שאלה:
אני בת 17. אני חילונית מקיבוץ השומר הצעיר בצפון. נכנסתי להריון והורי לחצו עלי לעשות הפלה, כשהלכתי לעשות הפלה היתה שם אישה שדיברה ממש יפה, ואמרה לא כדאי לך אנו נסדר אותך, וביקשה מס` טלפון. היו איזה קבוצה של דתיים ששיכנעו אותי לא להפיל, ולא עשיתי הפלה. היו מריבות בבית עם ההורים, חברות סידרו לי מגורים אצל אישה בודדה מבוגרת רווקה חינם. אין לי קשר עם ההורים. היום אני שלוש שבועות אחר הלידה, אני מצטערת ששמעתי להם, בגדול החיים שלי נדפקו בגללם, אין לי חשק אפילו לבחור לו שם לתינוק. דיברתי עם מכון פועה ועוד אירגונים, הם איתך בקשר כל זמן שאפשר להפיל, הם משכנעים שלא להפיל, בחודש השמיני לערך כבר החוק לא מתיר בקלות הם מתנערים ממני. ואני לא דתיה בכלל, אם הייתי שומעת לאבא שלי היום הייתי בלי הסיפור הזה! יש לי בן ואני לא יודעת איך להסתדר איתו, אני מרגישה שתקעתי את עצמי, הרבנים אוסרים להפיל בכל חודש, וגם עד שאת מבינה שאת בהריון כבר עובר 60 יום. אני לא יודעת בבירור מי האבא. אני חושבת, שהייתי בטייול בהולנד שבוע עם חברות, עשינו שטויות אני משערת שזה אחד מהם. היום אני ממש מסתכלת עליו ובוכה, איזה מסכן הוא יהיה הבן שלי, בלי אבא. עם אמא חלשה לא מסודרת כלכלית. הורי בקיבוץ בצפון רוצים שאני אשלח אותו לאימוץ ואחזור בלעדיו. מה לעשות?

תשובה:
בראש ובראשונה אני רוצה לשמח אותך ולומר לך שניצלת מייסורים קשים, דעי לך אחות יקרה, כמה שהמצב שלך נראה גרוע כרגע, אם היית מפילה את הילד לא היית מצליחה לישון בלילות והיית משלמת על זה מחיר כבד, אני לא אכנס איתך לסיפורים של נשים שהפילו ששוחחו איתי, על חלומות שיש להן על ילד שצורח להם באוזן כל לילה.. אשה מבוגרת ניגשה אלי בסוף אחת ההרצאות שמסרתי במרכז הארץ וסיפרה לי שבעלה הכריח אותה להפיל את העובר בגלל שהרופאים אמרו לה שאם הוא יוולד הוא יהיה עם תסמונת דאון או עם פיגור קל, היא הלכה לעשות הפלה וברגע שרצחו לה את התינוק היא שמעה צרחה שלא עוזבת אותה כבר כמה חודשים, היא לא מסוגלת לישון היא איבדה את שפיותה בגלל זה, יש עוד מלא סיפורים על אשה שהפילה ובגלל זה לא הצליחה להיכנס להריון 15 שנים כשהיא הגיעה לרב לקבל ברכה הרב אמר לה שכל פעם שהיא נכנסת להריון התינוק שהיא רצחה מקטרג עליה בשמים ולא מאפשר לה לזכות לפרי בטן ! אז.. קודם כל תרגעי אחותי היקרה ותביני שעשית את הדבר הנכון,, אל תחשבי שאם היית מפילה החיים שלך היו ורודים, בשמים זוכרים הכל ויש תוצאה לכל מעשה. בכל מצב כנראה שיש לך זכות והצילו אותך מלהפיל.. לפעמים אנחנו עושים שטויות ולא מבינים שהמחיר שאנחנו נשלם בסוף הוא כבד מדיי, אני לא בא להאשים אותך נשמה גם אני בן אדם אני יודע מה זה יצרים, אבל אני רוצה לומר לך שעשית בשכל שלא רצחת את הילד הזה.. קצת כואב לשמוע שיש מצב שאבא שלו "גוי" אבל אין לי ספק שהוא יהודי כשר.. כנראה שהניצוץ היה צריך לצאת דרכך ולא נרחיב בנושא כדי לא לשגע לך ת'מוח. בכל מצב אני מקווה שתזכי את התינוק בשם יהודי ולא בשם אחר... בנוסף בנוגע לשליחת התינוק לאימוץ.. מן הראוי להתייעץ עם רב גדול, אני מבין שזה הדבר הכי קל שיש (להיפטר מהחבילה המעיקה) אבל תחשבי איך את היית מרגישה אם היו עושים אותך בטעות וזורקים אותך לאימוץ.. האם לא היית מקפידה על מי שעשה לך את זה? אחות יקרה ומקסימה אני ממש מבין את המצב שלך ואני יודע שהוא לא קל אבל תחשבי תמיד שאי אפשר לבלבל את השם יתברך, אם ה' החליט שזה התיקון שאת צריכה לעשות בעולם לא יועיל לך אם תזרקי את התינוק,, יהיו לך ייסורים אחרים ח"ו,, לכן מה שאני מציע זה שתדברי עם השם בשפה שלך,, מתוך בכי ודמעה,, כי זו תפילה כזאת עולה בלי מעצורים ישירות לבית דין של מעלה, תסבירי לאבא שקשה לך מאוד עם המצב ואת חייבת הכוונה ועזרה... אין לי ספק שזה לא פשוט להיות עם תינוק בגיל צעיר כל כך אבל אולי בזכות זה תלמדי בנות אחרות להיזהר מהשטויות האלה ומחגיגות בחו"ל.. וזה יהיה שכרך ותזכי לזיווג הגון במהרה אמן ! אני מברך אותך שה' יתברך יתמלא עליך ברחמים גמורים ותזכי לכפר על חטאייך לא ע"י ייסורים וחולאים רעים אלא ע"י תפילות וקיום מצוות (צניעות כמובן כדאי שתשמרי) בכל מצב אני מקווה שתזכי לשוב בתשובה שלימה למרות שאת קצת "כועסת" כרגע ולא מסוגלת לחשוב בצורה נכונה.. אני מקווה שה' ימלא את כל משאלות ליבך לטובה וישמור את כל הדמעות שלך כדי שהילד הבא שיצא ממך יהיה אדם מדהים עם אבא מדהים עוד יותר,, צר לי שהגעת לאן שהגעת אבל אני מקווה שכאן ייפסק הצער שלך (באמת מכל הלב אני אומר אני מתרגש כשאני כותב את השורות האלה עומדת לי דמעה בעין תאמיני לי) אבל אם זה מה שקרה כנראה שזה מהלך משמים שהיית צריכה לעבור, תמיד תחשבי שהיה יכול להיות גרוע יותר.. יש אנשים שלא זוכים לילדים בכלל, יש אנשים שלא זוכים להתחתן, יש אנשים שלא זוכים לילדים בריאים, יש אנשים שלא זוכים למשפחה בכלל. אני יודע שזה לא מנחם אבל לפחות תלמדי מהטעות ותקבלי על עצמך לא להמשיך להפנות גב לה' יתברך ולעשות כטוב בעינייך אחותי היקרה, בת מלך !!! יהי רצון שיתמתקו מעליך הדינים ותזכי להתחתן במהרה עם גבר ירא שמים אמיתי... אחד כזה שיאמין שהכל היה רצון ה'... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד שלום, כשהייתי כתה יב' שמעתי שכשאדם מקבל קרי ביום הכיפורים,עליו לחשוש כל אותה שנה לחייו,וביום הכיפורים הזה ממש פחדתי להרדם שמא אני יקבל קרי (שמרתי על טהרת העיניים כל אותו היום) ובכל זאת קיבלתי קרי בערב יוה"כ למרות שלא קיבלתי קרי המון זמן מלפני זה,דווקא ביום כיפור זה קרה לי..מה עליי לעשות עכשיו? אני עכשיו אמור להתחיל לחשוש לחיים שלי כל השנה?!?(אני מרגיש שזו לא אשמתי)..

תשובה:
אתה יודע איך מתחיל ספר בישול מרוקאי? "קודם כל תירגעי!" אז גם במקרה שלך, קודם כל תירגע אחי , קח נשימה עמוקה, הגמרא (יומא פח.) מביאה את הדברים שנאמרו בבית מדרשו של רבי ישמעאל: "תנא דבי רבי ישמעאל: "הרואה קרי ביום הכיפורים ידאג כל השנה כולה, ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא..." אחי היקר, נכון שזה לא סימן טוב , אולם, אם הקרי נראה כתוצאה משינה מרובה או אחרי אכילה מרובה, אין לחשוש ממנו כפי שמסבירה הגמרא בהמשך, וכך מובאים הדברים בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן מד:  הרואה קרי ביוהכ"פ ידאג כל השנה כולה, (פרש"י, שמא לא קבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו כעבד המוזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו), ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא. (פרש"י, שאם לא מת מובטח לו שיש בידו מעשים טובים שהגינו עליו, ובן עוה"ב הוא). אמר רב נחמן תדע שכל העולם כולו רעב והוא שבע. (פרש"י, שכל העולם רעב מתשמיש והוא שבע ולא נתענה בזאת, ושלא מדעתו השביעוהו, ואעפ"כ עלתה לו שנה, יש לדעת שצדיק גמור הוא). וכתב החיי אדם בנשמת אדם (כלל קמה סי' ב), נ"ל שאין הטעם מפני שמראים לו בזה סימן מן השמים, שאיך שייך לומר שהראו לו שהוא צדיק גמור על ידי דבר טומאה היוצאת מגופו שאין למעלה ממנו וכו', אלא נ"ל שיש שלשה מיני קרי , האחד הבא לסיבת אחד משבעה דרכים שבודקים בהם את הזב, במאכל ובמשתה , במשא בקפיצה ובחולי, במראה ובהרהור , (נזיר סה:). השני כשאדם רשע בא לפעמים להתקרב לקדושה ואינו שב בתשובה שלימה, אזי החיצונים מטמאים אותו בטומאת קרי, וכאומרם (יומא לט) אדם מטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה, ובכלל זה מי שלומד בחכמת הקבלה ואינו ראוי לכך . השלישי צדיק גמור כשמתגבר בקדושה המזיקים מתקנאים בו ומטמאים אותו, וזהו הנס של כהן גדול שלא אירע לו קרי ביוהכ"פ, שלזה צריך נס גדול להצילו מידם. והנה בודאי מי שראה קרי ע"פ דרך הטבע מחמת אחד משבעה דברים הנ"ל, אין בזה סימן לא לכאן ולא לכאן, ולא דברו חכמים בזה, אלא כשאדם נזהר בכל שבעה דרכים הנ"ל ואפ"ה ראה קרי ביוהכ"פ, על כרחך זהו לאחד משני פנים, או שאין מניחין אותו להתקדש יותר, מרוב צדקתו, או מפני שהוא רשע ואינו שב בתשובה שלימה, ולכן ידאג כל השנה שמא רשע הוא ונעלו בעדו דרכי התשובה לרוב עונותיו, ואם עלתה לו שנה מסתמא הוא צדיק גמור אלא שקנאים פגעו בו לפיכך מובטח לו שהוא בן העוה"ב. ע"כ. (וכיוצא בזה כתב בספר ליקוטי מהר"ן תנינא סימן קיז. ע"ש). והנה בהגהות הגאון ר' ברוך פרנקל תאומים לאו"ח (סי' תרטו) ג"כ כתב, שכל זה מיירי באופן שאין לתלות ראיית הקרי בהרהור או ע"י ריבוי מאכלים ומשקים, אבל כשאפשר לתלות בזה, אין זה בכלל מה שאמרו בגמ' ידאג כל השנה כולה , ושאם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העוה"ב. ע"ש. ואנכי הרואה בס' האשכול (הוצאת אלביק ח"ב עמוד סא) שכ' בשם רבינו אפרים, דהא דאמרי' ביומא (פח) הרואה קרי עונותיו מחולים, דוקא שלא הרהר , כדתניא (בע"ז כ:) ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר ביום ויבא לידי קרי בלילה, אלמא שאם הרהר רע הוא, ואינו סימן יפה, אא"כ ראה שלא בהרהור ". לכן אם לבך היה שלם, ושמרת מחשבותיך ואכילתך היתה מרובה, אינך צריך לחשוש, אך כמובן טוב יהיה להוסיף טהרה וחשבון נפש גם למקרים הבאים באונס וללא רצון, כמו כן  בזכות הצער שיש לך על זה שראית קרי ובזכות אותם הרהורי תשובה, אני דווקא חושב שכדאי שתקבל על עצמך משהו לשנה החדשה, כמו למשל להקפיד יותר על שמירת העיניים או אולי לקבוע עיתים לתורה בצורה קצת יותר רצינית ולטבול פעם בחודש ביום שישי במקווה טהרה, או לתת פרוטה לצדקה בכל יום (אפילו חצי שקל) אם אתה רוצה לקבל קבלה מצויינת לקראת השנה החדשה, הייתי מציע שגם אם אתה לא כל כך מקפיד בענייני התפילה, תקבל על עצמך לפחות להקפיד לומר כל יום מודעה וגילו דעת כפי שמופיעה בסידור, כך תבטל כל יום את ההרהורים שבאים לך שלא ברצונך כבר בתחילת היום. בנוגע לקרי שראית יתכן מאוד שפשוט אכלת אחד מהדברים שמחממים את הגוף, אני בטוח שתפילותיך התקבלו בשמים ותעניתך רצויה, אבל בגלל שאומרים שזה לא סימן טוב , הייתי מציע שתקבל על עצמך קבלה שתהיה כמעין "תרופה" וסימן טוב נגד הסימן הלא כל כך נחמד שראית בכיפור. אני מברך אותך שתזכה להיות אהוב למעלה ונחמד למטה ויקויים בך: "יראה זרע יאריך ימים" ותזכה לעמוד בקבלה שתקבל על עצמך לקראת השנה החדשה. בהמון הוקרה והערכה, רביד. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני בת 16 וחצי וכשהייתי קטנה הייתי דתיה וחזרתי בשאלה בחודש האחרון התחלתי לחזור בתשובה לשמור שבת להתפלל את ברכות היום ותהילים.. אך עדין אני מרגישה מאוד רע עם עצמי וכל מה שאני עושה לא הולך לי האם זה בגלל משהו שעשיתי בעבר? שבת שלום ומבורכת.

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה יותר קשה לאדם שהיה דתי מלידה וחזר בשאלה לחזור חזרה, ישנה תחושה גדולה של "בגידה" , "צביעות" , "שקר" , אבל אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך , ברגע שתעשי תשובה שלימה , אני מאמין שבעזרת ה' הכל יסתדר , פשוט תהיי יציבה ואל תתנדנדי , כי גם בעיני החברה זה לא נראה רציני והתגובות המזלזלות מצד החברה עשויות לרסק לך את הבטחון העצמי , חבל.

אמשול לך משל ואני מקווה שאת חכמה ותביני לבד את המסר... 
איך היית מרגישה אם הייתה לך חברה ממש טובה שנתיים וכעבור שנתיים היא פשוט עזבה אותך וביזתה אותך , לעגה לך לפני כל החברות , התעלמה ממך , הכאיבה לך ואפילו סיפרה לחברות נוספות שאת סתם מעצבנת , כעבור חצי שנה או שנה שלימה
של ריחוק ביניכן , לאט לאט היא הבינה שאין חברה טובה יותר ממך , כל החברות האחרות לא מכבדות אותה כמו שאת כיבדת אותה , כל החברות האחרות לא היו נאמנות ומסורות כמו שאת היית , בקיצור רק אחרי זמן רב היא זכתה להבין עד כמה את חסרה לה ועד כמה היית חברה אמיתית שאין לה תחליף. היא החליטה לעשות מעשה.

יום אחד היא פשוט ניגשה אליך לפני כולם ושאלה: "את יכולה לסלוח לי?" , "אני רוצה שנחזור להיות חברות ! " , איך היית מקבלת אותה? האם היית מסכימה ברגע אחד לאפשר לה לחזור? או שהיית נותנת לה להבין שהיא פגעה בך ואי אפשר ברגע אחד לסלוח על השפלה וביזיון של כל כך הרבה ימים וחודשים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , ה' יתברך לא חבר  שלנו , הוא אוהב אותנו בכל מצב ומאפשר לנו להתקרב אליו ולחזור בתשובה בכל מצב , רק שלפעמים הוא פשוט רוצה שנלמד מהטעויות שלנו ונעריך את הדת והדרך הטובה ביותר להעריך באה לידי ביטוי במשפט הבא: "יגעת ומצאת תאמין" , או אם תרצי: "מה שבא בקלות הולך בקלות" , להבדיל אלף אלפי הבדלות , כשלגבר קשה להשיג אשה (כי היא קשה להשגה) הוא מעריך אותה יותר נמשך אליה יותר , היא מאתגרת אותו יותר ואם לאחר תקופה ארוכה של כיבוש הוא הצליח "לכבוש" את לבה , אני מאמין שהוא לא יוותר עליה בקלות , אבל אם ברגע אחד הוא זכה בה והוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי לכבוש את לבה.

לסיכום:
א) מה שבא בקלות הולך בקלות - אי אפשר להיות צדיק ברגע אחד.
ב) יגעת ומצאת תאמין - אם אדם רוצה להצליח הוא צריך למסור נפש ולהתייגע.
ג) כשנערה קשה להשגה מעריכים אותה יותר - גם התורה הקדושה קשה להשגה.
ד) כדי לזכות להיות בני תורה , צריך לעבוד על מידת הענווה , זה המפתח לשער.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) חזרתי בשאלה שלוש שנים ואני מפחדת מהעולם הבא שלי.
2) הרב רביד , אני דיי חדש באתר והאתר הזה נראה פשוט מעולה
3) אני שוקלת לעזוב את הדת קשה לי לבד מול כל החברות שמבלות ונהנות

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הייתי יוצא עם אישה נשואה כמעט שנתיים, אני גם נשוי דרך אגב. התאהבנו אחד בשני בלי להרגיש ,היה קשה לי לתפקד בבית, עזבנו שנינו את הבית בגלל האהבה אבל עכשיו זה נגמר וכל אחד חזר לביתו. שאלתי היא מה התיקון לזה? אמרו לי שזאת עבירה לא פשוטה. תודה

תשובה:
זה באמת מקרה לא פשוט ! תתייעץ עם הרב מוצפי זה ממש גדול עלי צדיק ! אני כן יכול לומר לך שחשוב מאוד שתתייעץ עם הרב מוצפי כדי ללכת לישון בראש שקט, אני אישית קראתי סיפור על נערה שבגדה בבעלה בספר של הרב יהודה פתייה (הרב בצרי שליט"א ראש  ישיבת המקובלים כיום הוא הנין שלו) והרב יהודה היה מקובל, הוא אמר שדנו בשמים נשמה של אשה בשם "כתון" על כל בגידה בבעלה (כל משכב) היא סבלה שנה שלימה צער וייסורים שאין לתאר ואין לשער, בקיצור עדיף לסבול כאן תיקון של רב גדול מאשר לסבול בעולמות העליונים ולהיות מנודה לשמים שנים רבות בצער גדול. באתר מצד שמאל יש קישור במדור שאלות ותשובות שנקרא: "שאל את הרב מוצפי" שאל שם את השאלה שלך ואני בטוח שתקבל ייחס הולם, תשובה איכותית, קצרה וטובה. בשורות טובות וישר כח על הרצון לחזור בתשובה, אף אחד לא מושלם כולנו בני אדם, יהי רצון שתזכה לשלום בית ותעריך את מה שה' נתן לך ותסמוך עליו שזה הכי טוב בשבילך, אם כל אדם היה יוצא להרפתקאות העולם מזמן היה נחרב אחי היקר, המטרה שלנו בעולם הזה, היא לעבוד על המידות ולא לחמוד מה שלא שייך לנו, במיוחד אם הדבר עשוי לפגוע מאוד בשני הצדדים בהווה ובעתיד הרחוק. יהי רצון שתזכה ליישוב הדעת ותזכה לעשות תשובה שלימה. ה' ירחם עלינו אמן. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נשוי עם שני ילדים, כרגע חוזר בתשובה, לפני עשר שנים, כשלושה חודשים לפני החתונה גיליתי שהיא ביקרה חבר שהייה לה מהעבר שלה. כשגיליתי זאת היא נשבעה שזה היה ביקור סתמי ולא קרה דבר, אני חשדתי שהיא בגדה בי והלכתי למגדת עתידות שאמרה שיכול להיות שהיה שם משהו, היא נשבעה שלא היה כלום ואפילו הלכה איתי לפוליגרף להוכיח לי. האמנתי לה והתחתנו ובזמן האחרון העניין מטריד אותי ומחשבות עולות שכן היה, מה עושים? לדבר עם אישתי?

תשובה:
אחי היקר, למרות שכל הסיפור הזה נראה די מוזר, אמרו חז"ל "החושד בכשרים לוקה בגופו" (מסכת שבת דף צז:) בכל מקרה אתה מכיר את אשתך טוב יותר ממני , אינני מוסמך להעיד עדות אופי על אשתך, אתה יודע עם מי יש לך עסק, אתה יודע אם מדובר באשה אמינה או לא, בכל מקרה לא הייתי ממליץ לחשוד באשתך סתם, רק אם ח"ו יש לך ראיות ברורות לבגידה או לחוסר אמון, תיגש להתייעץ עם אחד מפוסקי הדור.

בנוסף, כל זמן שלא הוכח אחרת, אמרו חז"ל: "המוציא מחבירו עליו הראיה" , כל זמן שאין ראיה לדבר והכל בגדר חשד בעלמא במיוחד כשעדיין לא התחתנת איתה ומדובר בנערה מתחזקת , יכול מאוד להיות שהיא הלכה אליו לסגור דברים מהעבר , בכל זאת לא פשוט להיפרד מידידי נפש (בעולם החילוני) נסה לדון אותה לכף זכות, נכון שזה נשמע גרוע ולא נראה טוב, אבל אנחנו כגברים נוטים לנפח כל דבר בגלל הלחץ שבו אנו שרויים, הקנאה ההרסנית שטבועה בנו והירידה המיותרת לפרטים.

אם אתה שואל אותי, עצם העובדה שהיא הסכימה ללכת לבדיקת פוליגרף ועצם העובדה שהיא נשבעה, לדעתי זה כבר מסיר חשד של בעילה אסורה וכיוצב'.
לעומת זאת, אתה עשית מעשה חמור לא פחות ! הלכת למגדת עתידות , אם לטענתך היא עברה על איסור חמור של "ולא יראה בך ערוות דבר" הרי שאתה עברת על דברי התורה: (ויקרא יט,לא) "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

אח יקר, נסה לחשוב מדוע דווקא עכשיו צפים לך זיכרונות רעים?
א. יתכן שהזוגיות לוקה בחסר ואתה מחפש הצדקה למעשיך.
ב. יתכן מאוד שאתה סובל מחוסר בטחון עצמי ואתה מחפש מגרעות בזולת
ג. יתכן מאוד ששעמום מביא לידי בטלה ואתה צריך להעסיק את עצמך יותר.
ד. במקום ליטול קיסם מבין שיני אשתך, טול קורה מבין עיניך.

מה יועיל לך אחי היקר, לחפש מגרעות אצל אשתך? ברגע שיהיה לך את הכח לסלוח, גם לשכינה הקדושה יהיה את הכח לסלוח לך על טעויות שעשית, מי שמחפש טעויות בזולתו עאכ"ו אצל אשתו, סופו שימצא ליקויים בעצמו. אל תכניס את עצמך למצב שבו אתה מחפש מגרעות, כי כבר לימד אותנו החכם מכל אדם "כמים הפנים לפנים לב האדם לאדם" ברגע שאתה חושב רע על אשתך, אתה מראה לה פנים זעומות וחשדניות מה שגורם לה באופן ישיר להרגיש לא נח במחיצתך עד שחלילה תוביל את עצמך לבעיות בזוגיות, חבל. תחשוב טוב יהיה טוב ואם אשתך עשתה תשובה, תסלח לה אחי, זכית באשה טובה, עשר שנים זה מספיק זמן כדי לסלוח לה ולשמור על תא משפחתי יציב, שמירה על שלום בית הרי היא בניין עדי עד ומשולה היא לבניין בית המקדש, אם תדאג לחשוב טוב על אשתך, תזכה לשמירת הברית, הלא היא ברית הנישואין אחי היקר. אתה מוזמן לקרוא כל יום פרק תהילים להצלחתך ולשלום בית, לקריאת פרק תהילים יומי באורלנוער לחץ כאן (תשאיר לנו את שמך ושם אשתך שגם אנחנו נזכיר את שמותיכם בשיעורים בע"ה) "קריאת פרק תהילים יומי להצלחת ע"י" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד. מאוד קשה לי עם כל פינוי גוש קטיף זה היה מנוגד לחלוטין לכל התורה, הרבי מליובאוויטש התנגד לכל מסירת שטחים ובכלל מפוני גוש קטיף סבלו וסובלים מאוד בגלל המדינה. זה היה מעשה איום ונורא התעללות לא נורמלית במפונים כמו שידוע לנו... רציתי לשאול אותך: מה דינו של כל חייל שעשה דבר כזה? האם זה מביא גזרות קשות על עם ישראל מעשה שכזה? (אני לא מצליח להאמין שזה לטובה) בכלל חשוב לי לשמוע מה אתה אומר על כל הנושא הזה, תודה! מתן.

תשובה:
אני לא הפסקתי לבכות כשזה קרה , זה קרע לי את הלב , אבל אני בטוח שאם כך רצה ה' זה לטובה , מי שישלם על זה לדעתי זה לא החיילים שפינו , אלא מי שנתן את הפקודה , אנחנו צריכים להתפלל לשלומו של מי שנתן את הפקודה , אסור לנו לכעוס על אחים שלנו שבסך הכל ביצעו את הפקודה , מסכנים הם גם סובלים מזה, מצד אחד החובה לשרת את המדינה ביעילות ובנחישות , מצד שני לעקור יהודים מביתם , זה ממש מצב קשה אני מכיר כמה חיילים שנפגעו מזה נפשית , זה משאיר כתם לכל החיים. אני שוב אומר אני לא יכולתי לעמוד בזה , ממש בכיתי אבל התורה מחייבת אותנו להאמין שהכל מאת ה' , יתכן שהייתה גזירה קשה מאוד על כלל ישראל ומפוני גוש קטיף (הקדושים) לקחו אותה על הגב שלהם. הם פשוט אנשים כל כך מדהימים , הלוואי שכל עם ישראל היה מאוחד ואוהב כמותם , עשיתי שם מילואים חודשיים בתקופה שלפני הגירוש וממש התחברתי אליהם , הם פשוט אנשים מקסימים הלוואי שהייתה לנו את מסירות הנפש שלהם. שלח לחבר קריאה בניפרד