שאלה:
שלום הרב! אני לומד בבית ספר חילוני ואנחנו עושים בבית ספר תפילת מנחה בשעה 1 וחצי , המורה אוסר עלי להתפלל הוא אומר שלא על חשבון השיעור שלו ואני ממש רוצה להתפלל אני מרגיש מחובר לזה ואני מרגיש רע שכך המורה אמר לי, האם כבוד הרב יכול לייעץ לי מה לעשות ? תודה.

תשובה:
אחי היקר, אל תתפלל על חשבון השיעור, המורה צודק בהחלט, אם זה כל כך
חשוב לך, תעשה קידוש שם שמים ולא חילול שם שמים, תנסה לדבר עם המנהל
ולבקש אישור להתפלל עם הקבוצה שמתפללת בשעה אחת וחצי, אם המנהל
לא יאשר, תתפלל איתם עד שיתחיל השיעור ותיגש לשיעור (תשלים אח"כ)
אני חושב שאם תריב עם המורה שלך הוא רק יראה את הדתיים בעין רעה יותר
אם תכבד אותו ותבקש סליחה הוא יעריך אותך ואולי גם יאפשר לך להתפלל.
במקרה הכי גרוע ! אם אין לך שום אפשרות להתפלל עם החברים תתפלל יחיד.
ה' יתברך רואה את ההשתדלות שאתה עושה אבל עדיף לא לעורר מחלוקות
מהומות ושנאת חינם, ה' מחפש שתתפלל אליו ולא שתעשה פרובוקציות אחי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב, אני אמא לילדה בת 17 שחבר שלה עזב אותה אחרי המון זמן שהם היו ביחד אני יודעת שהם נקשרו אחד לשני ממש ויותר מזה. תמיד אמרתי לה שהיא לא צריכה חבר עכשיו ואם כבר אז שתשמור על עצמה ושהוא גדול יותר ממנה שלא תתן לו לפגוע בה וכו'.. והיא לא הקשיבה לי. עכשיו היא בדיכאון ממש בקושי אוכלת בקושי יוצאת מהחדר שלה ואני באמת מפחדת עליה. הבנתי שיש לך ניסיון עם בני נוער אשמח אם תגיד לי איך להוציא אותה מזה, תודה.

תשובה:
בראש ובראשונה תעודדי אותה ותחזקי אותה ואל תגידי לה משפטים כמו: "אמרתי לך"
כרגע היא זקוקה לכל החום והאהבה שתוכלי להעניק לה ,אל תדברי יותר מדי פשוט תחבקי, תגידי לה שאת אוהבת אותה לא משנה מה, זה הכל ! כל השאר כבר יבוא לידי ביטוי בהמשך, כשהיא תראה שאת יודעת להיות "אמא נפלאה" בכל מצב, אני מבטיח לך שבפעם הבאה שתייעצי לה עצות היא תחבק אותך ותעריך כל מילה שיוצאת לך מהפה, הכי חשוב לא להטיף לה ולהראות לה "שניצחת אותה" שהיא "אשמה" , "טועה" אל תתני לה להרגיש שאת שמחה לאיד ח"ו.

כשהיא תירגע קצת תעשו שיחה בארבע עיניים על בינו לבינה , תדברו פתוח , אל תחששי לשתף אותה בדאגות שלך אבל יותר חשוב שתקשיבי לרחשי ליבה , נערה שיוצאת גם גברים שבוגרים ממנה בהרבה בסך הכל "זועקת" לתשומת לב , כנראה שהיא לא ממש מקבלת את מלא תשומת הלב בבית , תנסו לפנות לה יותר זמן , תדברי עם בעלך על הנושא ותשתדלו לתת לה חיזוקים חיוביים קצת יותר משמעותיים , בשיחה שתערכי עמה (רק את והיא) תדברי איתה על נאמנות , תסבירי לה כמה חשוב לצאת עם בחור נאמן , בחור שנאמן לה' ותורתו יהיה נאמן גם כלפיה , בחור שבוחר לזלזל בה' יתברך ובתורתו , סביר מאוד להניח שיזלזל בעתיד גם בנאמנות שלו כלפיה , לכן תשתדלי להעצים בעיניה את הבחורים הדתיים ותראי לה שאמונה ויהדות לא פחות חשובים מבעל עשיר , עושר אמיתי בא לידי ביטוי בשמחה ! "עושר ואושר" בהצלחה.
אם יש לך אפשרות לחשוף אותה ל-"אורלנוער" ולהרצאות שבאתר אין לי ספק שהיא תחייך , תתחזק ותחכים ובקשר הבא שלה היא תדע בדיוק לקראת מה היא הולכת.

בנוסף, אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה במדור התהילים שבאתר ואנחנו נתפלל עליה להצלחתה , תקראי עבורה באתר כל יום פרק תהילים אחד וכל יום תכתבי מחדש את השם שלה. אנחנו כל יום עושים שיעורים להצלחת הקוראים באתר וכל מי שקורא באתר תהילים זוכה להיות חלק מכמה ספרי תהילים שמסיימים מדי יום באתר, זכות דוד המלך עליו השלום תגן בעדינו ונזכה לגאולה בקרוב: "להוספת שם לחצי כאן". שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד שלום לך, אני יסביר לך בקצרה את הסיפור שלי - לפני 4 שנים הכרתי בחורה ההורים שלה לא יודעים עלינו סוג של אהבה אסורה הייתי רוצה מאוד לנתק את הקשר הזה ואני לא מצליח. במיוחד עכשיו אחרי שראיתי את השיעור שלך לגבי קשר עם גוייה אני מרגיש שאני חייב להתנתק ממנה אבל אני אוהב אותה ברמות קשות ואני לא מסוגל לעזוב אותה , אני צריך את עזרתך בייעוץ מה עלי לעשות כדי להפסיק עם החטא הזה אני אשמח לקבל תשובה אתה תקוותי האחרונה לקבל תשובה !

תשובה:
אחי היקר, אני ממש מבין שקשה לך להתנתק מהגויה שעמה אתה יוצא , אבל חשוב לי שתבין שאתה לא אוהב אותה באמת , אתה אוהב את עצמך , את התחושה הנעימה שאתה חווה כשאתה נכשל איתה בנגיעות אסורות , תחושה שהמחיר שלה כבד ולא נעים , אני לא כותב לך תגובה במטרה להפחיד אותך , אני עושה זאת במטרה להצילך

אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות:
מה היית עושה אם רופא היה אומר לך שליונים שאתה מגדל בביתך ואתה מאוד אוהב  כבר 4 שנים יש חיידק מסוכן שעלול לגרום לך להיות משותק במידה והוא חודר אליך?

מה היית עושה אם הויטרינר היה אומר לך שהכלבה שאתה מגדל מזה 4 שנים נדבקה בכלבת ואם היא נושכת מישהו הוא עלול להידבק בנגיף הקטלני , מהרגע שהנגיף מגיע למוח המחלה מתפרצת והמוות הוא בלתי נמנע ! ידוע רק על שישה אנשים ששרדו את המחלה לאחר התפרצותה , כך שאין הרבה מה לעשות בנדון , למעט חיסון מוקדם !

מה היית עושה אם היית גבר נשוי עם ילדים קטנים והיו אומרים לך שהכלבה שאתה מחזיק בביתך נדבקה בנגיף הכלבת ועם הזמן היא תהיה יותר ויותר אלימה ואם היא תנשוך חלילה את אחד הילדים שלך הוא עלול להידבק במחלה ולמות ?!?!?

סליחה שהבאתי דוגמא מעולם החי , אבל אני שואל שאלה רצינית
האם גם כאן היית אומר שאתה לא מסוגל להתנתק?

אני בטוח שלמרות אהבתך העזה לכלבה , לא היית מסכן את עצמך או את ילדיך במוות או בשיתוק, לכן אח יקר , דע לך שכל זמן שאתה יוצא עם גויה , או נכשל עם גויה היא מחדירה בגופך נגיף קטלני של טומאה אדירה שמסוגלת לגרום לך לאבד את העוה"ב שלך , גילוי מוקדם מציל חיים , אני מאוד מקווה שתזכה להינצל ממנה מוקדם ככל האפשר כי אחרי תקופה , הניתוק הוא כמעט בלתי אפשרי , התאווה משתלטת על השכל ובלי תיקון גדול מרב גדול , סביר להניח שהזוגיות תוביל לכרת ! "הכרת תיכרת הנפש ההיא" , תאבד גם את העולם הזה וגם את העולם הבא שלך חלילה.

וגם אם בחרת להמשיך לצאת איתה כי אתה לא מסוגל להתנתק , דע לך שאתה מאבד את הזכות להביא לעולם ילדים יהודים , כי הצאצאים שלך ממנה יהיו גויים ולא יזכו לנשמה יהודית , אלא אם כן היא תעבור גיור ע"פ ההלכה ולא כדי להתחתן איתך , אלא כי היא באמת רוצה להיות יהודיה. (ממש לא תהליך פשוט)

בקיצור אחי , דע לך שרופא רואה חיידקים גשמיים , הרב רואה חיידקים רוחניים , הבחירה בידיים שלך , אני אומר לך בוודאות שה' יתברך אסר את הדבר מכל וכל
ואף הזהיר בעונשים חמורים על הדבר , כמו כן הזוהר בפרשת שמות מגלה לנו
שאדם שחי עם גויה או נכשל בה , דוחה את השכינה , אם אתה רוצה שיהיה לך איזה
שהוא קשר עם א-לוהים , אל תרחיק מעליך את השכינה נשמה , ברוך תהיה לה' !

לקריאת תגובות דומות שלי בנושא לחץ כאן: "גויים - סכנה של ממש - התבוללות" 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד