דף הבית >>
והנה רבקה יוצאת וכדה על שכמה - מעשה החסד - מאמרים מחזקים מאוד לקריאה
והנה רבקה יוצאת וכדה על שכמה - מעשה החסד
לִפְעָמִים, נִתְקָלִים אָנוּ בְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר "בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וְחֶסֶד...: בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לְהֵיטִיב עִם הַבְּרִיּוֹת, אוּלָם מָה אֶעֱשֶׂה? אֵין לִי אֶמְצָעִים!!"... וּבְכֵן, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי אֵין כָּל אֱמֶת בְּטַעֲנָה זוֹ, וּכְפִי שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לִלְמֹד מִדִּבְרֵי הַפָּסוּק בְּמִשְׁלֵי (כ"א, כ"א): "רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד – יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד".
וְכָךְ אוֹמֵר לָנוּ כִּבְיָכוֹל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
אַל תֹּאמַר כִּי רוֹצֶה אַתָּה לִתֵּן צְדָקָה – אֶלָּא שֶׁאֵין הַסִּפֵּק בְּיָדְךָ... כִּי אִם אָמְנָם הָיִיתָ רוֹצֶה בֶּאֱמֶת – הָיִיתָ מוֹצֵא אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לַעֲשׂוֹת זֹאת! הַקב"ה הָיָה דּוֹאֵג לְזַמֵּן לְךָ אֶת הַיְכֹלֶת לְמַלֵּא אֶת שְׁאִיפָתְךָ וּלְהֵיטִיב עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד – אֶלָּא שֶׁאַף חַיִּים וְכָבוֹד הָיִיתָ מוֹצֵא בְּדֶרֶךְ אַגַּב!"...
אֵיךְ לַעֲבֹר אֶת הַמַּחְסוֹם?
כִּמְעַט כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ – הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת נְדִיב לֵב, וְכִמְעַט כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ – יָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת זֹאת... כָּל אֶחָד – עַל פִּי הַנְּתוּנִים הַמְיֻחָדִים שֶׁלּוֹ. אֶלָּא מָה? יֶשְׁנוֹ מַחְסוֹם מְסֻיָּם – הַמַּקְשֶׁה עַל הָאָדָם לִפְתֹּחַ אֶת הַיָּד, לִשְׁלֹף מֵהַכִּיס אֶת הַכֶּסֶף, וְלָתֵת אוֹתוֹ לִצְדָקָה... עֵצָה נִפְלָאָה בִּכְדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחְסוֹם הַזֶּה – לְמֵדִים אָנוּ מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
שֶׁכֵּן הִנֵּה הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת כֵּיצַד יֵשׁ לְהַפְרִיד מַעֲשַׂר בְּהֵמָה: מַעֲבִירִים אֶת כָּל הַבְּהֵמוֹת בְּמָקוֹם צַר – בּוֹ אֵינָן יְכוֹלוֹת לָצֵאת אֶלָּא אַחַת אַחַת, וּבַעַל הַבַּיִת סוֹפֵר אוֹתָן: אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, וְכֵן הָלְאָה – עַד הַבְּהֵמָה הָעֲשִׂירִית, אוֹתָהּ מְסַמֵּן הוּא בְּצֶבַע אָדֹם, וּבְכָךְ הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשַׂר בְּהֵמָה. וְכָךְ הוּא מַמְשִׁיךְ וּמַתְחִיל בְּסִבּוּב חָדָשׁ, עַד הַבְּהֵמָה הָעֲשִׂירִית אֲשֶׁר הִיא שׁוּב קְדוֹשָׁה, וְחוֹזֵר חָלִילָה.
וְלִכְאוֹרָה, אָנוּ תּוֹהִים, לְשֵׁם מָה נִדְרָשׁ כָּל הָ"עֵסֶק" הַזֶּה? הֲרֵי בַּעַל הַצֹּאן יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק כַּמָּה כְּבָשִׂים נוֹלְדוּ לוֹ הַשָּׁנָה!! בִּמְקוֹם לְהַעֲבִיר, וְלִסְפֹּר, וּלְסַמֵּן – הוּא יָכוֹל פָּשׁוּט לְחַלֵּק אֶת סַךְ הַבְּהֵמוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ – לְעֶשֶׂר, וְאֶת הַכַּמּוּת הַזּוֹ שֶׁל הַבְּהֵמוֹת – לָתֵת לַכֹּהֵן!
אִלּוּ הָיוּ בָּאִים לָאָדָם שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ הַשָּׁנָה מֵאָה טְלָאִים, וּמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לָתֵת עֶשֶׂר מֵהֶם לַכֹּהֵן – הוּא הָיָה מִשְׁתּוֹמֵם: "עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת? כָּל כָּךְ הַרְבֵּה? זֶה כִּמְעַט עֵדֶר!!"... לָכֵן, אוֹמֵר לוֹ הַקב"ה כִּבְיָכוֹל: "תַּתְחִיל לִסְפֹּר! הַכֶּבֶשׂ הָרִאשׁוֹן – בִּשְׁבִילְךָ. הַשֵּׁנִי – בִּשְׁבִילְךָ. הַשְּׁלִישִׁי – בִּשְׁבִילְךָ. וְכָךְ גַּם הָרְבִיעִי, הַחֲמִישִׁי, הַשִּׁשִּׁי וְהַשְּׁבִיעִי. גַּם אֶת הַכֶּבֶשׂ הַשְּׁמִינִי וְהַתְּשִׁיעִי תּוּכַל לְהַשְׁאִיר בִּרְשׁוּתְךָ, וְרַק אֶת הָעֲשִׂירִי – עָלֶיךָ לָתֵת לַכֹּהֵן"...
הָרַעְיוֹן הָעוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַדְּבָרִים – פָּשׁוּט: כַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹנֵן הָאָדָם – וְאֹפֶן זֶה שֶׁל הַפְרָשָׁה מְאַלֵּץ אוֹתוֹ לְהִתְבּוֹנֵן – בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, מִמֵּילָא הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לוֹ לָתֵת לַזוּלַת בְּלֵב שָׁלֵם.
וְגַם אָנוּ – צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ עֵצָה בְּדִיּוּק. עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּרֹב הַשֶּׁפַע וְהַטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַקב"ה, וְאָז לֹא יֵרַע לְבָבֵנוּ כַּאֲשֶׁר נַפְרִישׁ מְעַט מֵהַטּוֹבָה הַזּוֹ גַּם עֲבוּר אֲחֵרִים כִּרְצוֹן ה'!!
לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד – יֵשׁ עֵרֶךְ עָצוּם וְנִפְלָא, בִּלְתִּי נִתָּן לְשִׁעוּר. אוּלָם לְעִתִּים, מִבְּלִי מֵשִׂים, אָנוּ מְאַבְּדִים אֶת כָּל הָעֵרֶךְ הַנִּפְלָא הַזֶּה – לַשָּׁוְא, וּמוֹרִידִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה מִדַּרגָּתוֹ הַנִּשְׂגָּבָה! בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּכְדֵי שֶׁמַּעֲשֵׂה חֶסֶד יְקַבֵּל אֶת עֶרְכּוֹ הַמְּיֻחָד – עָלָיו לִהְיוֹת נָקִי מִנְּגִיעוֹת, לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. אִם הַשְּׁכֵנָה דּוֹפֶקֶת בַּדֶּלֶת וּמְבַקֶּשֶׁת כִּכַּר לֶחֶם, וְאַתְּ נוֹתֶנֶת לָהּ בִּכְדֵי שֶׁתּוּכְלִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה דְּבַר מָה כְּשֶׁתִּצְטָרְכִי – הֲרֵי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּבָר אֵינוֹ נָקִי מִנְּגִיעוֹת, הוּא אֵינוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעֶרְכּוֹ יוֹרֵד לְאֵין שִׁעוּר!
יֵשׁ לִזְכֹּר, כִּי מִי שֶׁנּוֹתֵן לַשֵּׁנִי עַל מְנָת שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי יִתֵּן לוֹ כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶסֶד, אֶלָּא מְבַצֵּע "עִסְקַת חֲלִיפִין"... חֶסֶד, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמַטָּרָה טְהוֹרָה אַחַת וִיחִידָה: לְהֵיטִיב עִם הַזּוּלַת בִּכְדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְרַק כְּשֶׁהוּא נַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן זֶה – יֵשׁ לוֹ הַמַּעֲלָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁלּוֹ!
הַשְּׁאִיפָה שֶׁלָּנוּ צְרִיכָה לִהְיוֹת, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַקב"ה, וּבִשְׁבִיל זֶה – הַכֹּל מִשְׁתַּלֵּם, כְּפִי שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לִלְמֹד מֵהַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ.
שֶׁכֵּן הִנֵּה, אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ, בְּעוֹדוֹ כּוֹאֵב – מַבְחִין בִּשְׁלֹשָׁה עַרְבִים הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה – הוּא עָסוּק לְמַדַּי. הוּא מְדַבֵּר עִם הַקב"ה!! לְדַבֵּר עִם ה' יִתְבָּרַךְ – זוֹ לֹא מִצְוָה... זוֹ זְכוּת! זֶה שָׂכָר!! אוּלָם בְּכָל אֹפֶן, אוֹמֵר אַבְרָהָם אָבִינוּ לַקב"ה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי לֹא רוֹצֶה עַכְשָׁו שָׂכָר... אֲנִי רוֹצֶה לַעֲבֹד אוֹתְךָ וְלַעֲשׂוֹת לְךָ נַחַת רוּחַ!", וְכָךְ הוּא מְוַתֵּר עַל גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה – וְעוֹסֵק בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים!!
זֶה כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקב"ה, כָּךְ מְכַבְּדִים אֶת אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֶת בַּעַל הַבִּירָה, וְכָךְ חוֹשֵׁב וּמִתְנַהֵג "אָדָם גָּדוֹל" כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ! הוּא אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ, עַל הַשָּׂכָר שֶׁלּוֹ, עַל הַטּוֹבָה שֶׁלּוֹ, אֶלָּא רַק מַחְשָׁבָה אַחַת לְנֶגֶד עֵינָיו: כֵּיצַד יוּכַל לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לִפְנֵי הַקב"ה בְּכָךְ שֶׁיְּסַיֵּעַ לִיצוּרָיו!