בישראל עצמה מבוצעות מדי שנה 50,000 הפלות. האם הפלה היא פתרון סביר למצוקות משפחתיות וכלכליות, או רצח של תינוק המסוגל לחוש כאב?

ש. היישטיין

כ-50 אלף הפלות מתבצעות בישראל מדי שנה, כ-22 אלף מתוכן מתבצעות באופן חוקי ועוד קרוב ל-30 אלף באופן לא חוקי העלולות לסכן את האישה. הסיבה העיקרית לביצוע הפלה יזומה, מסתבר נובעת בשל שיקולים כלכליים. כלומר, ההורים מחליטים לוותר על התינוק החדש בטענה שאין ביכולתם לכלכלו בעתיד.

בנוסף ישנה גם תופעת ה"מום עוברי". לאישה נאמר שהעובר לא מתפתח כראוי מסיבות שונות ומשונות ועלול להיוולד חלילה בעל מום. האישה התמימה והמבוהלת נאלצת לעבור הפלה בהמלצתו ועידודו של רופאה הנאמן. ישנם עשרות אם לא מאות סיפורים של נשים שעברו את אותה הסיטואציה בה נאמר להן שהן חייבות לעבור הפלה משום שהעובר לא מתפתח כראוי (חסרים גפיים, עיניים, שינים ושאר ירקות)  אך למרות הלחצים וההפצרות של הסגל הרפואי, החליטו ההורים בעקשנות להמשיך עם ההריון עד הסוף. והתוצאה המפתיעה הייתה הולדת תינוק בריא ושלם. לתינוק שלום, ואת הרופאים לא מוצאים עד היום...

במסגרת התנדבותי בעמותת אפרת נחשפתי למחקרים ולעובדות נוספות בנושא הפלה יזומה, בנוסף הייתי עדה לסיפורים אישיים של נשים שעברו הפלה ולכולן מכנה משותף אחד: צער גדול ומעט מאד תקווה. שנת 2007... למרות הקידום, הליברליזם והמודעות לכל הקשור לאמצעי המניעה הזועקת בכל שלטי חוצות, גם בתקופה ליברלית זו, שרחוקה מלהיות שמרנית וסגורה, נשים עדיין נקלטות ל"הריון לא מתוכנן". הכצעקתה?

אז מה היה לנו שם?

החוק מאפשר לאישה/נערה להפסיק את הריונה לפי הנסיבות הבאות: אם הנערה מתחת לגיל הנישואין, כלומר 17 או אם האישה מעל גיל 40, אם ההריון הוא מחוץ לנישואין, כלומר, רווקה, גרושה, אלמנה או אישה נשואה והריונה אינו מבעלה או הריון כתוצאה מיחסים אסורים (אונס, גילוי עריות), אם הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, אם המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי. החוק מאפשר לקטינה, נערה מתחת לגיל 18 לעבור הפסקת הריון ללא ידיעת וללא הסכמת ההורים. בין הנשים שמבצעות הפלות בישראל: כ- 70% נשואות (ל- 25% מתוכן יש יותר מילד אחד) ומעל ל- 20% אינן נשואות.

עד כאן הכל ברור. אך לא צויין שמותר ואף רצוי להפסיק הריון בשל הנסיבות הבאות: מצב כלכלי בינוני-ירוד, אי רצון להביא ילד נוסף או כל סיבה אחרת, גם אם אינה מוסרית או הומנית. ופה ההבדל בין הנסיבות הוא עצום. קשה מאד לתייג את כל הסיבות לביצוע הפלה לקבוצה אחת. הרי לא הגיוני שאישה שנאנסה והתעברה כתוצאה מכך או אישה שנמצאת בסכנת חיים לא תהיה שונה מאישה שהתעברה מבעלה וכרגע לא ממש מתאים לה ילד נוסף כי היא רוצה לקבל קידום ממקום עבודתה.

"הפתרון" הקל והנוח לבעיה הוא ללכת לוועדה רפואית להפסקת הריון. הועדה עפ"י החוק מונה 2 רופאים ועובדת סוציאלית שדי מעודדים הפלות ומקבלים את האם השבורה והמבולבלת בזרועות פתוחות. גם נשים שאינן מעונינות לעבור הפלה, משתכנעות בסופו של דבר להפיל את עוברן לאחר שטיפות מוח של העובדות הסוציאליות תוך נימוקים משכנעים, כגון: לאישה יש כבר מספר ילדים, מצב כלכלי ירוד ועוד (בשנת 2003 פנו 21,226 נשים לוועדות להפסקת הריון. מתוכן, 20,841 קיבלו את אישורן). המדהים הוא, שאיש מטעם הסגל מעולם לא מעדכן את הנשים לפני ביצוע הפלה, לגבי ההשלכות שעלולות להיות לאחר ביצוע הפלה יזומה ומהי בעצם הפלה מבחינה מעשית. מרבית הנשים, למעשה, אינן מודעות למסכת הייסורים הארוכה שתלווה אותן לאחר מכן הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.

כיצד מתבצעת הפלה יזומה? והאם העובר מרגיש כאב בזמן ביצועה?

אופן ביצוע ההפלה תלוי בגיל ההריון. בשליש הראשון ניתן להפסיק את ההריון באמצעות טבליות מייפיג'ין, שזו שיטה תרופתית חלופית לגרידה, אותה ניתן לבצע כבר בשלב מוקדם של ההריון, עד שבוע 7 להריון. טיפול זה עלול להסתיים גם אחרת. כלומר, ע"י גרידה, וכתוצאה מכך האישה תסבול מכאבי תופת ודימומים עזים. בנוסף, מתבצעות שיטות נוספות כמו גרידה ושאיבת ההריון והן השיטות המקובלות כיום בארץ. לפני ביצוע הפעולה עצמה, יוחדר אל צוואר הרחם של האישה חומר הסופח אליו נוזלים ומתרחב, ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית. אל חלל הרחם של האישה מוחדר צינור המחובר למשאבה, באמצעותו נשאבים השיליה והעובר ומבוצע ריקון של חלל הרחם. גודל העובר אינו יכול לעבור בשלמות דרך צינור השאיבה, לכן בכל פעם שהצינור נוגע בחלק מגופו, הוא שואב אותו תוך כדי קריעת האיבר מהגוף, בסיום התהליך משתמש הרופא במלקחיים שבעזרתם הוא מנפץ את גולגולתו כדי שניתן יהיה לשאוב אותה דרך הצינור. בשיטת הגרידה, לאחר הרחבת צוואר הרחם, מחדיר הרופא אל הרחם מכשיר דמוי מעדר שתפקידו לגרד את דופן הרחם ובכך למעשה חותך את העובר ואת השיליה לחתיכות. שיטה זו מלווה בדימום רב. פעולת הפסקת ההריון עצמה מבוצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית. בגיל 11 שבועות, הפנים והגפיים העליונות והתחתונות רגישות למגע. החל מאמצע השבוע ה- 13 כל שטח הגוף, להוציא הגב והקודקוד, רגיש לכאב. בשליש השני להיריון, כאשר מחדירים תמיסת מלח אל תוך שק מי השפיר, העובר בולע את הרעל כשעורו ואיבריו הפנימיים נכווים קשה. נשים שעברו הפלה מסוג זה, יודעות לספר שהן יכלו להרגיש אותו בועט ומתפתל בתוכן זמן רב לאחר מתן הזריקה. אם האישה בשלבי הריון מתקדמים יותר (חודשים 4-7), מתבצעת הפלה ע"י אמצעים כימיים. בשיטה זו מזריקים אל תוך שק מי השפיר חומר כימי שגורם לצירים חזקים במיוחד וללידה מוקדמת. לעיתים מוזרקת תמיסת מלח או רעל לפני הזרקת החומר הכימי, כדי שהעובר ייוולד מת. במקרה והעובר נולד חי, הוא מופקר למוות.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות על ידי רופאים, הוכיחו שכן, העובר מרגיש כאב. ד"ר ה' מ' לילי מארה"ב, מומחה לחקר תינוקות לפני לידה, אומר: "כאשר התחילו רופאים לראשונה 'לפלוש' אל הרחם, הם לא ידעו שהעובר יגיב לכאב באותה דרך שילד מגיב. עד מהרה הם גילו שאכן זה כך".

ד"ר ברנרד נתנזון, רופא מיילד וגניקולוג שסגר את מרפאתו, שהייתה הגדולה ביותר בעולם המערבי, ואשר ביצעה עשרות אלפי הפלות בעבר, מרצה כיום בנושא הפלה יזומה והשלכותיה ומאשים את כל האנשים העומדים מאחורי "תעשיית ההפלות", לדבריו, בקשר עקבי של שתיקה על מנת להסתיר מהנשים את מהותה האמיתית של ההפלה. נתנזון דורש מכל רופא להראות לכל אישה לפני ביצוע הפלה סרט המחשה אמיתי המסביר שהשמדת יצור חי אינה פיתרון. (בסרטון המדהים "זעקה אילמת" הוא מסביר בפירוט ובהמחשה מצמררת איך מתבצעת הפלה ומתאר את תגובתו של העובר ברחם).

הפלה יכולה לכאורה לשמש "פתרון נוח" לנשים מסוימות אך אל לנו לשכוח שלהוציא את העובדה שהפלה הינה השמדת חיי עובר שלא ניתנה לו רשות או אפשרות למחות ואת ההשלכות הטרגיות מבחינה פיזית ומבחינה נפשית ואת הרגישות העצומה לנושא, הסטטיסטיקה מראה שכ-40 נשים עוברות הפלה לא בטוחה בכל דקה ו-200 נשים מתות כתוצאה מכך בכל יום.

אנחנו כנראה באמת חיים בעולם מטורף בו המציאות עולה על כל דמיון. מצד אחד ישנם זוגות שעושים מאמצים אדירים בכדי להביא ילדים לעולם, ומצד שני אחרים גודעים בהינף-יד את חייהם של עשרות-אלפי עוברים...

כיום ישנן עמותות(אגודת אפרת ואגודת לילך) אשר מקדישות את חייהן בהתנדבות עבור נשים המתכננות לבצע הפלה יזומה מסיבות כלכליות ואחרות תוך סיוע כלכלי ונפשי ע"י צוות מיומן ומנוסה. עשרות אלפי נשים שהחליטו להמשיך עם הריונן לא מצטערות על כך לרגע. כיום, כשהן מקיימות חיי משפחה שגרתים, הן לא שוכחות לרגע את היום בו שקלו או חשבו לוותר על אותו ולד, שכיום הוא תינוק, ילד או נער מתבגר ואולי הוא כבר אבא לילדים משלו, אבא לנכדים שלהם – הדור השלישי שלא נגדע למרות הכל וימשיך להתרבות ולהתעצם.