שאלה:
הרב ממש קשה לי אני בת 17 ורוצה בעזרת ה' לבנות בית של תורה! אני באה מבית דתי.. ומתלבשת לא הכי בצניעות כאילו עם חצאית אבל לא לפי ההלכה.. היתי פעם ממש חזקה וירדתי אני ממש רוצה לחזור ולהתחזק אבל מרגישה שמשהו חסום כאילו שאני לא מסוגלת לצעוד.. אני פוחדת להיות לבד כי פעם שהיתי חזקה הרגשתי קשורה רק אל ה'! והיה לי כיף אבל הרגשתי כביכול שכולם יוצאים נהנים ואני לבד.. אני רוצה לחזור ומרגישה שאין לי ת'יכולת...

תשובה:
יש לך את היכולת , אין לך מספיק רצון , כשאדם רוצה משהו באמת , אף אחד לא יכול לעצור אותו , פעם מישהו אמר לי שהוא רוצה לחזור בתשובה ולא ממש מצליח , אז שאלתי אותו אם יש לו או הייתה לו חברה שהוא ממש אהב , הוא אמר לי: "כן" , ואז שאלתי אותו , האם היית מוכן לעשות בשבילה הכל? הוא אמר , הייתי מוכן למות בשבילה , אז אמרתי לו , אין הבדל בין בחורה לבין ה' יתברך , אם היית מוכן לעשות הכל בגלל בחורה שאהבת , עליך לעשות הכל גם למען ה' יתברך וגם אם קשה וגם אם לפעמים מרגישים לבד וגם אם לפעמים בא לנו למות , על הכל אפשר להתגבר כשאוהבים ועל זה אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה".

עיון בתגובה הבאה יעזור לך מאוד צדיקה: "כל החברות שלי לא שומרות ורק אני כן"
לקריאת שאלות דומות בנושא לחצו כאן:"כל החברות שלי.... קריאה נעימה".






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אם אני רוצה להתחתן ואין עלי אפילו שקל וההורים שלי יוכלו לעזור אבל לא כזה הרבה אני צריכה להתעקב אם החתונה כדי לחסוך איזה 60 אלף שקל ורק אז להתחתן?????? מה עושים כל הדתים כל הבנות מדרשה?אשמח לתשובה דחוף!

תשובה:
קודם כל ברור שחשוב שתחסכי קצת כסף לחתונה, בשביל להרוויח כסף צריך לעבוד מה את חושבת? שיושבים במדרשה והוא בא? צריך למסור נפש קצת בשביל הזוגיות הפרנסה ואיכות החיים, "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" אומר המדרש: "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" חייבים לעבוד, גם בנים וגם בנות (אלא אם כן ההורים יכולים לעזור ביד רחבה, אז לא חייבים לעבוד ואפשר לשבת ללמוד תורה)
בכל מקרה, את לא תאמיני איך ה' יתברך דואג לבנותיו, נכון שזה לא קל, נכון שזה מאוד מלחיץ, אבל כל כך הרבה בנות מספרות לאשתי איזה ניסים ה' עושה להן, בנות שבקושי היה להם לשלם למדרשה זכו לחתונות מפוארות, בנות שלא היה להם כסף לנס קפה בבוקר, זכו לחתנים יראי ה' וחתונות מכובדות ביותר ואפילו להסעה שתצא לאסוף את חברות שלהן, אם תלכי בדרך ה' לא תאמיני כמה ניסים תראי בעיניך, את פשוט צריכה בטחון מלא בה' יתברך ותראי ניסים בע"ה, אספר לך סיפור יפה: הייתה בת מדרשה שלא היה לה כסף לאוטובס כדי לנסוע מהמדרשה לבית (היא הייתה גרה במרכז) היא הייתה עובדת קשה כדי לשלם עבור המדרשה כי היא ידעה שזה הדבר הכי טוב בשביל היראת שמים שלה וכדי לזכות בבעל ירא שמים, ה' יתברך שמע את התפילות שלה ואסף את הדמעות שלה, אחרי שנה שלימה של בכיות ועבודות קשות, מסירות נפש שאין כדוגמתה היא זכתה לחתן ירא שמים מלומד שהמשפחה שלו מבוססת, הם שילמו על כל החתונה, קנו לכלה שמלת כלה יפייפיה, המדרשה שלחה לה אוטובוס מלא בנות לחתונה, הישיבה שלחה לחתן אוטובוס מלא בנים לחתונה וזו הייתה אחת החתונות היפות יותר שאני אישית זכיתי להיות בהם, אם תתחזקי בבטחון בה' יתברך לא תאמיני איזה טוב ה', תני לאחרים לצחוק וללעוג, את תסמכי על ה' ותראי ישועות בעינים פקוחות, אבל כדי לראות את צריכה ממש לבטוח באמת ולהאמין, קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת , אני מאחל לך כל טוב, אושר ועושר והרבה בטחון בה' בדור הקשה הזה, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד. מאוד קשה לי עם כל פינוי גוש קטיף זה היה מנוגד לחלוטין לכל התורה, הרבי מליובאוויטש התנגד לכל מסירת שטחים ובכלל מפוני גוש קטיף סבלו וסובלים מאוד בגלל המדינה. זה היה מעשה איום ונורא התעללות לא נורמלית במפונים כמו שידוע לנו... רציתי לשאול אותך: מה דינו של כל חייל שעשה דבר כזה? האם זה מביא גזרות קשות על עם ישראל מעשה שכזה? (אני לא מצליח להאמין שזה לטובה) בכלל חשוב לי לשמוע מה אתה אומר על כל הנושא הזה, תודה! מתן.

תשובה:
אני לא הפסקתי לבכות כשזה קרה , זה קרע לי את הלב , אבל אני בטוח שאם כך רצה ה' זה לטובה , מי שישלם על זה לדעתי זה לא החיילים שפינו , אלא מי שנתן את הפקודה , אנחנו צריכים להתפלל לשלומו של מי שנתן את הפקודה , אסור לנו לכעוס על אחים שלנו שבסך הכל ביצעו את הפקודה , מסכנים הם גם סובלים מזה, מצד אחד החובה לשרת את המדינה ביעילות ובנחישות , מצד שני לעקור יהודים מביתם , זה ממש מצב קשה אני מכיר כמה חיילים שנפגעו מזה נפשית , זה משאיר כתם לכל החיים. אני שוב אומר אני לא יכולתי לעמוד בזה , ממש בכיתי אבל התורה מחייבת אותנו להאמין שהכל מאת ה' , יתכן שהייתה גזירה קשה מאוד על כלל ישראל ומפוני גוש קטיף (הקדושים) לקחו אותה על הגב שלהם. הם פשוט אנשים כל כך מדהימים , הלוואי שכל עם ישראל היה מאוחד ואוהב כמותם , עשיתי שם מילואים חודשיים בתקופה שלפני הגירוש וממש התחברתי אליהם , הם פשוט אנשים מקסימים הלוואי שהייתה לנו את מסירות הנפש שלהם. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איך אדע מתי אני בשלה לחתונה?

תשובה:

הדרך הכי טובה לדעת היא לשאול! את מי? את הרב או את הרבנית שמכירים אותך וראו את שלבי ההתחזקות שלך וההתמודדויות שהיו לך! אם למדת היטב את הלכות שבת וכשרות ואת הולכת בצניעות ועבדת על המידות שלך.. רק רב או רבנית שראו איך התחזקת יוכלו לייעץ לך בדיוק את הדבר הנכון!  אשה חושבת ופועלת על פי הרגש לכן אשה תמיד תהיה בטוחה שהיא בשלה לחתונה! היו כמה בנות שלמדו במדרשה כמעט שנה וביקשו רשות מהרב לצאת לשידוכים והרב לא אישר להן מפני שהוא ידע שהן לא בקיאות בהלכות והוא ראה שהן צריכות עוד קצת לעבוד על המידות שלהן וללמוד קצת יותר במדרשה ולהחכים! ברגע שהרב ראה שהבנות האלה עשו השתדלות ולמדו יותר וויתרו יותר ועבדו על המידות הוא אפשר להן לצאת לשידוכים ולשבת מול תלמיד חכם! 

אם אין לך רב או רבנית , ראוי שתיכנסי למסגרת אסקטרנית של שיעורים קבועים ושם תהיה לך רבנית שתכיר אותך פחות או יותר איתה תוכלי להתייעץ, כך היא תוכל להמליץ עליך ולייעץ לך בנושא. כמו כן אל תסמכי על עצמך בקטע הזה , כי רוב הבנות ממהרות לצאת לשידוכים בעודן "בוסר" ואינן מוכנות לזוגיות, הן צריכות לעבוד על המידות ללמוד הלכות ועוד... אין טוב יותר ממדרשה , ברגע שתהיי במדרשה תזכי להכיר בחור בצורה מסודרת עם הכוונה ראוייה, אבל אם תכירי דרך חבר או סתם מישהו את עשויה להתאכזב מאוד ולהיות מופתעת לרעה בהמשך הדרך, גבר שממליצים עליו ממקור מהימן (ישיבה , כולל) זה גבר שרואים אותו לומד, שאפשר להעיד עליו שהוא בן תורה ולא גבר שפשוט נראה נחמד ונראה בחור טוב, גבר כזה עשוי להתהפך ולגלות אי יציבות נפשית ח"ו. לכן תמיד טוב יותר לקבל עצה מהרב או הרבנית של המדרשה, הם ישוחחו עם המשודך ויבחנו אותו בעיניים אובייקטיביות ויתנו לך את האישור !
אני אישית עברתי מספר ראיונות עד שזכיתי לקבל את אשתי , הרב דניאל זר ראיין אותי, הרב הלפר (הרב של עטרת ראיין אותי) בקיצור לא יוצאים ומתחתנים המשודכים עוברים בדיקה והבנות מקבלות עצה טובה מהרב ו\או הרבנית, עצה שעשויה להועיל להם לכל החיים. הכי חשוב לא למהר ! התאהבות רגעית מקורה בתאווה ולא באהבה. המון הצלחה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרביד שלום! תודה על האתר המדהים והמחזק! שתזכו אתה ואשתך לדור ישרים מבורך במהרה אמן! מה עושים בבית שאני מתחזקת .בעבודת ה יתברך. צניעות, תפילה שבת, טהרה. הילדים בגני תלמוד תורה. אך הבעל לא מתחזק בכלל? מה התפקיד שלי? האם להוכיח אותו כל הזמן? ניסיתי אך זה לא מעורר אותו לתשובה ולפעמים פוגע בשלום בית. איך לגרום לו לרצות להתקרב לה'?.והאם במצב כזה נוכל לזכות לגאולה? אני מזה שנה וחצי בתשובה.

תשובה:
על מנת להצליח בזוגיות עליך להבין שהדבר האחרון שהבעל מעוניין לקבל מאשתו זה מוסר ותוכחת ! הגבר שונה מהאשה בתכלית, אין טעם להוכיח אותו אם הוא לא מתחזק, הוא רק יחזיר כפליים, כדי לזכות לבעל ירא שמים, תעבדי על איפוק, ריסון עצמי ותרבי בתפילה, אני מבטיח לך שאם את תתחזקי (בלי קשר אליו) תראי איך אחרי תקופה מסויימת הוא פתאום מתחזק בעצמו. אבל בלי שתפקדי עליו או תוכיחי אותו יותר מדי, מותר לך להוכיח אותו בדרכי נועם, או להעיר לו בצורה של "הארה" ולא "הערה" לא בצעקות ולא במריבות, אני מניח שכל הערה גוררת מריבה ותחרותיות ביניכם, לכן אני ממש מבקש שתכניסי לך טוב טוב לראש שכדי שהבעל יתקדש את צריכה להתקדש יותר ,בצניעות, בכיסוי ראש, בשמירת מרחק בזמן האיסור, תשמעי תמיד שיעורים על שלום בית, את תראי בעצמך שברגע שאת מתקדשת באופן אוטומטי משהו אצלו ישתנה, התגובות יתעדנו, החשק יגבר, גם אם יקח קצת זמן, שווה לחכות צדיקה, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל רצונך לחנך את בעלך, בעל לא מחנכים, את זה היית צריכה לראות לפני החתונה, עכשיו מאוחר מדי, מה שאת צריכה לעשות זה להתפלל עליו ולשמש לו דוגמא אישית טובה, את תעשי את שלך וה' יתברך יעשה את שלו, אל תצעקי עליו, אל תאיימי עליו, אל תגידי לו כל שניה מה לעשות תאמיני לי שהוא יתאהב בך מחדש, תעריכי אותו, תגידי לו כמה הוא נחמד וטוב, תכיני לו אוכל חביב ותמיד תהיי בקשר עין עם ה' יתברך ,אל תצפי שהוא ישתנה ברגע אחד, פשוט תאמיני שזה תלוי בך , בהתקדשות שלך אם לא תתקדשי הוא לא יתקדש, גבר הוא המראה של האשה ! אם את צועקת הוא צועק, אם את מתחזקת הוא מתחזק, אם את מאמינה הוא מאמין, אם הבטחון שלך בה' גדל הוא אוטומטית מתחזק גם אם את לא רואה, שה' ישמור אותך צדיקה ותזכי לחיים מאושרים, אני מברך אותך בכל הברכות ומבטיח לך שתזכי לזוגיות טובה אם תתחזקי ובמקום להיות עצובה תהיי שמחה יותר וחייכנית יותר. זיכרי ! כאשר מצביעים על אדם, אצבע אחת מופנית כלפיו אבל שלוש אצבעות אחרות מופנות אלינו. אשריך שזכית ליראת ה' ! בעוד חודש תכתבי לי שוב באתר ואשמח לשמוע מה השתנה אם בכלל, כדי להמשיך לכוון אתכם. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בקשר עם בחורה בעלת תשובה במדרשיה שמאוד חשוב לה לא להיות בקשר עם בנים, רק שנינו פשוט מדמיינים שנתחתן מתישהו ולכן אנחנו מרשים לעצמנו להקל אבל מבחינת המציאות זה בלתי אפשרי, היא כבר מוכנה הרב לשידוכים והיא מחכה לי, ואני לומד בישיבה שנה (אבל כנראה שרק בקיץ הבא 2013 למנינם אני יהיה מוכן לשידוכים) יש פי מליון יותר טובים ממני, צדיקים ממני ומוכנים לשידוך שהיא מפסידה כל פעם הצעות, איך לסיים את זה בלי לפגוע הרב? לי לא קשה

תשובה:
כדי לסיים קשר בלי לפגוע בבת מלך , הדרך הטובה ביותר היא להיעזר בגורם נוסף, חשוב שהגורם המכריע יהיה איש חינוך , או דמות מוערכת על ידי שני הצדדים , כגון: "רב" ירא שמים , שיסביר לצד השני שזה לא שייך , לא מתאים , או לא רלוונטי כרגע

איש חינוך ידע איך להסביר את הדברים בצורה נכונה והומנית ולעולם לא יפגע בצד השני , לעומת זאת נערים עלולים להתפרץ או לפלוט מילים בשעת כעס או משבר והדבר עשוי לפגוע מאוד בצד השני ולהכאיב לו מאוד , הכאב הזה עשוי לגרום לאחד הצדדים עיכוב גדול מאוד בשידוכים או בדברים אחרים כפי שסיפרתי בסרטון שנקרא
"חטאי נעורים" (סרטון שאפשר למצוא באתר רבנים.נט בחיפוש)

כרגע זה מה שלדעתי עליך לעשות...
א) לומר לבת הזוג בצורה הכי ברורה שהרב לא מאשר לך להיפגש עם בנות
ב) לאפשר לה לשוחח עם הרב ו\או עם מישהי מטעמו שתסביר לה בדיוק למה
ג) להסביר לה שלא שייך שהיא תחכה לך כי אתה בעצמך לא סגור על הקשר
ד) לא לקלל , לא לצעוק , לא להתעלם , לא לפגוע , לדבר ולסביר , כמה שיותר תיווך
ה) לבקש מהרב או ממישהו מטעמו שיעזור לך להיפרד בצורה הכי פחות מכאיבה

לסיכום: אחים יקרים, אין דבר כואב יותר מאהבה נכזבת , אנא מכם השתדלו לחוס ולחמול על הצד השני וגם אם אתם רואים שלא מתאים לכם או שזה לא מסתדר , תלמדו לכבד את הצד השני ותמיד תחשבו איך אתם הייתם מרגישים אם היו מעליבים אתכם , מתעלמים מכם , או פוגעים בכם , אם תיפרדו בצורה טובה ה' יתמלא ברחמים עליכם, אם לא , לדעתי עשויה להיות קפידא גדולה מצד בן או בת הזוג במיוחד אם הקשר הסתיים בצורה טרגית , מצערת , מלאת כעסים והתפרצויות זעם , חשוב להימנע מזה. שלח לחבר קריאה בניפרד