אם נשאל אדם פשוט מי גדול יותר-איש או מלאך?ודאי יאמר שהמלאך גדול יותר.
אך האמת היא,שמלאך אינו יכול לעשות כלום ללא רצון ה'...:,אין לו בחירה.הוא לא יכול ליצור או להחריב,רק אם מקבל על כך ציווי.מלאך רק מבצע שליחות.שום מלאך,גדול ככל שיהיה,אינו עושה דבר מעצמו. ים סוף,רואים דבר מופלא.
בעצם,הקב"ה היה יכול לקרוע את הים ולייבש אותו לבדו,ללא ה'עזרה' כביכול של משה רבנו,וכמו שמצינו במכת בכורות שהילה לא ע"י מלאך,לא ע"י שרף ולא ע"י שליח,אלא ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו.
אבל כאן,בקריעת ים סוף,הקב"ה מבקש ממשה רבנו:"ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל תוך הים ביבשה",ואכן כך היה:"ויט משה את ידו על הים ויולך את ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים,ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה".
ולכאורה אינו מובן,הרי מי יקרע את הים?ה'.אם כן מדוע ה' מצווה על משה "ונטה ידך על הים ובקעהו"?
אבל לאדם צדיק יש יכולת לבנות ולהרוס,להחיות ולהמית."צדיק מושל יראת אלוקים"-הקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה
אכן,יכל הקב"ה לייבש את הים,אבל הקב"ה רצה ללמד אותנו את כוחו של הצדיק,שהטבע נרתע מפניו לכן אמר למשה:אינך צריך לעזרתי ולא לעזרת המלאכים.אתה בעצמך תקרע את הים
כיצד?
כשבא משה לקרוע את הים,התווכח הים עם משה לפי שלא רצה להיקרע; "אתה עושה רצון קונך אף אני עושה רצון קוני" רצון הבורא שהים יזרום,לא יקרע.מדוע שאשמע בקולך?כך טען הים לפני משה.
מתי הבין הים שעליו להיקרע?כשראה את ארונו של יוסף,כמו שאמרו חז"ל "הים ראה וינוס-ראה ארונו של יוסף יורד לים,אמר הקב"ה:ינוס מפני הנס,שנאמר ' ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה".
כשראה הים איך יוסף הצדיק,בחור בן שבע עשרה לא התפתה לשידוליה של אשת פוטיפר,אשר ניסתה בכל כוחה לפתות אותו לדבר עבירה,ועם כל זאת יוסף התעלה מעל טבעו ועמד בניסיון-למד מכך הים שהצדיקים שולטים בטבע,מנהיגים אותו,ולכן הוא נקרע.אם יוסף הצדיק יכול לשנות את הטבעיים שלו,להתגבר עליהם-גם הוא יכול,וקרע עצמו!
לכן צוה הקב"ה על משה "נטה ידך על הים ובקעהו",ללמדנו את היסוד הזה שצדיק המושל ברוחו,בטבע ביצריו-בכוחו ליבש את הים.להראות לדורות מהו כוחו של צדיק!