שאלה:
שלום כבוד הרב.יש לי שני דברים לשאול..דבר ראשון-למה אנחנו הבנות מחוייבות בשרוולים ארוכים וחצאיות מתחת לברך? מה יקרה אם נלך בשרוולים קצרים ובחצאיות קצרות, כלומר למה אנחנו מחוייבות בזה? דבר שני-אתמול ראיתי רק ב-8 בערב שהיה לך שיעור בכפ"ס אני גרה בהרצליה,וידעתי על זה מאוחר מידי..=/ האם יהיה לך שוב שיעור בכפ"ס או אולי בהרצליה? תודה על ההתייחסות ועל העבודה המדהימה שאתה עושה!שבת שלום:)

תשובה:
בנוגע לשאלה הראשונה ששאלת, הכל תלוי בדרגה הרוחנית שלך, יש בנות דתיות שלא מקפידות על זה "חפיפניקיות" ויש בנות שכן מקפידות על זה כי הן יודעות מהי מעלת הצניעות , אבל בלי קשר לדת אני רוצה שתחשבי על זה בצורה הוגנת , אם סביב בעלך יהיו כל הזמן נשים שהולכות ברגלים גלויות או עם שרוולים קצרים והוא ייכשל בעיניים בגלל זה האם זה היה משמח אותך? בנוסף, אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם שרוול קצר אז בנות היו שואלות בדיוק כמוך, מה ההבדל בין שרוול קצר לגופיה מה הקטע? באותה מידה אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם חצאית קצרה הבנות היו שואלות מה ההבדל בין חצאית קצרה לבין מיני? כמה סנטימטרים זה מה שיעשה את ההבדל? נו... שטויות ! בגלל שחכמים ידעו שבדור האחרון הפריצות תגבר, הם הזהירו אותנו מראש לשמור על גדרי הצניעות , כדי שגם אם תהיה פירצה בצניעות עדיין יהיו יהודים שיזכו לקיים את הבסיס ובמקום ללכת עם חולצות קצרות הן יפרצו גדר וילכו רק עם 4\3 ,בנות שהורגלו ללכת עם חצאיות ארוכות יתמרדו בגיל הנעורים ובמקום ללכת עם ארוך הן תלכנה עם 4\3 אבל המצב הראוי הוא חצאית ארוכה וחולצה ארוכה, זה צנוע יותר , ראוי יותר ומכובד יותר , לא ראיתי את מלכת אנגליה הולכת עם חולצה קצרה , מלכה מכבדת את עצמה ונסיכה ששואפת להיות מלכה צריכה ללמוד גינוני מלכות , כמו שלא היה נעים לך לראות את בעלך מביט בנשים אחרות שיושבות רגל על רגל ואינן צנועות כי החצאית הקצרה שהגיעה עד הברך כבר לא מגיעה עד הברך היא עולה יותר ויותר , את מתמלאת קנאה וכעס ולא מצליחה להבין איזה מין דת מתירה דבר כזה , אז עכשיו את נערה ואת לא לוקחת בחשבון מה שחז"ל כן לקחו בחשבון , שלום בית זה דבר חשוב , אם את רוצה לחיות בשלווה ובשלום עם בעלך אל תכניסי אותו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. כמו שאת רוצה שהוא יהיה רק שלך, בורא עולם רוצה שאת תהיי רק שלו, בצניעות שלך ,בקדושה שלך וברצינות שלך, מי שמוסרת נפש זוכה שהצאצאים שלה יזכו לכתרה של תורה, מי שלא מוסרת נפש ועושה מה שהיא רוצה והולכת איך שהיא רוצה והכל בא לה בקלות כזאת, גם לתורה היא מתייחסת בקלות ראש, אזי כבר למדנו: "מה שבא בקלות הולך בקלות" ! מה שזוכים בו ע"י עמל מחזיק מעמד זמן רב בבחינת: "יגעת ומצאת תאמין" , "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , נכון שזה לא קל במיוחד לא בדור האחרון , אבל אל תצפי לקבל שכר על משהו שבכלל לא התאמצת לעשות. בנוגע לשיעורים ברחבי הארץ , תתעדכני מראש בלוח ההרצאות שבאתר או בחדשות שבאתר אורלנוער. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב, אני מאוד מעריך אותך, באמת אני חזרתי מהשיעורים שלך בתשובה... אבל לא הבנתי משהו אני אשמח אם תענה לי...באות אליך בנות שואלות אותך להתחתן עם לומד ועובד או רק לומד? ואתה ממליץ להן על בעל שלומד כל היום אבל לא שולל את העבודה. בקיצור אני לא הבנתי, אתה בעצמך עובד עם קייטנות והיית מחנך ואתה מתעסק עם נוער בסיכון וכל זה...

תשובה:
מעולם לא שללתי בחור שעובד ולומד , אני פשוט חושב שלהתחתן עם אברך שלומד תורה כל היום זו מעלה אדירה , בכל מקרה זו שאלה מאוד מורכבת ויש לבחון כל מקרה לגופו , לא כל נערה יכולה להתחתן עם אברך בן תורה ולקבל על עצמה את עול הפרנסה זו שאלה מאוד אינדווידואלית , בנוסף , אין לשלול בחור שעובד ולומד במידה ואינו מסוגל ללמוד תורה כל היום , עדיף שיעבוד ויעסיק את עצמו ולא ילסטם את הבריות , בכל מקרה במקום להתמקד בעבודה או לימודים , אני חושב שכדאי תחילה להתמקד במידות , כי לשנות השקפה הרבה יותר קל מלשנות מידה רעה ח"ו.

אז מה בעצם צריכה נערה לחפש?
א) ראוי לכל נערה לחפש בחור ירא שמים שמחובר לרב ולמסגרת טובה.
ב) אין לשלול בחור שעובד ולומד וראוי להכיר במעלה של בחור שלומד יום שלם
ג) כל בחורה צריכה להתייעץ עם הדעת תורה שלה שמכירה אותה ויכולה להמליץ לה

העצה שאני נותן לתלמידות שלי היא לחפש בחור ירא שמים שבעת הצורך יהיה מוכן לצאת לעבוד , בדור שלנו קשה למצוא בחורים שתורתם אומנותם וגם אם יש צדיקים כאלה , קשה למצוא נערות שיהיו מוכנות לקבל על עצמן את עול הפרנסה. בנות מדרשה הן הבנות הקרובות ביותר לשאת אברך ירא שמים בתכלית , אולם בדור שלנו חלק ניכר מהאברכים גם הם יוצאים לעבוד כסופרי סת"ם , מוהלים , רבנים , מרצים , משגיחי כשרות , שוחטים וכיוצב' בכל מקרה ראוי לבחון כל מקרה לגופו.

לסיכום: נערה צריכה להיות קשורה לרבנית , למסגרת , להתלבש בצניעות ולצאת לשידוכים רק אחרי שהיא יציבה דיו ובוגרת דיו , לא יוצאים לשידוכים בגיל 16. וגם כשמגיע הגיל , ראוי לקבל את אישורה של הרבנית כי לא כל אחת זוכה לבגרות נפשית ויציבות רוחנית באותו גיל , ראוי להתייעץ עם דעת תורה ושוב לבחון כל מקרה לגופו.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום ,אני בת 24 נשואה כמעט שנתיים פלוס ילדה בת חצי שנה.... לפני הנישואין היה לי ידיד מהפנימייה למדנו ביחד ורק לקראת הנישואין חזרנו לדבר שוב וגילינו שאנחנו נמשכים אחד לשני הוא התחיל לרמוז גם על דברים כאלה בפייסבוק לבסוף נפגשנו וקיימנו לא עלינו יחסים... שזה אומר בגדתי באמון בעלי שזה היה עיקרון אצלי בל יעבור משאני קטנה אני לא יודעת מה קרה לי שעשיתי דבר כזה בכלל? ולמה אני חושבת בכלל על הבנאדם הזה? מה אני עושה במצב כזה??? אני ממש בהלם מעצמי שהגעתי למצב הזה ומה זה אומר אני אסורה על בעלי? תודה

תשובה:

אחותי היקרה, אני ממש מצטער לשמוע ששיחה פשוטה בפייסבוק עברה מדיבורים למעשים, אני מאוד מקווה שניתקת קשר מהבחור לגמריי , אני סמוך ובטוח שאת אשה כשרה ונפלאה, כולנו בני אדם , אף אחד לא מושלם , אבל לפעמים טעות קטנה שנראית לנו תמימה , מבחינה הלכתית עשויה להיות הרת גורל עבורנו וההשלכות שלה לא ממש פשוטות.

אוי אני פשוט בהלם ! אני לא יודע מה לומר לך... אני פשוט בשוק ! ! ! האמת יכולתי להתעלם מהשאלה ולהמשיך הלאה , זה היה הפתרון הקל ביותר , אבל מצד שני זו אחריות ואסור לי להסתיר ממך מידע שעשוי להיות רלוונטי מאוד במקרה שלך , מידע שאלמלא אומר לך אותו , אני עשוי ליתן דין וחשבון על כך , לכן אני מחוייב לומר לך את האמת גם אם היא דיי כואבת , לא סתם אסרו חכמים את הניאוף , הדבר נאסר בעיקר כדי למנוע בגידות במשפחה ובמקרים מסויימים אף הולדה של ילדים ממזרים ח"ו.

אחות יקרה, לצערי עשית מעשה חמור ביותר שהדרך חזרה ממנו ממש לא פשוטה , עד כמה שידוע לי ולעניות דעתי , את אסורה על בעלך ואת מחוייבת להתגרש , "אסורה על בעלה ועל בועלה" , אבל היות ואיני פוסק הלכה ואף אחד לא הסמיך אותי לחרוץ את גורל משפחתך , כדאי מאוד שתפני לרבנות באיזור מגורייך כדי לדעת אם את אכן אסורה על בעלך , או שמא בית הדין ינסה למצוא איזה פתח להתיר אותך לבעלך , הדבר האחרון שאני רוצה זה להרוס לך את התא המשפחתי , לכן תני לי לברר את הנושא עם דיין ירא שמים , אני מקווה לחזור אליך בהקדם, תשתדלי לשמור על עצמך ולא ליצור קשרים עם ידידים מהעבר , לפעמים לעבירה קטנה עשוי להיות מחיר כבד וגם אם אשה בוחרת להתעלם מההלכה בנושא ולחיות את חייה , היא לא יודעת שהנזק שהיא גורמת רק גדול יותר ויהיו לו השלכות וחבל , אני מאוד מקווה שכל מי שתיחשף למקרה שלך כאן ברשת , תלמד מזה...

א) להעריך קצת יותר את חיי הנישואין.
ב) להיזהר מאוד מפיתויים בפייסבוק.
ג) לא לוותר על עקרונות בסיסיים.

החיים הם לא משחק..
נישואים זה לא משחק , בגידה זה לא דבר של מה בכך , ניאוף הוא חטא חמור לא רק ביהדות , לניאוף יש השלכות לא ממש נעימות , כל מי שחושבת לנאוף ולשמור על זה בסוד ולהמשיך לחיות כל ימיה בחטא עושה טעות איומה , נכון שלא נעים לפרק משפחה , אבל הרבה פחות נעים לגלות שכל החיים חיינו בחטא , הייתי מספר לך סיפורים מחז"ל בנושא , אבל אני מעדיף לשאול תחילה פוסק כדי לא לצער אותך חלילה , המטרה שלי היא לעזור לך , אבל במקרה שלך , אין לי הרבה ברירות , אם את אסורה אין לי הרבה אין לעזור לך , חוץ מלהתפלל להצלחתך ולחזרתך השלימה בתשובה. ברוכה תהיי לה'.

לסיכום: אשאל פוסק בנושא ואחזור אליך בהקדם , שמרתי את המייל האישי שלך , אני אצור איתך קשר ואני מאוד מקווה שיהיו לי בשורות טובות , על פניו לא נראה לי שזה משהו שאפשר פשוט להחליק , אבל מי יודע , אולי יש אפשרות למצוא פתח להתיר אותך ולא לנתק אותך מבעלך ומבתך המקסימה , אני אעשה הכל כדי לעזור , בואי נתפלל ונקווה לטוב. אני מניח שבעלך לא יודע שום דבר מהנושא , אני מקווה שלא תיאסרי עליו ר"ל. ר

הערה חשובה:
אני לא מאמין שיתירו אותך לבעלך אבל אני לא רוצה להיות פסימי , אותי חינכו להיות אופטימי ולהאמין שתמיד יש תקווה , לכן יתכן מאוד שבמידה ותקבלי על עצמך תשובה שלימה ותנתקי קשר לחלוטין מהבועל ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא והאיום הזה שוב , ראיתי שבמקרים מסויימים ממש , יש מקום להתירה לבעלה כמובא בדברי הגרע"י ביבי"א באבן העזר חלק ט' סימן י' שאז אינה צריכה להודיע לבעלה ותקבל על עצמה לא לחזור לזה ואם תחזור לזה הרי שאסורה על בעלה לעולם. אבל אני לא מוכן לקחת על עצמי את ההיתר , רק רב גדול או בית דין מוסמך לדון בזה. אשאל פוסק ואשיב לך למייל האישי , ביום יומיים הקרובים תקבלי כבר תשובה למייל בע"ה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
בעבר חטאתי עם אשת איש והיום היא נפטרה מן העולם ..אני חושב שהיא לא עשתה תשובה..האם עכשיו אני צריך לדאוג כי אני עשיתי לה דברים חמורים כאלה, אולי למעלה ייראו אותי מול כולם איתה בבית דין..מה אפשר לעשות, אני מרחם עליה

תשובה:
זה באמת מקרה קשה ולא פשוט, אם פגעת בה , היא עשויה ליתן את הדין על כל מעשה נפשע שעשתה ויתכן מאוד שחלק מהעובדה שהיא נפטרה קודם זמנה זה כדי שלא תכשיל את בעלה ותוליד ממזרים ! גם לך יש חלק בזה, לכן אני מציע שתשאל את הרב מוצפי מה התיקון שאפשר לעשות כדי להינצל מן העונשים הצפויים לך על שגרמת נזק גדול לנשמה בישראל, יכול בהחלט להיות שהוא יבקש ממך לקחת עשרה אנשים לקבר שלה ולבקש סליחה וללמוד כל יום משניות לעילוי נשמתה וע"י כך תועיל לנשמתה מאוד. כמו כן יכול להיות שתיאלץ לתת פדיון נפש על עבירה חמורה כזאת. בכל מקרה, בגידה היא דבר חמור מאוד ! אני מברך אותך שתחזור בתשובה שלימה, שלא תבגוד באשתך ותינצל מלטמא נשים אחרות ולפתותן והכי חשוב, תתפלל לה' יתברך שלא ינהג איתך במידת הדין כי באמת המקרה הזה ממש קשה ודרוש טיפול !!!! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לרב רביד, אני חסר דת ולא מאמין כל אמונה דתית. יחד עם זאת אני סבור שכבן אדם אין ביני לבין בעלי דת כל הבדל ואני רוצה לראות האם קיימת אופציה שיהודים דתיים יראו בי אדם הגון וירצו בחברתי וזאת ללא כל צורך להתקרב לאמונה דתית אלא כאדם לאדם (אין בליבי ספק שלו היה קיים סוג של ישות עליונה - מה שנקרא אצלכם קב"ה - הוא היה רוצה בשלום ואהבה בין כל ברואיו, אשמח להתייחסות)

תשובה:
אחי היקר, החלטתי לכתוב לך תשובה ארוכה ומפורטת בגלל שלדעתי אתה יהודי חשוב וכדאי שתקרא את המידע שיש לי להעביר לך , חלק מהמידע כולל משלים וסיפורים, אך חשוב לי מאוד שדברי לא ייצאו מהקשרם לכן אקדים 3 הקדמות חשובות ככל בסיסי להבנת התגובה שכתבתי.

א) לא משנה אם ההורים שלך דתיים או חילונים אתה חייב בכבודם
ב) גם אם ההורים שלך לא חינכו אותך בדרך הנכונה , הם לא אשמים (דון לכף זכות)
ג) העובדה שאנחנו מאמינים או לא מאמינים במציאות מסויימת לא תשנה את המציאות
ד) אם יש ה' בעולם , זה שלא תאמין בו לא ישנה את עצם קיומו ומהותו
ה) ה' אוהב אותך בכל מצב , אבל כדי לתקשר איתו כדאי שתתקרב אליו קצת יותר
ו) אני בטוח שאם יש לך מידות טובות , אנשים ירצו בחברתך בלי קשר לדתך
ז) כאדם לאדם , אני כותב לך את התגובה הזאת ואני מבקש שתתבונן בה לעומק.
ח) אדם אחר יכל להתעלם , אני בחרתי להתייחס ולנסות להסביר.

אחי היקר , זה לא שאתה חסר דת ואינך מאמין, אתה חסר דעת וחכמה נשמה טובה,  כדי שתבין אותי אתן לך משל יפה אחי היקר ואחרי שתקרא את המשל (אני מקווה שתהיה מספיק חכם להבין מה רציתי לרמוז לך דרך המשל...)

נניח שהיה פעם ילד קטן שמעולם לא ראה את אביו הביולוגי ולא סיפרו לו עליו הילד לעולם לא ידע מיהו אביו האמיתי כי אמא שלו דאגה כל הזמן להסתיר ממנו את זהותו של אביו הביולוגי, אולם כאשר הילד גדל, הוא מבין שלכל ילד יש אבא ואז מתעוררת בו הדעת והוא מתחיל לחקור ולדרוש היטב, לעיתים הוא מצליח לגלות את אביו הביולוגי אבל אז הוא מצטער צער גדול ונורא כי אביו הביולוגי לא מכיר בו , לדעתו הוא ילד שנולד בטעות כתוצאה מקיום יחסים סתמיים בינו לבין האמא הביולוגית , אז... הילד מתמלא בכעס ונכנס לעצבות.

מצד שני יתכן מאוד שהאב היה חפץ מאוד להיות בקשר עם בנו אך, לצערנו הרב האם הרחיקה את האב מבנו ע"י לשון הרע, רכילות, סיפורים והמצאות שגרמו לילד לגדול עם שנאה איומה ונוראית לאביו הביולוגי שמסתמן להיות אב הגון ונפלא , אז גם כאשר ייפגש הבן עם אביו הביולוגי הוא יגיע לפגישה עם מטענים שליליים וכל מה שהאב הביולוגי ינסה לעשות כדי לשפר את המצב לא ממש יעזור, הדבר היחיד שעשוי לעזור זה אם הבן יעבור לגור עם האב ויראה בעיניו שכל מה שאמא אמרה היה שקר ומרמה, אז הבן יראה את האב באור אחר ולאט לאט יתחבר אליו בעבותות של אהבה.
אני מאוד מקווה שהמסר הועבר בצורה פשוטה וברורה, נסה להתבונן במקרה לעומק.

כך הוא הדבר במקרה שלך אח יקר, גדלת במשפחה שבחרה להסתיר ממך את זהותך היהודית (במודע או שלא במודע - יכול בהחלט להיות שהוריך הם תינוקות שנשבו , אל תאשים אותם חלילה , פשוט תבין את הסיטואציה) , כל זמן שהיית קטן הדבר לא ממש הפריע לך, אבל היום כשאתה כבר בוגר ומתחילה לפעם בך חכמה, ברגע שהניצוץ הא-לוהי שבך נדלק ונכבה כתוצאה מדברים שאתה לומד, קורא, נחשף אליהם או נתקל בהם בצורה כזו או אחרת, אתה מבין שיש כמה דברים שהיית רוצה לקבל עליהם תשובות, כגון:

א) למה עשו לי ברית מילה?
ב) למה בפסח המשפחה שלי אוכלת מצות?
ג) למה בסוכות קרובי משפחה שלי יושבים בסוכה?

השאלות הקטנות האלה קצת מציקות לך אבל מחוסר ידיעה וגם משום שלא ממש נעים לך להודות בטעותך כי אז כבודך ייפגע ולא תיראה טוב בעיני החברה וכן משום שהדבר עשוי לגרום לך לשנות את דפוסי ההתנהגות שלך ואולי אפילו ליטול את "החופש" שלך לעשות ככל העולה על רוחך, אתה מעדיף להגדיר את עצמך כחסר דת , בערך כמו אדם שהגיע עת גיוסו לצהל והוא מעדיף לחפש כל מיני תירוצים כדי לצאת על נפשי, שלא בדומה לאדם שכבר שירת בצהל ובמהלך השירות החליט לפגוש הרבה את הקבן כדי לצאת על נפשי גם אם זה אומר שהוא צריך להמציא המצאות ולומר שהוא "אדיוט גמור"
כך מתנהגים למשל אנשים שהיו דתיים בעבר ופתאום החליטו שלא בא להם להמשיך בכל המחוייבויות של הדת ולכן הם פשוט משקרים על עצמם ובוחרים להתנתק מדרך ה' כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות....

בכל מקרה אנחנו חייבים להבין שלכל בריחה מהמציאות יש סיבה, לפעמים הסיבות מספיק חזקות כדי לגרום לאדם לברוח ולפעמים הסיבות לא מספיק חזקות ולכן האדם נשאר תלוי באוויר בחוסר וודאות, אבל כל אדם יציב בנפשו מבין שמהמציאות אי אפשר לברוח , בדיוק כמו שקוף בגן חיות לא יכול להחליט מחר לצאת לסיבוב על ג'יפ, כי הוא מגודר בכלוב שבנה עבורו מנהל גן החיות , בדיוק כשם שחייל לא יכול לברוח מהצבא כי כל הפרטים שלו ידועים למדינה (אלא אם כן בחר להיות עריק...) ובדיוק כמו שאף ילד לא יכול לברוח מקשר הדם שיש לו עם אביו ואמו הביולוגיים, כך אתה אח יקר לעולם לא תוכל לברוח מהקשר שיש לך עם בורא עולם.

זה שאתה מעדיף להגדיר את עצמך בהגדרות מסויימות ולנסות להסתיר את מצבך הקשה במין "רשת אינטלקטואלית" שאתה בונה סביב המציאות הלא נעימה שבה אתה חי , כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות , זו זכותך, אבל לעולם לא תצליח לשכנע אדם יציב במציאות שבה אתה מאמין !

אדם שחפץ לשלול דרך חיים של אדם אחר צריך להיות מספיק חכם כדי לספק אלטרנטיבה אחרת , הכי קל לשלול , בערך כמו שלכלב קל לנבוח (סליחה על הדוגמא) אבל חז"ל לימדו אותנו לא להתרגש מכל נביחה , "הכלבים נובחים והשיירה נוסעת" אם אתה באמת רוצה לחיות בצורה נכונה וטובה , אל תקבל עצות מכלבים נובחים שלא מספקים אלטרנטיבות אחרות ! לחיות בלי דת , בלי משמעות , בלי חוקים , בלי מסגרת , בלי גבולות , בלי איפוק , זה ממש לא פתרון... לבוא ולומר הדתיים מסכנים, זה קל , הרבה אנשים עושים את זה , אבל אני שואל אותך מה עדיף?

האם לחיות בבית שבו הבעל בוגד באשתו , או לחיות בבית שבו כל בני הבית משפילים אחד את השני ולא מוצאים זמן לדבר אחד עם השני , בבית שבו הקשר בין הילדים להורים מתחיל להתנתק בערך בגיל 11 או 13 ובמקום שהילד יהיה מחובר למשפחה שלו ולשורשים שלו מחברים אותו לפייסבוק?

לנו יש שבת - אחדות משפחה
לנו יש חגים - אחדות לאומית
לנו יש ברית - זהות יהודית
לנו יש צניעות - כבוד ובושה
לנו יש ענווה - התבטלות לאל
לנו יש תורה - משמעות בחיים
לנו יש מטרה - ומצוות כאמצעי למימוש המטרה
לנו יש חזון - לגאולה עתידית ותקווה אין סופית
לנו יש עצות - מגדולי דור שנדמו בחכמתם למלאכים

אז מה עדיף? לקבל עצות מאנשים שנואפים? שבוגדים בנשותיהם ויש להם משכורות עתק? מאנשים שזכו למעמד העליון שלהם כתוצאה משחיתות? אני לא מאמין בזה, חכמים לימדו אותנו דבר פשוט: "אדם שיש בו תורה יש בו חכמה ויראת שמים", "אדם שאין בו תורה ויראת שמים אין בו חכמה אמיתית" פילוסוף או פרופסור למתמטיקה יכולים ללמד אותך איך לעשות כסף כדי לחיות מעט שנים בעולם הזה , יהודי יכול ללמד אותך איך לחיות שנים רבות בעולם הבא גם אם עושים מעט כסף בעולם הזה.

כדי לגדל ילדים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ההורים לילדים ולאפשר לילדים לגדול בצורה יציבה עם חום, תשומת לב, אכפתיות, אהבה והכי חשוב אמת !!!
כדי לגדל יהודים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ה' לבניו ולאפשר לבניו לגדול בצורה יציבה עם חום ואהבה, תשומת לב אכפתיות והכי חשוב לחיות ע"פ אמת.

מי שמסוגל לירוק לבור שממנה הוא שותה , להתעלם מכל מסורת אבותיו , להתעלם מהניסים הגלויים שמתועדים לכל אורך ההיסטוריה , להתעלם מהתנ"ך ומאבות אבותיו
לדעתי זה ממש לא פתרון... אני מעדיף שיצחקו עלי אבל תהיה לי משמעות , אני אמשיך להיות חלק מאבות אבותיי , נצר לצאצאי יעקב אבינו , בעל מסורת מפוארת של תנאים , אמוראים , סבוראים , גאונים , ראשונים , אחרונים , עד חכמי דורנו , כולם בעלי תורה אחת מסורת אחת וחוקים ברורים שאף אדם בשר ודם לא יכל להמציא אלמלא התערבות גורם על טבעי שאנחנו קוראים לו "הקב"ה" מלך מלכי המלכים.  

בכל מקרה, סתם שתדע, שלא רק שאנחנו מחוייבים לאהוב יהודים, אנחנו מחוייבים להתייחס בכבוד לכל בריאה בעולם, החל בבני האדם (יהודים,גויים) וכלה בבע"ח, למעט הבא להורגנו , שכן אמרו חז"ל: "הבא להורגך השכם להורגו". בשורות טובות אחי אני מאוד מקווה שתבין מזה משהו, אם לא צפה בקטע הבא: "הסוד" והכי חשוב נשמה טובה , אל תכעס על אף אחד , תמשיך לאהוב ולכבד כל אדם באשר הוא אדם , אבל תנסה להסתכל על העולם בצורה קצת אחרת נסיך , אוהב אותך אחי , באמת.

שלח לחבר קריאה בניפרד