כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֶל נָשִׁים עַל נוֹשֵׂא הַצְּנִיעוּת אֲנִי לִפְעָמִים שׁוֹמֵעַ טַעֲנָה מְגֻחֶכֶת...: אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לִי: "אֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת לָלֶכֶת בִּצְנִיעוּת!!"...: הֵיכָן שָׁמַעְנוּ עַל דָּבָר שֶׁכָּזֶה? לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רַבּוֹת, אִלּוּ הָיוּ מְשַׁלְּמִים לָאִשָּׁה כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם בִּכְדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בָּאֹפֶן בּוֹ נָשִׁים הוֹלְכוֹת הַיּוֹם – הִיא לֹא הָיְתָה מַסְכִּימָה. הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת: "אֲפִלּוּ אִם תַּהַרְגוּ אוֹתִי – לֹא אֵלֵךְ כָּךְ!"... וְאִלּוּ הַיּוֹם? אִשָּׁה מִתְבַּיֶּשֶׁת לָלֶכֶת בִּצְנִיעוּת...
יוֹשֵׁב לוֹ גּוֹי בְּפָרִיז, בִּקְצֵה הָעוֹלָם, מַחְלִיט עַל אָפְנָה מְסֻיֶּמֶת, וְכָל הַנָּשִׁים בָּעוֹלָם הוֹלְכוֹת כְּמוֹ פְּתַיּוֹת אַחֲרֵי שִׁגְיוֹנוֹתָיו... וַאֲנִי שׁוֹאֵל: הַאִם הַגּוֹיִים יַכְתִּיבוּ לָנוּ אֵיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ? הַאִם הָאָפְנָה שֶׁל גּוֹי מִפָּרִיז – טוֹבָה יוֹתֵר מֵהָאָפְנָה שֶׁל שָׂרָה אִמֵּנוּ הַצְּנוּעָה וְהַחֲסוּדָה? מֵהָאָפְנָה שֶׁל הַקב"ה? אִם אַתְּ מִתְבַּיֶּשֶׁת מֵהַשְּׁכֵנָה – עָדִיף שֶׁתִּתְבַּיְּשִׁי מֵהַשְּׁכִינָה וְתַקְפִּידִי עַל צְנִיעוּת...
אִם אָדָם עוֹלֶה עַל הָאוֹטוֹבּוּס לִבְאֵר שֶׁבַע, וּבְמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה מִתְבָּרֵר לוֹ כִּי עָלָה עַל הָאוֹטוֹבּוּס הַלֹּא־נָכוֹן, וְכִי הוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ צָפוֹנָה... נוּ? הַאִם הוּא יֹאמַר "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לָרֶדֶת"? וַדַּאי שֶׁלֹּא!! יֵשׁ לוֹ מַטָּרָה וְהוּא חַיָּב לְהַגִּיעַ אֶל הַיַּעַד! וּבְכֵן, כָּךְ הוּא הַדָּבָר גַּם בְּעִנְיָנֵנוּ: כָּל הַבּוּשָׁה שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָהּ יְכוֹלָה לִגְרֹם לָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁתּוֹבִיל אוֹתוֹ לָאֲבַדּוֹן!!
זִכְרִי כָּל הַזְּמַן: כְּשֶׁתַּגִּיעִי לְעוֹלַם הָאֱמֶת – תִּדָּרְשִׁי לְהַצִּיג "כַּרְטִיס כְּנִיסָה". הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁאֶת הַכַּרְטִיס הַזֶּה – לֹא נִתָּן לִקְנוֹת "שָׁם"... אֶת הַכַּרְטִיס הַזֶּה – אֶפְשָׁר לִקְנוֹת רַק כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה!! לָכֵן, כְּדַאי לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַזֹּאת, וְלִקְנוֹת כַּרְטִיס שֶׁל צְנִיעוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה!!

חוֹבַת הַצְּנִיעוּת – מֻטֶּלֶת עַל הָאִשָּׁה. שְׁמִירַת הָעֵינַיִם – מֻטֶּלֶת עַל הַבַּעַל. אוּלָם לִפְעָמִים, תִּתָּבַע דַּוְקָא הָאִשָּׁה עַל חֹסֶר שְׁמִירַת הָעֵינַיִם שֶׁל בַּעֲלָהּ...
שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר אִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת מִבַּעֲלָהּ לְהִתְלַוּוֹת אֵלֶיהָ לְמָקוֹם בּוֹ יֶשְׁנוֹ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּכָּשֵׁל בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם, כַּאֲשֶׁר אִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת מִבַּעֲלָהּ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהּ לִמְקוֹמוֹת בָּהֶם הַפְּרִיצוּת חוֹגֶגֶת – הִיא תִּתָּבַע עַל הַנְּזָקִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁיִּגָּרְמוּ לוֹ!! אִם הָאִשָּׁה רוֹצָה לָלֶכֶת לִקְנוֹת שִׂמְלָה בָּרְחוֹב – מֻתָּר לָהּ, אוּלָם אִם הִיא מְצָרֶפֶת אֵלֶיהָ אֶת בַּעֲלָהּ – הִיא תִּתָּבַע עַל כָּךְ בְּחֻמְרָה!!
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת לְמִקְרֶה בּוֹ עָתִיד אָדָם לְהִתָּבַע עַל חֹסֶר צְנִיעוּתוֹ שֶׁל אַחֵר – הִנָּהּ בְּמִקְרֶה בּוֹ יָכֹל הָיָה לִמְחוֹת וְאִלּוּ הוּא לֹא עָשָׂה זֹאת. כַּאֲשֶׁר נִמְצָא אָדָם בַּחֲתֻנָּה לְמָשָׁל, וּלְפֶתַע הוּא מַבְחִין בְּרִקּוּדִים מְעֹרָבִים – אָסוּר לוֹ לְהַעֲלִים עַיִן. הוּא חַיָּב לִמְחוֹת. וְאִם אֵינוֹ יָכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת – לָקוּם וְלָצֵאת!! אֵין מָקוֹם לַטַּעֲנָה כִּי "לֹא נָעִים מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה"... צָרִיךְ לִהְיוֹת פָּחוֹת נָעִים מֵהַקב"ה אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ נִרְמָס בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין צְנִיעוּת!!
כְּשֶׁיֶּשְׁנָהּ חֲתֻנָּה מְעֹרֶבֶת – אָסוּר לָלֶכֶת אֲפִלּוּ לַחֻפָּה. אֲנִי זוֹכֵר, כִּי פַּעַם הִגִּיעַ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה לְהַזְמִין אוֹתִי לַחֲתֻנָּה. כַּאֲשֶׁר בֵּרַרְתִּי, כְּדַרְכִּי, הַאִם הַחֲתֻנָּה תִּהְיֶה נִפְרֶדֶת אוֹ מְעֹרֶבֶת – הוּא הֵשִׁיב בְּגִמְגּוּם כִּי אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ שֶׁאַגִּיעַ אֶלָּא לַחֻפָּה בִּלְבַד... אוּלָם אֲנִי לֹא הִתְפַּתֵּיתִי: "בַּמָּקוֹם בּוֹ הַקב"ה אֵינוֹ נִמְצָא – גַּם אֲנִי לֹא נִמְצָא!" – הִבְהַרְתִּי, וְלֹא הוֹפַעְתִּי חֵרֶף אִי הַנְּעִימוּת שֶׁבַּדָּבָר!