לשון הרע בפניו: אסור לספר דברי גנות על חבירו גם כשהמספר אינו נרתע מלספרם בפניו, ואפילו לספר בפניו ממש אסור, וזה שעושה כן מלביש את עצמו במידת העזות והחוצפה, ובזה גם מצערו ומביישו יותר, ועוד שיכול להגיע בכך לידי הלבנת פנים או ריב ומחלוקת. {ג-א} אבל מותר לספר על חבירו דברים המשתמעים לשתי פנים (שניתן לפרשם כדברים שאין בהם גנות או כדברי גנות) שאם נפרשם לגנות הם רק אבק לשון הרע, אם אינו חושש לספר זאת גם בפניו, והוא בליבו לא מתכוון כלל לגנותו, ולא ניכר מקולו או מתנועותיו גנות כלשהי על חבירו שהואיל והוא מוכן לספר זאת בפניו ניכר הדבר שאינו מתכוון לגנותו. {ג-ב}