שאלה:
הרב רביד שלום, ב"ה מצאתי את האמת ואני באמת רוצה להתחזק כמה שאפשר ולשאוף לשלמות בעבודת השם. הבעייה שלי שאני לא יודעת איך! יש כל כך הרבה רבנים וסוגים, כאילו לאיפה ללכת? אחד אומר ככה אחד ככה, אחד אוסר אחד מתיר, אחד ציוני ואחד לא. באמת הרב מה לעשות?? זה קצת מבלבל שיש כל כך דרכים כאילו במה אני אמורה לבחור ואיך אני אדע אם זה הדרך לאמת?? תודה =)

תשובה:
אז מה אם יש הרבה רבנים? זה סתם יצר רע שמנסה לבלבל אותך. זה כמו שמישהי תגיד: "אני מתה לעבוד, יש מלא עבודות, במה אני אמורה לבחור?" נו.. אז בגלל שיש הרבה עבודות זה אומר שבינתיים, לא נעבוד? בגלל שיש הרבה רבנים זה אומר שבינתיים לא נעשה לנו רב? זה סתם יצר הרע ! חייבים להתחיל במשהו , כמו בחיים כשרוצים לבחור תחום מסויים, מתנסים, רואים אם שייך או לא שייך ואם לא מתאים אז אפשר לבחור עבודה חדשה , עד שמצליחים למצוא עבודה קבועה עם תנאים טובים ואפשרויות קידום. כך בחיים, לא קל להתחבר לכל רב ,אבל צריך לנסות, אז מנסים וכשמרגישים חיבור ממש עמוק, פשוט בוחרים מסגרת תואמת והכל מסתדר. אם כולם מצליחים גם את תצליחי , בדיוק כמו שקשה למצוא חתן , נו... זה אומר שלא נצא יותר לשידוכים בגלל שיש הרבה חתנים? לא ! ממשיכים לצאת עד שזוכים לבחור נפלא. אחרי החתונה הנושא הרבה יותר פשוט , כי כל אשה מחוייבת ללכת על פי הרב של בעלה , הדעת תורה שלך תהיה הדעת תורה של בעלך , תתפללי שתזכי לבעל שיש לו דעת תורה והוא לא פוסק לעצמו , כי זו הסכנה הגדולה ביותר , בחור שאין לו רב.

בגלל זה אמרו חז"ל , עשה לך רב (אחד) וקנה לך חבר, כמו שבזוגיות אי אפשר לצאת עם כמה בחורים בו זמנים , זה לא מוסרי ולא שייך , כך כשעובדים את ה' אי אפשר ליהנות מכל העולמות , צריך להתמקד בדרך אחת , במטרה אחת , ועד שמצליחים משתדלים ומתפללים על זה , לא לפחד מכשלונות , הדרך להצלחה רצופה כשלונות.

קריאת התגובות הבאות תועיל לך מאוד:
א) "חרדי או דתי לאומי"
ב) לכל אחד יש רב אני לא יודעת לאיזה צדיק להתחבר?
ב) 70 פנים לתורה.
ג) אני מתקרב לה' אבל אז מגיע משבר שמרסק אותי.

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד.


שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איזה בעסה אחרי שמירה של שלושה חודשים וחצי, הלכתי לישון צהריים קצת, ופתאום היה לי קול פנימי חזק שאמר לי לקום מהמיטה, אפילו נתן לי כוח לקום, ולא קמתי, וכל הזמן הקול הזה לא נתן לי לישון והתחיל להסביר לי לקום ולא קמתי ואז נרדמתי ושהתעוררתי כל הבגד מלא בקרי לילה. אוף מה אני עושה עכשיו, איזה הרגשה של החמצה אדיוט אני

תשובה:
אם תתחיל להיכנס לעצבות תתן ליצר הרע בדיוק את מה שהוא רוצה, להפיל אותך לדכא אותך ולייאש אותך ואז שלושה וחצי חודשים של עמל והתחזקות ילכו לאיבוד ואתה סתם תיכנס לייאוש ועצבות, אל תתן ליצר  את מה שהוא רוצה, תזכור תמיד ששכר מצווה מצווה, על כל יום שהתאפקת אתה מקבל הרבה שכר, תבקש סליחה מה' יתברך, תתקלח, תאמר את התיקון הכללי ותבטיח לה' להשתדל יותר בשמירת הברית, מה שחשוב לה' יתברך זה לראות אותך משתדל ולא עובר עבירות במזיד, עבירות שאדם עובר מתוך שינה, אין דינם זהה לעבירה והוצאת זרע לבטלה במזיד, במיוחד לא בדור קשה כמו שלנו, אבל אם אדם כל היום מסתובב במקומות של פריצות, רואה תמונות של פריצות , אינו שומר על עיניו ועל פיו, יאלץ ליתן את הדין גם אם נפלט לו זרע שלא במתכוון כי הוא זה שגרם לזרע לצאת במעשים שעשה כל אותו היום. לכן אדם צריך להשתדל לא ללכת למקומות של פריצות לא לראות מראות אסורים ובע"ה תהיה לו סייעתא דשמיא ומשמים תהיה עליו שמירה, מי ששומר את בריתו (במיוחד בדור הזה) זוכה לשכר הרבה ועושה נחת רוח גדולה מאוד לה' יתברך. אל תיכנס לעצבות אחי יש אנשים שחוטאים בכוונה ועושים שטויות אתה נכשלת בלי כוונה, ה' ירחם עליך נשמה, אל תתייאש ותפול לעצבות, זה בדיוק מה שרוצה הסיטרא, לאבד לך את כל שכרך... אתה בעצבות והוא מחייך אל תתן לו את התענוג לגרום לך לאבד את עולמך הרוחני. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד הרב רביד שליט"א שמעתי לפני זמן רב שיש ענין בהדלקת נר לעילוי נשמת נפטר ואכן אנו מדליקים בבית בכל פעם נר לעילוי נשמות הצדיקים והקרובי משפחה. אך לפני זמן מה, שמעתי מרב מסויים שאמר בדרשה, כי כל הענין של הדלקת הנר זה היה בזמן חז"ל שאז לא היה להם חשמל והדליקו נר ולמדו לאורו. אך היום שיש חשמל זהו סתם סימלי כל ענין הדלקת הנר, ובמקום להדליק נר, לתת כמה פרוטות לבית כנסת שיושבים ועוסקים בו בתורה בלילה. ברצוני לדעת האם נתון זה נכון? האם באמת מיותר כל הדלקת הנרות לעילוי נשמת הצדיקים?!

תשובה:
אחי היקר, עם כל הכבוד לחכם היקר שדרש ברבים, בנר שמדליקים לעילוי נשמת הנפטר יש סודות גדולים ונפלאים ואל לנו למעט בערכו של הנר, מצד שני אין לאף אדם ספק שאדם שתורם לבניין בית כנסת , צדקתו עומדת לעד ומועיל הדבר לאורך זמן ולא רק לפרק זמן ממושך כפי שמועיל הנר.

לכן מצווה גדולה לתרום צדקה לבית כנסת וכיוצב' אך עניין גדול יש בסוד הנר
א) "לנשמה יש לה הנאה מן האור..." (בן איש חי, תורה לשמה, סימן תקכ')
ב) "ויאמר אדם בשעת ההדלקה שמדליק את הנר למנוחת נפש פלוני בן פלונית..."
ג) "באור הנר יש חמשה גוונים.. והם כנגד חמשת חלקי הנפש נרנח"י ויש לה הנאה בכך"
ד)  הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה (רבנו בחיי)
ה) בהדלקת הנר יש משום כפרה (מ"ב סי' תרי' ס"ק יב')
ו) נר מסמל את הקשר בין הנשמה לגוף, השלהבת מחוברת לנר כנשמה לגוף.
ז) כתב בספר בצל החכמה (חלק ד' סימן כט') "אילו היינו זוכים לרוח הקודש היינו
    מבינים ומשיגים הרבה דברי עתידות על ידי הדלקת נר של מצווה"
ח) מובא בספרי המקובלים שרצונו של רשב"י היה שכל אדם יביא נר וידליק לכבודו.
ט) האר"י הקדוש היה הראשון שזכה להדליק נר למאור בקבר הרשב"י ואנשי צפת היו
     נוהגים ליטול אש מאותה שלהבת לביתם וכל זמן שהייתה השלהבת דולקת בביתם
     הייתה אמונה שהבית שמור מן המזיקים ומזלו של אותו אדם מתהפך עליו לטובה.

לסיכום: הדלקת נר לעילוי נשמה מועילה מאוד בתנאי ש...
א) מדליקים את הנר ביום פטירת הצדיק
ב) מדליקים את הנר ואומרים לעילוי נשמת מי מדליקים אותו
ג) לומדים מעט תורה בזמן שהנר דולק (או לפחות בחלק מהזמן)
אך אין לאף אדם ספק שלימוד לעילוי נשמה מועיל הרבה יותר מהדלקת נר
כמו כן אין לאף אדם ספק שתרומת צדקה למוסדות תורניים לזכות הצדיק מועילה מאד

שאלות ותשובות נוספות בנושא:
א) האם נר נשמה שמדליקים ביום רגיל ולא ביום הפטירה עוזר בכלל?
ב) סיכום הלכות אבילות והיכן מדליקים נר נשמה?
ג) דבר נפלא שאפשר לעשות לעילוי נשמת הנפטרים זה לקבל קבלה לעילוי נשמתם
    בקרוב נאפשר זאת במדור ביקשת קיבלת בע"ה - לכניסה למדור לחצו כאן: "קבלה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש בעיה בלערוך חתונה עם הפרדה רק בריקודים?

תשובה:
אשאל אותך שאלה , אם ברור לך שהקהל שלך יכיל בנות לא צנועות , איך את יכולה שעל המצפון שלך תהיה הכשלת הרבים כל כך גדולה ביום הכי חשוב בחייך? ביום הזה את זכאית למחילת עוונות ובמקום שיימחלו עוונותיך , את מוסיפה חטא על פשע ומכשילה את הרבים? לא חבל? 

כמו שאת רוצה שבעלך לא יצפה בנשים רוקדות , אני בטוח שאת לא רוצה שבעלך יסתכל על בנות לא צנועות שמסתובבות בין השולחנות עם מחשופים , בשמים וחיוכים מאוזן לאוזן
אני לא חושב שזה שייך , אבל שוב אני לא יכול להכריח אותך , אני לא מכיר אותך ולא מכיר את המשפחה , אני לא יודע אם אתם דתיים או חילונים , מסורתיים או חסידים וכיוצב' מה שבטוח זה , שלא משנה מה תעשו , על הפרדה בריקודים אסור לוותר , על הפרדה בישיבה אשרי מי שלא יוותר , זכות גדולה תחשב לו ויהיו צאצאיו בע"ה שומרי עיניים ומחיצה.

אם אין שום ברירה והכל נעשה בהתייעצות עם רב ירא שמים , זה משהו אחר , אבל אל תחליטי שום דבר לבד , תמיד תהיי בקשר עם רב , שהאחריות לא תהיה על הגב שלך ! 

בדיוק כמו שלא שייך שנערה דתיה תזמין 600 איש לאירוע של חוסר צניעות גמור ! אף דתיה לא תעיז להזמין חרדים , דתיים וחילונים לערב הכשלת הרבים במועדון כי זו פריצות וגם אם במועדון תהיה הפרדה מלאה בריקודים , למה הגברים צריכים לראות נשים בחוסר צניעות? זה שיש נשים כאלה ברחוב זה משהו אחר , ברחוב לא את מזמינה אותם לראות , הם רואים בעצמם זו לא בעיה שלך , אבל בחתונה שלך זו בעיה שלך ואחריות שלך...

מה תעשי אם מן השמים ישאלו אותך...
מדוע לא דאגת להפריד ביניהם ע"י מחיצה? מדוע לא אפשרת ליהודים הדתיים שבאו לא להיכשל בעיניים? מדוע אינך מתחשבת בנשמות הקדושות שמגיעות לאולם וצריכות ליפול?
אם לא אכפת לך מהעבירות שלך ומהאחריות שאת נושאת בעוון הפלילי הזה , מדוע לא דאגת לחוס על כבוד הבריות? לפחות בשביל האורחים הדתיים והחרדים שלך ראוי הדבר.

לסיכום: לצערי הרב היום נוהגים לסגור את החרדים בכלובים באיזה פינה עלובה באולם , ככה מתנהגים לשכינה הקדושה? ככה מכבדים את לומדי התורה? על זה אמרו חכמים: "יראי חטא ימאסו" , "חכמת סופרים תסרח" , "האמת תהא נעדרת" , "בית וועד יהיה לזנות"
ה' ירחם על עמו ישראל.

אשרי בת מלך שזכתה לעשות חתונה בהפרדה , אין לי צל של ספק שהשכינה תשרה ביום חתונתה וביום שמחת לבה ותזכה לשפע ברכה והצלחה
ואם לא תשוב לכסלה , הרי שביום זה נמחלו עוונותיה ועוון בן הזוג שלה , במידה ועשו תשובה שלימה ולא שבו לכסלה , ברוכים תהיו ותזכו למצוות.


 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני ובעלי נשואים כ-5 חודשים. שנינו שומרים תורה ומצוות ברוך ה'.לאחרונה שמתי לב שיש בנינו בעיית תקשורת, כאשר אני מנסה להעיר הערה לגבי ההתנהגות שלו כלפיי או כל דבר אחר מיד נוצר בנינו ריב. אני מאוד מתוסכלת מכך ומההתנהגות שלו כלפיי הוא באמת בעל טוב אבל חסר לי מאוד תשומת לב ממנו, מילה טובה, קצת פירגון... אני ממש אובדת עצות וגם לא כ"כ יכולה לדבר איתו כי כפי שאמרתי זה מסתיים בריב, אודה לך אם תוכל לעזור.

תשובה:

שלום וברכה, בין כל בני זוג בשלב כזה או אחר בחיים קיימות בעיות בתקשורת, יש כאלה שזה בא לידי ביטוי מוקדם יותר ויש כאלה שהבעיות פוקדות אותם מאוחר יותר, בכל מקרה מה שאני מציע לך לעשות כדי לשפר את המצב זה לדבר איתו על הנושא, אבל חשוב שכשתפני אליו לדבר איתו על הנושא אל תתני לו להרגיש מאויים או לחוץ, תפתחי את הנושא תוך כדי משחק או חוויה משותפת , לא בצורה ישירה לא מומלץ.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתדעי שיתכן מאוד שבעלך טרוד, עסוק, או לחוץ, תשתדלי לפנות אליו בזמן שהוא שליו ונינוח, זה יועיל מאוד לתקשורת ביניכם.
 
בנוגע לתשומת הלב , זו אכן בעיה ידועה של גברים , גברים לא ממש יודעים להחמיא ולא ממש יודעים לפרגן , לפעמים צריך לשמש להם פשוט דוגמא אישית טובה , קחי בחשבון שלא כל בעל גדל בבית שבו הבעל מפרגן לאשתו כל שני וחמישי , אם תדוני את בעלך לכף זכות ותביני שבאמת מדובר ביצור מסכן שלא למד לפרגן , יכול בהחלט להיות שתביני שחוסר הפרגון לא נובע מחוסר אהבה , זה פשוט עניין של אופי שאפשר לשנות ע"י דוגמא אישית טובה , תפילות , שיחות והרבה חיוכים ומוטיבציה , כשגבר מגיע הבייתה ורואה אשה מחוייכת , יש לו חשק לחייך , אבל גבר שמגיע הבייתה ורואה אשה עם פרצוף כועס , זועף או רציני , סביר מאוד להניח שגם לו יימחק החיוך מהפנים, לא לחינם גילה לנו שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, לב האדם לאדם" כשהאשה משדרת מועקה , הגבר מתרחק והנתק רק הולך ומחמיר , לעומת זאת כשהאשה משדרת שמחה , חיוכים , חום ואהבה (גם אם היא לא ממש מאושרת) זה עשוי להוביל אותה להיות מאושרת , אחרי המעשים נמשכים הלבבות...

טיפים נפלאים שיועילו לך מאוד:
א) אל תעירי לו , תאירי לו (רצוי שהדברים יהיו לעיתים רחוקות ולא בצורה מציקה)
ב) גם כשאת מעירה תנסי למצוא את הזמן המתאים ולא להעיר בספונטניות
ג) אף גבר לא אוהב שמעירים לו , תנסי להחמיא קודם ואז בעדינות להעיר (להאיר)
ד) אני חושב שלא כדאי לך להעיר בצורה ישירה נסי לספר לו סיפור שקשור לנושא
ה) קצר בתקשורת נובע גם כתוצאה ממצבי רוח או ממשבר אהבה - נסי לברר מה קרה
ו) אם כל דיון קצר מתפתח לויכוח קולני , כנראה שהבעיה היא לא רק תקשורת
ז) תאכלו ביחד , תצאו לסוף שבוע יחד
ח) תשתדלו למצוא זמן שבו תהיו לבד , רק שניכם בלי גורמים נוספים שיפריעו לכם
ט) תקבעו לעצמכם זמן קבוע שלא מוותרים עליו שבו תשבו על כוס קפה.
י) תחיייכי המון , גם כשקשה ותזכרי תמיד שהכל מאת ה' (כמים הפנים לפנים...)

אחותי היקרה, נסי להיזכר בתקופת הנערות שלך ותראי שגם אם "חבר שלך לשעבר" היה מעצבן אותך, היית מוכנה להבליג ולוותר , להתפשר ולשתוק לפעמים , גם אנחנו הגברים בעבר היינו מוכנים לוותר ולסלוח , להעלים עין ולהתפשר כי לא רצינו לאבד את הזוגיות , לא לחינם אמר שלמה המלך ע"ה: "על כל פשעים תכסה אהבה" , בנערות של נער מתחזק האהבה מכסה על כל הפשעים , לא משנה מה קורה מתפייסים ומשלימים, בנישואין זה קצת יותר קשה , כי ההרגל גורם לאהבה להיות דבר מובן מאליו , לכן חשוב מאוד שתעשו דברים שיעוררו את האהבה , לפעמים דברים פשוטים עשויים לחולל שינויים גדולים.

א) משחק נחמד שהייתם רגילים לשחק בעבר (דמקה, משחק הזיכרון דברים כאלה...)
ב) תפתחו תמונה יפה של שניכם ברגע שבו אתם מחוייכים ושמחים ותתלי בחדר שינה
ג) תעירו אחד לשני פחות , ההערות האלה לא ממש תורמות לקשר
ד) תתמקדו בתכונות החיוביות ולא בתכונות השליליות של בן הזוג
ה) תדונו לכף זכות האחד את השני. נסי לחשוב: "איך זכיתי בבעל כזה?"
ו) במקום לחשוב שלילי , נסי להיזכר בדברים שגרמו לך לרצות להקים עמו בית כשר

וסתם שתדעי, אם את באמת רוצה להעריך את בעלך, תשבי על עצמך ותחשבי
על התכונות החיוביות שיש בבעלך , כמה זכית שבעלך הוא ירא שמים באמת.
אני לא מכיר אתכם באופן אישי , אבל אני בטוח שתצליחי למצוא נקודות חיוביות
בין כל הנקודות שמניתי כאן:

א) בעלי לא מרים עלי ידיים.
ב) בעלי לא בוגד בי עם נשים אחרות.
ג) בעלי משתדל לשמור על העיניים שלו.
ד) זכיתי לבעל שלומד תורה ולפחות משתדל לקבוע עיתים לתורה.
ה) בעלי לא צופה בתכנים של פורנוגרפיה
ו) ברוך ה' בעלי לא מחסיר ממני דבר (יש לי אוכל ובגדים לרוב)
ז) בעלי בריא ואני לא צריכה להסתובב איתו בבתי חולים
ח) בעלי לא מעשן סמים ולא שתיין שמכור לאלכוהול או לכדורגל
ט) בעלי לא מבלה במקומות מפוקפקים (בארים פאבים ומועדונים)
י) אין לנו טלוויזיה בבית \ אין לנו מחשב בבית

לסיכום: השנה הראשונה בקשר היא באמת שנה לא פשוטה, שניכם נחשפים לתכונות חדשות בבן הזוג , תכונות שלא הכרתם קודם לכן כשלא הייתם מחוייבים , לכן חשוב מאוד שתהיה לכם הדרכה טובה ותמיד תשמעו שיחות בנושא שלום בית , תלכו ביחד להרצאות בנושא זוגיות , רצוי מאוד ללכת להרצאות משעשעות. אני באופן אישי הייתי ממליץ בחום על הרב אבנר קוואס, מומחה לזוגיות ולשלום בית. להלן קישור: "זוגיות"

שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית:
א) מה עושים כשנעלם החשק?
ב) בבית שלי כל הזמן יש מריבות, מה עושים?
ג) לצערי בעלי החליט להתגרש ממני !
ד) איך אני יכולה לשמח את בעלי?
ה) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שעשיתי טעות איומה !
ו) שוביניזם ביהדות , למה היהדות מפלה בין גברים לנשים?
ז) בעלי רוצה להתגרש ממני , הוא טוען שכבר נמאס לו ממני.
ח) למה לא זכיתי באשה שמורה? זה משגע אותי ומעציב אותי.
ט) משבר בזוגיות - בעלי מרים עלי ידיים.
י) משבר בזוגיות - בעלי צופה בתכנים אסורים.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד