לשון הרע על בעלי מחלוקת: אסור לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת, אבל אם רואה שעל ידי סיפור הדברים יוכל להראות לאנשים את גודל תרמיתם של בעלי המחלוקת ועל ידי זה תושבת המחלוקת מותר לספר עליהם בתנאים הבאים [א]. שברור לו מעצמו שהם בעלי מחלוקת ולא שמע על כך מאחרים. [ב]. שיכוון לתועלת השבתת המחלוקת ולא מתוך שנאה אישית. [ג]. אין דרך אחרת להשקיט את המחלוקת אלא רק על ידי סיפור הדברים. וצריך בכל אלו שיקול דעת גדול לא למהר ולספר גנותם. {ח-ח} <<לצערנו הרב כיום רבו המקרים שאנשים נכנסים למחלוקת כביכול לשם שמים, שהאחד פוסל ומשמיץ את דרכו של חבירו או סחורתו או כשרותו כי חושב שהדין עמו, ובפרט בכל מיני מקרים שבהם יש כמה דעות בהלכה, ומה שעשה חבירו מותר לפחות בדיעבד אם לא לכתחילה, וכן השני מחזיר לו ומספר ומפרסם גנותו בפרסומי ענק, [ועושים כן ללא פסק של בית דין בצדקתם], ובפרט חמור הדבר כשיש להם נגיעה בדבר, ובזה עוברים איסורים רבים !!! ולכן חייב כל המדבר על חבירו בפרט בענייני כשרות וכיוצא בזה, אפילו בכדי להציל את הרבים מחטא, ובפרט אם יש לו נגיעה בדבר, לקבל קודם כל פסק מבית דין שהדין עימו ואכן מותר לו לפרסם ולהזהיר את הרבים, ואם לא כן [הרי הוא בכלל המוציאים שם רע!] (מו"ר הרב חיים רבי שליט"א) >>