סיפור לשון הרע מתוך לחץ כבוד ואי נעימות: אסור לספר לשון הרע גם כשמפצירים בו{א-ה}. אסור לספר לשון הרע אפילו לבקשת אביו אימו. {א-ה}. אסור לספר לשון הרע אפילו לבקשת רבו, אלא אם כן רבו בקשו לספר מחמת התועלת שבדבר, ואין רבו הידוע כמדקדק בשמירת הלשון צריך להודיעו מהי התועלת. {א-ה}. @ לשון הרע לתועלת אף על פי שאסור מן התורה לספר ולשמוע לשון הרע, ישנם מקרים בהם התורה לא אסרה לספר ולשמוע לשון הרע משום התועלת שבדבר, וישנם מקרים שהמספר או השומע מקיימים בכך אפילו מצווה. ישנם מקרים מסויימים בהם מותר לדבר ולשמוע על מידותיו הרעות והמגונות של חבירו, על העבירות שלו בין אדם למקום, ובין אדם לחבירו, וישנם מקרים בהם אסור לספר על אף התועלת שבדבר, ולכל מקרה ומקרה יש את ההלכות הנוגעות אליו, וכל אלו יבוארו אי"ה בפרק זה. אדם המספר בגנות חבירו לתועלת צריך להסביר לשומע מדוע הוא מספר בגנות חבירו, שלא ילמד ממנו השומע שמותר לספר בגנות הזולת גם ללא תועלת וכו'. {ד-ט} {ד-י} גם בכל האופנים שמותר לאדם לשמוע את גנות חבירו לתועלת, [אסור לו לקבל את הדברים כאמת], אבל רשאי לחשוש ולהיזהר במה שנדרש שלא ינזק הוא או אחרים {ו-ב}, וחייב להשאיר את חבירו בחזקת כשרותו, ולהיטיב עימו בכל הטובות שצוותה התורה לשאר אנשים מישראל (כגון להשיב לו אבידה וליתן לו צדקה ולפדותו מהשבי ולהלוותו) , ואין צורך לומר שאסור בתכלית האיסור לעשות איזה מעשה לרעתו או לביישו או לפטור את עצמו מחיובים שחייב לו, כל עוד לא יצא פסק של בית דין בעניין זה, ואפילו לשנוא אותו בלב עבור זה אסור. {ו-י} {ו-יא}.