שלח לחבר

בס"ד
רבנים.נט

ברוכים אתם בבואכם

חדשות האתר:

בחר מרשימת הרבנים באתר

פינת הנשים

שלח שאלה לרבנים

הוסף שאלה


הלכות בשמירת העיניים:
אֵין בִּטּוּחַ

הלכות בשמירת הלשון:
איסור קבלת לשון הרע

שאלות ותשובות

FAQ

חיפוש שאלה(חדש! גם משפטים ארוכים!)

חיפוש שאלה לפי מספר סידורי

הוסף שאלה

Add Question

להפיל את הילד או לא להפיל?

שירות לאומי - אחותי רוצה לעשות שירות לאומי בבית ספר לבנות מותר?

התשובות של הרב פשוט מדהימות !

אפשר לראות את הרשימה המעודכנת של מדור ביקשת קיבלת?

הרב תפרסם את השמות של מדור ביקשת קיבלת אני רוצה לבדוק אם זה רשם אותי

ביקשת קיבלת - הרב אני חייב לבדוק אם זה רשם אותי או לא

עמודים:
1


שאלות מומלצות לקריאה

HOT FAQ

מה דעתך על נערה בת 15 שיוצאת עם ידידים עד 24:00 בלילה?


שאלה:

שלום הרב רביד. אני נערה בת 15 וחצי ואני יוצאת לעיתים קרובות מאד עם חברות שלי ולעיתים גם עם ידידים ואני חוזרת בשעות 11 12 רציתי לשאול אותך מה אתה חושב על זה ואם אתה שולל את זה תפרט לי בבקששה למה

תשובה:
נערה בת 15 לא צריכה לצאת עם בנים בטח שלא עד שעה 12 בלילה, אני יודע שהיום הדור מלא פיתויים ופריצות וילד בגיל 12 יכול להיות כבר אבא ל-3 ילדים אחרים, אבל בכל זאת אנחנו באורלנוער מנסים לשמור על שפיות וללכת לפי חז"ל אם את יראת שמים ואת מחפשת לשמוע את האמת, תתרכזי בלימודים אם את כל כך רוצה לצאת קצת ולנשום אוויר תצאי עם חברות טובות ולא עם ידידים זה לא שייך, בנוגע לשעות שבהם את חוזרת נכון שזה לא 01:00 - 02:00 אבל זה עדיין מאוחר ואין מן הראוי שבת מלך תסתובב בחוץ מאוחר עד שעות כאלה, אני לא מאמין שמכתב אחד שלי עשוי לשנות לך את ההשקפה אני גם לא מאמין שמחר תחזרי הבייתה ב-22:00 במקום 24:00 אבל אני כן יכול להכניס לך חכמה לראש ולומר לך אחותי היקרה, שהגיל של הנערות שלך הוא הגיל הכי חשוב בחייך, ככל שתהיי צנועה יותר בהליכותייך, בלבושך, בבילוים שלך, כך תזכי לילדים קדושים יותר, ממושמעים יותר, בעלי מידות טובות ובעלי מזל טוב, אני לא מאמין שמבחורה שיוצאת עד השעות הקטנות, לא מקפידה על צניעות ומסתובבת עם ידידים יצא צדיק, אולי יצא יהודי נחמד וטוב, אבל צדיקים לא יהיו מעוניינים להיוולד מנערה כזו ! הצדיקים מחפשים אמא שמוסרת נפש, אמא שמוכנה להיות צנועה למען ה' יתברך ולכבודו, נשמה של צדיק מחפשת אמא שמסתובבת עם תהילים לא עם ידידים, אבל העולם יותר מפתה בחוץ אני לא יודע עד כמה יש למילים שלי כח לשנות את הנוער, אני רק יכול להמליץ, תזכרו רק שבגלל שאין הרבה בנות צנועות, הבנות שכן מקפידות על צניעות ויראת שמים, הבנות שכן מקפידות לא ללכת עם ידידים הם אלה שיזכו לכל השכר ! כי השכר מתחלק בין כל מי ששומר את מצוות ה' בעולם, ת'כלס אין הרבה כאלה, אז מי שכבר משתדל ומשקיע מנסה ולפעמים גם מתבזה לכבוד ה', אין לי ספק שה' יתברך ישמור עליו ויחייך אליו כל ימי חייו ! אחותי היקרה את רק בת 15 אל תתנהגי כמו בת 25 תשקיעי בלימודים כרגע ותתפללי לבעל ירא שמים לא לבעל עם ידידות, אם לך יש ידידים כרגע גם לבעלך עשויות להיות ידידות כרגע, מידה כנגד מידה, מה שאת זה מה שתקבלי, אם את רוצה גבר שיהיה רק שלך ויאהב רק אותך, תהיי אמיתית לא חפיפניקית ! נערה חפיפניקית תקבל גבר חפיפניק, אל תהרסי לעצמך את החיים בגלל כמה ידידים וטיולי לילה.
שלח לחבר קריאה בניפרד

יש לי שלושה ילדים מגוי ואני זקוקה לעזרה גדולה


שאלה:

שלום כבוד הרב רביד, אני גרה בבלגיה הקרה, אני עוברת כרגע ניסיון קשה ממוות, שמעתי את ההרצאה שלך במקרה היום בבוקר והייתי חייבת לכתוב לך, אז ככה... הייתי נשואה לגוי ויש לי שלושה ילדים קטנים ממנו בבקשה אל תשפוט אותי, יצר הרע עבד שעות נוספות עלי, לילדים שלי יש שמות עבריים והם לומדים בבית ספר יהודי, לפני שנתיים התגרשתי בגלל סיבות של דת ולפני שנה האב החליט גם לבקש חזקת ילדים משותפת , כמובן שעמדתי למות, הוא קיבל את מה שביקש הילדים שבוע אצלו ושבוע איתי, הילדים מבולבלים ומפוחדים רק לראות אותם בוכים כי הם לא רוצים ללכת לאבא זה מרסק אותי לגמריי, אני מתפללת המון אבל לא רואה ישועה ,כניראה לא מגיע לי, אין לי מספיק זכויות אנא ממך האם תוכל להיתפלל על הילדים שלי שהאבא יוותר עליהם ושנעלה לארץ ישראל לטובה במהרה....

תשובה:

גב' היקרה שלום וברכה.
קראתי בעיון את המכתב שכתבת , אני מבין שאת מתמודדת עם ניסיון לא פשוט, ובע"ה אתפלל עליך ועל ילדיך שתזכו לעלות לארץ בשמחה (קיבלתי את שמך ואת שם ילדיך)אבל לדעתי לא מדובר בניסיון , מדובר בתוצאה של מעשים אסורים חמורים שעשית, ברגע שבחרת לחיות עם גוי, להתחתן עם גוי ולהביא ממנו ילדים, היית צריכה לקחת בחשבון שה' יתברך לא ישמח מזה, כשבנות ובנותיו מתבוללים ועוזבים את דרך חז"ל, אלה הם התוצאות, למזלך את יהודיה ולכן ילדיך יהודים, אם זה היה להיפך הילדים היו גויים לכל דבר , אבל למזלנו את יהודיה כשרה וזכית לעשות תשובה

אם תקבלי על עצמך תשובה שלימה אין לי ספק שמן השמים ירחמו ותזכי שהילדים שלך יהיו כשרים. "אין דבר העומד בפני התשובה" אבל כדי שתיעשה עבורך השתדלות מן השמים עליך לעשות השתדלות קטנה בעצמך, כדי שתהיה סייעתא דשמיא מן השמים, עלינו להתעורר מלמטה ובזכות אתערותא דלתתא (התעוררות של מטה - בידי אדם) תהיה התעוררות בשמים בחינת: "אתערותא דלעילא" (התעוררות מן השמים לעוזרו) 

תבחרי אחת מהקבלות הבאות ויהי רצון שהברכה תחול על הקבלה שקיבלת.
א) שמירת שבת - להקפיד יותר על שמירת שבת עד שתזכי לשמור שבת כהלכה
ב) כיסוי הראש וצניעות - להקפיד יותר על כיסוי ראש וצניעות הלבוש כיאה לבת מלך

מעבר לקבלה שתקבלי על עצמך (יהי רצון שתזכי לקבל את שתי הקבלות) אני רוצה שתבטיחי לה' יתברך שכשתזכי שהילדים יעלו לארץ הקודש תרשמי אותם למוסדות חינוך תורניים ובע"ה כשתזכי להתחתן מחדש תתחתני עם בחור ירא שמים ששומר תורה ומצוות, מהיום תקפידי להדליק נרות שבת 10 דק' לפני מה שכתוב בלוח השנה ותתפללי על זה מעומק הלב (אפילו תבכי על זה) ואני מאמין באמונה שלימה, שה' יתברך יתמלא ברחמיך עליך, יקדים את ישועתך כשם שאת הקדמת את הדלקת הנרות ואם אני התרגשתי ואני אדם פשוט שלא מכיר אותך, אז אין לי צל של ספק שבורא עולם שאת הבת שלו , הנסיכה שלו שרוצה לחזור לארמון יתרגש מאוד ויעזור לך.

לקריאת תהילים יומית באורלנוער ובקשת ברכה לחצי כאן: "תהילים לכל הישועות"
כל מי שמשתתף בקריאת התהילים יש לו חלק בספר שלם, כל יום מסיימים באתר מספר ספרים ואשרי מי שזוכה להיות חלק מקריאת התהילים הגדולה, אנחנו מתפללים על כל מי שמשאיר שם באתר ומקווים מאוד שזכות דוד המלך תגן על כלל ישראל אמן.

שלח לחבר קריאה בניפרד

הרב איפה אפשר לקרוא את המכתב המרגש של רויטל?


שאלה:

רביד שלום , רציתי לשאול איפה אני יכולה לקרוא את המכתב של רויטל? שמעתי שהוא ממש מרגש והרבה בנות חזרו בתשובה בגללו , אני רוצה לקבל על עצמי להתחזק בצניעות ובשמירת נגיעה אבל כל פעם מחדש אני נופלת , חברה שלי אמרה לי שאם אני אקרא את המכתב המרגש של רויטל זה יעורר בי רגש ואולי זה מה שיעזור לי להתחזק , היא אמרה שהיא קראה אותו באורלנוער , הרב יכול לשלוח לי קישור למכתב או לקשר אותי אל המכתב הזה?

תשובה:
אני מקווה שזה המכתב שחיפשת , הוא באמת מרגש מאוד , קריאה נעימה.

מכתבה המרגש של רויטל: להצלחת כלל ישראל אחיותי היקרות....
אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים בשארית הכוחות שנותרו בי אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והממיוסר... כן, אני רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף, צעירה אבל השערים בפני נסגרים... אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עליו... גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שיוולדו לי, על הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועוד...  אבל אלוקים גזר אחרת והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת, זה לא היה קורה. נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ. מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה. מאז שהייתי ילדה בגן היית מאד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים, גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר, ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד. הורי החכמים ניסו לגמד בעיניי את עצם היותי יפה והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת, אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאד גידלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר. העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות מעמד וכבוד... עשיתי את זה בכל דרך למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל... דאגתי להיראות טוב יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי, שערי הארוך המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה. נהנתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים... בעוונותי זה עשה לי טוב!
כשמורותי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל שנקרא "להראות להתבלט". זכורני מילותיה של מורתי-"רויטל קיבלת מתנה נדירה,יופי מיוחד, זה הניסיון שלך שימרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים." הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזני. הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט,
ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי... עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה שערי הארוך היה אסוף וקצותיו נגעו באש שמתחת למחבת בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית שערי היפה נשרף אבל אני ניצלתי זכורני איך שכבתי בבית חולים בוכה מהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע-"רויטל השם עשה לנו נס יכולת כולך להישרף אנא תביני זה לטובתך תשתני והכל מאחורינו". אבל אני לא שמעתי. הייתי אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה והמעשה האיתות נשכח מליבי לגמרי. תמיד הייתי אהובה בכיתה. אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב. כל מה שביקשתי ניתן לי מיד. כך עברתי את חיי.

בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי. לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק ממני באותה תקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק
לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאד אבל תבינו. שכחתי לספר הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאד היא מאד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר תקופה קצרה אח"כ היא נפטרה כשהייתי בת 16 חצי היא נפטרה. בכיתי עליה נורא היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה. לאחר תקופה התאוששתי אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשי ואף
הגברתי אותם ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת.
ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה.. עמדתי לידה ושאלתי אותה סבתא למה את בוכה?!היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי. מעשה זה פרח מזכרוני עד מהרה כך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות.
ואז זה הגיעה... אומנם בהדרגה אבל בעקביות. בהתחלה היו כאבי ראש סטנדרטיים אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש היה נראה לי שמשהו שם עומד  להתפוצץ לרסיסים. הדרך למרפאה הייתה מלאה חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות כשישבנו אמא ואני
בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכל.. "כזאת בחורה יפה וכ"כ חולה" פרצתי בבכי וביקשתי הסברים. גם אמא בכתה היינו חסרותו אונים המציאות עלתה על כל דימיון... אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עיניין של זמן... אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום, אני זוכרת רק הרבה דמעות כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכל היה נראה היום אחרת... אבל אני המשכתי במעשי בלי שום התייחסות... ביום המחרת הלכנו לבית החולים, בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כל כך כואבים
זה פשוט מוות הרגשתי ששורפם לי את העצמות את הדם ואת כל מה שיש לי מבפנים.

אלוקים הטוב... אתה טוב ואני לא שמעת לך אבא איך התעלמתי מרחמיך הרבים?! ההמשך עצוב וכואב נורא קשה לי לכתוב אותו... שערי היפה המדהים נשר. תוך מספר חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה. כל רופא שטיפל בי ציין באוזני שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב, השם נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד ואני השתמשתי בו הפוך. במקום לשמור עליו הפקרתי אותו... אלוקים!!
אני היום אני בת 19 מיוסרת מהחיים, ימי ספורים המחלה גוברת עלי אני רואה את המוות קרוב, אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. אתן, אחיות שלי אנא מכם הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכם מכל משמר מה ישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכל ויודע הכל... והכל יבוא במשפט. אנא מכם, תתחזקנה בצניעות בכל הניסיונות וזה שווה את תחכו לאיתותים. אנא מכם בשבילי.

הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח אלוקים, אני מבקשת תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות.
רויטל אברהם זה הכוח שלנו בנות ישראל.. הצניעות!!! כמה חשובה הצניעות!!
רויטל נפטרה כמה זמן אחר שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים.. יהי זכרה ברוך... (לרפואת אברהם בן חוה)






שלח לחבר קריאה בניפרד

אשריי העם שיש לו רב כזה ! רק השנה גיליתי את האתר הזה


שאלה:

שלום כבוד הרב יש לי שאלה... איזו זכות יש לנו כיהודים תמימים שיש לנו רב גדול כמוך? ההרצאות והתשובות באתר ממש מחזקות , צריך פשוט להודות כל יום לבורא עולם שזיכה אותנו להכיר רב כל כך גדול בתורה תודה רבה לך כבוד הרב על כל ההרצאות המחזקות! אני 5 שנים בתשובה ב"ה ורק השנה זכיתי להכיר את ההרצאות של הרב, ב"ה אף פעם לא מאוחר לשמוע עוד ולהתחזק תודה רבה על כל מה שאתה עושה ושפע ברכה והצלחה בכל !!

תשובה:
א) הלוואי שהייתי זוכה להיות גדול בתורה , או רב , אני אדם פשוט.
ב) אני צריך להגיד כל יום תודה על הזכות שנפלה בחלקי לסייע לעם ישראל.
ג) לך יש זכות ! את 5 שנים בתשובה , אבל איך אמרת , אף פעם לא מאוחר מדיי.


שלח לחבר קריאה בניפרד

לא הולך לי עם האישה - כל הזמן ויכוחים (לנשואים בלבד!)


שאלה:

הרב שלום. אני ממש מגיע לשלב של ייאוש. אנחנו נשואים 9 שנים, עם שלושה ילדים. קשה להגיד את זה, אבל מאז שיש ילדים, הבית הפך ליותר לחוץ וקשה. האישה יותר לחוצה, וגם עובדת בחוץ וחוזרת עייפה, וכל הזמן אנחנו בויכוחים על כל דבר קטן. מה לעשות הרב? אני לא רוצה חס ושלום לחפש אטרקציות בחוץ או לפרק את החבילה, היא אישה מאוד טובה ומסורה לבית.

תשובה:
בחיי הנישואין נקלעים לא פעם ולא שתים למריבות קשות, חילוקי דעות, או ויכוחי סרק כאלה או אחרים. ובעיקרו קרי בחיל, בגלל אותם דברים שבינו לבינה, הכמוסים בחדרי חדרים, שהם כבשונו של עולם. ישנם המתפייסים מיד, וישנם ה"מושכים" זאת לימים ושבועות. ועבורם סיפר הגה"צ רבי אליהו דסלר זצוק"ל, סיפור: בנדודי דרך ארצות הצפון, ראיתי עדת זאבים רעבים, רצים ומחפשים מזונם, וימצאו נבלת חיה קטנה מושלכת על דרכם, ויקפצו כולם עליה מבוהלים ודחופים, אבל לא יכלו לאכול הטרף, כי כל אחד קפץ על גבי חברו, מבלי לוותר על נתח בשר איש לרעהו. וכה נשכו זה את זה וילחמו זה בזה, עד אשר כולם היו פצועים ושסועים ויזב דמם לרוב. כה המשיכו בעקשנות במלחמה עזה על חתיכת הנבילה, עד אשר כולם נפלו מוטלים חסרי אונים על השלג, וחלקם נהפכו גם המה לנבילות. רק אחדים, הגיבורים שבהם, המה שמו שיניהם בנבילה. ויעבור רגע ואביטה, והנה גם אלה הגיבורים, נלחמו זה בזה ויכו וינשכו זאב את רעהו נשוך ופצוע. עד שגבר אחד המיוחד, בעוז ותעצומות חטף את הנבלה, וינס כל עוד רוח חיים באפו. התבוננתי למראה, וראיתי את המנצח נס רחוק, וכל דרכו אשר רץ עליה, מלאה דם מפצעיו אשר פצעוהו חביריו, ולא התמיד הלוך עד אשר נפל ושבק רוחו מרובי פציעותיו. שבתי וראיתי בנשארים, והמה פצועים קשה והרוגים, דמם אבד וכוחם סר מעליהם, ומה הועילו במלחמתם..... 
 
ובכן, אלו המה התוצאות המרות של חוסר ויתור, וכל מילה מיותרת. ועד כמה צריכים כולנו בלי יוצא מהכלל, גדולים וקטנים, להתחזק בדרכי האבות והאמהות הקדושים זיע"א. ולדעת, שהמפסיד הוא זה שלא מוותר, זה שמעמיק וממשיך את המריבה. וגיבור, הוא רק מי שיוצר עוז בנפשו מול כל הקשיים הניצבים ברוחו, כובש את יצרו ורודף ומבקש אחר השלום. וה' יעזרנו לטוב לנו כל הימים אמן.
 
 
ועדותי כזאת נצברתי לא מעט, ע"פ צירופי השמועות מפי נשים וגברים יחד, כי ישנם נשים שלא מבינות כי עיקר תכלית בריאתם בעולם הזה, וזכות קיומם וחיותם הוא בכדי לעשות רצון בעליהם, בכל המובנים היוצאים ע"פ דרישות הבעל ממנה בגשמיות, וביתר שאת ברוחניות, המבטלות מחשבה רעה המביאתו לידי חטא. וטוענות בדברי סרק, בשטויות והבלים פרי עצת הנחש הקדמוני, לא ניחא לי כעת, אני עייפה, לא הורגלתי בכך, אין לי כוחות לזה, כמה אפשר, מאיפה באים לו רעיונות, וכן ע"ז הדרך בניגונים עולים ומתחלפים מאשה לאשה. 
 
די מלהסתובב בבתי דינים בכל עיר ועיר במקהלות עם, להסתחרר מלראות כמה יתומים מחיים מתרבים בגלל דברים שכאלה, שעיקרם ברובה עקשנות העולה מן האשה בדברים הנסתרים. וכבר הקדים באומרו החכם מכל, בעל הדעה ובעל הנסיון שלמה המלך עליו השלום, כי עיקר היסוד בבנין הבית, הכל תלוי אך ורק באשה, ואיולת בידה תהרסנה. ורבים מהסכסוכים הכמוסים בין איש לאשתו תבניתם נוצר מזה כידוע. אשה בכוחה לבנות את הבית וליסדו בשלווה נועם ורוגע, או להיפך להרוס ולנתוץ את שלוות החיים בעקשנות עד כדי שבירת כל הכללים, ורבים החללים יתומים מחיים בעקבות זה. 
 
נכונה היא, כי אין אפשרות לכוון הדעת בכתב בגרמי גרמים הגורמים לזה, אך ברמיזא ניתן לבאר כי די לאותם בעלים בהמתנת ימי טומאת האשה, הכוללים ימי ראייתה וימי ליבונה קרי שבעה נקיים, ובנות ישראל החמירו על עצמן או יותר נכון החמירו על הבעלים, העולים בין אשה לאשה בין שנים עשר יום, לחמשה עשר יום, ויש גם יותר, עד שנטהרת. וכי מה מצפה אשה, אשר בעלה משתדל מאד, וכל כמה שמירות שיעשה בעצמו, שמירת עיניים וכדומה, היום בפירצת זוהמת הנחש, היצר הרע לפתח חטאת רובץ, ולא נשאר מקום אפ' לדמיון. 
 
 
והמציאות אשר אנו נמצאים בה היום לצערנו מחשוף הלבן, והבליבול שנוצר בעקבות החשיפה לכל אותם מכשירי התועבה הסובבים די בכל אתר ופינה, ואפ' אוירא דישראל קשיא ליה להחכימא ולאפרושי ממחשבת הרהור, ואכ"ז בתחבולות מבקש האיש להימנע מהרהורי עברה הקשים מעברה, ופונה לעוזרתו שתסייעו, ובזה דוקא היצר מעכבו. 
 
נמצא, כי כל אשה חכמה במראות הצובאות, ככל שתבין את הקשיים העומדים וניצבים לפני בעלה, ותתגבר מול עצת היצר הרע המלעיטה בדברי סרק בשטויות והבלים פרי עצת הנחש הקדמוני, ותתדחה את הטענות: לא ניחא לי, אני עייפה, לא הורגלתי בכך, אין לי כוחות לזה, כמה אפשר, מאיפה יש לו רעיונות, נמאס לי ממך, וכן ע"ז הדרך בניגונים עולים ומתחלפים מאשה לאשה. אלא תעשה רצונו של מי שאמר והיה העולם בשמחה, ותחפש כיצד ואיך להכין את עצמה בנפשה למענו, למען בעלה, בהשכנת שלווה ושלום בביתה בכל הדברים העולים על רוחו, בבקשתו, בדברו עימה בגווני מצפוני לבבו, בכל מכאובי הנפש בשערי הקדושה, ברחל בתך הקטנה כנאמר לעיל. מבוטחת היא אותה אשה צדיקה, שאין כמוה אשה כשרה בנשים, העושה רצון בעלה, ואין דומה לה, והוא ברור.
 
ועומק הענין בתוקף, אל אותם נשים עקשניות המיסרות את בעליהם, ומצערות אותם בהיתולים בטכסיסי נוכלות, ומדמינות בקרבם כי הסערה חלפה עברה ובעלה התרגל לסירובה. צר לי לבשרם כי הם מנוחלי הגהינום בזה ובבא, ובאוזלת ידם הם ישאו עוונם. כי כל תכלית קיומה של אשה בעולם הזה, הוא אך ורק להיות עזר לבעלה בכל המובנים, בלי יוצא מהכלל, ואין שייכות לפשרה בזה. והמטרה, לסייעו במסילה העולה, המביאתו לקדושה הנכספת אליו יתברך, "כי קדוש אני". וזה לא יתכן אלא ע"י שתשתדל האשה למענו, בכל שערי רזי הקדושה, למען אין עוד מלבדו.
 
ולזה צריך חריצות השכל ותחבולות הדעת, וזה לא יתכן כי אם ע"י השלימות באהבת הזולת בחשיבה חיובית, בידיעה ללא משאבי דאגה עצמית, כי היותה בבריאה סיבתה, היא רק למען הנתינה השלמה לבעלה, בעמל, יגיעה, השקעה, בטח בה לב בעלה ושכרה בצידה. וככל שתתמיד האשה בהתבוננות בידיעה שאין עוד מלבדו ואפס זולתו, ועז יתהווה חפצה ורצונה, להשלים ולשמח את לב בעלה תמיד, אזי מובטח לה בנים ובנות עוסקים בתורה ומצוות, בנחת דקדושה שלום ושלווה, והוא כדאי.
ובעיקר העיקרים יש לפנות, אל נשות העיקרי'- עיקרה של הבית- עקרות הבית. אשר אינם מודעות אולי, לנקרא וקורא אשר יקרא "קרך בדרך" תסובב גבר מחוץ לבתים, ובעליהם בסיבת נשותיהם הם אצים רצים, ומכותלי מקלט הבית יוצאים בלית ברירה, להביא מזון וצידה להשביע נפשות העוללים. ואין שליטה על הנראה בכי יקרא בדרך, עין רואה ולב חומד, וראית בשביה כי יצא למלחמה עם היצר הרע, ומי יכול לו. והיא אשתו פת מחוררת בסלו, בקרירות ליבה צערו של בעלה בל עימה, וחלילה, בידה ממש תהרסנה עוקרת הבית. והוא אנה ילך, ואנה יפנה, ואל מי ידובב ויפציע צערו, כי אין פיתו בסלו, וחלילה ביתו נעקר על צירו, ואין דורש לנפשו, וחבל.
 
והנה שפתי לא אכלא מלהודיע בעליל, ודי מלהניף, אני העבד ניצב מנגד מלהעיד, על כמה וכמה משפחות בני עליה, מעידית שבעידית מבני הפרתמים, מובחרי ונבחרי, מכושרי וכושרי, לא חסרו דבר וחצי דבר בהון ובמראה, כי בסיבת עקשנותה של האשה, בעינינים נסתרים העולים מקודש הקודשים מחדרי חדרים, ישנם בעלים שהגיעו עדי שבירת כל הכלים, והמה מבולבלים ומתקשים לעמוד מול נסיונות הדור, ומינה כ"ז בסיבתה סיבת עקשנותה, הכעס גובר ועולה בחזקת הבתים, והילדים צעירי הצאן, משלמים ונעשים קורבנות בגין זה, ובת קול זועקת עד מתי.
 
ומי לא יבחין, כי בעקבות צרות הזמן ומאורעותיו, עיקר נסיון הדור מן הוא ממון ונשים, והוא כזרע גד וטעמו כצפיחית בדבש, דבש גמטריא' אשה. וככל שיתמהמה קץ גלותנו, הנסיון הולך וגדל עד כי גדל מאד, ואין מנוס אשר אליו ינוס, להינצל מצפורני מחשבת האיסור, מלבד תורה המצילה ומגינה, אשר נתנה לנו את האשה תבלין כנגד היצר הרע, ה' יצילנו.


בכל מקרה, תתן גם לאישה לקרוא את הדברים שאמרנו פה, ואם תרצו, אשמח לעזור לכם 
בנושא, ולהפגש איתכם לייעוץ.  
טל:  050-4110698 נהוראי
* נא לצלצל אחרי השעה 9 בערב.

(הקטע מתוך הספר: המאיר לארץ חלק ב של הרב נהוראי שמעונוב)


 
 
שלח לחבר קריאה בניפרד

אני לא דתיה , בגדתי בבעלי אם הוא ידע הוא ירצח אותי


שאלה:

אני לא דתיה ויש לי חברה דתיה שסיפרתי לה שבגדתי בבעלי והיא אמרה לי לשאול כאן מה לעשות, זה היה לפני 3 שנים הייתי בתחילת הריון והיה לי רומן עם גבר יש לציין שקיימנו יחסים עם אמצעי מניעה, האם אני אסורה על בעלי?ומה דין הילד? בעלי ירצח אותי אם אספר לו אני יהיה ממש בסכנת חיים אז איך אני יאמר לו שאנחנו צריכים להתגרש?תעזור לי בבקשה אני לא יודעת מה לעשות.

תשובה:
גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שאינך דתיה , אין לי ספק שהדת הייתה מעניקה משמעות אחרת לחייך, בכל מקרה עליך לגשת לבית דין רבני ולפרוט את טענותייך בפני דיין מוסמך וירא שמים, הנושא שהעלית אינו נושא פשוט , בגידה היא מעשה איום ונורא , ראוי שתיגשי בהקדם לבית דין רבני (או לרבנות באיזור מגורייך)
בכל מקרה ראיתי שכבוד הרב מוצפי שליט"א כתב שראוי לצום יום אחד לפחות, כדי לא לחיות את כל חייך בחטא, הייתי מציע שתתייעצי עם רבנים מוסמכים בנושא ולא תסתפקי בתשובות מאדם פשוט כמוני. ה' ישמור אותך ויהי רצון שתחזרי בתשובה.

להלן מספר עצות לייעול שראיתי בחז"ל.
א. תקפידי לקרוא כל לילה קריאת שמע שעל המיטה עם וידוי - לא לפספס וידוי
ב. תתחרטי בלב שלם על המעשה הנורא שעשית וצפי בקטע הבא: "דינה של נואפת"
ב. תקבלי על עצמך לא לחזור על אותו חטא לעולם ! (וידוי, חרטה וקבלה לעתיד)
ג. תצומי יום שלם 24 שעות ותקראי את כל ספר התהילים (זכות דוד המלך תעמוד לך)
ד.מכאן ולהבא תקבלי ייסורים באהבה, שכן אי אפשר לדעת מה נגזר עליך,   
   בגלל המעשה הנפשע שעשית , מה שבטוח זה ש- "את משחקת באש" !
ה.תשאירי לנו את השם שלך במדור התהילים ותקראי כל יום פרק באתר, 
   אנחנו נתפלל עליך לשלום בית והצלחה. (אל תהססי לגשת לרבנות באיזור מגורייך) 
   
אם את לא יודעת מה לעשות וחוששת תכתבי שאלה לרב מוצפי: " הרב מוצפי "
ו. במידה ועלה בדעתך להתגרש ולחיות עם הבחור שעמו בגדת , דעי לך שהדבר אסור
   מכל וכל , אם תעשי זאת כל ימיך תחיי עמו בחטא חמור ואין ראוי לעשות כן.
ז. אשה שזנתה תחת בעלה מפסידה את כתובתה ואף אינה זכאית למזונות מבעלה.
ח. בנוגע לילד , עד כמה שידוע לי רוב הבעילות הולכות אחר הבעל , אבל אם הבנתי נ
    נכון כבר היית בהיריון ורק אח"כ קרה המקרה, לכן עם הילד אין בעיה ל-"עניות"
    דעתי, אבל ראוי שכאשר תגשי לבית הדין הרבני תציגי בפניהם גם את הנושא הזה.
ט. תשתדלי לתרום כמה פרוטות לצדקה (לעניים בני תורה) כדי לזכות לרחמי שמים.
    
טיפ לסיום, גב' היקרה, כולנו בני אדם, אף אחד לא מושלם, אבל יש דברים שפשוט אסור לעשות , בהלכה זה נקרא: "ייהרג ובל יעבור" אמרו חז"ל שלושה יורדין לגהינום ואינם עולים, אחד מהם הוא גבר שנכשל עם אשה נשואה, בקיצור לא מדובר במקרים פשוט ולמרות שאנחנו בני אדם , יש דברים שפשוט לא עושים. העובדה שאנשים רבים נכשלים בזה בדור הזה לא נותנת שום לגיטימציה להתיר את הדבר ו\או לזלזל בו, עונשים חמורים מצפים לכל מי שפוגם בקדושת הנישואין שלו. מצד שני אני מאמין שכשם שאפשר לקלקל כך אפשר לתקן, "אין דבר העומד בפני הרצון". יש צער גדול בשמים על כל זוג שנפרד , כל זוג שמתגרש , כל זוג שסובל משלום בית. לא לחינם נאמר בתורה: ""ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו, מות יומת הנֹאף והנֹאָפת" (ויקרא כ', י') , בקיצור: אל תשחקו באש... 











שלח לחבר קריאה בניפרד

בעלי לא רוצה לבקר אצל הורי החילונים מה עושים?


שאלה:

אני נשואה כ- 4 שנים, בעלי מבית דתי ואני מבית חילוני , בזמן שבעלי מתארח אצל הורי הורי משתדלים ככל האפשר לשמור שבת כגון פלטה קידוש וכו... ובמהלך השנים שאנו נשואים הגענו להוריי אך דבר אחד מפריע מאוד ההורים שלי לא אוכלים ביחד בשר וחלב אבל הכלים מתערבבים ובעלי לא רוצה להגיע יותר לבית הורי דבר הגורם לוויכוחים רבים ביני לבין בעלי וביני לבין הורי מה לעשות ??? הגעה באמצע שבוע לבית הורי אפשרית אך מרחיקה אותי מאחיי שמתכנסים בשבת .. מה שאומר שלא אצליח להתראות עם אחיי

תשובה:
זו באמת מציאות לא נעימה ולא פשוטה, ואני מבין מאוד את העמדה של בעלך , אבל מצד שני אני ממש לא מסכים עם אופן הפעולה, לכן , זה מה שהייתי מציע שתעשו.
1) אם מדובר בכלי זכוכית תדיחי את הכלים ולבעלך לא תהיה בעיה לאכול בהם.
2) לדעתי בעלך צריך להבין שההורים שלך לא פחות חשובים מסכין ומזלג !
3) בכל מקרה אם אתם לא באים שבתות , תבואו לבקר יותר במהלך השבוע זה הכל.
4) תגידי לבעלך שבמקום לקרב את ההורים שלך , הוא מרחיק אותם וגורם לחילול ה'.

לדעתי הקפדה על כשרות הכלים היא דבר מבורך , אבל אני מאוד מקווה שבעלך אדם חכם ולא אדם עקשן שלא יודע להקשיב וללמוד , אם הוא יבחן את הנושא מכל הצדדים הוא יבין שבזה שהוא מרחיק אותך מהוריך , הוא גורם לרכילות , לשון הרע , שנאת חינם , חילול ה' , ריחוק של בני המשפחה מהדת , והדבר גורם להם לראות את הדת בצורה מעוותת , חשוב שבעלך היקר יבין שכלים לא פחות חשובים מהורים !
אם בעלך מתעקש ואינו מוכן להתפשר ולבוא לקראתך בנושא , אז לדעתי מן הראוי שהוא יבוא לבקר יותר במהלך השבוע , בנוגע לאחים שלך , לדעתי אתם צריכים לבקר אותם לעיתים תדירות יותר , או שפשוט תשכנעי את בעלך ע"פ מה שכתבתי לך צר לי.

לסיכום: אני חושב שאתם צריכים לבקר יותר את ההורים שלך ואת צריכה להיות מתווכת טובה יותר, להרגיע את הרוחות , לגרום לאהבת חינם בין הצדדים ולוודא שהאינטרסים של שני הצדדים ימולאו  ותאכלו רק בכלי זכוכית שעברו הדחה.

אני מצרף לך שאלות ותשובות דומות בנושא , קריאה נעימה.
א) בעלי לא אוהב את המשפחה שלי נמאס לי מהדת !
ב) ההורים שלי לא מקפידים על כשרות.
ג) האם מספיקה כשרות רגילה או שצריך להחמיר?
ד) אצל מי נהוג לעשות חג? בבית חמי או בבית הורי?
ה) להתארח או לא להתארח אצל הורים חילונים?
ו) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים !
ז) איך מתמודדים עם משפחה שלא שומרת כשרות?
ח) כיבוד הורים או כשרות הכלים מה אתה מציע כבוד הרב?

שלח לחבר קריאה בניפרד
שאלות ותשובות נוספות
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime