שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, כבר נשאלה שאלה בנוגע לקמע המסוגל לישועות. האם כדאי לקנות את הקמע? אני תורמת מס' פעמים בשנה תרומה לארגוני חסד. האם כדאי לקנות את הקמע או לתרום את הכסף לארגון חסד אחר? האם יש עניין בלא לקנות אותו?

תשובה:
אני לא מכיר את הקמיע באופן אישי , אני לא מאמין שהצלחה של אדם תלויה בקמיע כזה או אחר , בנוגע לקמיע הספציפי המדובר שמעתי שהאנשים שעוסקים במלאכה הם אנשים יראי שמים , הרב יהודה לייב (ראש כולל בישיבת הרשב"י) טוען שהרב קנייבסקי אישר להשתמש בקמיע, הוא גם טוען שאנשים רבים ראו ישועות כתוצאה מכך, אני לא רוצה ח"ו לסתור את דברי ראש הכולל, אבל אני באופן אישי הייתי נזהר בזה מאוד ולא תולה את הישועה שלי בקמיעות, שוחחתי עם הרב היקר והוא נשמע אדם ירא שמים, הרב אמר שהוא יעביר אלי הקלטות ואישורים של גדולי הדור, אך החומר עדיין לא הגיע, בכל מקרה, אין לי צל של ספק שכל תרומה לישיבה (בקבר הרשב"י) תהיה מבורכת, אני בעצמי אמרתי לרב שאם אשמע שהרב קנייבסקי מעודד לרכוש את הקמיע ארכוש אותו בעצמי ואף אהיה מוכן לעשות הוראת קבע לישיבה, אולם עד כה טרם שמעתי ממנו

לסיכום זו דעתי בנושא.
א. אם מדובר באדם ירא שמים שחי על פי ההלכה ויש לו עיכובים וצער גדול, יתכן מאוד
שתרומה לישיבה עשויה לסייע בבחינת: "ותומכיה מאושר" אם בזכות התרומה מקבלים גם קמיע, אני לא רואה בזה שום איסור , יתכן מאוד שבכוחו של הקמיע לברך את ביתך.
ב. אם מדובר באנשים רחוקים שלא שומרים תורה ומצוות, לא שומרים שבת ולא מניחים תפילין, לא הולכים בצניעות ולא שומרים טהרת המשפחה, אני לא יודע עד כמה יועיל השימוש בקמיע, אלא אם כן באמת מדובר בקמיע שמאושר לשימוש ע"י גדולי הדור, מבחינתי גדולי הדור זה הרב עובדיה יוסף ו\או הרב קנייבסקי שליט"א אם אני אדע שאחד מהם התיר שימוש בקמיע, מבחינתי אשרי כל אדם שיזכה לרכוש את הקמיע

לקריאת תגובה שכבר כתבתי בנושא בעבר לחצו כאן: "הקמיע של רשב"י" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד תראה מזה חינוך חילוני אחים שלי רבים הם שוברים את כל הבית אמא שלי נכנסת ללחץ לחרדות מתחילה לבכות להרביץ לעצמה ובמקום לרחם עליה הם אומרים לה תסתמי תפה אם את לא רוצה "לטמה לפרצוף" והם רבים בינהם ואמא שלי בוכה וצועקת שיפסיקו והיא אפילו הגיעה למצב של לעשות במכנסים פיפי בזמן שהם רבים מרוב חרדות ואין יום שהיא לא בוכה..זה בגלל שהיא כ"כ טובה! אחים שלי כופרים רשעים מה שתרצה! איך אני יוכלה לעזור לה בדרך שלי? הםלא לוקחים ממני דוגמא אישיתהם רשעים גמורים! ואני לא סתם אומרת הם מקללים את הרב שלי הרבנים התורה ואפילו את אלוהים..פעם הם אמרו דברים נוראים כלפי מעלה, כן ככה הם מדברים ואחיות שלי אפילו קוראות לאמא שלי... סליחה על המילים..עדיף לאמא שלי גיהנם מהחיים האלה...מתי זה יגמר???זה כל יום ככהה!!!איךך אני עוזרת לה????????

תשובה:
אחותי, קראתי הרבה מכתבים בחיים, אבל המכתב הזה ממש קשה, אני ממש בהלם אני לא מאמין שיש דברים כאלה אבל אם יש כנראה שגם זה רצון ה', יש דברים שלעולם לא נבין, אי אפשר לדעת מי כאן בתיקון ! האם נגזר על אמא לסבול כל כך הרבה מסיבות כאלה ואחרות? האם גם את קשורה לתיקון הזה? האם אחים שלך הם התיקון של אמא או של אבא? האם יש אפשרות לטפל בזה? בקיצור, יש הרבה שאלות שבטח עולות על הפרק, מה שאני יודע זה מה שלימדוני רבותיי ומה שלימדוני רבותיי זה דבר פשוט ! את צריכה לעבוד את ה' באמת למרות הכל ולמרות הניסיונות אני יודע שזה קשה, אמא שלך צריכה לשמור תורה ומצוות וללכת בצניעות, אין לי ספק שהיא אמא טובה, אבל לפעמים אנחנו לא יודעים שיש עבירות חמורות שדינם "כרת" עבירות שאין טעם שאפרט בפניך שיכול להיות שנכשלנו בהם והזמנו לעצמנו צרות וייסורים. בקיצור אל תנסי להבין יותר מדי את רצון ה', תשתדלי לקיים תורה ומצוות ולהאמין שה' הטוב בעיניו יעשה, בנוגע לאחים שלך אל תנסי לתקן אותם כפי מיטב הבנתי בעינייך הם רשעים גמורים אז אין טעם שאת תועילי להם רק אדם שמסוגל לדון אותם לכף זכות ולמרות הכל למצוא בהם נקודה טובה. אמא צריכה לקבל ייעוץ נפשי דחוף מגורם מוסמך, כי בגיל של אחים שלך לפעמים קצת מאוחר להתחיל לחנך אותם כעת. על זה אמרו חכמים: "חבל שלא בכינו קודם" אם היינו בוכים לזכות בילדים טובים לפני שנולדו הילדים אולי היינו זוכים לנחת רוח בהמשך, אבל אם בנערות לא מסרנו על זה נפש ובכינו זה מה שאנחנו מקבלים לצאליו, כל מה שנותר לך לעשות זה ללמוד מהסיטואציה ולבכות ולמסור נפש בתפילה לה' שלך לא יהיו נסיונות כאלה ותזכי לבעל ירא שמים. חינוך מתחיל עוד בזמן שהילד בבטן של אמא ולאורך כל הילדות כשהילד ממש רך בשנים מחדירים בו קדושה ויראה כל מה שנותר לי לאחל לך זה ברכה והצלחה לך ולבני משפחתך ויהי רצון שה' יתמלא ברחמים עליך ועל אמך היקרה ותזכי שאחים שלך יחזרו בתשובה שלימה לאביהם שבשמים. אל תתרגשי מכל מילה שהם אומרים, כל זמן שאדם לא "שפוי" הוא נשפט כלא שפוי ודינו קל יותר, אבל אם מדובר באדם פיקח ושפוי שיודע יראה מה היא, הוא לעולם לא היה מדבר כך. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד,אני מרגישה שכל יום הולך לי לאיבוד. יש לי מלא ספרים של מוסר וחכמה יהודית אבל אין לי קביעות בשום דבר:לא בשיעור תורה,לא בקריאת ספר/הלכה ואני מרגישה "באלגן" אני לא יודעת איך להתחיל,מאיפה,כאילו ...אין לי תוכנית שאיתה אני הולכת,אין לי סדר. מה לעשות? איך עושים סדר? מה יותר חשוב? תודה רבה,מיכל.(אני רוצה לחזור בתשובה!!!!!)

תשובה:
מיכל היקרה, אני ממש מבין על מה את מדברת, מרוב עצים לא רואים את היער, כל מה שאת צריכה לעשות בתור התחלה זה לא לחשוב מה חשוב יותר מה חשוב פחות, אלא לקבוע עיתים לתורה ולשמוע מה שהרבנית תחליט להעביר לא מה שאת בוחרת לשמוע ! תנסי למצוא מדרשה אקסטרנית באיזור מגורייך ותלכי לשם פעמיים בשבוע לפחות, אל תוותרי על קביעות ותראי שתוך שלושה חודשים מהיום החיים שלך ייראו אחרת והרבה דברים יהיו הרבה יותר ברורים לך בעתיד ! חוץ מזה תבחרי לך ספר טוב וכל לילה תקבלי על עצמך בלי נדר לקרוא בו עמוד ותראי שעם הזמן את תסיימי כל כך הרבה ספרים שאת לא תאמיני מה אפשר להספיק בעמוד או שניים ביום ! במקום להמר בפוקר בפייסבוק או לגדל גינה דמיונית את מרוויחה את החיים שלך צדיקה. אל תתפשרי על פחות משני שיעורים בשבוע. בהצלחה צדיקה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד שלום, ב"ה מצאתי את האמת ואני באמת רוצה להתחזק כמה שאפשר ולשאוף לשלמות בעבודת השם. הבעייה שלי שאני לא יודעת איך! יש כל כך הרבה רבנים וסוגים, כאילו לאיפה ללכת? אחד אומר ככה אחד ככה, אחד אוסר אחד מתיר, אחד ציוני ואחד לא. באמת הרב מה לעשות?? זה קצת מבלבל שיש כל כך דרכים כאילו במה אני אמורה לבחור ואיך אני אדע אם זה הדרך לאמת?? תודה =)

תשובה:
אז מה אם יש הרבה רבנים? זה סתם יצר רע שמנסה לבלבל אותך. זה כמו שמישהי תגיד: "אני מתה לעבוד, יש מלא עבודות, במה אני אמורה לבחור?" נו.. אז בגלל שיש הרבה עבודות זה אומר שבינתיים, לא נעבוד? בגלל שיש הרבה רבנים זה אומר שבינתיים לא נעשה לנו רב? זה סתם יצר הרע ! חייבים להתחיל במשהו , כמו בחיים כשרוצים לבחור תחום מסויים, מתנסים, רואים אם שייך או לא שייך ואם לא מתאים אז אפשר לבחור עבודה חדשה , עד שמצליחים למצוא עבודה קבועה עם תנאים טובים ואפשרויות קידום. כך בחיים, לא קל להתחבר לכל רב ,אבל צריך לנסות, אז מנסים וכשמרגישים חיבור ממש עמוק, פשוט בוחרים מסגרת תואמת והכל מסתדר. אם כולם מצליחים גם את תצליחי , בדיוק כמו שקשה למצוא חתן , נו... זה אומר שלא נצא יותר לשידוכים בגלל שיש הרבה חתנים? לא ! ממשיכים לצאת עד שזוכים לבחור נפלא. אחרי החתונה הנושא הרבה יותר פשוט , כי כל אשה מחוייבת ללכת על פי הרב של בעלה , הדעת תורה שלך תהיה הדעת תורה של בעלך , תתפללי שתזכי לבעל שיש לו דעת תורה והוא לא פוסק לעצמו , כי זו הסכנה הגדולה ביותר , בחור שאין לו רב.

בגלל זה אמרו חז"ל , עשה לך רב (אחד) וקנה לך חבר, כמו שבזוגיות אי אפשר לצאת עם כמה בחורים בו זמנים , זה לא מוסרי ולא שייך , כך כשעובדים את ה' אי אפשר ליהנות מכל העולמות , צריך להתמקד בדרך אחת , במטרה אחת , ועד שמצליחים משתדלים ומתפללים על זה , לא לפחד מכשלונות , הדרך להצלחה רצופה כשלונות.

קריאת התגובות הבאות תועיל לך מאוד:
א) "חרדי או דתי לאומי"
ב) לכל אחד יש רב אני לא יודעת לאיזה צדיק להתחבר?
ב) 70 פנים לתורה.
ג) אני מתקרב לה' אבל אז מגיע משבר שמרסק אותי.

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד.


שלח לחבר קריאה בניפרד