תשובה על סיפור לשון הרע שהאמינו לו: הבא לעשות תשובה על עוון לשון הרע – אם השומעים האמינו לדבריו וחבירו נתגנה בעיני השומעים או שנגרם לו צער או נזק בגופו או בממונו, במקרה זה צריך קודם כל לנסות להוציא מלב השומעים את אשר ספר באיזה אופן שיהיה. אבל אם יש לו ספק אם הצליח בכך או שהשומעים כבר העבירו את הדברים לאחרים, חייב לספר לחבירו את אשר סיפר עליו, ואחר כך לבקש ממנו מחילה עד שירצה את חבירו, ואחר שמחל לו חבירו צריך לעשות תשובה על עבירה בין אדם למקום היינו חרטה ווידוי וקבלה לעתיד כפי שאמרנו. {ד-יב} <<ומזה נוכל להבין כמה אדם צריך להיזהר מלספר לשון הרע, כי הוא חייב לעשות כמו שאמרנו לגבי כל אחד ואחד מאלו שדבר עליהם לשון הרע, וודאי לא יזכור את כולם. וחמור מאוד עוונם של האנשים המדברים בגנות משפחה שלימה או עיר שלימה או עדה שלימה או קבוצת יהודים כלשהיא – שצריך ללכת אל כל אחד ואחד מהם ולפרט את חטאו ולבקש ממנו שימחל לו, ועל זה אין לו כפרה עולמית עד שלא ימחלו לו, וזה ברוב המקרים כלל לא אפשרי. ועוד שבמקרים רבים הפוגע בחבירו מתבייש לספר לו מה שדבר כנגדו, וזה דורש מאמץ נפשי גדול מאוד, ובמקרה כזה ראוי מאוד להתייעץ בחכם כיצד יעשה את הדבר בלי להתבייש הרבה. וראוי לכל מי שנכשל בעוון זה - כדי לתקן קצת את אשר קלקל - להפיץ ולפרסם את נושא שמירת הלשון, בכל דרך אפשרית, על ידי פתיחת שעורים ופירסום שעורים דיסקים וספרים העוסקים בנושא זה. >>