שאלה:
הרב רביד היקר שלום, אני חושבת בעתיד לעלות למדרשה חרדית כמו למשל תפארת בנות, ועד כמה שידוע לי הבנות לא לומדות מקצוע במדרשות חרדיות. אני יודעת שיש אפשרות לשלב לימודים ומדרשה אבל הרב אמר "תפסת מרובה לא תפסת" שעדיף שעולים למדרשה לא לשלב עוד דברים. אז רציתי לדעת מה עושים? מתחתנים ואח"כ לומדים? או שהבנות לא לומדות מקצוע בכלל? ועוד שאלה אז ממה הם מתפרנסות? מהעבודות הכלליות שיש בחוץ? תודה רבה מראש:) ה' יברך אותך.

תשובה:
אחותי היקרה, מי אמר לך שבנות חרדיות לא לומדות? אם בנות חרדיות לא לומדות אז מי לומד במכללות החרדיות? בעידן המודרני לא חסרות מכללות כשרות שמאפשרות לבנות החרדיות ללמוד.

אם אני אלך למדרשה אני אתחיל מאוחר את החיים לא?
אם בציבור הדתי לאומי יש רבנים שמתירים לנערות לעשות שירות לאומי שנה שנתיים ורק אח"כ להתחיל את החיים, רק אח"כ להתחיל ללמוד ו\או להקים בית בישראל. אני לא רואה שום סיבה שבת מדרשה לא תלך לשנה שנתיים מדרשה ורק אח"כ תקים בית
ומי שחושבת שבשירות הלאומי היא תורמת לעצמה ולמדינה יותר מאשר במדרשייה,
אני חושב שהיא טועה טעות מרה. 

מי תורם יותר למדינה?
לדעתי בת מלך שהולכת למדרשה תורמת לעצמה ולמדינה הרבה יותר , היא תורמת לעצמה בזה שהיא מבססת את מעמדה הרוחני וקונה לעצמה מיומנויות תורניות נפלאות ובנוסף היא תורמת לעם ישראל בצניעות שלה וביראת השמים שלה. אם עד עכשיו היא התירה לעצמה ללכת עם חצאית ע"פ עיקר הדין, אחרי שנת מדרשה החצאית שלה תהיה ראויה לבת מלך ברמה של מהדרין ולא רק רבנות. אם בעבר היא הרשתה לעצמה ללבוש חולצות צמודות ולפלרטט יותר , אחרי שנת מדרשה כל עולמה הרוחני משתנה לחלוטין. במקום להתאים את עצמן לחיים , בנות לומדות להתאים את החיים לעצמן.

ממה הבנות שלומדות במדרשה מתפרנסות?
עשרות אלפי בנות מדרשה הקימו בתים נאמנים בישראל ואינן רעבות ללחם , הפרנסה מגיעה וה' דואג שהיא תהיה מכובדת ויפה , חרדים לא מחפשים להיות מליונרים , אבל גם לא נזקקים , רוב החרדים שאני מכיר אינם נזקקים ואינם פושטי יד
אפשר ללמוד מקצוע , אפשר ללמוד במכללה , אפשר לעשות קורסים , חוץ מזה , גם ככה כשכל שנה שנתיים יש ילד ברוך ה' , במקום לשלם לעובדת זרה שתגדל את הילדים ולבזבז עליה את רוב המשכורת , לפעמים אין שום דבר רע בזה שאמא תגדל את בניה ובנותיה בנחת והבעל ידאג לפרנסת הבית.

אם הבעל לומד תורה והאשה עם הילדים בבית מהיכן מגיע הכסף?
בואי נהיה מציאותיים , עד שהגיעו הילדים היה לבעל מספיק זמן ללמוד , להחכים ולהכשיר את עצמו באחד ממקצועות התורה , רב , מורה , מחנך , מוהל , שוחט , מרצה , סופר סתם , משגיח כשרות , איש מקצוע , חסר מקצועות? היום יש חרדים אפילו בענפי ההייטק השונים , בכל מקרה , תאמיני לי שלבחור החרדי יש סייעתא דשמייא וה' יתברך מסייע לו להצליח בכל אשר יפנה בזכות התורה הקדושה. אז אחרי שלוש ארבע שנים של התמקצעות בישיבה הגבוהה , אפשר לעבור לכולל ולעבוד במקביל כשיש צורך.

מותר לחרדים לעבוד?
ברגע שיש צורך לפרנס את בני הבית לא רק שמותר לחרדים לעבוד , חובה עליהם לעבוד , אני את התלמידים שלי מעודד תמיד לדאוג לפרנסת הבית בעתיד , ללמוד במקום שמאפשר להם להתפתח ברמה מקצועית כל אחד כפי מעלותיו ויתרונותיו כפי שחנן אותו ה' יתברך , יש אנשים שמתאים להם להיות מורים , יש שמתאים להם להיות משגיחי כשרות ויש שמתאים להם להיות בעלי מקצוע , רוב החרדים היום עובדים לפרנסתם , כסף לא גדל בעצים , כשיש לאדם 8 ילדים הוא חייב לספק מענה הולם ולדאוג לפרנסת אשתו וילדיו ותפסיקו להאמין לסיפורים שכל חרדי שני פושט יד, זו לא המציאות , מנסים לצייר את החרדים כמסכנים וכנזקקים שחיים על קופת הציבור , זה לא נכון !

אז למה ראשי ישיבות באים כל הזמן להתרים?
כי מישהו צריך להחזיק את הישיבה , חרדי לא צריך להחזיק גם את הבית שלו וגם את הישיבה , בעם ישראל מאז ומעולם היה יששכר והיה זבולון , ומי שלא יכול ללמוד תורה זוכה לפחות להימנות עם תומכי התורה , בחינת: "ותומכיה מאושר" , אבל מה זה קשור לגידול הילדים ולרווחת הבית שלו? חרדי לא אוסף תרומות כדי להאכיל את הילדים שלו , הוא אולי אוסף תרומות כדי להחזיק את הישיבה שלו ואת לומדי התורה אבל את בני ביתו הוא דואג להאכיל ע"י עמל כפיו , בחינת: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך"

אבל יש ישיבות שמבקשות תרומות להחזקת האברכים לא?
נכון שיש ישיבות שמקבלות תרומות כדי לסייע לאברכים , אבל הסיוע הוא ממש מזערי, מהתרומות האלה האברך בקושי יכול לשלם חלק מהשכירות שלו או שלפעמים הכסף הופך להיות חלק מהתקציב שלו לסעודת החג ו\או השבת , אבל לבוא ולדמיין שמ-50 ש"ח בחודש שאדם תורם הוא מחזיק אברך נו.. באמת.. הוא אולי עוזר ואני לא מזלזל בעזרה הנפלאה הזאת , אבל מכאן ועד לחיי תענוגות הדרך רחוקה , יש אנשים שחושבים שהחרדים יוצאים לסוף שבוע בהולנד או בהוואי בזכות התרומות שלו חח, אולי כדאי שאסביר לכם אחת ולתמיד מי באמת תורם למי. כשאדם תורם לחרדי והוא חושב שהוא עושה לו טובה בזה שהוא מחזיק אותו , צר לי לאכזב אבל ההיפך הוא הנכון , התורה היא זו שמחזיקה את כולנו ומי שלא לומד תורה זוכה שיהא חלקו בתורתו של אותו חרדי שיושב ולומד תורה בחינת: "ותומכיה מאושר" אז... 

אז חרדים כן מקבלים כסף בסופו של דבר.
מעטים הם החרדים שמתקיימים רק מתרומות , רוב החרדים היום עובדים , יש שתורתם אומנותם וכל היום וכל הלילה הם מוסרים נפש על לימוד התורה והלוואי שיהא חלקנו עמהם , בחינת: "ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש" ,  והם אלה שמחזיקים את העולם ומקיימים את העולם , בחינת: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אבל רוב החרדים היום עובדים ומפרנסים את בני משפחתם מיגיע כפם. 

לסיכום: יש אנשים שאחרי הלימודים הולכים לטייל שנה בחו"ל , יש אנשים שאחרי הלימודים עושים שירות לאומי שנה שנתיים , בדיוק כך יש בנות מקסימות שהולכות למדרשה שנה שנתיים או שישר מתחילות ללמוד במכללות חרדיות ואין בזה שום דבר רע , להיפך זו התרומה הנפלאה ביותר למדינה שלנו , מדינה שעיקרה הוא צביון תורני ולא צביון חופשי בחינת: "להיות עם חופשי בארצנו" חח (מילתא דבדיחותא כמובן) 
 ומהיכן נתפרנס? מעמל כפינו ומלימוד תורתנו , יש שתורתו אומנותו ויש שאומנותו לא רחוקה מתורתו והעיקר שלא נדאג כי דאגה מורה על חוסר בטחון בה'.

נ.ב - גם אם תהיה לאדם פרנסה בשפע הוא יחפש על מה להתלונן , בדיוק כפי שקרה במדבר , כשאכלנו את השליו ואת המן שירד מן השמים וכשהמתיק לנו ה' את מי מרה, תמיד ידענו להתלונן ולהיות קטנוניים , כי לא סמכנו על בורא עולם ויכולתו לפרנסנו וכי חסרים שליחים למקום? הרי בעסקה טובה אחת של נדלן אדם יכול לפרנס את עצמו בזמן שחבריו עובדים שנים רבות ועמלים לפרנסתם. אם אדם קנה בית במליון ומכר אותו במליון וחצי , הרי שהרוויח חצי מליון שקל בעיסקה טובה אחת , נו... עכשיו יש לו הרבה זמן ללמוד תורה לא? בקיצור לא חסרים שליחים למקום. ה' נתן חכמה לחרדים ובעסקאות חכמות ונבונות אפשר להתפרנס בזמן מועט לתקופה ארוכה ודי לחכימא...

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) מה עדיף עובד ולומד או לומד יום שלם?
ב) אבא שלי לא מרשה לי להתחתן עם בחור בלי מקצוע.
ג) למה החרדים לא עובדים בכלל ולא מתגייסים לצבא בכלל?
ד) אני אתאיסט שמאלני הומוסקסואל חילוני ואתם חרדים אוכלי חינם.
ה) תפסיק לטחון מים , כל הדתיים שקרנים ושחקנים כולם סוטים.



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב רביד, חטאתי באשת איש לפני מס' שנים ובגדתי גם בארוסתי. בסופו של דבר משמיים עזבה אותי לפני החתונה ולא התחתנו שילמתי כספים רבים ונכנסתי לבעיות כלכליות, הבעתי כלפי בורא עולם חרטה גדולה וסרתי מהדרך הרעה.לעולם לא אעשה זאת ואינני מפסיק להביע ייסורים, חרטה, עושה צדקה ועוד אבל חושש מהגרוע מכל ,שלא משנה מה אעשה עונשי יהיה כרת ונשמתי תרד לגיהנום ולא תעלה. אני לא מסוגל לחיות עם התחושה הזו ולא פעם ביקשתי מבורא עולם שישים קץ לחיי. אינני יודע מה לעשות עוד..חלק מהרבנים אומרים שאין לי תיקון מה הרב אומר?

תשובה:

אחי היקר, אין דבר שעומד בפני התשובה , לדעתי הבעיה שלך היא לא גהינום , היא רצינות , כשתהיי קצת יותר רציני , תצליח , אם היית מסוגל לבגוד בארוסתך , או לנאוף עם אשת איש , סימן שמצבך הרוחני אנוש !

כשם שרכב מקולקל מכניסים למוסך       
נפש מתוקנת מכניסים ללימוד התורה
אין דבר כזה נפש שאי אפשר לתקן
כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן אחי

אם תחליט להיות רציני ותרצה תיקון אמיתי לנפשך , עליך לוותר על המותרות , לוותר על הכבוד , לעצור את התאווה והמרדף המטורף שלך אחר סיפוק היצרים , ולהתחיל להתנהג כמו בן אדם. ההבדל בין אדם לבעל חיים הוא שבעל חיים לא יודע להשליט את השכל על הרגש משום שהוא חי ופועל על פי אינסטיקטים (לרוב) לעומת אדם שכן מסוגל להשליט שכל על רגש. (לכן רוב בעלי החיים הולכים על 4 והאדם הולך על 2 כשאדם עומד השכל ממוקם גבוה והוא זה שנותן פקודות ללב ולכליות, כשבעל החיים הולך על 4 השכל , הלב והכליות באותו גובה אין מי שיכתיב ויעצור את הדחף המיני)

זה מה שאני מציע לך לעשות אחי היקר.
א) לחבור למסגרת תורנית - לקבל דלק לנשמתך - "אם אין תורה אין דרך ארץ" (אבות)
ב) לתרום צדקה למסגרת תורנית - לכפר על חטאיך - "וחטאך בצדקה פרוק" (נביאים)
ג) להצטער על העבר ולקבל על עצמך לא לפגום שוב ב"נ - "תשובה, תפילה, צדקה".
ד) לחפש צדיק , להתחבר לתורה שלו , לבקש ממנו שיהיה מליץ יושר עבורך.
ועד שתמצא צדיק שיעזור לך אחי היקר, אני מציע שתעשה עם עצמך (או עם חבר) טיול לקברות צדיקים , תחפש צדיק שאתה מתחבר אליו ופשוט תבקש ממנו שיהיה מליץ יושר בעדך לפני ה' , רק חשוב שכשתהיה בקבר של הצדיק תבקש סליחה מה' ולא מהצדיק , מהצדיק אתה יכול לבקש שימליץ עליך יושר, בזכות צדקה שתתרום לעילוי נשמתו (כמה פרוטות) בזכות תפילה שתתפלל בקברו ובזכות לימוד שתלמד על הציון (רצוי ללמוד לימוד שקשור לצדיק שאליו אתה הולך) דברים שהצדיק כתב. בהצלחה

לפעמים לא צריך את הרב כדי לתקן.
אינך צריך רב שיתקן אותך אחי , אתה צריך חכמה שתאיר את חייך ופניך , בחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" , תפנה בלב נשבר לה' יתברך ואני מבטיח לך שבע"ה אתה תרגיש עמוק בתוך הלב שתפילותיך נשמעות בשמים , כשתפסיק עם השטויות ותהיה רציני , כל זמן שתמשיך להתנהג בצורה שפלה , לא תצליח לצאת מהצרות שהכנסת את עצמך אליהן. "לב נשבר ונדכא א-לוהים לא תבזה", אף אחד לא יבכה במקומך אחי , על זה כבר רמזו חכמים ואמרו: "אם אין אני לי מי לי" - קח את עצמך בידיים נשמה טובה.

טיפ יפה אחי שכדאי שתקרא:
לב בגימטריה = 32 , חצי לב = 16 , אם תפנה לה' מתוך לב שבור תרגיש אחרת.
על זה רמזו חכמים במילים: "איה מקום כבודו להעריצו" - איה = 16 = לב נשבר.
שת איש 
לקריאת תגובות נוספות בחר במילה הרצויה וקרא תגובות בנושא:
אשת איש  ,  ניאוף ,  תיקון           

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני לומדת עכשיו באולפנא, בכיתה י'. אני לא גרה ברחובות אבל אני באה לשיעורים שלך זו הקביעות שלי. התחזקתי מאוד מהשיעורים! זה גם כיף שאתה משלב צחוק ולא הכל רדוד. השאלה שלי היא כזאת , כשאני לא יודעת מה עובר עלי אני לא מצליחה ללמוד את המקצוע שנקרא "נך בקיאות" ותורה. הציונים שלי על הפנים דווקא במקצועות האלה.ובאחרים אני טובה.אני לא מצליחה להתרכז ואני משתדלת ואני לא מצליחה.מה לעשות? ניסיתי בחברותא,ולא הלך.אני רוצה להצליח!

תשובה:
תרכשי ספרי ילדים שמספרים את סיפורי הנביאים , ספרים על דוד המלך , שמואל , או ספרי ילדים בנושא שעליו את לומדת , תכירי את הדמויות , תקראי על הדמויות , אחרי שבע"ה תתחברי לדמויות יהיה לך הרבה יותר קל להבין את החומר , הרבה פעמים ייעצתי לנערים לעשות כן וזה עזר להם מאוד להתחבר לחומר , כי כשאין חשק ולא מבינים את השיעור , לא מתחברים לחומר וזה מה שגורם לחוסר מוטיבציה ולכשלונות. גם בשיעור שלנו אנחנו לומדים חומר ברמה יחסית גבוהה אז איך את מקשיבה יפה ומצליחה להתרכז? בגלל שאת אוהבת את הצורה שבה החומר מועבר , בגלל שאת מקבלת אינפורמציה (מדרשים) על גדולי ישראל וכיוצב' , זה עובד מצויין ואני בטוח שזה יועיל לך מאוד להצליח להתרגש במקצועות המדוברים. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר ואני רוצה לחזור יחד איתו בתשובה זה אמנם קשה אבל אני לא יודעת מה לעשות חבר שלי דתי באופן מסוייים , שומר שבת ציצית , כיפה מתפלל וכ'ו אני לא רוצה ללחוץ עלייו יותר מדי ושהוא יחשוב שאני חופרת לו על זה אני רוצה שהוא יבין את זה לבד ...

תשובה:

אני מכבד את הרצון שלך ומבין שאת אוהבת את החבר היקר, אבל אם את מחפשת אמת את צריכה להבין שהתורה נגד חברים בגיל צעיר, כי זה גורם לכם להיכשל בעבירות חמורות, הגבר נכשל בהרהורי עבירה שמביאים אותו לידי פגם הברית (עוון חמור) האשה ח"ו עוברת לפעמים על נגיעה אסורה והיא מכשילה את הגבר ופוגמת בקדושתו ובבריאותו (במודע ושלא במודע) במקרים רבים עבירה גוררת עבירה ונכשלים באיסורים חמורים ואפילו באיסורי כרת, אז.....   בקיצור, אם את אוהבת את ה' יתברך ויש לך נאמנות למלך מלכי המלכים, עליך לקיים את מצוותיו וגזירותיו, למרות אהבתך לחבר היקר ! אהבת ה' גדולה מכולן ! אם את רוצה לחזור עם החבר שלך בתשובה, את מוזמנת לעשות זאת אבל לא איתו ביחד, אלא אם כן אתם מתכוונים להתחתן ויש לכם כוונות רציניות ואתם שומרים נגיעה וניזהרים מאיסורים חמורים, אם לא אסור לכם בשום פנים ואופן להיות בקשר, לגעת אחד בשני או לחזק אחד את השני. לא יצא מזה שום דבר ! אם את רוצה להתחזק באמת ולא כמו "חפיפניקית" יש רק דרך אחת ! והיא דרך האמת, בלי חברים , בלי ידידים, בלי קשקושים , כשתהיי רצינית תחזרי בתשובה, אל תעשי מה' יתברך צחוק, זה כמו שנרקומן יבוא אלי עם פקטים של סיגריות ושמונים קילו חשיש ביד ויגיד לי אני רוצה להפסיק להיות מסטול לאט לאט, הרי ברור שבראש ובראשונה כדי להפסיק לעשן הוא חייב להיפטר מהפקטים האלה ולהתרחק מהסמים, או לפחות לא להסתובב איתם כל היום, כך בת מלך אמיתית שרוצה להתחזק צריכה לראות כמה שפחות גברים או חברים בדרך לה' יתברך, "והתקדשתם והייתם קדושים, לא תגשו אל אשה" אדם שרוצה להתקרב לה' יתברך צריך להתרחק מן הנשים, אשה שרוצה להתקרב לה' יתברך צריכה להתרחק מגברים בתקופת ההתחזקות כדי שהיא לא תיפול ותתרסק, במיוחד בדור הזה, חכמינו גילו לנו שלא שייך שגבר ואשה יתחזקו ביחד, זה רק יגרום להם נזק במקום תועלת, אם רוצים להתחזק, כל אחד מתחזק לבד ! בלי עזרה של החבר ו\או החברה. תהיי אמיתית ותצליחי, אם תהיי שחקנית ותתחזקי עם חבר ביד ימין פייסבוק ביד שמאל, בקיני במגירה וטלוויזיה בחדר שינה, המרחק בינך לבין יהודיה כשירה יהיה מליוני שנות אור אחותי.
זה כמו גבר שטובל במקווה עם שרשרת, מה תועיל לו הטבילה? הרי השרשרת היא חציצה במקווה. תחשבי על זה ואני מקווה שה' יתברך יתן לך שכל להבין שאת טועה ובע"ה תזכי לבחור בחירות נכונות ולא לאבד את עולמך הרוחני בגלל גבר. חבל, ה' שווה הרבה יותר. גבר בעתיד עשוי לבגוד בך, ה' לעולם לא יבגוד בך 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב.. לצערי הרב אתמול נכשלתי עם גבר נשוי, אני אישה נשואה....זה התחיל עם שיחה בפייסבוק. נדלקנו אחד על השני בתמונות ומשם זה הוביל לפגישה. חשוב לי לציין שמטרתי בפגישה הייתה אך ורק על מנת להשלים לי את החסרים שבעלי אינו נותן, כמו תשומת לב, אוזן קשבת. והוא לצערי הרב פיתה אותי , ו... (בקיצור דברים שהצניעות יפה להם) אני פשוט מיואשת. אני חושבת שאין כל תקנה. אני אוהבת את בעלי ואני מתחרטת ולא אעשה זאת יותר אקבל עליי תשובה. תציע לי מה לעשות? כי אני בדכאון...רע לי עם המעשה שעשיתי.

תשובה:
שלום וברכה , קראתי את מכתבך ופשוט הזדעזעתי , התביישתי בשבילך והצטערתי עבורך , אני מבין שבעלך לא ממש מספק מענה הולם לצרכיך ולא ממש מרעיף עליך חום ואהבה , אבל מכאן ועד להרס התא המשפחתי ולעבירות כל כך חמורות הדרך רחוקה.
לכן אני ממש מציע לכולם להיזהר ולהישמר מן הפייסבוק המסוכן וההרסני הזה , בני נוער לא מבינים עדיין כמה משפחות נהרסו והתפרקו רק בגלל המחשבים האלה.

אני לא חושב שחום ואהבה מגברים זרים זה הפתרון
לדעתי הפתרון הוא לפתוח את הנושא לדיון רציני !

היית צריכה לשתף את בעלך ברגשות שלך ולא לשתף גבר נשוי רגשות שלך , לצערי הרב את לא הראשונה ולא האחרונה שמתמודדת עם בעל שלא יודע לפרגן ולתת תשומת לב , אבל ברוב המקרים שאני מכיר , בנות שנאפו או הכשילו גברים אחרים , נאלצו לשלם מחיר כבד , לפעמים זה גרם להם לאבד את המשפחה שלהם , את האמון את הילדים והכי כואב את שפיות הדעת !

לכן מה שאני מציע לך לעשות כרגע , במיוחד לאור העובדה שמדובר במקרה לא פשוט
זה לגשת לרבנות באיזור מגורייך , או לשלוח שאלה בעילום שם לרב מוצפי ולברר היטב מה עליך לעשות , אני לא יכול לפסוק לך במקרה הזה כי אני לא פוסק ויש כאן אחריות כבדה , , , עשית מעשה לא פשוט ועליך לקחת בחשבון שיהיו לו תוצאות . . .

המזל היחיד שלך הוא שה' רחמן ולכל עבירה יש תשובה
אני בטוח שיש תשובה לכל דבר , אבל במקרה שלך את התשובה ידע רק דיין בבית דין רבני , לי אין מספיק כח כדי להתיר אשה לבעלה

לסיכום: זה מה שקורה כשיש בבית פייסבוק ! לצערנו... אל תצפו להצליח לשמור על שפיות ולהקים בית כשר וטהור כשכל המרכיבים שלו מובילים לפריצות וזימה , פייסבוק , טלוויזיה , מחשב פרוץ , אייפנים , סרטים לא צנועים אינטרנט לא כשר
בכל מקרה , ברגע שהייתה ביאה , זה כבר לא פשוט ויש לזה השלכות כבדות משקל.

להלן תגובות נוספות בנושא יחסים בין אישיים ונאמנות 
א) תגובות בנושא "גבר נשוי"
ב) תגובות בנושא:"אשת איש"
ג) תגובות בנושא: "בגידות"

שלח לחבר קריאה בניפרד