שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב שלום! אני אוהב אותך מאוד! וגם את השיעורים שלך נולדתי לאם גויה ולאב יהודי. תמיד האמנתי בשם יתברך. בירכתי ,התחזקתי. בגיל 16 גיליתי שאמי גויה וכיום ברוך ה' היא עושה תהליכי גיור, היא מאמינה ואנחנו מקפידים על אורח חיים דתי. מה נסגר איתי? האם יש לי דין של יהודי?למרות שכל חיי חייתי כך ובאיזה שהוא שלב ממש במקריות גיליתי שאמי לא נולדה יהודיה?

תשובה:

 

אחי היקר דע לך שלפני מתן תורה נקבעה זהותו היהודית של האדם על פי האב. כיום לאחר מתן תורה - חידשה התורה שיהדותו של האדם תיקבע לפי האם ולא לפי האב. לכן גם אם האב יהודי והאם נכריה -הבן נכרי. וההפך אם האב נכרי והאם יהודיה -הילד יהודי.

תעשה גיור ותזכה לקבל נשמה חדשה משמים, אם עד עכשיו התלהבת מעבודת ה' שלך אני מבטיח לך שאחרי שתעשה גיור כדת וכדין (על פי ההלכה) ההתלהבות שלך וההתרגשות שלך מעבודת ה' יגדלו הרבה יותר, היות וגדלת כיהודי לא יקשו עליך בגיור אבל יש דברים שאתה חייב ללמוד ולהיבחן עליהם, אל תתמהמה אתה חייב להתגייר.

א. אדם שנולד לאמא שאינה יהודיה אינו יהודי.
ב. גוי שחפץ להתגייר חייב לעבור תהליך גיור כדת וכדין.
ג. עד שתתגייר אסור לך לשמור שבת אחי (לצערי) עיין סנהדרין נח:
ד. אם ההורים שלך מאשרים תוכל להתגייר מגיל 16 אם לא, רק מגיל 18

כל מה שנותר לי לאחל לך זה המון הצלחה בהמשך אחי היקר, לפי התגובה שלך רואים שיש לך ניצוץ יהודי שורשי , אני שמח לשמוע שזכית לגדול בארץ ישראל, כנראה שה' יתברך חפץ בך ובקרוב תזכה לנשמה חדשה, אל תתמהמה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הנני אשה נשואה באושר. בתקופה האחרונה אני מרגישה רגש לחברי הראשון (האהבה הראשונה) אנחנו בקשר טלפוני. אני רוצה לציין שלא ידעתי גבר אחר שבעלי הוא הראשון ואני אוהבת אותו מאוד. מה עליי לעשות כדי לשכוח את חברי הראשון ולהרחיק את רגשות הגעגוע והאהבה שמציפים אותי.....?????

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח על הכנות, בנוגע למקרה המצער שהעלית, דעי לך שזה דבר נורמלי לחלוטין שזיכרונות מהעבר צפים לפתע פתאום, במיוחד אחרי הנישואין, שהזוגיות יציבה ושני בני הזוג מרגישים שהתא המשפחתי שלהם בנוי היטב. הבעייה היחידה היא "השגרה" חיי השגרה גורמים לזוגיות להיראות כדבר מובן מאליו, לגבר אין צורך "לכבוש" שהרי אשתו מוגדרת לו בראש כ-"יעד כבוש" , לאשה אין צורך "להרשים" את בעלה יותר מדי כי הוא בעלה, האשה מתגעגעת לחיזורים האינטנסיביים, להפתעות הקטנות, לפרחים, למילה טובה, לאובססיה, להתאהבות, בקיצור לכל הדברים האסורים מתקופת הנערות (ו\או החילונות במקרה שלך) לכן כשהבעל עסוק וטרוד בעבודתו, למרות שאשתו מאושרת (באופן ייחסי) אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מתגעגעת לחיזורים ולתקופת הנערות, לתקופה של לפני...

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף כב: "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" כלומר: כשגבר ואשה באים במגע קשה מאוד לאשה לשכוח את הגבר הראשון שלה כי עמו היא בעצם כרתה ברית (לכאורה) היום בדור שלנו הנושא ממש לא פשוט, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאהבה ראשונה משפיעה מאוד על נפש האשה, לכן נשים שידעו גבר אחר עשויות להצטער מאוד אחרי החתונה ולהתייסר בניסיונות קשים לדכא את הרהורי העבירה שפוקדים אותן לעיתים קרובות, הדבר משפיע מאוד על חיי הנישואין ועשוי במקרים רבים להוביל לפרידה, גירושין או בגידות במחשבה שעשויות להוליד בני תמורה חלילה, במקרה שלך לא ידעת גבר אחר ולכן יש לך כח גדול יותר להתגבר על המחשבות האסורות ולהבין ששום הנאה רגעית לא שווה לאבד עבורה זוגיות מוצלחת.

לכל אחד מאתנו יש מחשבות על העבר, בעיקר לנשים שנזכרות תמיד בילדות ובנערות
איך החבר היה מוכן לעשות הכל בשבילי... לנסוע למרחקים,,, להזמין אותי למסעדות... לקנות לי מתנות,,, לכתוב לי שירים ולהפתיע... לנגן לי בגיטרה ואפילו לקנות לי בגדים לאן הכל נעלם??? בעלי כבר לא כותב לי שירים,,, לא יוצא איתי לחוף הים עם גיטרה, לא אומר לי באופן תדיר שהוא אוהב אותי... ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי משום מה עולות וצפות מחשבות על החבר הראשון, האהבה הראשונית, התמימה והמתוקה, אולם, דעי לך אחותי היקרה, למרות הלגיטימציה שאני לכאורה נותן כאן למחשבות שצפות ולאסוציאציות שעולות במוחך, המחשבות האלה מסוכנות מאוד ומן הראוי לדכא אותן מיד ולהדחיק אותן מהר ככל האפשר , אל תאפשרי לעצמך לזרום עם המחשבות הנ"ל כי הן עשויות להביא לידי חטא, על אחת כמה וכמה במקרה שיש לך את מספר הפלאפון של הבחור ואת בקשר איתו.

המעשה שאת עושה חמור מאין כמוהו , אני יכול להבין מה גרם לך להיזכר בעבר, אך בשום פנים ואופן איני יכול לתת שום לגיטימציה והיתר לטעות הנוראית שאת עושה !
יצירת קשר עם חברך הראשון היא טעות איומה והיא עשויה לפגוע לך באופן ישיר בזוגיות הנפלאה שלך.

זיכרי ! בגידה אינה רק במעשה , בגידה היא בראש ובראשונה במחשבה וכשם שמחשבה פוסלת את הקרבן , מחשבה עשויה לפסול גם את הקרבה בינך לבין בעלך, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל כמה רגעים מרגשים מהעבר , אחת הסיבות שבגללן אני מזהיר את בני הנוער מאהבות מוקדמות ונגיעות אסורות היא בדיוק המקרה הזה !
כשנקלעים לאהבות אסורות טרם זמנן, התוצאות עשויות להיות הרסניות בעתיד, קשה מאוד להדחיק ולהעלים תמונות וזכרונות מהעבר ולכן מי שיכול לא לבוא לידי ניסיון וביזיון שלא יבוא !

תמיד כדי לדעת אם המעשים שאת עושה נכונים או לא נכונים, ראויים או לא ראויים, תחשבי איך היית מגיבה אם בן הזוג שלך היה מתנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת ויוזם שיחת טלפון עם נערה שהוא היה מאוהב בה בנערות ואף היה עמה בקשר פיזי? האם היית רגועה? האם היית סולחת לו? האם היית מתירה לו רק לשוחח עמה בפלאפון ולעורר את תאוותו אליה? איך היית מרגישה לו היית מגלה שהם נפגשים בסתר???

יושב בסתר עליון  - רק ה' יתברך יודע מה מסתתר בתוך הלב שלנו , לכן עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ולעשות כל שביכולתנו לא לשקר את עצמנו..

אז מה צריך לעשות???
א) בשום פנים ואופן לא ליצור קשר עם הבחור יותר ! זו בגידה לא פחות חמורה ממעשה
ב) למחוק את המספר של החבר לשעבר מהזיכרון באופן מידי (אם את יראת שמים)
ג) לזכור תמיד שהתחייבת לשמור אמונים לבעלך ויש דיין בשמים שרואה את מעשיך
ד) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - אל תעשי לבעלך מה שאת לא רוצה שיעשו לך
ה) לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאת עושה בנדון, אל תשחקי באש ! האש שורפת... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב,אני בחורה בת 16 "דתיה לאומית"שמתחזקת לאט לאט,דרך הבית ספר ודרך האתר,אבל אני רוצה ללכת לשעורים לפחות פעם בשבוע אבל ההורים אוסרים כי הם לא אוהבים הם רוצים שאני יהיה כמו שאני דתיה לאומית ,ולא מעבר לזה ,אני רוצה לשמור נגיעה מאד אבל ההורים שלי לא נותנים לי ורק בשעות שההורים לא בבית אז אני נכנסת לאתר שלך או להידברות אני מאד מבולבלת מהמצב ומפחדת שהם יפילו אותי מכל מה שבניתי,והצלחתי!!מה לעשות ?

תשובה:
אחותי היקרה, כיבוד הורים זה באמת אחד הדברים החשובים ביותר שיש , גם באתר יש עשרות סירטונים בנושא כיבוד הורים, אבל חז"ל לימדו אותנו שאם ההורים אומרים לאדם לעבור עבירה אסור לו לשמוע להם, לכן אם ההורים לא מאפשרים לך לשמור נגיעה אסור לך לשמוע להם , אבל אין טעם להתווכח איתם ולחרחר ריב, האמת והשלום אהבו , דרכיה דרכי נועם , את צריכה להיות חכמה ולדעת בדיוק מה לעשות כדי לא להיכשל בנגיעות אסורות מצד אחד ומצד שני לא להרגיז את אבא ואמא.

בנוסף, כל הכבוד לך שאת גולשת באתר, לדעתי כל זמן שאת תלויה בהוריך ואין לך הרבה ברירה זו באמת בעיה להתחזק יותר מדי , כי ההורים באמת מפחדים , הם חוששים כי הם חושבים שתהיי קיצונית והם צודקים  ,הרבה בני נוער לא יודעים איך להתחזק בצורה נכונה , לכן חשוב להתחזק בצורה הדרגתית וע"י הכוונה צמודה , את צריכה שתהיה לך רבנית שתוכלי להתקשר אליה ולהתייעץ עמה , בכל מקרה , בינתיים תוכלי להתייעץ איתנו כאן באתר , לוקח קצת זמן לקבל תשובה כי יש אלפי שאלות שאנחנו צריכים לענות עליהם אבל אנחנו משתדלים לעמוד בלחץ , בכל מקרה אני ממש מעריך את העובדה שאת משתדלת להתחזק ומשתדלת לא לריב עם ההורים , תמשיכי להיות ילדה טובה , כרגע תתרכזי בלימודים שלך זה חשוב לא פחות ובע"ה כשתהיה לך את האפשרות להקים בית משלך , תקימי בית אמיתי בלי פשרות וחיפופים ! בנוגע להשקפה , זו כבר בחירה שלך , לדעתי הדבר הכי חשוב זה שתלכי בצניעות ככל שתשתדלי יותר בצניעות שלך תהיה לך סייעתא דשמייא גדולה יותר , ברוכה תהיי.

לצפייה בשיעורים מרתקים על כיבוד הורים לחצי כאן: "כיבוד הורים" ובחרי סרטון... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול עוד דבר ברשותך וזה בקשר לסיאנסים ומוות קליני,אשר ראיתי באתר.אני ראיתי את כל הסרטים האלה על האנשים ועדיין בכל זאת קשה לי מאוד להאמין שזה אכן כך. אני אדם מאמין מאוד(לא דתי), אבל עדיין זה נשמע לי קצת לא הגיוני כל העניין הזה.הם מספרים שהם היו שם וחלקם כמעט נשפטו וכו'.יש איזו דרך שאני אראה שזה באמת נכון כל מה שהם מספרים שם? זה מעניין אותי מאוד, אבל נורא קשה לי לקבל את זה שאכן כך קרה להם.אני חס ושלום לא מפקפק בכח עליון, אך עדיין קשה לי לקבל את הדברים שהם מספרים..

תשובה:

אחי היקר, אשריך שאתה לא מאמין לכל דבר שאתה שומע , אם תזכה לחזור בתשובה מאהבה ולימוד , אם תזכה להתקרב לה' יתברך לא בגלל שהפחידו אותך , סימן שאתה במדרגה גבוהה אשריך מה טוב חלקך , השכר שלך יהיה הרבה יותר גבוה מאדם שהתקרב ליהדות כתוצאה מפחד, אבל סתם שתדע שרוב הסיפורים שאתה שומע על מוות קליני נכונים, יש אנשים שמגזימים וסתם מנפחים ומוסיפים דברים מעצמם, אבל לי באופן אישי היה חבר קרוב שעבר מוות קליני וכל מה שהוא אומר אמת לאמיתה , אז אני יכול לומר לך שזה אמיתי לחלוטין , האמת זה גם מובא בגמרא , יש כמה סיפורים בגמרא על אנשים שמתו וחזרו לחיים , זו לא תופעה לא מוכרת , אפילו הבדויים מאמינים בזה , יש סרטון על בדוי בשם עז (מתוך תכנית ששודרה בערוץ 2) שם מספר בדוי קטן (ילד צעיר) שהוא היה בעולם הזה והוא נכנס לבית של אשתו (אלמנתו) והוא התחיל לספר לה איפה הם מחביאים את הכסף , הוא זכר את מספר תעודת הזהות של הגוף שלו בגלגול הקודם , הוא ידע לספר למשפחה שלו דברים אישיים שאף אחד לא יודע , בקיצור אם בדויי יכול לחזור בגלגול יהודי לא יכול? לא צריך להיות סקפטי בנוגע לזה , מדובר בדברים שיש להם כבר הוכחות מדעיות , זה לא הזיות ולא קשקושים , לא יכול להיות שעשרות אלפי בני אדם הוזים את אותה הזיה , לא יכול להיות שילד קטן יזכור דברים כל כך אישיים של משפחה שלימה , לא יכול להיות שאשה שחטפה בלוק על הראש שנפל עליה מקומה שלישית תחזור בתשובה סתם , הכל אמת אחי , זכותך לפקפק בזה , אבל אם תהיה חכם תפיק מזה לקח ותעשה עם זה משהו , צפה בקטע הבא אולי זה יחזק אותך נשמה: "צילום בחדרי חדרים - מצלמים אותך"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, עליתי לארץ בגיל 3 לפני יותר מ-15 שנה, במשך השנים הללו חייתי בתור יהודיה, חגגתי חגים הלכתי לבית כנסת צמתי ביום כיפור והכל לפי ההלכה בתי הספר היו דתיים. הבעיה היחידה היא שאמא שלי "נוצריה" ואבי יהודי, האם זה אפשרי שאני אצהיר שאני שומרת מסורת? הבנתי שלפי היהדות הרפורמית אני נחשבת יהודיה אבל אני לא כל-כך מבינה בנושא ... תודה!

תשובה:
אחותי היקרה, אם את רוצה להיות חלק מהעם היהודי באמת , עליך לעבור גיור כדת וכדין כפי שתקבע הרבנות הראשית  לישראל. כל גיור מטעם גורמים אחרים לא תופס במדינת ישראל. לכן אם חשוב לך להיות יהודיה טהורה אמיתית , תעברי גיור כדת וכדין
כל זמן שנולדת לאמא שאינה יהודיה אינך יהודיה , יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה.  

מה כולל תהליך הגיור כולל:
 מילה – כניסה לברית אברהם אבינו ולקהל ישראל (מיועד לגברים בלבד)
 טבילה – פעולה המשותפת לגברים ולנשים ומטרתה טהרה וקדושה
 קבלת מצוות – חובת קיום המצוות היהודיות (מיועד לשני המינים) – על פי התלמוד מדובר בהצהרה בלבד ואי-קיום המצוות אינו משפיע על תוקף הגיור.

נישואי תערובת אסורים מכל וכל ! ! !
הרפורמים - לא מחוייבים להלכה היהודית  - הם היחידים שמתירים נישואי תערובת
הקונסרבטיביים - מכבדים את ההלכה אך ביצעו בה שינויים שתתאים למודרניזציה
האורתודוקסיים - הם היחידים ששומרים בצורה קפדנית על ההלכה היהודית

מה ההבדל בין יהודים לרפורמים?
אמשול לך משל יפה ששמעתי מהרב זמיר הכהן , נניח שכולנו נהגים על אותו כביש , כל היהודים נוסעים לכיוון אחד אך משתמשים בנתיבים שונים , הרפורמים נוסעים בנתיב ההפוך ככל הגויים ולכן חדירה לנתיב שלהם תגרור תאונה קשה עם הרוגים קשים. בדיוק באותה מידה ששופט לא ישנה את חוקי התנועה ויתיר לנסוע באדום וכיוצב' , כך שום אדם אינו רשאי לשנות את חוקי התורה , הסמכות ההלכתית של חכמי ישראל אינה מקובעת , חז"ל מתאימים את ההלכה להתקדמות הדור, אך אינם משנים את חוקי חז"ל, למשל: אם בתורה כתוב שאסור להדליק אש ובתורה שבע"פ למדנו שחשמל הוא תולדה של אש , אזי כל מוצרי החשמל אסורים בשימוש ע"פ חז"ל. שלא כמו הרפורמים שהתירו להשתמש בכל מכשירי החשמל מבלי לייחס שום חשיבות לתולדה של אש, במילים אחרות הרפורמים כפרו בתורה שבע"פ ואינם נקראים יהודים. (אינם מכלל ישראל)

יש הבדל עצום בין יהודי חילוני לבין רפורמי !
חילונים -הם יהודים כשרים שמתחתנים כדת משה וישראל ומשמרים את מסורת אבותם
תינוקות שנשבו - רוב החילונים המצויים כיום במדינת ישראל לא מקיימים תורה ומצוות רק משום שלצערנו הרב המסורת לא הועברה אליהם בצורה קפדנית מדוייקת ונכונה, לעומ"ז חילוני שמתחתן שלא כדת משה וישראל (באישור הרבנות) אינו שונה מרפורמי.

הרחבה \ רפורמים:
בניגוד לחילוני שמוגדר כיהודי , הרפורמי לא מוגדר כיהודי , משום שאין דבר כזה יהודי רפורמי , יש "רפורמי" אבל לא יהודי רפורמי, כי יהודי חייב לקבל את כל חוקי היהדות גם אם בחר לא לחיות על פיהם , בדיוק כמו שנוצרי מקבל את הנצרות וערבי מקבל את האסלם ומכבד את חוקי האסלם. יהודי שלא מקבל את חוקי היהדות או שאינו חי על פי היהדות , לא יכול להיקרא יהודי, משום שמרגע שוויתר על חוקי היהדות , הרי שוויתר על יהדותו , לכן הרפורמים בעצם עקרו את עצמם מעם ישראל ובחרו לחיות בארץ ו\או בגולה עם תורה חדשה בדומה לנוצרים שקבלו על עצמם (ברית חדשה) תורת הרפורמים היא תורה חדשה שהוכתבה על ידי אותה קבוצה מתירנית מודרנית שבעצם בחרה לשכתב מחדש תורה שתתאים למודרניזציה, הכוללת חוקים שסותרים לחלוטין את חוקי התורה כפי שנמסרה למשה מסיני ומתירה לגוי להתחתן עם יהודי.

חלק מהמתירנות הרפורמית:
אין צורך לשמור שבת , מותר לחלל את השבת
אין צורך לשמור על הברית והעיניים , הזנות מותרת
אין צורך לעשות ברית מילה מותר להיות ערל ככל הגויים
אין צורך לאכול אוכל כשר מותר לאכול חזיר ככל הגויים
אין צורך להתחתן כדת משה וישראל מותר להתחתן עם גויים וכיוצב'

רקע כללי חשוב:
שורשיה של התנועה נעוץ בגרמניה של תקופת ההשכלה, עד אמצע המאה ה-19 כל היהודים שמרו על ההלכה בקפדנות, הלכה שנקבעה ע"פ חז"ל והועברה במסורת מאב לבן החל ממשה רבנו. בחינת: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"

אנשי הכנסת הגדולה היוו בעצם את הסמכות העליונה כבר בימי בית המקדש השני.
עריכת התנ"ך הסתיימה בתקופת אנשי הכנסת הגדולה, עם היפסקות הנבואה.
לכן על דבר אמיתות תורתנו הקדושה לית מאן דפליג. (בקרב החוגים שלנו כמובן)

הרפורמים כופרים בתורה ולדעתם אין צורך לשמור על כשרות, שבת או ברית מילה, וגם אין צורך לשוב לציון (ירושלים) אותם שגרו בגרמניה ראו בברלין עיר בירתם והרפורמים שגרים בארה"ב טוענים שוושינגטון היא בירתם החדשה, כמו כן מותר לגוי להתחתן עם יהודי ואין צורך בגיור. הרב שמקדש את בני הזוג יכול להיות רב או כומר אין להתעקש.
הרבנים הרפורמים מתירים לנהוג בפריצות וזימה והם אף נותנים לגיטימציה למעשים חמורים שהתורה אסרה מכל וכל, רוב הרבנים הרפורמיים בכלל לא מחייבים לצום ביום כיפור, אינם מאמינים בתורה משמים וחלק נכבד מהם אפילו לא מאמין בא-לוהים.

הקונסרבטיביים טענו שהרפורמים הרחיקו לכת , לכן הם החליטו לנסות לשמר מעט את עיקרי הדת, הם ניסו לשמור קצת יותר על השבת,  ברית מילה וכשרות לכן בחוג הקונסרבטיבי , בבתי הכנסת יושבים בנים ובנות במעורב , בשבת מותר להשתמש ברמקול כדי שהציבור ישמע טוב יותר את קריאת התורה (בניגוד להלכה) מותר להגיע לבית הכנסת עם הרכב, בחוג הקונסרבטיבי נשים עולות לתורה ,

האורתודוקסים - הם יהודים שמרניים, שמקפידים על ההלכה היהודית, לדעתם הרפורמים והקונסרבטיביים הם הגורמים הישירים להתבוללות האדירה שיש בגולה,
בישראל גם הדתיים-לאומיים וגם החרדים הם חלק מהיהדות האורתודוקסית, ורוב המסורתיים בישראל רואים את עצמם כבעלי זיקה ליהדות האורתודוקסית. גם חילוניים שמקיימים טקסים דתיים כגון: ברית מילה, הלוויה, תפילה בבית כנסת ביום הכיפורים ועלייה לתורה בבר המצווה עושים זאת לרוב בהתאם לכללי ההלכה האורתודוקסית. 

שלח לחבר קריאה בניפרד