שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב! אני לומד בבית ספר חילוני ואנחנו עושים בבית ספר תפילת מנחה בשעה 1 וחצי , המורה אוסר עלי להתפלל הוא אומר שלא על חשבון השיעור שלו ואני ממש רוצה להתפלל אני מרגיש מחובר לזה ואני מרגיש רע שכך המורה אמר לי, האם כבוד הרב יכול לייעץ לי מה לעשות ? תודה.

תשובה:
אחי היקר, אל תתפלל על חשבון השיעור, המורה צודק בהחלט, אם זה כל כך
חשוב לך, תעשה קידוש שם שמים ולא חילול שם שמים, תנסה לדבר עם המנהל
ולבקש אישור להתפלל עם הקבוצה שמתפללת בשעה אחת וחצי, אם המנהל
לא יאשר, תתפלל איתם עד שיתחיל השיעור ותיגש לשיעור (תשלים אח"כ)
אני חושב שאם תריב עם המורה שלך הוא רק יראה את הדתיים בעין רעה יותר
אם תכבד אותו ותבקש סליחה הוא יעריך אותך ואולי גם יאפשר לך להתפלל.
במקרה הכי גרוע ! אם אין לך שום אפשרות להתפלל עם החברים תתפלל יחיד.
ה' יתברך רואה את ההשתדלות שאתה עושה אבל עדיף לא לעורר מחלוקות
מהומות ושנאת חינם, ה' מחפש שתתפלל אליו ולא שתעשה פרובוקציות אחי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי לומר שאני נשואה שנתיים וקצת ויש לי 2 בנות נהדרות. לצערי מתחילת הנשואים בעלי מנבל אלי את הפה ולא מתייחס אליי בכבוד הוא צועק הוא מקלל ואין לי על זה שליטה הוא טוען שכשהוא עצבני לא להתייחס אליו.. אבל זה מוציא אותי מדעתי הצעקות המריבות העובדה שהוא משתף את ההורים שלו בכל דבר שקורה איתנו, עד למצבים שהוא צועק עלי ומשפיל אותי ליד ההורים שלו. אני בצער עמוק כבר תקופה ארוכה היחס שלו לא השתנה אפילו כשהייתי בהריון ואחרי לידה. יש לנו 2 תינוקות ואני מפחדת שאם אני אפתח תיק ברבנות הוא יתנקם בי ולא יתן לי מזונות. כרגע אני לא עובדת כי אני אחרי לידה. אני כך עצובה ומיואשת וכבר איבדתי את התקווה שלי. הקדשתי את השנתיים האחרונות בשביל המשפחה וכל מה שקיבלתי זה חוסר כבוד כבר איבדתי את עצמי והוא לא מוכן להבין שהבעיה היא אצלו אני כך רוצה להתגרש ממנו ולא יודעת איך לעשות את זה.

תשובה:
שלום וברכה, צר לי מאוד לשמוע שכך בן הזוג שלך מתנהג, אבל חשוב לי שתביני שגברים שלא זכו לקבל הדרכה נכונה, פשוט מתנהגים בצורה מזעזעת , הוא לא מתנהג כך בגלל שהוא מטורף או משוגע חלילה , זה פשוט בגלל שהוא לא קבל הדרכה , זה כמו שמישהו ינסה לרכב על סוס לא מאולף , הסוס , יפה ככל שיהיה , מסוכן מאוד !
חייבים לדאוג למאלף סוסים לפני שמנסים לרכב עליו , תאמיני לי שזה עוזר מאוד , האמת גם סוסים מאולפים עשויים להיות מסוכנים כשיש באיזור סוס ממין נקבה , לכן חשוב מאוד לנטרל את כל הפיתויים ולא להעמיד את הסוס בניסיונות.

בנוגע לאלימות המילולית של בעלך:
אני לא מצדיק לרגע את האלימות הפיזית ו\או האלימות המילולית שלו כלפיך , חלילה וחס ! אני פשוט חושב שגירושין זה לא משהו שצריך לנפנף בו כל פעם שיש התמודדות לא פשוטה או משבר , אותי למדו שגירושין זה לא פתרון ! גירושין זו בריחה מהתמודדות , כמעט כל הגברים כעסנים וגאוותנים , לא בגלל שהם רעים , בגלל שזו תכונה גברית , גברים אוהבים כבוד וכל אדם שפוגעים בכבודו מגיע לידי כעס וכבר גילו לנו חז"ל שמקור הכעס היא הגאווה.

אם את רוצה למצוא פתרון לנישואין שלך להלן האפשרויות.
א) יועץ נישואין ירא שמים בלבד ! יועץ שאינו בקיא בהלכה עשוי רק לגרום נזק !
ב) אמונה בבן הזוג ובטחון בה' (תאמיני שכמו שיכולים לקלקל יכולים לתקן)
ג) תקווה (לא סתם בחרת בו , היה בו קסם , הקסם יכול לחזור)
ד) קביעות עיתים לתורה \ תדאגי שהוא יהיה קשור לדלק רוחני \ עבודה על מידות
ה) רב (זוג שאין לו רב או מדריך רוחני , מהר מאוד מוצא את עצמו בצומת דרכים)
ו) רק אם שום דבר לא עזר , לא הרב , לא היועץ , לא התפילות ולא כלום אז...

כדי שגבר יזכה להינצל מן הכעס צריך לעודד אותו ללמוד תורה , לא לחינם גילה לנו ה' יתברך את סוד התבלין , בראתי יצר רע (כעס) בראתי לו תורה תבלין (ענווה) , אם בנות היו יודעות איך התורה מסוגלת להפוך גבר אלים בוגדני וכעסן לגבר נעים רגוע ונאמן , תאמיני לי שכל הבנות בעולם היו שולחות את הבעלים שלהם ללמוד תורה , אני לא אומר שכל מי שלומד תורה אינו כועס , יש הרבה אנשים שנראים בני תורה אבל מתנהגים כמו ברבריים , זה שהם מתלבשים כמו בני תורה לא אומר שיש להם מידות נאצלות כמו מידות של בני תורה, ענווה , דרך ארץ , רחמנות , אבל לפחות הם מנסים לעבוד על עצמם.

אדם שמגיע לכולל או לישיבה חייב ללמוד גמרא והלכה , הגמרא וההלכה מעצבים את הגבר והופכים אותו להיות מאופק , הגמרא מלמדת אותו לכבד את אשתו , ההלכה מלמדת אותו שאסור לו לפגוע בה ו\או לצער אותה כלל וכלל , חז"ל מזהירים מאוד את הגבר לבל יצער את אשתו שכן דמעתה מצויה והצער שלה משפיע באופן ישיר על הפרנסה של כל בני הבית "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" (כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו).

לצפייה בשאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית לחצי כאן: "שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לגבי מה שכתוב בתורה על איסור נגיעה הפסוק שאתה מביא "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב" ומזה אפשר ללמוד שאם אישה היא לא נידה אז אפשר להתקרב אליה כי כתוב רק אישה בנידה לא תקרב אז השאלה היא האם אישה שלא נידה האם איסור נגיעה חל גם עליה?

תשובה:
כל אשה היא בחזקת נדה עד שתטבול במקווה טהרה כדת וכדין
ולימדונו חז"ל שלפני חתונה , כל מימות שבעולם לא יטהרו אותה ולא יועילו לה.
לקריאת תגובה דומה בנושא לחץ כאן: "מותר לקיים יחסי אישות עם רווקה שטבלה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי... אני ינסה לקצר.. בכללי פשוט אני בן 14.. כשהייתי צעיר מאוד המשפחה שלי חזרה בתשובה.. הייתי שומר שבת כשרות בד"ץ והכל.. ואני מרגיש שזה לא מתאים לי.. התחלתי לחלל שבת.. ולאכול אוכל כשר אבל לא בד"ץ.. ואמא שלי לא מקבלת את זה.. אני לא יודע מה לעשות.. היא די כופה עליי את הדת.. ויש לי בן דוד שגם כפו עליו את הדת (הוא היה חרדי) ועכשיו הוא חילוני לגמרי..ואני לא רוצה שזה יקרה לי.. אני מכבד את הדת...

תשובה:
אחי היקר, אני מעריץ את הכנות שלך ואת היכולת שלך להעלות על הכתב את שבלבך , כל הכבוד לך שבחרת לשתף ולהתייעץ ולא להילחם ולוותר על הערכים שלך.
זה רק מעיד על החכמה שלך והרצון שלך להיות: "בסדר" , לא צדיק גדול אבל לפחות לא לפגוע באמא שלך ועל זה כל הכבוד. כיבוד הורים לא פחות חשוב מהרצון האישי.
בכל מקרה , אם תרצה אני מוכן לשוחח עם ההורים שלך בפלאפון ולעזור להם להיות קצת יותר רכים וקצת פחות קשוחים איתך אחי היקר , כי אתה נשמע לי ילד נבון וחכם.

כדי לעזור לך אמשול לך משל כדי שתבין למה ההורים שלך "כופים עליך את הדת" ואולי אחרי שתבין את המשל יהיה לך קצת יותר קל להבין למה ההורים מתנהגים כלפיך כך.

בוא תדמיין רגע שאתה נשוי ויש לך ילדים משלך , הילדים שלך חכמים ונבונים
ויום אחד , אחד מהם מחליט שלא בא לו ללכת לבית ספר (בדיוק כמו שאתה החלטת שלא בא לך להיות דתי) , הוא רוצה ללמוד אבל לא בבית ספר (אני מכבד את הדת אבל לא רוצה להיות דתי) , הוא יושב בבית ומחבר לעצמו תרגילים משלו. אתה ואשתך כמובן לא מוכנים לקבל את זה ואתם "כופים" עליו ללכת לבית הספר (בדיוק כמו שההורים שלך מנסים לכפות עליך את לימוד התורה) , עד שיום אחד הוא כותב מכתב לרב ובמכתב הוא מבקש מהרב שיעזור לו כי בעבר היה לו אח שההורים שלו כפו עליו ללמוד ובסוף הוא ברח מבית הספר והוא לא רוצה לברוח מבית הספר כי הוא מבין שחשוב ללמוד , פשוט לא בא לו ללמוד בבית הספר. (מקווה שהבנת את המשל) 

"ותלמוד תורה כנגד כולם".
 אח יקר , אתה צריך להבין שכמו שללמוד בבית הספר זה דבר חשוב , גם לשמור תורה ומצוות זה חשוב , תמיד יש אנשים שבוחרים לא ללמוד ובורחים מבית הספר אבל בד"כ ההורים שדואגים להם ואוהבים אותם דואגים להחזיר אותם לביה"ס
כך ההורים שלך דואגים לך שלא תנתק את עצמך מעולם התורה והמצוות , זה הכל אחי

אח שלך בחר בדרך אחרת , אולי טוב לו עכשיו , אבל לאורך זמן תאמין לי שהוא יגלה שהוא עשה טעות איומה , אבל אז יכול להיות שיהיה קצת מאוחר מדיי , לחזור בתשובה אחרי חתונה , אחרי שיש כבר אשה וילדים , זה בכלל לא פשוט , כי מי אמר שאשתו תסכים לקבל את זה? מי אמר שהילדים שלו יסכימו לשמור תורה ומצוות?
לעומת זאת , אם הוא היה מוכן "לסבול" קצת ולכבד קצת יותר את ההורים שלו , הוא היה מגלה ש-"הסבל" הקטן היה שווה את האושר הגדול בבגרות , אחרי שיקים בית כשר ונאמן בישראל עם אשת חיל כשרה וצנועה ולא עם נערת רחוב חסרת נימוסים ללא צניעות ויראת שמים. 

לסיכום: לפעמים קשה לנו כשמכריחים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא ממש אוהבים לעשות , אבל חשוב שנזכור שלא סתם מכריחים אותנו ! דואגים לנו ... זה הכל ...
רופא לא מכריח את החולה לקחת תרופות סתם - הוא יודע שאם הוא יקח הוא יבריא.
אבא לא כופה על הבן שלו ללמוד בבית ספר לחינם - אם הוא ילמד הוא יחכים ויצליח.
אמך לא כופה על הבן שלה לשמור תורה ומצוות סתם היא עושה את זה לטובתך אחי.

שאלות ותשובות שהייתי שמח אם היה לך זמן לקרוא:
א) יש לי מלא שיעורי בית , איך בדיוק אני אמורה לשמור שבת?
ב) אין מצב שאני שומר שבת זה יותר מדיי בשבילי הרב  תעזור לי.
ג) אמא שלי אמרה לי תבחרי: "או אני או השבת" ! הרב במי לבחור?
ד)  צפה בקטע הבא: "מעלת שמירת השבת"

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד , כל יום תראה קטע.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, יש לי חברה כבר 6 שנים, בתקופה זו אני התחזקתי מאוד והיא קצת- שומרת שבת מתפללת ומברכת ומשתדלת ללכת בצניעות. החלטנו להתחתן בעוד חודשיים אבל יש בעיה גדולה- אני רוצה הפרדה (רק בריקודים מצידי) והיא וההורים שלי ושלה לא מוכנים לשמוע. אני לא יודע מה לעשות זה כבר יגיע למצב של או לבטל את החתונה או להגיע להסדר. ושני הדברים נראים לי כרגע ממש רחוקים אני אובד עצות פשוט מה אפשר לעשות? הסברתי לה את החשיבות של העניין כבר המון פעמים וזה לא עוזר.


תשובה:
עם כל הכבוד להורים שלה ולמשפחה שלה , זה האירוע שלך ושל אשתך אחי , לכן מן הראוי שקודם כל תסביר לה את החשיבות של הנושא ותראה לה כמה זה חשוב לך , אם היא אוהבת אותך ומכבדת אותך ואת ה' יתברך בסופו של דבר היא תבין כמה זה חשוב , אין לי בעיה שתבוא איתה אלי ואל אשתי ואנחנו נעזור לכם ונסביר לשניכם את חשיבות ההפרדה בחתונה.

הכי חשוב זה שלא תפגע באשתך , תעשה כל מה שאתה יכול כדי להעביר לה את המסר בדרכי נועם ולא בצורה שתפגע בה ו\או תעליב אותה , הפרדה בחתונה זה באמת נושא שלא פשוט להתמודד איתו במיוחד לא כשבני המשפחה לא שומרים תורה ומצוות.

באופן כללי כמעט כל זוג שאני מכיר שהתמודד עם הבעיה הזאת , אם הבעל היה החלטי ודרש שתהיה הפרדה בחתונה , בד"כ האשה הסכימה איתו , כי אם יש אהבה יש הכל !! מצד שני ברגע שהבעל מתחיל לגמגם ולהסס , להיות לא החלטי וכיוצב' , האשה חוששת מאוד וקשה לה מאוד להחליט על הפרדה במיוחד כשבני המשפחה שלה ממש לוחצים.

בכל מקרה חשוב ששניכם תעברו הדרכה טובה (הדרכת חתנים וכלות) זה עשוי לעזור מאד בנוסף , חשוב שנזכור שבסך הכל מדובר בשלוש שעות מהחיים שלכם זה הכל , אם אנשים היו מבינים כמה חשוב לעשות הפרדה באולם הם לא היו מתלבטים בכלל.

א) יש מי שסובר שאין לברך שהשמחה במעונו כשיש ערבוביה של בנים ובנות שכן איזה שמחה יש לפני ה' יתברך כשבניו ובנותיו מעורבבים ונגרם כתוצאה מכך חילול ה' גדול?

ב) משקיעים באוכל כשר בעשרות אלפי שקלים , בשמלה כשרה באלפי שקלים , ברב מקדש ירא שמים, אבל את הדבר הכי חשוב שוכחים ! את ה' יתברך , מי שעושה חתונה מעורבת שיהיה בטוח שהשכינה הקדושה לא תבקר ביום חתונתו וביום שמחת לבו , חבל.

ג) גם אם מחליטים לעשות ריקודים בהפרדה ואוכל במעורב , מי מבטיח שלא יגיעו בנות חשופות , מי מבטיח שלא ייגרם חילול ה'? במיוחד אם הצד השני לא שומר תורה ומצוות     ולא שומר על גדרי ההלכה והצניעות.

לסיכום: יש ספרים רבים שנכתבו בנושא , אם אתם מתכוונים להקים בית דתי וכשר בישראל ראוי שתהיו החלטיים ותגידו להורים שלכם שהחלטתם שיש הפרדה באולם מטעמי כשרות ויראת שמים ומי שלא מוכן לכבד את הרצון שלנו כזוג טרי לא חייב להגיע ! גם אם כולם יאיימו לא להגיע , אני מבטיח לכם שכל מי שכיבדתם אותו יכבד אתכם פחות או יותר , בנוסף הורים לעולם נשארים הורים , אני לא מכיר אבא שלא יגיע לחתונה של הבן שלו (למעט אם חלילה מדובר באירוע של פריצות ובאב ירא שמים בתכלית וגם במקרה כזה סביר מאוד להניח שיהיה קשה מאוד לאב לסרב להגיע אז הוא יבוא לפחות לחופה) אני לא מכיר אמא שתהיה מוכנה לפספס את החתונה של הבת שלה.

בנוגע לאורחים ! אורח שלא יגיע לכבד אתכם ביום חתונתכם וביום שמחת לבכם , בעיה שלו , גם אתם לא חייבים להגיע לאירועים שלו ואינכם חייבים לכבדו , זה היום שלכם ! אם תחליטו להגיש אוכל כשר ויהיו אורחים שיחליטו שלא מתאים להם לאכול אוכל כשר אז הם לא באים , בגלל זה הייתם מגישים טרף? אם החלטתם שאתם רוצים לשים בחופה שיר חסידי ויהיה אורח שזה לא מתאים לו והוא מאיים שהוא לא יגיע אז תחליפו שיר??? נו... באמת תעשו לי טובה , אתם באמת מתכוונים לתת לאורחים שלא יודעים לכבד אתכם להכתיב לכם את האירוע? מי שאוהב אתכם יאהב אתכם גם אם תלכו עם סיר על הראש , מי שמשחק משחקי כבוד , אינכם זקוקים לו , אם הוא לא רוצה לכבד אתכם זכותו !

לכל שבת יש מוצאי שבת , מי שלא יכבד אתכם ישא בתוצאות של ה-"חרם" המתועב. אנחנו לא מוותרים על יהדותנו , בדיוק כמו שאנחנו לא מוותרים על כשרות המאכלים , רק זוג חלש יתן לאורחים שלו להחליט עבורו מה לעשות ! תהיו חזקים ויציבים ולא רק שהשכינה תבקר באירוע שלכם , תהיה לכם ברכה לכל החיים , כי יום החתונה זה היסוד , אם היום הזה מקודש כל החיים שלכם תזכו לברכה וקדושה בע"ה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אם רוב האורחים חילונים לעשות הפרדה בכל מקרה או לוותר משום דרכי שלום?
ב) חתונה בהפרדה - מה עושים כשבעלי האולם לא ממליצים לעשות הפרדה?
ג) מה ההבדל בין הפרדה בחתונה להפרדה שעושים באוטובוסים????????
ד) מה עושים כשבן הזוג מעוניין בהפרדה ואני לא מעוניינת?
ה) חתונה וכיסוי ראש , מה עושים אם בת הזוג מתנגדת?
ו)  איך אני יכול להעביר לאהובת לבי שחשוב לי לעשות הפרדה מלאה?










שלח לחבר קריאה בניפרד