שאלה:
שלום כבוד הרב רביד! אני נשוי בן 40 עם שני ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי מאוד ואני מקפיד ללכת לשיעורי תורה ולשמור שבת כהלכה. אשתי קיבלה חלק מהדברים: טהרה, כשרות ופלטה בשבת אבל היא לא מוכנה להפסיק לראות טלויזיה ולנסוע בשבת . יש לנו מחלוקת בעניין כבר חצי שנה ונראה לי שהעניין מוביל לפרידה , זה מייסר אותי מאוד כי מצד אחד אני מרגיש שזו הדרך אך מצד שני המשפחה עומדת להתפרק. אני חסר אונים בעניין. מה עושים? האם כך נגזר עליי? למה חיי נראים כך דווקא כשהתחלתי לשמור תורה ומצוות? לא יכול להשאר בבית עם חלול שבת, לעזוב את הבית? אני אוהב כל כך את השבת אבל מתייסר ממנה, ה´ יעזור. נא עצתך בעניין. תודה רבה

תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שאתה מתמודד עם ניסיונות כל כך קשים ומורכבים, אולם התשובה לבעיה שלך חבויה בשאלה ששאלת , דע לך אח יקר , כל יהודי שחוזר בתשובה חייב לעבור תהליך זה ממש לא פשוט , לכל אדם יש את הסף שלו , כל אדם צריך את הזמן שלו להתחבר ולהכיר בגדלות הבורא , יש אנשים שיש להם הרבה מניעות ויש אנשים שיש להם מעט מניעות , כדי להפוך את המניעות לנעימות , כל מה שצריך זה המון סבלנות , חום ואהבה , השבת של ה' יתברך לא פחות חשובה מאשתך היקרה , האשה נמשלה לשכינה הקדושה , אם מן השמים זימנו לך אשה כזאת , דע לך שעליך לעשות הכל כדי לרצותה ולשמח אותה , לדעתי אם תאמין בה ותאמין בקשר הזה , הכל יסתדר , אין דבר העומד בפני הרצון.

כתבת בשאלה שלך שהיא קיבלה חלק מהדברים , טהרה , כשרות , פלטה בשבת , אני חושב שאשתך היא אשה נפלאה , עצם העובדה שהיא מוכנה לשמור טהרה ולהתחשב בך , עצם העובדה שהיא מבינה את הצורך שלך בפלטה ובכשרות , מעידה על נשמתה הטהורה , בנוגע לשבת , זה קצת יותר קשה אחי , תחשוב מה היא יכולה לעשות בשבת? זה לא פשוט לעצור הכל ולהתחיל לשמור , כדי לשמור שבת היא צריכה תחילה להבין את משמעות השבת , תן לה לקרוא את הסיפור הבא: "השבת קשה עלי..." אין לי ספק שזה ירגש אותה , תראה לה שאתה אוהב אותה , מאמין בה , אולי כשתהיה לה משמעות בעיניך , היא תרגיש צורך להתקרב , אשתך זקוקה לחום ואהבה והרבה בטחון , אם לא תעניק לה בטחון היא תמשיך לעשות מה שהיא רוצה , אין שום טעם שהיא תשמור שבת כל זמן שזה לא בא ממנה באמונה שלימה , מתוך בטחון אמיתי.

אל תנסה להכריח את אשתך לשמור שבת , תנסה פשוט לאהוב אותה אחי , זה הכל , על כל פשעים תכסה אהבה , כשאוהבים מישהו באמת מוכנים לעשות בשבילו הכל , הבעיה שלך עם אשתך היא לא שבת , היא אהבה ! תגשו לייעוץ זוגי , תפתרו את בעיות הזוגיות שלכם והתקשורת והשבת תסתדר מאליה , אל תנסה לתלות את הסיבה לפרידה המתוכננת בגלל שבת , זה ממש לא קשור לשבת אחי , אם תעמיק ותחשוב טוב תגלה שזה קשור לאהבה ולתקשורת , השבת והנסיעה הם רק תירוץ !

לדעתי , תמשיך לשמור שבת ולהרעיף חום ואהבה על אשתך , תבקש ממנה סליחה שהתנהגת בצורה לא ראויה , שדרשת ממנה לעשות דברים שקשה לה לעשות , תחנך את ילדיך (עד כמה שאתה יכול) לעשות רצון ה' , תעזור להם לחיות את האמונה ולא לעשות כי צריכים לעשות , כך האמונה תזרום להם בדם ולא רק בשכל. ואם תשמש דוגמא אישית טובה מספיק ותבקש מה' שיפתח לאשתך שערי רחמים , אין לי צל של ספק שאם תאמין בה ותראה לה שאתה סומך עליה ואוהב אותה הכל יסתדר נשמה.

אחי היקר, כשיאיר בך אור האמונה הוא ישפיע על כל בני הבית באופן טבעי , בדיוק כמו אדם עם ריח נעים שמסתובב בבית וכולם נהנים מהריח הנעים שלו וחפצים בקרבתו !
סרטון יפה שאשמח אם תצרף לאשתך למייל: "סודות מעולם האמת" , מעלת השבת שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב, חזרתי בתשובה לפני שנה וחצי, כיום אני בת 17 הגעתי לרמה רוחנית מאוד גבוה, כיבוד הורים, סיוע לנזקקים, תפילה, שמירת שבת ופתאום הייתה לי נפילה חזקה מאוד ורק אתמול התעוררתי, הגעתי למצב שרק שמירת שבת נשארה לי. איך אני יכולה לדאוג שאני ילך בדרך ה', ורק יעלה? אני גם בתק' לא טובה, אבי בגד באמי והוא עם נוצריה עכשיו, בנוסף אמא שלי נורא תלותית אלי וקשה לי

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שזה המצב, אני שמח שזכית להגיע לרמה
רוחנית טובה ונורמלי לחלוטין שלפעמים תהיה נפילה , "שבע יפול צדיק וקם"
צר לי לשמוע שרק שבת נשארה לך , אני מקווה מאוד שתחזרי לעצמך, ותלכי
בצניעות, תברכי על המאכלים שה' נותן לך ותמשיכי לכבד את ההורים, בנוגע
לאביך, כואב לי לשמוע שהוא החליט לפגום בקדושתו , כואב לי יותר לשמוע
שאביך בגד באמך וכל המשפחה נהרסה , אני מציע שתלמדי מהצער הנורא
שיש לך ומהיום תעשי כל מה שאת יכולה כדי להיות בת מלך ולזכות לבן מלך
שלא יבגוד בך עם גויה ! כדי לזכות לגבר איכותי עליך להיות איכותית ולא
להיות "חפיפניקית" אין לי ספק שיש לך את הכוחות , אבל אני לא בטוח שיש
לך את הרצון, לפעמים החברה הרעה משפיעה עלינו מאוד , לכן את צריכה.

א. לחפש חברות טובות
ב. לקבוע עיתים לתורה (מדרשה אקסטרנית או שיעורים קבועים)
ג. להתלבש בצניעות
ד. להיות יותר במחיצת אמא (כי אם אבא מתנהג כך הוא ישפיע עליך לרעה)
ה. לכבד את אבא ואמא למרות הכל.

בכל מקרה את בת 17 בעוד מספר שנים תצטרכי לבחור בן זוג לחיים, אם
תמשיכי בדרך טובה תזכי לבן זוג טוב והגון אם תבחרי בדרך של "חיפוף"
תקבלי בחור "חפיפניק" שיחפף באהבתו אליך ובהמשך הדרך יבגוד בך
ח"ו. צפי בקטעים הבאים כדי להבין כמה חשוב שתמסרי נפש ותחזרי לה'
יתברך שאוהב אותך ודואג לך מאוד.

א. בן זוג במראה - מה שאת זה מה שתקבלי
ב. משימה בלתי אפשרית2 - למה כדאי לשמור נגיעה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, אני בת 18 ואני כרגע מתחזקת, אני רוצה לשמור שבת אבל אני פשוט רגילה ללכת כל יום שבת לים וממש קשה לי בלי זה, אם אני הולכת לים בשבת ואני לא נוגעת לא בפלאפון ולא בכלום ואני גם יושבת בחוף לא מרובה אנשים אלא בחוף מבודד בוא נגיד, יושבים בו נשים וגברים אבל מעט, זה אפשרי שאני אלך לים ורק אשב על החול אך מבלי לחלל שבת?

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה אין לך מושג איך זה מרגש לקרוא כל יום על עוד יהודי ועוד יהודיה שמתקרבים לה' יתברך , הנוער פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש בכוחות שלו וביכולות שלו , אתם פשוט מקסימים , בנוגע לשאלה ששאלת להלן תשובתי.

א. אם את הולכת לים ברגל אין כאן חילול שבת (כל זמן שזה בתחום שבת)
ב. אין שום היתר ללכת לחוף מעורב גם אם את רק יושבת שם. (אלא אם כן זה נפרד)
ג. תשתדלי לעשות כל מה שאת יכולה כדי להראות לה' שאת באמת משתדלת.

אני מבין שאת מאוד אוהבת את הים , אני יכול להבין אותך מאוד , הים מאוד מרגיע ונעים , אבל אני בטוח שאם תחפשי היטב תמצאי מקום נפרד שאין בו גברים, כך תוכלי ליהנות מהים ולא לעבור על ההלכה , לא חסרים מקומות כאלה , כמו כן ראוי ללכת לים בשעות שאין שם ערבוביה ופריצות מצד אחד , אך גם לא בשעות מאוחרות וחשוכות מצד שני , ה' יתברך לא רוצה שנסבול בשבת , להיפך הוא רוצה שנעסוק ברוחניות ונתן כוחות לנשמה כדי שנוכל לשרוד את השבוע הבא ולטעון מצברים לקראת ימות החול. אז אני בטוח שאם את רוצה להתרגש מעט ולהרגיש מעט רוחניות אין בדבר שום פסול , רק תשתדלי לעשות אותו בצורה טובה ונכונה ולא לעבור על שום הלכה , גם לא קטנטנה , כי כשאדם גונב סוכרייה מהמכולת גם אם זו סוכריה ממש קטנה זו עדיין נקראת גניבה , גם כשהולכים לים שיש בו ממש מעט גברים ונשים בערבוביה , זה עדין נחשב פריצות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד הריבים עם אמא לא מפסיקים, אני מרגישה כ"כ רע. אנחנו כל יום רבות, אני מקללת אותה וגם לפעמים מרביצה לה חזרה.. אני צועקת וצורחת קשה לי מאוד בכיבוד הורים! מה אני יכולה לעשות ? ואיך אני יכולה לכפר על מה שעשיתי כבר? אני מרגישה רע ורוצה שהיא תסלח ושהשם יסלח. אני מרגישה רע אני חייבת לעשות משהו עם זה!

תשובה:
בחיים שלך אל תעיזי להרים יד על ההורים שלך, זו עבירה שהתיקון שלה קשה מאוד, אל תעיזי לעשות זאת גם אם היא תאיים עליך ותזרוק עליך כיסאות, אל תגיעי למצב שאת מרימה על אמא שלך ידיים, דעי לך אחות יקרה למרות הניסיונות הקשים יש דברים שפשוט אסור לעשות ! חוק בל יעבור ! כתוב בתורה: "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת... וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת". עונשו של המקלל חמור יותר מעונשו של המכה, שהקללה מצויה יותר ויש צורך להזהיר עליה יותר, שהרי ידוע שמקלל אביו ואמו עונשו "סקילה" (זורקים עליו אבנים עד שמת) ועונשו של מכה אביו ואמו בחנק. "אביו ואמו קלל דמיו בו" לא רק שאסור לקלל את אבא, אפילו לומר את השם שלו בפניו אסור, יש אנשים שמעולם לא קראו להורים שלהם בשמם הפרטי, שלא לדבר על קללה או הכאה. מי שמקללאת אביו ואמו הוא בבחינת מנודה בשמיים ואין הקב"ה יכול לדור עמו.
שהרי בזמן שאדם מקלל אביו ואמו ומכה אותם, זה כאילו הקבה כופף את רגליו תחת
כסא הכבוד ואומר : אני השויתי כבודי לכבוד אב ואם ואילו הייתי אצל בן כזה כך היה עושה לי! לסיכום: כאשר אדם לא מסתדר עם אבא ואמא ומבזה אותם אומר ה' יתברך "טוב עשיתי שלא השרתי שכינתי בבית זה" אבל כאשר אדם מכבד את אביו ואמו ה' ישר משרה שכינתו בבית זה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בת 17. אני חילונית מקיבוץ השומר הצעיר בצפון. נכנסתי להריון והורי לחצו עלי לעשות הפלה, כשהלכתי לעשות הפלה היתה שם אישה שדיברה ממש יפה, ואמרה לא כדאי לך אנו נסדר אותך, וביקשה מס` טלפון. היו איזה קבוצה של דתיים ששיכנעו אותי לא להפיל, ולא עשיתי הפלה. היו מריבות בבית עם ההורים, חברות סידרו לי מגורים אצל אישה בודדה מבוגרת רווקה חינם. אין לי קשר עם ההורים. היום אני שלוש שבועות אחר הלידה, אני מצטערת ששמעתי להם, בגדול החיים שלי נדפקו בגללם, אין לי חשק אפילו לבחור לו שם לתינוק. דיברתי עם מכון פועה ועוד אירגונים, הם איתך בקשר כל זמן שאפשר להפיל, הם משכנעים שלא להפיל, בחודש השמיני לערך כבר החוק לא מתיר בקלות הם מתנערים ממני. ואני לא דתיה בכלל, אם הייתי שומעת לאבא שלי היום הייתי בלי הסיפור הזה! יש לי בן ואני לא יודעת איך להסתדר איתו, אני מרגישה שתקעתי את עצמי, הרבנים אוסרים להפיל בכל חודש, וגם עד שאת מבינה שאת בהריון כבר עובר 60 יום. אני לא יודעת בבירור מי האבא. אני חושבת, שהייתי בטייול בהולנד שבוע עם חברות, עשינו שטויות אני משערת שזה אחד מהם. היום אני ממש מסתכלת עליו ובוכה, איזה מסכן הוא יהיה הבן שלי, בלי אבא. עם אמא חלשה לא מסודרת כלכלית. הורי בקיבוץ בצפון רוצים שאני אשלח אותו לאימוץ ואחזור בלעדיו. מה לעשות?

תשובה:
בראש ובראשונה אני רוצה לשמח אותך ולומר לך שניצלת מייסורים קשים, דעי לך אחות יקרה, כמה שהמצב שלך נראה גרוע כרגע, אם היית מפילה את הילד לא היית מצליחה לישון בלילות והיית משלמת על זה מחיר כבד, אני לא אכנס איתך לסיפורים של נשים שהפילו ששוחחו איתי, על חלומות שיש להן על ילד שצורח להם באוזן כל לילה.. אשה מבוגרת ניגשה אלי בסוף אחת ההרצאות שמסרתי במרכז הארץ וסיפרה לי שבעלה הכריח אותה להפיל את העובר בגלל שהרופאים אמרו לה שאם הוא יוולד הוא יהיה עם תסמונת דאון או עם פיגור קל, היא הלכה לעשות הפלה וברגע שרצחו לה את התינוק היא שמעה צרחה שלא עוזבת אותה כבר כמה חודשים, היא לא מסוגלת לישון היא איבדה את שפיותה בגלל זה, יש עוד מלא סיפורים על אשה שהפילה ובגלל זה לא הצליחה להיכנס להריון 15 שנים כשהיא הגיעה לרב לקבל ברכה הרב אמר לה שכל פעם שהיא נכנסת להריון התינוק שהיא רצחה מקטרג עליה בשמים ולא מאפשר לה לזכות לפרי בטן ! אז.. קודם כל תרגעי אחותי היקרה ותביני שעשית את הדבר הנכון,, אל תחשבי שאם היית מפילה החיים שלך היו ורודים, בשמים זוכרים הכל ויש תוצאה לכל מעשה. בכל מצב כנראה שיש לך זכות והצילו אותך מלהפיל.. לפעמים אנחנו עושים שטויות ולא מבינים שהמחיר שאנחנו נשלם בסוף הוא כבד מדיי, אני לא בא להאשים אותך נשמה גם אני בן אדם אני יודע מה זה יצרים, אבל אני רוצה לומר לך שעשית בשכל שלא רצחת את הילד הזה.. קצת כואב לשמוע שיש מצב שאבא שלו "גוי" אבל אין לי ספק שהוא יהודי כשר.. כנראה שהניצוץ היה צריך לצאת דרכך ולא נרחיב בנושא כדי לא לשגע לך ת'מוח. בכל מצב אני מקווה שתזכי את התינוק בשם יהודי ולא בשם אחר... בנוסף בנוגע לשליחת התינוק לאימוץ.. מן הראוי להתייעץ עם רב גדול, אני מבין שזה הדבר הכי קל שיש (להיפטר מהחבילה המעיקה) אבל תחשבי איך את היית מרגישה אם היו עושים אותך בטעות וזורקים אותך לאימוץ.. האם לא היית מקפידה על מי שעשה לך את זה? אחות יקרה ומקסימה אני ממש מבין את המצב שלך ואני יודע שהוא לא קל אבל תחשבי תמיד שאי אפשר לבלבל את השם יתברך, אם ה' החליט שזה התיקון שאת צריכה לעשות בעולם לא יועיל לך אם תזרקי את התינוק,, יהיו לך ייסורים אחרים ח"ו,, לכן מה שאני מציע זה שתדברי עם השם בשפה שלך,, מתוך בכי ודמעה,, כי זו תפילה כזאת עולה בלי מעצורים ישירות לבית דין של מעלה, תסבירי לאבא שקשה לך מאוד עם המצב ואת חייבת הכוונה ועזרה... אין לי ספק שזה לא פשוט להיות עם תינוק בגיל צעיר כל כך אבל אולי בזכות זה תלמדי בנות אחרות להיזהר מהשטויות האלה ומחגיגות בחו"ל.. וזה יהיה שכרך ותזכי לזיווג הגון במהרה אמן ! אני מברך אותך שה' יתברך יתמלא עליך ברחמים גמורים ותזכי לכפר על חטאייך לא ע"י ייסורים וחולאים רעים אלא ע"י תפילות וקיום מצוות (צניעות כמובן כדאי שתשמרי) בכל מצב אני מקווה שתזכי לשוב בתשובה שלימה למרות שאת קצת "כועסת" כרגע ולא מסוגלת לחשוב בצורה נכונה.. אני מקווה שה' ימלא את כל משאלות ליבך לטובה וישמור את כל הדמעות שלך כדי שהילד הבא שיצא ממך יהיה אדם מדהים עם אבא מדהים עוד יותר,, צר לי שהגעת לאן שהגעת אבל אני מקווה שכאן ייפסק הצער שלך (באמת מכל הלב אני אומר אני מתרגש כשאני כותב את השורות האלה עומדת לי דמעה בעין תאמיני לי) אבל אם זה מה שקרה כנראה שזה מהלך משמים שהיית צריכה לעבור, תמיד תחשבי שהיה יכול להיות גרוע יותר.. יש אנשים שלא זוכים לילדים בכלל, יש אנשים שלא זוכים להתחתן, יש אנשים שלא זוכים לילדים בריאים, יש אנשים שלא זוכים למשפחה בכלל. אני יודע שזה לא מנחם אבל לפחות תלמדי מהטעות ותקבלי על עצמך לא להמשיך להפנות גב לה' יתברך ולעשות כטוב בעינייך אחותי היקרה, בת מלך !!! יהי רצון שיתמתקו מעליך הדינים ותזכי להתחתן במהרה עם גבר ירא שמים אמיתי... אחד כזה שיאמין שהכל היה רצון ה'... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד