אָנוּ שׁוֹמְעִים עַל דַּרְגָּתוֹ הָעֲצוּמָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, וְאוֹמְרִים לְעַצְמֵנוּ הַפְלֵא וָפֶלֶא! אֵיזוֹ זְכוּת הָיְתָה זוֹ לִהְיוֹת מֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים...: אוּלָם אָנוּ שׁוֹכְחִים שֶׁהָאָבוֹת לֹא זָכוּ בְּמַדְרֵגָתָם סְתָם כָּךְ... הֵם לֹא נָחוּ עַל זֵרֵי דַּפְנָה וּמָצְאוּ אֶת עַצְמָם בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד כְּשֶׁהֵם בְּמַדְרֵגַת הָאָבוֹת... לֹא וָלֹא!!
אִם נְנַסֶּה לַעֲקֹב אַחֲרֵי מַהֲלַךְ חַיָּיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, נוּכַל לִמְצֹא כִּי כָּל חַיָּיו הָיוּ סֵבֶל וּמַכְאוֹבִים!! הוּא נֶאֱלַץ לִבְרֹחַ מִפְּנֵי אָחִיו עֵשָׂו אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וְזֹאת מֵאַחַר וְשָׁמַע בְּקוֹלָהּ שֶׁל אִמּוֹ אֲשֶׁר הוֹרְתָה לוֹ לָקַחַת אֶת הַבְּרָכוֹת לְעַצְמוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הוּא נֶאֱלַץ לַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים – בִּכְדֵי לִזְכּוֹת בָּאִשָּׁה בָּהּ חָפַץ, וּלְאַחַר אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים – הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי הוֹנוּ אוֹתוֹ, וְכִי לְמַעֲשֶׂה נָתְנוּ לוֹ אֶת אֲחוֹתָהּ בָּהּ לֹא חָפַץ...
לְאַחַר מִכֵּן, עָבַד שֶׁבַע שָׁנִים נוֹסָפוֹת תְּמוּרַת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר כְּבָר הֻבְטְחָה לוֹ מִלְּכַתְּחִלָּה, וְאָז הֵחֵל פֶּרֶק נוֹסָף שֶׁל יִסּוּרִים – כַּאֲשֶׁר דַּוְקָא אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה לֹא יָלְדָה לוֹ בָּנִים... לְאַחַר שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁל הַמְתָּנָה דְּרוּכָה – נוֹלַד לְיַעֲקֹב אָמְנָם בֵּן מֵרָחֵל, אוּלָם בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה נֶחֱטַף הַבֵּן הַזֶּה וּבְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא יָכֹל הָיָה יַעֲקֹב לַחֲדֹל מִלְּהִתְאַבֵּל...
הִנֵּה לְפָנֵינוּ מְעַט מֵהַיִּסּוּרִים אֲשֶׁר סָבַל יַעֲקֹב בִּימֵי חֶלְדּוֹ, וְזֹאת לְלַמְּדֵנוּ, כִּי 'מַדְרֵגָה' נִשְׂגָבָה – אֵינָהּ נִקְנֵית בְּקַלּוּת... בִּכְדֵי לִקְנוֹת 'מַדְרֵגוֹת' – יֵשׁ צֹרֶךְ לַעֲמֹל, וּלְהִתְיַסֵּר, וּלְהִתְמוֹדֵד, וְרַק כָּךְ נִתָּן לִזְכּוֹת!