שאלה:
שלום רב!אני חוזרת בתשובה כמעט שנתיים,ולאחרונה התחילו לי הרבה ספקות באמונה במציאות הבורא, שאומרות לי שאולי כל זה לא אמיתי ואולי אין בורא לעולם וכדומה. אני מבינה את ההיגיון שכל דבר מסודר מעיד על מסדר,אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה להפנים ולהבין את זה כאילו יש לי אטימות שכל ולב,בנוסף אני שומעת הרצאות על הוכחות של מציאות הבורא והתורה אבל זה עדיין לא עוזר ,לא נראה לי שזה משהו טיבעי אלא משהו רוחני.מה לעשות??

תשובה:
את לא צריכה לשמוע הרצאות והוכחות , את צריכה להרגיש את בורא עולם מדבר אליך מתוך הלב , אם תרצי לשמוע באמת את תשמעי קול פנימי שאומר לך שה' אוהב אותך.
בדיוק כמו שאף גבר לא צריך שיוכיחו לו שהוא אוהב את בת זוגו , הוא מרגיש את זה.

אם תבחרי בדרך אחרת , דרך ללא דרך , דרך של חופש ותאוות , דרך של שחוק קלות ראש והוללות , שכל אחד עושה מה שהוא רוצה , שמחללים בה שבת ונהנים מעולם של חושים , ההנאה שלך תהיה ממש קצרה , את תהני בנערות ותסבלי בזוגיות , כי זוגיות מציבה גבולות ונערות חופשית לא ממש מחנכות לגבולות ואם לא תעבדי על האיפוק שלך ועל הגבולות שלך בזמן בצורה טובה אח"כ אל תתפלאי לגלות שזכית בבעל בלי גבולות - קטע שעשוי לעזור לך לשמור על איפוק - לחצי לצפייה:"איפוק1" , "איפוק2" 

אל תתפלאי מדוע בעלך בוגד בך ולא מסוגל להתאפק !  כי מה שאת זה מה שתקבלי , ה' יודע לזווג זיווגים מצויינים , חופשיה מתחתנת עם חופשי , דתיה מתחתנת עם דתי וכו'... בקיצור כמו שאת בוגדת בבורא עולם יתכן מאוד שבעלך יבגוד בך, אל תשאלי אחרי החתונה  למה בעלך נכשל עם נשים אחרות כי הוא יענה לך בדיק את מה שאת מנסה לענות לה' ולשקר על עצמך דמייני שזה מה שבעלך יאמר לך: "אני מרגיש שלאחרונה התחילו להיות לי ספקות באהבה שלי אליך אשתי היקרה, שאומרות לי שאולי כל הקשר הזה לא אמיתי , אני מבין את ההיגיון שכל גבר צריך להתחתן וכו'... אבל הבעיה היא שאני לא מצליח להתאהב בך אשתי , זה כאילו יש לי אטימות בלב , בנוסף אני הולך לייעוץ זוגי אבל זה עדיין לא עוזר זה משהו רוחני כזה... מה לעשות?
קטעים לצפייה - מתי אני אתחתן?  , "גבר ואשתו" ,"לגלות את כוחות הנפש" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני לא מבין למה אנשים מבזבזים כל כך הרבה כסף ונוסעים לבתי קברות כדי לתקן את החטאים שלהם? מה הקטע? אי אפשר פשוט לחזור בתשובה בלי ללכת לקברות צדיקים? אתם באמת חושבים שמתים יכולים לעזור לכם? תפסיקו להפריע את מנוחת המת ! הוא מת !................................................................................................ חוץ מזה היום עושים מזה מלא ביזנס , ליד כל קבר יש באסטות ומוכרים שם מלא דברים , מוכרים תמונה של הרב , ספרים של הרב , מראה של הרב , קמיע של הרב , ציור של הרב , חולצה של הרב , כיפה של הרב , זה לא נראה לכם מסחרה????????............................................................................................. איפה כתוב בתורה שצריך ללכת לקברות צדיקים? אני מבין שצריך לחזור בתשובה , בזה אני מאמין , כי הדת באמת נותנת לנו ערך לחיים ומשמעות , אבל לרוץ כל הזמן לבתי קברות ולהקיף ולבכות שם כל הזמן? לא אמרתם שהכי חשוב זה להיות בשמחה??? הרב אני באמת לא מבין מה קורה כאן אתה יכול לצטט לי בבקשה מקורות , אני מכבד אותך ואני סומך עליך ואני יודע שאתה נבון אבל אם לא אכפת לך אשמח לקבל מקורות לזה שצריך ללכת לקברות צדיקים............................................................................................ אני מוכן לקבל כל דבר שתגיד לי , כי באמת שאני חושב שאתה אדם חכם , קראתי עשרות תגובות כאן באתר ואני פשוט אוהב לראות איך אתה עונה לאנשים , אבל קצת קשה לי עם כל הקטע של הקברות צדיקים ולכן אני רוצה מקור לדבר. תודה מראש.

תשובה:

אחי היקר, בראש ובראשונה תודה רבה על ההערכה הרבה והמחמאות, אני באמת מבין אותך, לאדם מן השורה שלא בקיא בסוד הדברים , זה באמת נראה לא טוב, אבל כל מי שקצת למד את הנושא יודע עד כמה גדולה היא העלייה לקברות הצדיקים , גם אם לפעמים יש חנויות ובאסטות מסביב לציון , אז מה? בכל מקום של התקהלות יש באסטות ואנשים מחפשים לעשות מזה כסף זה אומר שהמקום לא קדוש? גם ליד נחלים ומפלים יש באסטות זה אומר שהנהר לא מדהים ביופיו? כבר גילה לנו דוד המלך עליו השלום: "טובתי בל עליך, לקדושים אשר בארץ המה" (תהילים' טז',ב',ג')

מסביר רש"י הקדוש: טובתי בל עליך: ,,לא בצדקתי אתה מטיב לי,,

לקדושים אשר בארץ המה: ,,אלא בשביל הקדושים אשר המה קבורתם בארץ,,

 

מקור לדבר ניתן לראות עוד מימי רבותינו הקדושים וכן בסיפורו של יוסף כשבקש לעלות לקבר אמו וכן בתקופת משה רבנו כששלח מרגלים לארץ "ויעלו בנגב ויבואו עד חברון" (במדבר, יג',כב') וכלב שפרש מעצת מרגלים והלך והשתטח על קברי אבות ואמר להם: "אבותיי, בקשו עלי רחמים מעצת מרגלים". וכן ראינו במסכת חגיגה כב' , שם סופר על רבי יהושוע שהשתטח על קברי בית שמאי וכן מצינו במסכת תענית כג' על רב מני שהשתטח על קבר אביו.

 

שער רוח הקודש דף כ'ח:

טוב ללכת על קברי הצדיקים ולהתפלל שם ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועים אלא רק לפרטים, הנה התפילות שאדם מתפלל עליהם יותר מתקבלות לפני ה' ויותר נשמעות.

 

בזוה"ק בפרשת שמות טז': מובא:

אלמלא תפילת המתים , לא היו החיים מתקיימים אפילו חצי יום"

 

כתב מהרי"ל (משנה ברורה, הלכות ראש השנה , תקפ'א סימן י'ז בבאר היטב)

וזה לשונו: "ויש מקומות נוהגים לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות ונותנים שם צדקה לעניים" וכתב בעל החפץ חיים במשנה ברורה: "דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפילה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מה' יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ויקיף הקברות. ויתן צדקה קודם שיאמר התחינות ואין ללכת על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד. וכן כתב האר"י ומהרי"ל והשל"ה הקדוש.  

וכבר כתב רבי נחמן מברסלב:

"על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקב"ה עושה לו טובות אל על פי שאינו ראוי לכך" (ספר המידות ערך צדיק סעיף קעג')

 

וכן כתב "מגן האלף" (אריה ליב פרומקין) ממייסדי המושבה פתח תקווה.

זכות גדולה להשתטח על קברי הצדיקים וטוב ומועיל הדבר הזה , שעל ידי זה יכולים לזכות לתשובה שלימה ולהינצל מכל הצרות בגשמיות וברוחניות".

 

ומובא בשם הגאון מוילנא ("לשם" חלק ב')

עיקר השראת שכינה בדורותינו האלה – בקברי צדיקים"

 

וחייב כל אדם לדעת שעל כל קבר של צדיק שורה השארת נפשו כמבואר בכתבי האר"י הקדוש ועל ידי זה יכולים הכל להתתקן וכשבאים לקבר הצדיק ומשתטחים עליו נכללים בנפש הצדיק ועל ידי זה נתבטל הרע ומתכפרין העוונות , משום ששם במקום בו גנוז הצדיק זוכה כל אחד שירחמו עליו מן השמים וידונו אותו לכף זכות שבא לשטוח צרתו בפני ה' בזכות הצדיק.

 

כמו כן מסוגל מאוד קבר הצדיק לעורר את לב האדם ולהזכיר לו כמה הוא זמני בעולם הזה ולמרות שנפל למקום שנפל הוא שייך לזרע ישראל. (יורה דעה)

 

ומובא בזוהר הקדוש בפרשת אחרי מות דף עא: "דצדיקא שכיחי יתיר בהאי עלמא יותר מבחיוהי" כלומר: הצדיקים מצויים בעולם הזה אחר הסתלקותם יותר מאשר היו בחייהם ואולי יש רמז בדבר בחינת: "גדולים צדיקים במיתתם..." ברוך תהיה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, כבר נשאלה שאלה בנוגע לקמע המסוגל לישועות. האם כדאי לקנות את הקמע? אני תורמת מס' פעמים בשנה תרומה לארגוני חסד. האם כדאי לקנות את הקמע או לתרום את הכסף לארגון חסד אחר? האם יש עניין בלא לקנות אותו?

תשובה:
אני לא מכיר את הקמיע באופן אישי , אני לא מאמין שהצלחה של אדם תלויה בקמיע כזה או אחר , בנוגע לקמיע הספציפי המדובר שמעתי שהאנשים שעוסקים במלאכה הם אנשים יראי שמים , הרב יהודה לייב (ראש כולל בישיבת הרשב"י) טוען שהרב קנייבסקי אישר להשתמש בקמיע, הוא גם טוען שאנשים רבים ראו ישועות כתוצאה מכך, אני לא רוצה ח"ו לסתור את דברי ראש הכולל, אבל אני באופן אישי הייתי נזהר בזה מאוד ולא תולה את הישועה שלי בקמיעות, שוחחתי עם הרב היקר והוא נשמע אדם ירא שמים, הרב אמר שהוא יעביר אלי הקלטות ואישורים של גדולי הדור, אך החומר עדיין לא הגיע, בכל מקרה, אין לי צל של ספק שכל תרומה לישיבה (בקבר הרשב"י) תהיה מבורכת, אני בעצמי אמרתי לרב שאם אשמע שהרב קנייבסקי מעודד לרכוש את הקמיע ארכוש אותו בעצמי ואף אהיה מוכן לעשות הוראת קבע לישיבה, אולם עד כה טרם שמעתי ממנו

לסיכום זו דעתי בנושא.
א. אם מדובר באדם ירא שמים שחי על פי ההלכה ויש לו עיכובים וצער גדול, יתכן מאוד
שתרומה לישיבה עשויה לסייע בבחינת: "ותומכיה מאושר" אם בזכות התרומה מקבלים גם קמיע, אני לא רואה בזה שום איסור , יתכן מאוד שבכוחו של הקמיע לברך את ביתך.
ב. אם מדובר באנשים רחוקים שלא שומרים תורה ומצוות, לא שומרים שבת ולא מניחים תפילין, לא הולכים בצניעות ולא שומרים טהרת המשפחה, אני לא יודע עד כמה יועיל השימוש בקמיע, אלא אם כן באמת מדובר בקמיע שמאושר לשימוש ע"י גדולי הדור, מבחינתי גדולי הדור זה הרב עובדיה יוסף ו\או הרב קנייבסקי שליט"א אם אני אדע שאחד מהם התיר שימוש בקמיע, מבחינתי אשרי כל אדם שיזכה לרכוש את הקמיע

לקריאת תגובה שכבר כתבתי בנושא בעבר לחצו כאן: "הקמיע של רשב"י" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד שלום, ב"ה מצאתי את האמת ואני באמת רוצה להתחזק כמה שאפשר ולשאוף לשלמות בעבודת השם. הבעייה שלי שאני לא יודעת איך! יש כל כך הרבה רבנים וסוגים, כאילו לאיפה ללכת? אחד אומר ככה אחד ככה, אחד אוסר אחד מתיר, אחד ציוני ואחד לא. באמת הרב מה לעשות?? זה קצת מבלבל שיש כל כך דרכים כאילו במה אני אמורה לבחור ואיך אני אדע אם זה הדרך לאמת?? תודה =)

תשובה:
אז מה אם יש הרבה רבנים? זה סתם יצר רע שמנסה לבלבל אותך. זה כמו שמישהי תגיד: "אני מתה לעבוד, יש מלא עבודות, במה אני אמורה לבחור?" נו.. אז בגלל שיש הרבה עבודות זה אומר שבינתיים, לא נעבוד? בגלל שיש הרבה רבנים זה אומר שבינתיים לא נעשה לנו רב? זה סתם יצר הרע ! חייבים להתחיל במשהו , כמו בחיים כשרוצים לבחור תחום מסויים, מתנסים, רואים אם שייך או לא שייך ואם לא מתאים אז אפשר לבחור עבודה חדשה , עד שמצליחים למצוא עבודה קבועה עם תנאים טובים ואפשרויות קידום. כך בחיים, לא קל להתחבר לכל רב ,אבל צריך לנסות, אז מנסים וכשמרגישים חיבור ממש עמוק, פשוט בוחרים מסגרת תואמת והכל מסתדר. אם כולם מצליחים גם את תצליחי , בדיוק כמו שקשה למצוא חתן , נו... זה אומר שלא נצא יותר לשידוכים בגלל שיש הרבה חתנים? לא ! ממשיכים לצאת עד שזוכים לבחור נפלא. אחרי החתונה הנושא הרבה יותר פשוט , כי כל אשה מחוייבת ללכת על פי הרב של בעלה , הדעת תורה שלך תהיה הדעת תורה של בעלך , תתפללי שתזכי לבעל שיש לו דעת תורה והוא לא פוסק לעצמו , כי זו הסכנה הגדולה ביותר , בחור שאין לו רב.

בגלל זה אמרו חז"ל , עשה לך רב (אחד) וקנה לך חבר, כמו שבזוגיות אי אפשר לצאת עם כמה בחורים בו זמנים , זה לא מוסרי ולא שייך , כך כשעובדים את ה' אי אפשר ליהנות מכל העולמות , צריך להתמקד בדרך אחת , במטרה אחת , ועד שמצליחים משתדלים ומתפללים על זה , לא לפחד מכשלונות , הדרך להצלחה רצופה כשלונות.

קריאת התגובות הבאות תועיל לך מאוד:
א) "חרדי או דתי לאומי"
ב) לכל אחד יש רב אני לא יודעת לאיזה צדיק להתחבר?
ב) 70 פנים לתורה.
ג) אני מתקרב לה' אבל אז מגיע משבר שמרסק אותי.

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד.


שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני ובעלי נשואים כ-5 חודשים. שנינו שומרים תורה ומצוות ברוך ה'.לאחרונה שמתי לב שיש בנינו בעיית תקשורת, כאשר אני מנסה להעיר הערה לגבי ההתנהגות שלו כלפיי או כל דבר אחר מיד נוצר בנינו ריב. אני מאוד מתוסכלת מכך ומההתנהגות שלו כלפיי הוא באמת בעל טוב אבל חסר לי מאוד תשומת לב ממנו, מילה טובה, קצת פירגון... אני ממש אובדת עצות וגם לא כ"כ יכולה לדבר איתו כי כפי שאמרתי זה מסתיים בריב, אודה לך אם תוכל לעזור.

תשובה:

שלום וברכה, בין כל בני זוג בשלב כזה או אחר בחיים קיימות בעיות בתקשורת, יש כאלה שזה בא לידי ביטוי מוקדם יותר ויש כאלה שהבעיות פוקדות אותם מאוחר יותר, בכל מקרה מה שאני מציע לך לעשות כדי לשפר את המצב זה לדבר איתו על הנושא, אבל חשוב שכשתפני אליו לדבר איתו על הנושא אל תתני לו להרגיש מאויים או לחוץ, תפתחי את הנושא תוך כדי משחק או חוויה משותפת , לא בצורה ישירה לא מומלץ.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתדעי שיתכן מאוד שבעלך טרוד, עסוק, או לחוץ, תשתדלי לפנות אליו בזמן שהוא שליו ונינוח, זה יועיל מאוד לתקשורת ביניכם.
 
בנוגע לתשומת הלב , זו אכן בעיה ידועה של גברים , גברים לא ממש יודעים להחמיא ולא ממש יודעים לפרגן , לפעמים צריך לשמש להם פשוט דוגמא אישית טובה , קחי בחשבון שלא כל בעל גדל בבית שבו הבעל מפרגן לאשתו כל שני וחמישי , אם תדוני את בעלך לכף זכות ותביני שבאמת מדובר ביצור מסכן שלא למד לפרגן , יכול בהחלט להיות שתביני שחוסר הפרגון לא נובע מחוסר אהבה , זה פשוט עניין של אופי שאפשר לשנות ע"י דוגמא אישית טובה , תפילות , שיחות והרבה חיוכים ומוטיבציה , כשגבר מגיע הבייתה ורואה אשה מחוייכת , יש לו חשק לחייך , אבל גבר שמגיע הבייתה ורואה אשה עם פרצוף כועס , זועף או רציני , סביר מאוד להניח שגם לו יימחק החיוך מהפנים, לא לחינם גילה לנו שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, לב האדם לאדם" כשהאשה משדרת מועקה , הגבר מתרחק והנתק רק הולך ומחמיר , לעומת זאת כשהאשה משדרת שמחה , חיוכים , חום ואהבה (גם אם היא לא ממש מאושרת) זה עשוי להוביל אותה להיות מאושרת , אחרי המעשים נמשכים הלבבות...

טיפים נפלאים שיועילו לך מאוד:
א) אל תעירי לו , תאירי לו (רצוי שהדברים יהיו לעיתים רחוקות ולא בצורה מציקה)
ב) גם כשאת מעירה תנסי למצוא את הזמן המתאים ולא להעיר בספונטניות
ג) אף גבר לא אוהב שמעירים לו , תנסי להחמיא קודם ואז בעדינות להעיר (להאיר)
ד) אני חושב שלא כדאי לך להעיר בצורה ישירה נסי לספר לו סיפור שקשור לנושא
ה) קצר בתקשורת נובע גם כתוצאה ממצבי רוח או ממשבר אהבה - נסי לברר מה קרה
ו) אם כל דיון קצר מתפתח לויכוח קולני , כנראה שהבעיה היא לא רק תקשורת
ז) תאכלו ביחד , תצאו לסוף שבוע יחד
ח) תשתדלו למצוא זמן שבו תהיו לבד , רק שניכם בלי גורמים נוספים שיפריעו לכם
ט) תקבעו לעצמכם זמן קבוע שלא מוותרים עליו שבו תשבו על כוס קפה.
י) תחיייכי המון , גם כשקשה ותזכרי תמיד שהכל מאת ה' (כמים הפנים לפנים...)

אחותי היקרה, נסי להיזכר בתקופת הנערות שלך ותראי שגם אם "חבר שלך לשעבר" היה מעצבן אותך, היית מוכנה להבליג ולוותר , להתפשר ולשתוק לפעמים , גם אנחנו הגברים בעבר היינו מוכנים לוותר ולסלוח , להעלים עין ולהתפשר כי לא רצינו לאבד את הזוגיות , לא לחינם אמר שלמה המלך ע"ה: "על כל פשעים תכסה אהבה" , בנערות של נער מתחזק האהבה מכסה על כל הפשעים , לא משנה מה קורה מתפייסים ומשלימים, בנישואין זה קצת יותר קשה , כי ההרגל גורם לאהבה להיות דבר מובן מאליו , לכן חשוב מאוד שתעשו דברים שיעוררו את האהבה , לפעמים דברים פשוטים עשויים לחולל שינויים גדולים.

א) משחק נחמד שהייתם רגילים לשחק בעבר (דמקה, משחק הזיכרון דברים כאלה...)
ב) תפתחו תמונה יפה של שניכם ברגע שבו אתם מחוייכים ושמחים ותתלי בחדר שינה
ג) תעירו אחד לשני פחות , ההערות האלה לא ממש תורמות לקשר
ד) תתמקדו בתכונות החיוביות ולא בתכונות השליליות של בן הזוג
ה) תדונו לכף זכות האחד את השני. נסי לחשוב: "איך זכיתי בבעל כזה?"
ו) במקום לחשוב שלילי , נסי להיזכר בדברים שגרמו לך לרצות להקים עמו בית כשר

וסתם שתדעי, אם את באמת רוצה להעריך את בעלך, תשבי על עצמך ותחשבי
על התכונות החיוביות שיש בבעלך , כמה זכית שבעלך הוא ירא שמים באמת.
אני לא מכיר אתכם באופן אישי , אבל אני בטוח שתצליחי למצוא נקודות חיוביות
בין כל הנקודות שמניתי כאן:

א) בעלי לא מרים עלי ידיים.
ב) בעלי לא בוגד בי עם נשים אחרות.
ג) בעלי משתדל לשמור על העיניים שלו.
ד) זכיתי לבעל שלומד תורה ולפחות משתדל לקבוע עיתים לתורה.
ה) בעלי לא צופה בתכנים של פורנוגרפיה
ו) ברוך ה' בעלי לא מחסיר ממני דבר (יש לי אוכל ובגדים לרוב)
ז) בעלי בריא ואני לא צריכה להסתובב איתו בבתי חולים
ח) בעלי לא מעשן סמים ולא שתיין שמכור לאלכוהול או לכדורגל
ט) בעלי לא מבלה במקומות מפוקפקים (בארים פאבים ומועדונים)
י) אין לנו טלוויזיה בבית \ אין לנו מחשב בבית

לסיכום: השנה הראשונה בקשר היא באמת שנה לא פשוטה, שניכם נחשפים לתכונות חדשות בבן הזוג , תכונות שלא הכרתם קודם לכן כשלא הייתם מחוייבים , לכן חשוב מאוד שתהיה לכם הדרכה טובה ותמיד תשמעו שיחות בנושא שלום בית , תלכו ביחד להרצאות בנושא זוגיות , רצוי מאוד ללכת להרצאות משעשעות. אני באופן אישי הייתי ממליץ בחום על הרב אבנר קוואס, מומחה לזוגיות ולשלום בית. להלן קישור: "זוגיות"

שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית:
א) מה עושים כשנעלם החשק?
ב) בבית שלי כל הזמן יש מריבות, מה עושים?
ג) לצערי בעלי החליט להתגרש ממני !
ד) איך אני יכולה לשמח את בעלי?
ה) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שעשיתי טעות איומה !
ו) שוביניזם ביהדות , למה היהדות מפלה בין גברים לנשים?
ז) בעלי רוצה להתגרש ממני , הוא טוען שכבר נמאס לו ממני.
ח) למה לא זכיתי באשה שמורה? זה משגע אותי ומעציב אותי.
ט) משבר בזוגיות - בעלי מרים עלי ידיים.
י) משבר בזוגיות - בעלי צופה בתכנים אסורים.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אם אני אשים חולצות מכופתרות שלא יבליטו את האיברים שצריך להצניע אני צריכה לקנות מידה אחת יותר, ואז אני יראה מלאה כי זה לא ישב צמוד ואז יחשבו שאני שמנה ואף אחד לא ירצה להתחתן איתי :[

תשובה:
יש כל כך הרבה בגדים יפים ואין צורך לקנות בגדים שמשמינים אותך או לא מחמיאים לך מותר לך להתלבש יפה, לא חסרים בגדים צנועים יפים, פשוט צריך להשתדל לא ללכת צמוד מאד כי זה ממש לא צנוע, אבל מותר חולצה שלא מבליטה את האיברים. אם את רוצה הכוונה נכונה בנושא תתקשרי לאשתי והיא תסביר לך ואפילו תכוון אותך למקומות הנכונים ! היהדות לא רוצה שתהיי מכוערת או דחויה, להיפך היהדות מעודדת את יופייה של האשה לבעלה אם תחפשי בעל ירא שמים הוא יבחן את מידותייך והנהגותייך ולא יתרכז רק בדברים הגשמיים. שלח לחבר קריאה בניפרד