שאלה:
שלום כבוד הרב , תודה רבה על כל המסירות שלך אלינו. אני לא יודעת מה לעשות הרב. אני התחזקתי בתקופה אחרונה, החלפתי את החברות ואני לא מסתדרת איתן בכלל. אין לי בעצם עם מי להיות .אני לבד. במקום לנצל את החופש מהלימודים ולהיות קצת עם חברות אני סגורה בבית. כולן יוצאות למסיבות , עם חברים, מבלות, הולכות בחוסר צניעות ורק לי קשה לבד בבית. הרב ואני צריכה ממך חיזוק שאני לא יפול .אני בודדה.

תשובה:
אחותי היקרה, נכון שזה לא קל לחפש חברות חדשות , הדתיים לא "נהנים" כמו שהחילונים נהנים !!!

אם נחשוב על זה, בשיעור בראשון לציון אמרתי לנערים שאני ממש מחזיק מהם, באותו יום הייתה מסיבה באומן 17 ובעוד כל מיני מקומות...

שאלתי אותם, מה גורם לכל כך הרבה נערים לעזוב את המועדונים ולבוא לשיעור שלנו?
שם יש הרבה יותר בני נוער - אצלנו יש רק 150 בני נוער
שם רואים את הבנות - אצלנו הבנות מסתתרות אחרי פרגוד
שם הבנות חשופות - אצלנו כל הבנות לבושות בצניעות (רובן)
שם יש אלכוהול - אצלנו יש מקסימום מים (לפעמים הם קרים)
שם יש אורות צבעוניים - אצלנו לא כל המנורות עובדות
שם יש דיג'י צעיר - אצלנו יש דרשן מבוגר
שם יש מלא חברים - אצלנו לא כולם מכירים את כולם
שם מצלמים אתכם לאינטרנט ולעיתון - אצלנו לא מצלמים
שם אפשר להכיר חברות חדשות - אצלנו אפשר להכיר רק חברים
שם כל 5 דק' יש שיר חדש - אצלנו כל השיעור אותו שיר
שם אפשר לצאת לסיגריה - אצלנו מי שיוצא עושה ביטול תורה
שם אפשר לדבר בפלאפון - אצלנו פלאפון זה ביטול תורה ופריצות
שם אפשר להתחכך עם בנות - אצלנו מתחככים רק עם הספסל
שם אפשר לבוא עם ג'ל וקוצים - אצלנו הכיפה הורסת את כל הג'ל
שם אף אחד לא נרדם - אצלנו תמיד יש אחד שמתחיל לנחור

אפשר להמשיך עם הרשימה עד אור הבוקר,,, אז למה בכל זאת עשרות בני נוער ממשיכים לבוא לשיעורים שלנו? (או לשיעורי תורה בכלל?) כי אנחנו מוכרים אמת
והיום בני הנוער כבר הבינו שאמת קשה להשיג,,, שקר לכולם יש...

אחרי מסיבה מתבאסים והולכים לישון - אחרי שיעור תורה מתלהבים ומרגשים
אחרי מסיבה נפרדים מהחברה וחולמים על פריצות - אחרי שיעור חולמים על צדיקים
אחרי מסיבה מקיאים מרוב אלכוהול - אחרי שיעור תורה מקיאים דברי חכמה
אחרי מסיבה הבגדים מסריחים מעשן - אחרי שיעור תורה הבגדים ספגו קדושה
כשיוצאים מחדר מסריח מסריחים - כשיוצאים מחדר נעים מתבשמים
אחרי מסיבה מלאכי חבלה מלווים אותו - אחרי השיעור מלאכים קדושים מלווים אותו
אחרי מסיבה עולים לישון וקמים עם קרי - אחרי שיעור מקבלים כח לשמור ברית
במסיבה לומדים לשחרר את היצר - בשיעור לומדים לרסן אותו ולחנכו לאיפוק
במסיבה מפעילים רק את הגוף - בשיעור תורה מפעילים גם את המחשבה והשכל
במסיבה כל נערה היא פרוצה פוטנציאלית - בשיעור לומדים שכל נערה היא בת מלך
מהמסיבה יוצאים מאוחר ומשקרים להורים - מהשיעור יוצאים מוקדם וההורים מאושרים
מהמסיבה חוזרים שיכורים ומסתכנים בנהיגה - בשיעור לעולם לא שותים אלכוהול !!!

בקיצור אפשר להמשיך עד אור הבוקר , אני מבין שהרבה יותר כיף במועדונים ומסיבות, הרבה יותר כיף לעשות מה שאסור , הפרי האסור הרבה יותר מעניין, אבל אם מפעילים את השכל ומיישמים את דברי חז"ל זוכים להצלחה אדירה כי לומדים להתאפק !!! 

"סוף מעשה במחשבה תחילה" -לא חכמה לחיות את הרגע ,תמיד תחשבו מה התכלית
"בני אם יפתוך חטאים אל תאבה" - את זה אומר שלמה המלך לא רביד...
יש עוד אין סוף פסוקים שאני יכול לכתוב כאן אבל אני חושב שהמסר הובן !!!

בנוגע לחברות שלך, אל חשש בשלב כזה או אחר בחיים מקימים משפחה החברים הופכים להיות החלק הפחות חשוב, המשפחה והילדים הופכים להיות מקור העניינים
אז כשחוזרים בתשובה מגיל 14 ומנסים להתאפק זה באמת קשה כשאין הכוונה, אבל בגיל 17,18 הרבה יותר קל, פשוט נכנסים למסגרת טובה ולומדים איך לבנות משפחה בריאה , לומדים להתאפק , מתוודעים להלכות , מקבלים כלים נכונים והדרכה טובה ובסופו של דבר מצטרפים לקבוצות כל כך איכותיות שמחנכות את ילדיהן לאיפוק , להלכה והכי חשוב , מחנכות את ילדיהם בדרך ישראל סבא ולא נוטשות את ההלכה , את השבת , את הצניעות , את החגים , את האמון והכי חשוב לא נוטשים את ה' יתברך ותורתו , לנו יש תורה , התורה היא הוראות היצרן , יש מי שיצחק ויגיד שאנחנו פרמיטיבים ועקשנים , לא ממש מודרניים ולא ממש חכמים , אבל אין חכם יותר מה' יתברך , אין גאונים כחז"ל ואין דרך אחרת שהוכיחה את עצמה חוץ מהדרך שלנו , אז מי שמחפש הוכחות  לקיומם  של דינוזאורים או חייזרים לדעתי מבזבז זמן יקר , במקום לנסות לחפש הוכחות לאמת , האמת מוכיחה את עצמה כל מה שצריך לעשות זה להצטרף ולחייך...

אבל כשם שבכל מסלול בחיים לפני שמתקבלים צריך לעבור בחינה , כמו שבצבא צריך לעבור גיבוש לפני שמתקבלים לסיירות , כך גם בדרך ה' , צריך לעבור קצת ייסורים קצת קשיים כדי להוכיח שאנחנו מוכנים לקבל הכל באהבה ומאמינים שהכל מאת ה' לטובה.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי ולחברותי יש שאלה, יש לנו חברה בכיתה ואנחנו יודעות שהיא עושה דברים ממש לא טובים שהדת אוסרת וגם בבית הספר לא מרשים לעשות אותם, ההורים שלה כמובן לא מודעים לכך וכמה שדיברנו שום דבר לא עזר... שמענו הרצאה שבה נאמר שמי שרואה את חברו סר מהדרך ולא עושה כלום עד שחברו מגיע למקום שמשם כבר אין לו דרך חזרה אז חלק מהעבירות נזקפות לרעת החברים שיכלו להציל ולא הצילו ובמיוחד לרעת זה ששמע ויכל לעשות משהו ולא עשה דבר, מה אפשר לעשות במצב כזה? לצוות המורות אנחנו לא רוצות לפנות זה יפגע בה ולהורים זה לא כ"כ יעזור, מה אפשר לעשות בנידון? בתודה!

תשובה:

אחותי היקרה, זו באמת שאלה קשה, אם את אומרת שגם אם תספרו להורים זה לא יעזור ואם תספרו למורים זה יפגע בה, אז... אין לכן הרבה מה לעשות. אז מה שאני מציע למרות הכל זה להתפלל ולמצוא מישהו שהיא מקבלת ממנו ומעריכה אותו.

איך אפשר לעזור לנשמה שסטתה מן הדרך?
א) אם יש לה אחים גדולים או אחיות גדולות יראות שמים תנסו לדבר איתם
ב) אם יש חברה טובה שהיא מקבלת ממנה או אישיות שהיא מעריכה תנסו דרכה
ג) אם יש מורה שהיא אוהבת ויש מצב לדבר עם המורה בגובה העיניים דברו איתה
ד) תגידו עליה פעם בשבוע ביחד את התיקון הכללי ותקשרו את עצמכם לר' נחמן.
ה) שכל אחת תקבל באתר קבלה לחזרתה בתשובה ואנחנו נשלח את השם שלה לרב 
     עובדיה יוסף בע"ה כבר בתחילת השבוע הבא, תבקשי מכמה חברות שמוכנות
     תיכנסו למדור "ביקשת קיבלת" ותקבלו על עצמכן קבלה לחזרתה בתשובה.

אם אתן יודעות בוודאות ששום דבר לא עוזר, תתפללו עליה, אני יכול לספר לך סיפורים כל כך מרגשים על אנשים שהיו רחוקים מתורה ומצוות וחזרו בתשובה שלימה בזכות חברים שלהם שהתפללו עליהם.

סיפור נפלא לדוגמא על כוחה האדיר של תפילה:
נערה אחת התחזקה ועלתה למדרשייה בצפון הארץ (כך היא מספרת לי), אח שלה היה מעשן סמים, מחלל שבת ויוצא עם גויות, במדרשיה היא למדה שלתפילה יש כח עצום, היא מסרה את השם של אח שלה לכל החברות שלה במדרשייה ובמשך תקופה החברות היו מזכירות את השם בתפילות בשיעורים בכל מיני מקומות ואפילו בקברות צדיקים, היא בקשה מחברות שלה לקרוע את השמים בתפילות כי אח שלה הוא הדבר הכי חשוב לה בעולם, זו הייתה מדרשה בצפון הארץ, הבנות לא הפסיקו להתפלל והנס לא אחר לבוא, אח שלה שירת בצבא, שם בבדיקת שתן שגרתית גילו שהוא משתמש בסמים והכניסו אותו לכלא על מספר עבירות שעשה, לבחור נמאס להיות כל היום בתא אז הוא החליט ללכת לבית הכנסת בשביל הכיף ולהניח שם תפילין, בבית הכנסת הוא פגש חברים טובים וביחד הם למדו ואפילו הגיעו לשיעורים של הרב,

הרב סיפר להם שם שיש אנשים שמתחזקים בזכות לימוד וחכמה ויש אנשים שמתחזקים רק כשבאות עליהם צרות, הרב אמר להם לנצל את הכלא כדי ללמוד כי בחוץ הסיכוי ללמוד ממש אפסי, הרב גם אמר שיש אנשים שמתחזקים רק אחרי חולי או תאונה כאן יש להם זכות הם בריאים ושלמים ויש להם אפשרות לשבת וללמוד, חצי שנה של התחזקות עשתה את שלה אבל איך שהוא השתחרר מהכלא הוא חזר לשטויות, אבל הבנות לא הפסיקו להתפלל.

שבועיים אחרי השחרור הוא עשה תאונה עם האופנוע ונכנס לאשפוז, הרב מהכלא בא לבקר אותו והוא קבל על עצמו תשובה שלימה, הוא עלה למסגרת טובה של שיעורים והיום הוא אברך כל זה קרה לפני 5 שנים, הוא כל הזמן מספר שהוא בחיים לא האמין שהוא יהיה דתי, אבל אחותו לא וויתרה והתפילות עשו את שלהם ! בקיצור אל תפסיקו להתפלל עליה ואני בטוח שבסוף יהיו בשורות טובות. 

יש לנו באתר אין ספור מכתבים ושיחות על אנשים שזכו לישועות בזכות התפילות
א) אנשים נרפאו ממחלות קשות בזכות תפילות
ב) נשים נקלטו להיריון בזכות תפילות
ג) אנשים זכו לפרנסה בשפע בזכות תפילה
ד) אז חברה שלך לא תזכה לחזור בתשובה בזכות התפילה שלכן?
ה) צפי בקטע הבא ותביני כמה גדול כוחה של תפילה: "כוחה של תפילה"   

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול עוד דבר ברשותך וזה בקשר לסיאנסים ומוות קליני,אשר ראיתי באתר.אני ראיתי את כל הסרטים האלה על האנשים ועדיין בכל זאת קשה לי מאוד להאמין שזה אכן כך. אני אדם מאמין מאוד(לא דתי), אבל עדיין זה נשמע לי קצת לא הגיוני כל העניין הזה.הם מספרים שהם היו שם וחלקם כמעט נשפטו וכו'.יש איזו דרך שאני אראה שזה באמת נכון כל מה שהם מספרים שם? זה מעניין אותי מאוד, אבל נורא קשה לי לקבל את זה שאכן כך קרה להם.אני חס ושלום לא מפקפק בכח עליון, אך עדיין קשה לי לקבל את הדברים שהם מספרים..

תשובה:

אחי היקר, אשריך שאתה לא מאמין לכל דבר שאתה שומע , אם תזכה לחזור בתשובה מאהבה ולימוד , אם תזכה להתקרב לה' יתברך לא בגלל שהפחידו אותך , סימן שאתה במדרגה גבוהה אשריך מה טוב חלקך , השכר שלך יהיה הרבה יותר גבוה מאדם שהתקרב ליהדות כתוצאה מפחד, אבל סתם שתדע שרוב הסיפורים שאתה שומע על מוות קליני נכונים, יש אנשים שמגזימים וסתם מנפחים ומוסיפים דברים מעצמם, אבל לי באופן אישי היה חבר קרוב שעבר מוות קליני וכל מה שהוא אומר אמת לאמיתה , אז אני יכול לומר לך שזה אמיתי לחלוטין , האמת זה גם מובא בגמרא , יש כמה סיפורים בגמרא על אנשים שמתו וחזרו לחיים , זו לא תופעה לא מוכרת , אפילו הבדויים מאמינים בזה , יש סרטון על בדוי בשם עז (מתוך תכנית ששודרה בערוץ 2) שם מספר בדוי קטן (ילד צעיר) שהוא היה בעולם הזה והוא נכנס לבית של אשתו (אלמנתו) והוא התחיל לספר לה איפה הם מחביאים את הכסף , הוא זכר את מספר תעודת הזהות של הגוף שלו בגלגול הקודם , הוא ידע לספר למשפחה שלו דברים אישיים שאף אחד לא יודע , בקיצור אם בדויי יכול לחזור בגלגול יהודי לא יכול? לא צריך להיות סקפטי בנוגע לזה , מדובר בדברים שיש להם כבר הוכחות מדעיות , זה לא הזיות ולא קשקושים , לא יכול להיות שעשרות אלפי בני אדם הוזים את אותה הזיה , לא יכול להיות שילד קטן יזכור דברים כל כך אישיים של משפחה שלימה , לא יכול להיות שאשה שחטפה בלוק על הראש שנפל עליה מקומה שלישית תחזור בתשובה סתם , הכל אמת אחי , זכותך לפקפק בזה , אבל אם תהיה חכם תפיק מזה לקח ותעשה עם זה משהו , צפה בקטע הבא אולי זה יחזק אותך נשמה: "צילום בחדרי חדרים - מצלמים אותך"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב מה עלי לעשות כשהבעל בוגד בי, הוא מעל באמון שנתתי בו, אני לא מאמינה לו יותר. חשובה לי העצה שלך, אני יודעת שבעלי לא נאמן ואני חוששת שהוא בוגד בי עם נשים אחרות, אני לא יודעת מה לעשות בנדון וחשוב לי לשמוע מה אתה מציע לי לעשות, יש לך עצות נפלאות ואשמח לדעת כיצד לפעול?

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה פעמים בחיים אנו נתקלים במגוון רחב של בגידות, אחת הבגידות הבלתי נסבלות הן בגידות בנאמנות, בגידה מותירה צלקת עמוקה בנפשו של הנבגד, יש הרבה נבגדים שלא מוכנים לסלוח (ובצדק) הפגיעה בהם הייתה כל כך קשה שהם לא מוכנים לסלוח עליה לעולם ! כדי להבין יותר את עניין הבגידה צפי בקטע הבא: "לאחרונה גיליתי שבעלי בוגד בי" - תראי את הקטע מתחילתו ועד סופו, אני בטוח שתפיקי ממנו המון לקחים ותדעי כיצד להתמודד עם בגידה קשה.

צר לי לשמוע שכך קרה, אני מברך אותך שתזכי בע"ה בזכות עבודה על מידת הצניעות שלך לתקן את חטאיך לא על ידי ייסורים וחולאים אלא ע"י תשובה ומעשים טובים. הרבה פעמים נערה שהכשילה בנים בצעירותה, מתקנת את חטא הכשלת הרבים מידה כנגד מידה כשבעלה נכשל באחרות, בדיוק כמו שהיא הכשילה אחרים, נשים אחרות מכשילות את בעלה וגורמות לה נזק וצער, ממקרים כאלה עלינו ללמוד שעל כל דבר יביאנו ה' במשפט ! אמרתי לכל התלמידות שלי שישמרו על צניעותן כדי להינצל מבגידות ומקרים לא נעימים כי דרכו של ה' להתנהג עם ברואיו "מידה כנגד מידה" , כשאשה גורמת לבעלים של נשים אחרות להיכשל בה בגין חוסר צניעותה, סופה שגם הגבר שלה ייכשל בנשים אחרות, נערה שחזרה בתשובה מכפרת על חטאי העבר, בצניעותה וקדושתה.

טיפים ועצות להבא:
1) תקבלי על עצמך טהרת המשפחה וצניעות
2) תתייפי לבעלך ואל תזלזלי במראה החיצוני שלך כשאת בבית
3) אל תתני לו סיבה לחפש גירויים במקום אחר, תדאגי לכל מחסורו בבית
4) תכווני שיהיה הצער שיש לך לכפרת עוונותיך (עוונות נעוריך) במידה והכשלת אחרים
5) תקראי את הטיפים שכתבתי לתיקון חטאי העבר:"כל התיקונים והטיפים" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רציתי לדעת האם חובה לטבול במקווה לשם סיום הנדה, האם לא מספיק לשמור 7 ימים נקיים ולהתנקות ביסודיות. אני קצת נגעלת מהטבילה ומהסיטואציה של העירום.

תשובה:
מובא בזוהר הקדוש שאשה שלא טובלת במקווה, רוח טומאה עוטפת את הילדים שלה לכל החיים ורק אם תזכה שילדיה יעשו תשובה אולי יזכו להסיר מעליהם את רוח הטומאה, לא חבל? אשה שלא טבלה, יהיה קשה לבניה להימשך לתורה ולמצוות.

לבריכה אני בטוח שאת הולכת, מקווה לא פחות נקי מבריכה, אם במקרה המקווה שאת הולכת אליו לא אסתטי את מוזמנת לחפש מקווה אחר, בד"כ המקוואות של הנשים די מטופחים וסטריליים, אבל מה שמטהר אותך זה לא הסטריליות והכלור, זה המים ! כך ציווה ה' ! אשה שלא שומרת על טהרת המשפחה, ובעלה ניסה לשכנע אותה ולקרב אותה ושום דבר לא עזר, ע"פ ההלכה אם הבעל יבוא להתייעץ עם דעת תורה, יתכן מאוד שיתירו לו להתגרש מאשתו.

א) אם את לא רוצה לאבד את בעלך תטבלי כדת וכדין
ב) אם את לא רוצה למשוך רוח טומאה על ילדיך תטבלי כראוי (רוח מסאבא לשון הזו')
ג) אם את ממש נגעלת מהטבילה וזה משהו רפואי או קיצוני תעשי דעת תורה מוסמך.
ד) גם אם אשה תשמור 30 נקיים ולא תטבול אף רב לא יתיר אותה לבעלה.

אל תשחקי באש, אשה שמכשילה את בעלה באיסורים חמורים עשויה להינזק מאוד, אל תפסידי את הזכות שלך כבת מלך להציל את בעלך וילדיך מאבדון, אם תכשילי את בעלך את עוברת על "בפני עוור לא תתן מכשול" על זה אמר ה' ח"ו בפרשת כי תבוא: "ארור משגה עיוור בדרך" ה' ירחם, איך אפשר בכלל לחשוב על זה???
אשה שלא טובלת במקווה מכשילה את בעלה באיסור כרת חמור ויש לה גדר של מכשילת הרבים וכבר אמרו חז"ל: "כל המכשיל את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה"
  שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד