לשון הרע בכל אופן המבזה את חבירו: אסור לספר על חבירו בין בפניו או שלא בפניו אפילו דבר אמת אם יתבזה על ידי זה. {ד-א} אסור לספר בגנות קרוביו של חבירו אף על פי שוודאי אינו אשם במצבם או בגנותם, הואיל ודרך האדם להתבזות כשמדברים בגנות קרוביו, וזה נקרא גנאי בעלמא. {ד-א} אסור להזכיר לאדם את מעשיו הראשונים של חוזר בתשובה אפילו אם אינו מתכוון לבזותו וכל שכן אם מתכוון לבזותו, וגם זה נקרא גנאי בעלמא. {כלל ד-א-במ"ח-א בשם רבינו יונה}. אסור לספר לשון הרע על חבירו אפילו אם כולל את עצמו בתוך סיפור הגנות ביחד עם חבירו (ולמי ששומע מותר להאמין לו אך ורק על עצמו אבל לא על חבירו, שלאדם מותר לספר בגנות עצמו ואין זה בכלל איסור לשון הרע) {א-ט}. אסור לספר על חבירו אפילו אם הוא דבר שלא נחשב בעוה"ר גנות כל כך מכיוון שהמוני ישראל נכשלים בו כגון שאינו רוצה ללמוד תורה או דבר פלוני שספר הוא שקר {ד-ב}