף זה היה מנוגד לחלוטין לכל התורה, הרבי מליובאוויטש התנגד לכל מסירת שטחים ובכלל מפוני גוש קטיף סבלו וסובלים מאוד בגלל המדינה. זה היה מעשה איום ונורא התעללות לא נורמלית במפונים כמו שידוע לנו... רציתי לשאול אותך: מה דינו של כל חייל שעשה דבר כזה? האם זה מביא גזרות קשות על עם ישראל מעשה שכזה? (אני לא מצליח להאמין שזה לטובה) בכלל חשוב לי לשמוע מה אתה אומר על כל הנושא הזה, תודה! מתן.

תשובה:
אני לא הפסקתי לבכות כשזה קרה , זה קרע לי את הלב , אבל אני בטוח שאם כך רצה ה' זה לטובה , מי שישלם על זה לדעתי זה לא החיילים שפינו , אלא מי שנתן את הפקודה , אנחנו צריכים להתפלל לשלומו של מי שנתן את הפקודה , אסור לנו לכעוס על אחים שלנו שבסך הכל ביצעו את הפקודה , מסכנים הם גם סובלים מזה, מצד אחד החובה לשרת את המדינה ביעילות ובנחישות , מצד שני לעקור יהודים מביתם , זה ממש מצב קשה אני מכיר כמה חיילים שנפגעו מזה נפשית , זה משאיר כתם לכל החיים. אני שוב אומר אני לא יכולתי לעמוד בזה , ממש בכיתי אבל התורה מחייבת אותנו להאמין שהכל מאת ה' , יתכן שהייתה גזירה קשה מאוד על כלל ישראל ומפוני גוש קטיף (הקדושים) לקחו אותה על הגב שלהם. הם פשוט אנשים כל כך מדהימים , הלוואי שכל עם ישראל היה מאוחד ואוהב כמותם , עשיתי שם מילואים חודשיים בתקופה שלפני הגירוש וממש התחברתי אליהם , הם פשוט אנשים מקסימים הלוואי שהייתה לנו את מסירות הנפש שלהם. שלח לחבר קריאה בניפרד