שאלה:
כבוד הרב חזק ואמץ על הכל... יש לי ידידה מזה הרבה שנים,לאחרונה חזרנו לקשר קצר סתם יושבים פה ושם, היא הייתה נשואה ויש לה ילדה, היא קיבלה את כל האישורים שלה כ"פרודה" מבעלה ,האם זה נכון שבכדי שאני אוכל להיות איתה בכל צורה שהיא אני צריך לחכות לגט כתוב וחתום ע"י הרבנות מבעלה? כי עד עכשיו היא נחשבת אשת איש? האם גם אחרי הגט שהיא מקבלת ישנה תקופה שאני צריך לחכות לפני שאני אוכל לעשות איתה משהו כזה או אחר?

תשובה:
אחי היקר אם ההלכה חשובה לך , כדאי שתדע כמה דברים בסיסיים.

א) פרודה היא אשת איש לכל דבר , כל זמן שהקידושין לא הופרו ע"י גט.
ב) הבא על הפרודה דינו כאדם שבא על אשת איש וכדאי מאוד להיזהר בזה.
ג) גם בלי קשר להיותה פרודה או נשואה הקשר שלכם הוא קשר אסור.
ד) גם אם מדובר בגרושה ולא בפרודה , אסור לכם להיות יחד ללא חתונה.
ה) מותר לגבר להיות עם אשה אך ורק אם הוא מקדש אותה כדת משה וישראל.

אחי היקר, אני מבין שיש ביניכם יחסי ידידות ויש ביניכם קרבה, אבל אם אתה שואל אותי אתה ממש משחק באש, בלי קשר תחשוב איך אתה היית מרגיש אם מישהו אחר היה הופך להיות הידיד הטוב של אשתך (הפרודה) וחושב עליה מחשבות און , אם אתה שואל אותי להלן האפשרויות.

1) תהיה גבר אמיתי ותתפלל שהיא ובעלה יזכו לחיות בשלום , לפחות בשביל הילדה
2) אם אין שום סיכוי שהם יחזרו להיות יחד , תיצור איתה קשר רק לאחר קבלת הגט !
3) בשום פנים ואופן אל תבוא עמה במגע מיני כי היא עלולה להיאסר עליך בעתיד.

כבר פנו אלי הרבה גברים שנפלו שולל בידי נשים שנפרדו מבעליהן ופיתו אותם לדבר עבירה , רק לאחרונה פנה אלי נהג מונית שנכשל בהתעסקות אסורה וכל זה קורה רק בגלל קשרים תמימים ונחמדים , שנקראים בפי העם: "קשרי ידידות" , דע לך שהקשרים האסורים האלה מובילים ברוב המקרים לבעילות זנות ותיקונים לא פשוטים, חבל אחי, תכבד אותה ותכבד את עצמך ואל תבואו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. ברוכים תהיו.

לקריאת שאלות ותשובות נוספות בנושא אשת איש לחץ כאן: "אשת איש" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני לא יכולה יותר עם אבא שלי..הוא מתנהג אל אמא שלי מגעיל, כאילו אם הוא מדבר אליה הוא אומר את זה בזילזול או צועק את זה וזה פשוט מחרפן אותי... אלינו(אני והאחים) הוא בסדר יותר. אבל לפעמים גם מדבר ככה. הוא מעצבן אותי. אבל מה שהכי מעצבן שבבית הוא בקושי עוזר אבל אם תיהיה מסיבה כלשהי או משהו בחוץ הוא ילך לעזור למי שקרא לו. וכשאנחנו אומרים לו לעשות משהו הוא אפילו לא מגיב אז אני מתייחסת אליו כמו שהוא מתייחס. אני לפעמים מתעלמת ממנו ואפילו עונה לו בזילזול...כבר אמרתי את זה לאמא שלי והיא אמרה שהוא תמיד היה ככה

תשובה:
אני מציע שלא תנסי לחנך את אבא שלך, את לא יודעת מה עובר עליו, לא קל לפרנס משפחה ולהסתדר עם האשה בזוגיות צריך הרבה עמל, סבלנות ועבודה על המידות, את תביני את זה בעתיד בע"ה, אל תנסי לחנך אותו, תנסי לחשוב תמיד שזה אבא שלך ואת חייבת בכבודו לא משנה אם הוא מכבד אותך או לא ! אני מבין שהמצב לא פשוט, אבל אל תכתיבי כללים חדשים לתורה, כתוב: "כבד את אביך ואת אמך" לא כתוב כבד אותו רק כשהוא צדיק, לא כתוב כבד אותו רק כשהוא נחמד, כתוב כבד משמע בכל מצב, למעט מצב שבו אבא רשע גמור שאז יש מחלוקת בחז"ל האם חייבים בכבודו או לא חייבים בכבודו, בכל מקרה גם לדעת מי שסובר שלא חייבים בכבודו אסור בשום פנים ואופן לזלזל בו (לענות לו בזלזול כמו שאת עושה) אם חשובה לך דעת ההלכה, את צריכה לעשות כל שביכולתך כדי לשמור על כבודו, אם את לא שומרת על כבודו, עשויים הילדים שלך באותה מידה לא לשמור על כבודך ולהחזיר לך מידה כנגד מידה, תהא הסיבה אשר תהא, נסתרות דרכי ה', אל תנסי להכתיב את הכללים, תישמעי לעצות של חז"ל ותזכי לברכה, תתפללי על אבא שיחזור בתשובה ויהיה טוב בע"ה. זה התיקון שלך תתמודדי איתו אל תברחי ממנו, גם אם קשה, לא לחינם ה' דאג שניוולד להורים כאלה, עלינו לכבדם ולקבל רצון ה' באהבה. בשורות טובות שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לפני מספר חודשים איבדנו את ילדתנו השלישית, מוות בעריסה, כבר מאז אני מנסה לשכנע את עצמי להאמין באמונה שלמה שהכל בא מהקדוש ברוך הוא, יתקדש שמו, והוא למעשה בא ללמד אותנו משהו, אבל אני מרגישה די תמימה וממשיכה לכאוב את הכאב, שאלתי היא למרות אמונתי הרבה בבורא עולם איך אני ממשיכה הלאה, שכן מאוד קשה לי ואני לא מפסיקה לחשוב עליה ולא יכולה לעצור את הדמעות. יש לי עוד שני ילדים בבית ואני ובעלי למענם ממשיכים הלאה, איך אני מחזקת את אמונתי שהילדה שלי תינוקת קטנה באה לעשות תיקון בעולמנו, מאוד קשה לי להתחזק

תשובה:
גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שאת צריכה להתמודד עם ייסורים ממש לא פשוטים, העובדה שאת ממשיכה לכאוב את כאבך היא נורמלית לחלוטין, כשכואב לנו אנחנו מצטערים וכואבים, אולם ידוע הדבר שנשמות שנפטרות מן העולם בגיל צעיר הן נשמות של צדיקים שבאו לעולם כדי לתקן תיקון קטן ולחזור לגנזי מרומים, זו באמת לא התמודדות קלה ולכן אומרים חכמים , שמי שמאבד את בניו בעולם הזה ח"ו מתכפרים עוונותיו, משום שזה צער שקשה לתאר , אני מכיר בחור שאיבד את אח שלו בגיל ממש צעיר, האמא קרסה כי זה באמת לא פשוט , אבל מהר מאוד האם נרגעה והבינה שהכל מאת ה' , "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך" .

בכל מקרה אם לא מדובר במקרה ראשון, לדעתי כדאי מאוד שתתייעצי עם רב גדול שיעזור לך בנושא, כי באמת לא מדובר במקרה פשוט, חשוב לברר מדוע הדבר קורה, אולי יש עליך קפידא ורב גדול יכול לעזור בנושא ולראות מה גורם לך לצער כזה גדול
יכול להיות שעשית משהו בעבר שלך שמשפיע על העתיד שלך, יכול להיות שציערת מישהו או מישהי , או שמא בעלך עשה משהו למישהו , בכל מקרה אין טעם לנחש ניחושים מיותרים , תגשי לרב גדול, תספרי לו את מה שעובר עליך ע"י בעלך או ע"י שליח עם מכתב ומה שיגיד לך הרב לעשות תעשי , אני מציע שתגשי לבבא אלעזר בבאר שבע או לרב יורם אברג'ל בנתיבות אם קשה לך לנסוע לבאר שבע.

בכל מקרה צפי בקטע הבא: "סודות מעולם המלאכים" - תתחילי לצפות מהדקה ה37:20 משהו כזה... תשמעי טוב את הסיפור שאני מספר שם על אמא שאבדה את הבן שלה ואת בעלה ומה גילו לה  בעולמות העליונים. צפייה נעימה.  
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני צריכה את עזרתך בבקשה .אני נשואה שנה, לאחרונה היחס (או יותר נכון גם החוסר יחס של בעלי) כבר בלתי נסבל, ירד לי ממנו באופן משמעותי, הוא פחות. אני לא יודעת אם אני עדיין אוהבת אותו. איך אני יכולה לדעת אם אני עדיין אוהבת אותו???? אשמח לקבל תשובה שתעזור לי, אני בקושי מתקרבת אליו כבר שבוע ואנחנו כבר בקושי מדברים, חוץ מפעם ב...

תשובה:
אחותי היקרה, כשיש פצע ביד לא כורתים את היד ! הולכים לרופא לטפל בפצע, הכי קל לוותר ולהתגרש אבל גירושין זה לא פתרון, זו כריתת יד ! אני בטוח שאת בחורה חכמה.

כדי לא לכרות את היד (לא להתגרש) זה מה שתעשו.
א) תפנו יותר זמן אחד לשני, אם יהיה לכם זמן לדבר, תקשורת טובה תציל את המצב.
ב) השנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר מכאן ואילך יהיה קל יותר בע"ה.
ג) אל תדברי איתו בכלל על גירושין ! ברגע שנותנים למקטרגים פתח הם פועלים היטב
ד) תנסי תמיד לזכור מה גרם לך להתחתן איתו , תראי את חצי הכוס המליאה
ה) תבקשי ממנו ללכת איתך לייעוץ (סביר מאוד להניח שהוא לא ירצה) תהיי חכמה?
ו) תתפללי על זה, תתפללי לה' שיתן בלבך לאהוב אותו
ז) אל תחשבי שהזיווג הבא יהיה מוצלח יותר, לא בורחים מהתיקון מתמודדים !

זיכרי ! אם ה' יתברך מפגיש בין בני זוג כנראה שיש בזה עיניין, לא סתם ה' יתברך הפגיש ביניכם, את יכולה לקבל את זה באמונה ולנסות להציל את הנישואין שלך, או לוותר ולחפש הרפתקאה חדשה, אני רק יכול לומר לך שמי שלא מנסה לוותר ולהתפשר לעולם לא יסתדר עם אף בן זוג. בקיצור: רק רופא יכול לרפא פצע ביד אין טעם לכרות את היד צריך פשוט ללכת לרופא טוב, אני ממליץ על הרב אבנר כוואס, השבוע דיברתי איתו, תדברו איתו והוא ישמח לעזור, לכניסה לאתר של הרב לחצי כאן: "הרב קוואס"
הרב אבנר קוואס הוא מומחה לשלום בית יש לו אתר נפלא שנקרא: "ביתי החדש" , אני בטוח שהוא יכול לעזור לכם אם אתם מוכנים לעזור לעצמכם, בכל בית שני בישראל יש בעיות לא פשוטות, השכינה בגלות וכשאין שכינה בבית אין שלום בבית, כדי להחזיר את השכינה לבית בעלך צריך ללמוד תורה ואת צריכה ללכת בצניעות ושניכם צריכים למצוא זמן אחד לשני רק כך תצליחו.

תגובות דומות שאת מוזמנת לקרוא בנושא שלום בית.
1) בעלי החליט להתגרש ממני.
2) מה עושים עם בעל שלא מתעורר???
3) בעלי לא עוזר לי הוא פשוט חוצפן !!!
4) אני שונאת את בעלי הוא אגואיסט מגעיל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מה התיקון למשכב זכור?

תשובה:

כך כתב רבי חיים ויטאל, בספר "עץ חיים", שער הכללים, פרק יא:
תשובה על חטא זה שיתענה רג"ל (233) תעניות.

כך מובא בילקוט מעם לועז בפרשת אחרי מות פרק  יח' פסוק כב'
ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה הוא, כאן מודיענו הכתוב עוון של משכב זכור
שהוא מתועב ביותר בעיני הקב"ה ועונשו סקילה, ותיקונו הוא לצום רל"ג תעניות כמניין זכור, אם רוצה בתיקון נפשו לבל יאבד.

עיין בתגובתי הבאה: "כל התיקונים + תיקון למשכב זכר"

שלח לחבר קריאה בניפרד