שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני נשואה עם 3 ילדים חיי הנישואין שלי מפורקים מהתחלה , התחתנתי ללא אהבה בעלי היה בקשר עם בחורה צעירה כשהייתי בהריון אני איתו מתוך פשרה אך מאוהבת נואשות בגבר נשוי באותו מצב כמוני וגם הוא לא חטאנו עד הסוף אך התנשקנו המון, איך לתקן את זה ? האם כדאי להתגרש גם אם לא אהיה איתו? אני לא רואה את החיים שלי בלעדיו , אנא עזור לי

תשובה:
תאמיני באמונה שלימה שזה חלק מהתיקון שלך, אם תתגרשי יבוא לך צער ממקום אחר ח"ו, אין דבר כזה קשר מושלם, כל קשר מלווה בעליות וירידות, התאווה שיש לך כלפי הבחור הנשוי, נובעת רק מעצם היותכם אסורים, בחינת: "מים גנובים ימתקו" תמיד מה שאסור מעניין יותר מאתגר יותר, אבל אם הייתם מתחתנים וחיים, אין לי צל של ספק שגם ביניכם היו חילוקי דעות, מריבות ואולי אפילו בגידות, כמו שאת בוגדת בבעלך והוא בוגד באשתו, סביר מאוד להניח שגם בך הוא יבגוד ואת תבגדי בו, בכל מקרה את אסורה עליו והוא אסור עליך וכל רגע שאתם נכשלים את מושכת על עצמך קטרוג עצום וגוזרת על עצמך דינים קשים וייסורים, זיכרי: "סוף מעשה במחשבה תחילה" !

כרגע את עומדת בניסיון קשה, העבירות שאתם עוברים הן עבירות חמורות, גם נישוק קל שבקלים, הוא ניאוף גמור, רחמנא ליצלן, אמרו חכמים אפילו במחשבה אסור לנאוף על אחת כמה וכמה במעשים, נישוק וחיבוק הם אביזרייהו דעריות, רחמנא ליצלן, מה שאני מציע לך לעשות, זה להתפלל מעומק הלב בכיפור ולהזיל דמעות כמים לה' שיציל אותך מעומק הדין, כל יום בעשרת ימי תשובה הוא כנגד דיבר אחת מעשרת הדיברות, יום כיפור הוא כנגד לא תחמוד, אם תקבלי על עצמך תשובה גמורה ותקבלי בלב שלם לא לחזור על המעשה הנורא הזה, תהיה לך מחילה בע"ה, אם לא צר לי לאכזב אותך, אבל הצער ועוגמת הנפש שייגרמו לך מהחטא הנורא הזה, לא יהיה נעים בכלל...

תיכנסי לעמוד הבא: "ביקשת קיבלת" תקבלי על עצמך קבלה בצניעות ותמחקי את מספר הפלאפון של הגבר שאיתו את בקשר, אל תעיזי לחזור להיות איתו בקשר, אם תעמדי בניסיון הקשה הזה, תהיה לך כפרה, אם לא, חשוב שתדעי, ששום הנאה בעולם, שום נשיקה בעולם לא שווה שבגללה תתרחקי מה', תפרקי את המשפחה שלך ותסבלי ייסורים קשים ומרים שימרקו לך את החטא הנורא של הניאוף.

לקריאת תגובות נוספות לחצי כאן:
א) עונשה של נואפת
ב) שו"ת בנושא ניאוף
ג) שו"ת בנושא בגידה
ד) תיקונים לעבירות - לצפייה
ה) כל התיקונים - חומר לקריאה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב.יש לי שני דברים לשאול..דבר ראשון-למה אנחנו הבנות מחוייבות בשרוולים ארוכים וחצאיות מתחת לברך? מה יקרה אם נלך בשרוולים קצרים ובחצאיות קצרות, כלומר למה אנחנו מחוייבות בזה? דבר שני-אתמול ראיתי רק ב-8 בערב שהיה לך שיעור בכפ"ס אני גרה בהרצליה,וידעתי על זה מאוחר מידי..=/ האם יהיה לך שוב שיעור בכפ"ס או אולי בהרצליה? תודה על ההתייחסות ועל העבודה המדהימה שאתה עושה!שבת שלום:)

תשובה:
בנוגע לשאלה הראשונה ששאלת, הכל תלוי בדרגה הרוחנית שלך, יש בנות דתיות שלא מקפידות על זה "חפיפניקיות" ויש בנות שכן מקפידות על זה כי הן יודעות מהי מעלת הצניעות , אבל בלי קשר לדת אני רוצה שתחשבי על זה בצורה הוגנת , אם סביב בעלך יהיו כל הזמן נשים שהולכות ברגלים גלויות או עם שרוולים קצרים והוא ייכשל בעיניים בגלל זה האם זה היה משמח אותך? בנוסף, אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם שרוול קצר אז בנות היו שואלות בדיוק כמוך, מה ההבדל בין שרוול קצר לגופיה מה הקטע? באותה מידה אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם חצאית קצרה הבנות היו שואלות מה ההבדל בין חצאית קצרה לבין מיני? כמה סנטימטרים זה מה שיעשה את ההבדל? נו... שטויות ! בגלל שחכמים ידעו שבדור האחרון הפריצות תגבר, הם הזהירו אותנו מראש לשמור על גדרי הצניעות , כדי שגם אם תהיה פירצה בצניעות עדיין יהיו יהודים שיזכו לקיים את הבסיס ובמקום ללכת עם חולצות קצרות הן יפרצו גדר וילכו רק עם 4\3 ,בנות שהורגלו ללכת עם חצאיות ארוכות יתמרדו בגיל הנעורים ובמקום ללכת עם ארוך הן תלכנה עם 4\3 אבל המצב הראוי הוא חצאית ארוכה וחולצה ארוכה, זה צנוע יותר , ראוי יותר ומכובד יותר , לא ראיתי את מלכת אנגליה הולכת עם חולצה קצרה , מלכה מכבדת את עצמה ונסיכה ששואפת להיות מלכה צריכה ללמוד גינוני מלכות , כמו שלא היה נעים לך לראות את בעלך מביט בנשים אחרות שיושבות רגל על רגל ואינן צנועות כי החצאית הקצרה שהגיעה עד הברך כבר לא מגיעה עד הברך היא עולה יותר ויותר , את מתמלאת קנאה וכעס ולא מצליחה להבין איזה מין דת מתירה דבר כזה , אז עכשיו את נערה ואת לא לוקחת בחשבון מה שחז"ל כן לקחו בחשבון , שלום בית זה דבר חשוב , אם את רוצה לחיות בשלווה ובשלום עם בעלך אל תכניסי אותו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. כמו שאת רוצה שהוא יהיה רק שלך, בורא עולם רוצה שאת תהיי רק שלו, בצניעות שלך ,בקדושה שלך וברצינות שלך, מי שמוסרת נפש זוכה שהצאצאים שלה יזכו לכתרה של תורה, מי שלא מוסרת נפש ועושה מה שהיא רוצה והולכת איך שהיא רוצה והכל בא לה בקלות כזאת, גם לתורה היא מתייחסת בקלות ראש, אזי כבר למדנו: "מה שבא בקלות הולך בקלות" ! מה שזוכים בו ע"י עמל מחזיק מעמד זמן רב בבחינת: "יגעת ומצאת תאמין" , "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , נכון שזה לא קל במיוחד לא בדור האחרון , אבל אל תצפי לקבל שכר על משהו שבכלל לא התאמצת לעשות. בנוגע לשיעורים ברחבי הארץ , תתעדכני מראש בלוח ההרצאות שבאתר או בחדשות שבאתר אורלנוער. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איזה בעסה אחרי שמירה של שלושה חודשים וחצי, הלכתי לישון צהריים קצת, ופתאום היה לי קול פנימי חזק שאמר לי לקום מהמיטה, אפילו נתן לי כוח לקום, ולא קמתי, וכל הזמן הקול הזה לא נתן לי לישון והתחיל להסביר לי לקום ולא קמתי ואז נרדמתי ושהתעוררתי כל הבגד מלא בקרי לילה. אוף מה אני עושה עכשיו, איזה הרגשה של החמצה אדיוט אני

תשובה:
אם תתחיל להיכנס לעצבות תתן ליצר הרע בדיוק את מה שהוא רוצה, להפיל אותך לדכא אותך ולייאש אותך ואז שלושה וחצי חודשים של עמל והתחזקות ילכו לאיבוד ואתה סתם תיכנס לייאוש ועצבות, אל תתן ליצר  את מה שהוא רוצה, תזכור תמיד ששכר מצווה מצווה, על כל יום שהתאפקת אתה מקבל הרבה שכר, תבקש סליחה מה' יתברך, תתקלח, תאמר את התיקון הכללי ותבטיח לה' להשתדל יותר בשמירת הברית, מה שחשוב לה' יתברך זה לראות אותך משתדל ולא עובר עבירות במזיד, עבירות שאדם עובר מתוך שינה, אין דינם זהה לעבירה והוצאת זרע לבטלה במזיד, במיוחד לא בדור קשה כמו שלנו, אבל אם אדם כל היום מסתובב במקומות של פריצות, רואה תמונות של פריצות , אינו שומר על עיניו ועל פיו, יאלץ ליתן את הדין גם אם נפלט לו זרע שלא במתכוון כי הוא זה שגרם לזרע לצאת במעשים שעשה כל אותו היום. לכן אדם צריך להשתדל לא ללכת למקומות של פריצות לא לראות מראות אסורים ובע"ה תהיה לו סייעתא דשמיא ומשמים תהיה עליו שמירה, מי ששומר את בריתו (במיוחד בדור הזה) זוכה לשכר הרבה ועושה נחת רוח גדולה מאוד לה' יתברך. אל תיכנס לעצבות אחי יש אנשים שחוטאים בכוונה ועושים שטויות אתה נכשלת בלי כוונה, ה' ירחם עליך נשמה, אל תתייאש ותפול לעצבות, זה בדיוק מה שרוצה הסיטרא, לאבד לך את כל שכרך... אתה בעצבות והוא מחייך אל תתן לו את התענוג לגרום לך לאבד את עולמך הרוחני. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נשוי עם שני ילדים, כרגע חוזר בתשובה, לפני עשר שנים, כשלושה חודשים לפני החתונה גיליתי שהיא ביקרה חבר שהייה לה מהעבר שלה. כשגיליתי זאת היא נשבעה שזה היה ביקור סתמי ולא קרה דבר, אני חשדתי שהיא בגדה בי והלכתי למגדת עתידות שאמרה שיכול להיות שהיה שם משהו, היא נשבעה שלא היה כלום ואפילו הלכה איתי לפוליגרף להוכיח לי. האמנתי לה והתחתנו ובזמן האחרון העניין מטריד אותי ומחשבות עולות שכן היה, מה עושים? לדבר עם אישתי?

תשובה:
אחי היקר, למרות שכל הסיפור הזה נראה די מוזר, אמרו חז"ל "החושד בכשרים לוקה בגופו" (מסכת שבת דף צז:) בכל מקרה אתה מכיר את אשתך טוב יותר ממני , אינני מוסמך להעיד עדות אופי על אשתך, אתה יודע עם מי יש לך עסק, אתה יודע אם מדובר באשה אמינה או לא, בכל מקרה לא הייתי ממליץ לחשוד באשתך סתם, רק אם ח"ו יש לך ראיות ברורות לבגידה או לחוסר אמון, תיגש להתייעץ עם אחד מפוסקי הדור.

בנוסף, כל זמן שלא הוכח אחרת, אמרו חז"ל: "המוציא מחבירו עליו הראיה" , כל זמן שאין ראיה לדבר והכל בגדר חשד בעלמא במיוחד כשעדיין לא התחתנת איתה ומדובר בנערה מתחזקת , יכול מאוד להיות שהיא הלכה אליו לסגור דברים מהעבר , בכל זאת לא פשוט להיפרד מידידי נפש (בעולם החילוני) נסה לדון אותה לכף זכות, נכון שזה נשמע גרוע ולא נראה טוב, אבל אנחנו כגברים נוטים לנפח כל דבר בגלל הלחץ שבו אנו שרויים, הקנאה ההרסנית שטבועה בנו והירידה המיותרת לפרטים.

אם אתה שואל אותי, עצם העובדה שהיא הסכימה ללכת לבדיקת פוליגרף ועצם העובדה שהיא נשבעה, לדעתי זה כבר מסיר חשד של בעילה אסורה וכיוצב'.
לעומת זאת, אתה עשית מעשה חמור לא פחות ! הלכת למגדת עתידות , אם לטענתך היא עברה על איסור חמור של "ולא יראה בך ערוות דבר" הרי שאתה עברת על דברי התורה: (ויקרא יט,לא) "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

אח יקר, נסה לחשוב מדוע דווקא עכשיו צפים לך זיכרונות רעים?
א. יתכן שהזוגיות לוקה בחסר ואתה מחפש הצדקה למעשיך.
ב. יתכן מאוד שאתה סובל מחוסר בטחון עצמי ואתה מחפש מגרעות בזולת
ג. יתכן מאוד ששעמום מביא לידי בטלה ואתה צריך להעסיק את עצמך יותר.
ד. במקום ליטול קיסם מבין שיני אשתך, טול קורה מבין עיניך.

מה יועיל לך אחי היקר, לחפש מגרעות אצל אשתך? ברגע שיהיה לך את הכח לסלוח, גם לשכינה הקדושה יהיה את הכח לסלוח לך על טעויות שעשית, מי שמחפש טעויות בזולתו עאכ"ו אצל אשתו, סופו שימצא ליקויים בעצמו. אל תכניס את עצמך למצב שבו אתה מחפש מגרעות, כי כבר לימד אותנו החכם מכל אדם "כמים הפנים לפנים לב האדם לאדם" ברגע שאתה חושב רע על אשתך, אתה מראה לה פנים זעומות וחשדניות מה שגורם לה באופן ישיר להרגיש לא נח במחיצתך עד שחלילה תוביל את עצמך לבעיות בזוגיות, חבל. תחשוב טוב יהיה טוב ואם אשתך עשתה תשובה, תסלח לה אחי, זכית באשה טובה, עשר שנים זה מספיק זמן כדי לסלוח לה ולשמור על תא משפחתי יציב, שמירה על שלום בית הרי היא בניין עדי עד ומשולה היא לבניין בית המקדש, אם תדאג לחשוב טוב על אשתך, תזכה לשמירת הברית, הלא היא ברית הנישואין אחי היקר. אתה מוזמן לקרוא כל יום פרק תהילים להצלחתך ולשלום בית, לקריאת פרק תהילים יומי באורלנוער לחץ כאן (תשאיר לנו את שמך ושם אשתך שגם אנחנו נזכיר את שמותיכם בשיעורים בע"ה) "קריאת פרק תהילים יומי להצלחת ע"י" שלח לחבר קריאה בניפרד