מעשה באדם אחד שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו והייתה אשתו נוטלת תפיליו וחוזרת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, והייתה צועקת ובוכה, ואמרה להם: רבותי, כתיב בתורתכם (דברים ל) "כי הוא חייך ואורך ימיך". בעלי שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? לא היה אדם שהשיב דבר.  פעם אחת נזדמן לה אליהו ז"ל.
אמר לה: בתי, מפני מה את בוכה וצועקת?
אמרה לו: רבי, בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו. אמר לה: כשבאת בנידתך, כל אותן ג' (ז') ימים הראשונים, מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, חס ושלום שלא נגע בי אפילו באצבע קטנה שלו. אלא כך אמר לי, אל תגעי בכלים שמא תביאו לי לידי ספק. - כל אותן ימים האחרונים מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, אכלתי עמו, ושתיתי עמו, וישנתי עמו בבגדי על המטה, ובשרו נגע בבשרי, אבל לא נתכוון לדבר אחר.  אמר לה: ברוך המקום שהרגו. שכך כתוב בתורה (ויקרא יח) "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב".

אמרו רבותינו בגמרא במסכת סוטה דף ב. אמר ריש לקיש, אין מזווגין לו לאדם אשה אלא על פי מעשיו. אמרו רבותינו בגמרא (במסכת סוטה דף ב.), אמר ריש לקיש, אין מזווגין לו לאדם אשה אלא על פי מעשיו, שנאמר (בתהילים פרק קכה.) "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים", (דהיינו שלא יבא זיווג רע לאדם טוב.), ומקשה הגמרא על מה שאמר ריש לקיש, והרי אמר רבי יהודה, אמר רב, ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת "בת פלוני לפלוני", ואם כן כיצד אמר ריש לקיש שהזיווג נקבע על פי המעשים של האדם, והרי זו גזירה מן השמים, ומתרצת הגמרא, שבזיווג ראשון אדם זוכה במה שנגזר עליו, בלא קשר למעשים, אבל בזיווג שני אדם זוכה בזיווג על פי מעשיו. ובאמת שאף בזיווג ראשון, הזיווג תלוי במעשים של האדם, וכן פירש הגאון רבי טוביה הלוי (מהעיר צפת לפני כארבע מאות שנה), שמה שאמרה הגמרא שזיווג ראשון נגזר מן השמים על פי הבת קול, היינו שזיווג ראשון, אף אם לא יהיו שני הצדדים שווים לגמרי במעשיהם, רשעים גמורים או צדיקים גמורים, אלא צדיקים הם, ואחד צדיק ביותר, וכן הרשעים אחד מהם רשע ביותר, מכל מקום יבואו לידי נישואין, כיוון שכך יצא מפי השם יתברך על ידי הבת קול, אבל אם רב המרחק ביניהם, צדיק גמור עם רשעה גמורה, או להיפך, אז תתבטל הגזירה וידונו על פי מעשיהם. וזיווג שני הנעשה לפי מעשיו, הוא בדקדוק רב שיהיו שניהם שווים בערך הצדקות או הרשעות. ונאמרו בעניין זה עוד חילוקים רבים שאפשר שאדם יפסיד את הזיווג שנקבע לו מפי הבת קול, לטוב ולמוטב, ועל ידי מעשי האדם ותפילותיו יכול לגרום שיזכה בזיווג משובח.

ומכל מקום, בעת שאדם מחפש זיווג, צריך לכוון מעשיו לשם שמים, לחפש זיווג לפי עניינו ולא לבא בדרישות מוגזמות או בדרישות חסרות טעם, שעל ידי כן יוכל לבא לידי הפסד. וידוע מעשה בהגאון האמיתי רבי משולם איגרא זלה"ה, (שחי לפני כמאתיים שנה,) שלמרות ימי עוניו ומרודו, היה שקדן עצום בתורה, והיה נחשב לבחור עילוי עצום וצדיק, והגביר העשיר רבי שמואל ביק נתן עיניו בו לקחת אותו חתן לבתו היחידה. וכאשר היה נשוי עם אותה נערה, ראתה שאינו מבין בענייני העולם וכולו שקוע בעניינים רוחניים, ודבר זה לא מצא חן בעיניה, ודרשה להתגרש ממנו, וגם אביה בראותו שבתו אינה מרוצה דרש ממנו לתת גט לבתו, ובצער ויגון רב עמד רבי משולם וגירש את אשתו בגט כפי רצונה ורצון אביה. ובאותה תקופה פרצה מחלוקת גדולה בין גדולי הרבנים בברודי, בעניין גט (שסידר רבי משה מינץ לבנו של הגאון רבי מרדכי זאב הזקן אב"ד לבוב) והיו שהכשירו את אותו גט, והיו שפסלו אותו. והחליטו שהגאון רבי ישעיה ברלין (רבה של ברסלוי) יכריע בדבר, בהיותו גאון עצום ובקי מאד בדברי הראשונים והאחרונים, ושלחו את השאלה לגאון נפלא זה, בצירוף חוות דעת של כמה מהרבנים האוסרים וכמה מן המתירים, ובין הרבנים הכותבים היה גם הגאון רבי משולם איגרא, שהציע חוות דעת בעניין. והנה בעת שהיה מעיין רבי ישעיה בתשובות שלפניו, נזדמן לברסלוי רבי שמואל ביק, הגביר מברודי, אשר בא לרגל מסחרו לברסלוי, ומצא לנכון לבקר בבית רב העיר הגאון רבי ישעיה ברלין, שהיה מכירו זה שנים רבות, וכשהיה רבי ישעיה מעיין בתשובתו של רבי משולם איגרא, שאל את רבי שמואל ביק אם הוא מכיר מי הוא זה הגאון רבי משולם איגרא, והשיב לו, כי הוא מכירו והוא צעיר לימים בן שבע עשרה שנה, ורבי ישעיה הביע את השתוממותו, לאמר, כל כך צעיר וידע רב לו בבקיאות עצומה ובגאונות נפלאה מיחידי הסגולה שבדור, שמע רבי שמואל ביק דברים אלו יוצאים מפי זקן גאוני הדור, נתכווץ ליבו בקרבו והתעלף, הזעיק רבי ישעיה את בני ביתו, והתיזו עליו מים עד ששבה אליו רוחו, ואז שאלו רבי ישעיה, מה לך כי נתעלפת, והשיב לו רבי שמואל, צעיר זה, חתני היה, ולצערי נאלץ היה לפי בקשתי לתת גט פיטורין לביתי. אמר לו רבי ישעיה, אם צעיר גאון זה היה בביתך, ואתה סילקת אותו מן הבית חייב אתה להתעלף פעם שנייה. לא ארכו הימים וזכה רבי משולם לישא את ביתו של הגאון רבי יצחק הורביץ רבה של ברודי, וחי בטוב ובנעימים. (נלקח מאתר הלכה יומית)

 

בגמרא (ברכות ה, ב) מסופר, כי כאשר לרב הונא החמיצו ארבע מאות חביות יין, באו אליו חבריו החכמים ויעצוהו לפשפש במעשיו, אולי שגה בדבר מה. אמר להם רב הונא: כלום חשוד אני בעיניכם? ענו לו החכמים: "מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא". (כלומר: האם אתה חושב שה' לא שפט אותך בצדק?  האם ה' עשה דין כשלא מגיע?)

לסיכום: תאמיני לי שאם ה' היה רוצה הייתם עשירים כקורח , אבל כרגע זה לא רצון ה', ריבונו של עולם רוצה שתלמדו לאהוב אחד את השני ולפרגן אחד לשני גם כשקשה ולא רק כשהכל ורוד ! ובניסיון הזה נכשלת ובגדול , במקום לעודד את בעלך ולחזק את ידיו שימצא עבודה , רק פגעת בכבודו והורדת לו את הבטחון העצמי , איך את רוצה שגבר מושפל ללא בטחון עצמי ימצא עבודה? את חייבת לעודד אותו ולחזק לו את הבטחון בהקב"ה ורק כך תזכי שבעלך יהיה בן תורה אמיתי ונאמן , רק אז תזכי שהברכה תהא מצויה בביתכם בשפע , אם לא תקפידי עליו ותאמיני שהוא באמת משתדל, גם אם קשה אז מה? את חושבת שזה קל? מי יודע על איזה עבירות הצער הזה מכפר? אולי הצער של בעלך מכפר על חטאים שלך מהנערות? כך את גומלת עם בעלך?

סיפור ממש מרגש ! ! !

מספרים על אחד מגדולי האחרונים , האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז שהיה עילוי גדול מאוד ממייסדיה של חסידות צ'אנז ומגדולי מנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

שמעו של רבי חיים יצא בכל הארץ , כולם ניסו לשדך לו בנות נפלאות ומקסימות , אך הוא לא היה מוכן להתחתן עם אף נערה, כששאלו אותו מדוע הוא מסרב , הוא ענה להם כך: "כבר הראו לי משמים מי תהיה בת זוגי" השמועה עברה בכל הארץ עד שהגיעה לכפר מרוחק שבו גר אדם פשוט ולו הייתה בת נאה מאוד שכבר בגרה עם השנים היא כבר לא צעירה כפי שהייתה בעבר , אותו אדם פשוט החליט לנסות את מזלו והוא רכב מרחק של שלושה ימים לביתו של רבי חיים מצ'אנז , כשהגיע אותו אדם פשוט הביט בו רבי חיים ואמר: "מדוע חיכית כל כך הרבה זמן? , דע לך שבעוד חודש ימים אתחתן עם בתך , חזור אלי עם הבת שלך ונסדר חופה וקידושין" , אותו אדם פשוט לא ידע נפשו מרוב אושר , הוא חזר לביתו וסיפר לביתו על השידוך שנעשה בלא ידיעתה ואמר: "קולו של חתנך ערב ונעים ונאה הוא וחכם ועשיר גדול" הבת הייתה כל כך מאושרת והיא ציפתה בכיליון עיניים ליום החתונה המיוחל, בהגיע הזמן המיוחל רכבו שוב אבי הכלה והכלה לביתו של רבי חיים מצ'אנז (החתן המיועד) כשהגיעו לבית הרב גילו שכבר בכניסה ישנה הפרדה בין גברים לנשים , את הבת קיבלו הנשים והלבישוה שמלת כלה מפוארת ואת אביה קיבלו הגברים , לפתע הלכה הכלה לכיון עזרת הגברים , פתחה את הדלת ואז, היא פשוט הבחינה בחתן המיועד יושב במרכז החדר, הוא היה פשוט מושלם ובאמת היה לו קול ערב ונעים, כולם העריצו אותו והביטו בו , היא הייתה פשוט מאושרת ומלאת התרגשות אבל אז,,, הוא הבחין בה,,, הוא חייך לעברה , קם מהכסא ורצה להתקדם לעברה והוא פשוט צלע צליעה כל כך בולטת ונוראית, כל הגוף שלו פשוט דחה אותה פתאום , הכלה לא האמינה למראה עיניה , איך יכול להיות שנערה כל כך יפה תתחתן עם צולע?????? היא לא יכלה לשאת זאת !!!!! היא ברחה מיד לחדר ובכתה בכי נורא !!!!!!!!! לפתע היא שמעה דפיקה בדלת וברקע נשמע קולו הערב של החתן "אנא ממך פיתחי נא לי את הדלת" הכלה מיהרה לנגב את דמעותיה וניגשה לעבר מפתן הדלת , היא פתחה את הדלת והרכינה את ראשה בצער, בחדר היה ארון קטן והחתן ביקש ממנה לפתוח את דלת הארון , הכלה לא ממש הבינה מה החתן מרמז לה אבל היא עשתה כמצווה ופתחה את דלת הארון , כשפתחה הכלה את דלת הארון היא הבחינה בראי גדול (מראה) ובו ראתה הכלה את עצמה , לבושה בבגדים פשוטים , עורה כהה , פניה עייפות ועצובות ורגליה אינן שוות , היא התקרבה לראי לראות שאינה הוזה ותוך כדי פסיעה לעבר הראי היא רואה את עצמה צולעת בבירור , החתן שבראי נראה נאה וזקוף בעל שתי רגליים זהות , ניגש אליה ואמר לה בזו הלשון: "דעי לך , עוד כשהייתי בשמים , ניגש אלי המלאך גבריאל וסיפר לי על התפקיד החשוב שעתיד להיות לי בעולם הזה , הוא גם הראה לי את בת הזוג שתהיה לי (השידוך שלי משמים) וכך בדיוק ראיתי אותך (כמו שאת עכשיו במראה) ראיתי כמה ענייה היית ועד כמה הצליעה שלך אימללה את חייך ובקשתי מהמלאך לקחת ממך לפחות את הצליעה כדי שאולי בע"ה תזכי לאושר ושמחה למרות העוני ואני כבר אסתדר בע"ה , מן השמים הסכימו לבקשתי ובית הדין פסק שאת תרדי לעולם עם זוג רגליים זהות ואני ארד לעולם צולע , כדי שלך יהיה טוב , הבחירה בידיים שלך , רק רציתי שתדעי את פיסת המידע הזאת , אני מצטער שגזלתי מזמנך , את רשאית ללכת אם תרצי , הנערה הביטה שוב במראה ובאורח פלא שוב ראתה את עצמה צולעת, היא הזילה דמעה ונאותה להתחתן עם הרב.

לסיכום: אני מאוד מקווה שהתרגשת מהסיפור , כי אני מאוד התרגשתי לכתוב אותו , אני מברך אותך שתזכי להעריך את בעלך ולא "להעיף" אותו מהבית , מי יודע אם את לא מעיפה את המזל שלך? אני במקומך הייתי מבקש סליחה מעומק הלב ומהיום והלאה עובד על מידת הבטחון שלי בה' יתברך , מזל שבעלך לא צולע !

נו... אז רבי חיים מצ'אנז היה צולע זה אומר שהוא פגום?
נו... אז בעלך מתקשה למצוא פרנסה , אז מה? זה אומר שהוא פגום?
את יודעת כמה בעלים בכלל לא טורחים לעזור בפרנסת הבית?
את יודעת כמה גברים בכלל לא מוכנים לשמוע על "להתחזק"?
איך את יכולה לזרוק מהבית את בעלך? הוא נבחר משמים להיות בן זוגך !

לקריאת שאלות ותשובות בנושא שלום בית לחצו כאן: "שאלות ותשובות - שלום בית"
לקריאת שאלות ותשובות בנושא פרנסה לחצו כאן: "סוד הפרנסה - רביד נגר"

כמו כן אשמח אם תצפי בסרטונים הבאים ביחד עם בעלך ותעשו תשובה , החכמה היא לדעת לעבור נכון את המשבר , אשה שלא יודעת להתמודד עם משברים , גבר שלא יודע להתמודד עם משבר , צריך לעבוד על מידת הבטחון ולעשות לעצמו רב , יהי רצון שזכות אהרון אבינו עליו השלום תעמוד לכם ונזכה כולנו להיות מתלמידיו של אהרון , אוהבי שלום ורודפי שלום , אוהבים את הבריות ומקרבין אותם לתורה.


.