ברוכים אתם בבואכם
חדשות האתר:
לְאַחַר שֶׁמִּתְעוֹרְרִים – יֵשׁ הצלחה
הִנֵּה מוֹצְאִים אָנוּ, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ רַגְלִי מִבְּאֵר שֶׁבַע – לְחָרָן...: בִּכְדֵי לְסַבֵּר אֶת הָאֹזֶן נַזְכִּיר, כִּי בְּאֵר שֶׁבַע נִמְצֵאת דְּרוֹמִית לִירוּשָׁלַיִם, בִּדְרוֹם הָאָרֶץ מַמָּשׁ, וְאִלּוּ חָרָן נִמְצֵאת בִּסְבִיבוֹת קִרְיַת שְׁמוֹנָה, כְּלוֹמַר בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל הָאָרֶץ. אֵין סָפֵק כִּי הַמְדֻבָּר בִּנְסִיעָה אֲרֻכָּה אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה שִׁמּוּשׁ בְּאֶמְצְעֵי תַּחְבּוּרָה, וּבְוַדַּאי שֶׁהַצְּעִידָה הָרַגְלִית קָשָׁה שִׁבְעָתַיִם...
כָּךְ צוֹעֵד לוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ עַד חָרָן, מִשֶּׁהוּא מַגִּיעַ – הוּא נִזְכַּר לְפֶתַע כִּי עָבַר בְּדַרְכּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה וְלֹא הִתְפַּלֵּל שָׁם, וּמִיָּד הוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: "כְּלוּם יִתָּכֵן שֶׁעָבַרְתִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי – וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי?", וְלָכֵן הוּא שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו וְיוֹצֵא שׁוּב בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה לְכִוּוּן יְרוּשָׁלַיִם...
עַתָּה, לְפֶתַע, מַתְחִילִים לְהִתְחוֹלֵל נִסִּים... מִיָּד כַּאֲשֶׁר הוּא מַגִּיעַ לְבֵית־אֵל קוֹפֶצֶת לוֹ הַדֶּרֶךְ, כַּאֲשֶׁר הַר הַמּוֹרִיָּה נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ – וּבָא לִקְרָאתוֹ! וְלֹא דַּי בְּכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַקב"ה אוֹמֵר כִּבְיָכוֹל: "צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה?", וּמִיָּד הוּא מַשְׁקִיעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יִישַׁן בַּמָּקוֹם...
וְלִכְאוֹרָה אָנוּ תּוֹהִים, מַדּוּעַ לֹא הִתְחוֹלְלוּ הַנִּסִּים הַלָּלוּ קֹדֶם? מַדּוּעַ לֹא קָפְצָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד חָרָן? וּמַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ הַקב"ה כְּבָר מִלְּכַתְּחִלָּה בְּהַר הַמּוֹרִיָּה מֵאוֹתוֹ טַעַם עַצְמוֹ שֶׁל 'צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי'? מַדּוּעַ הִנִּיחַ לוֹ לִצְעֹד עַד לְחָרָן – וְרַק אָז הֶחֱזִירוֹ?
אָכֵן הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁכָּל עוֹד לֹא הִתְעוֹרֵר יַעֲקֹב מֵעַצְמוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו – לֹא הָיָה מָקוֹם לְנִסִּים, וְלֹא לִקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ, וְלֹא לִשְׁקִיעַת חַמָּה קֹדֶם זְמַנָּהּ... רַק לְאַחַר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הִתְעוֹרֵר לַחֲזֹר תּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ – אָז שִׁנָּה הַקב"ה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה לִכְבוֹדוֹ! וְכַמְבֹאָר בַּגמ' חֻלִין (צ"א, ע"ב) "כַּד יָהִיב דַּעְתֵּיה לְמִיהַדַּר קָפְצָה לֵיה אַרְעָא".
לְלַמְּדֵנוּ, כִּי כָּל עוֹד הָאָדָם אֵינוֹ מְמַצֶּה אֶת כֹּחוֹתָיו שֶׁלּוֹ – אַל לוֹ לְצַפּוֹת לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֵעֵבֶר לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע... עָלָיו לַעֲשׂוֹת קֹדֶם אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו, אֶת כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ, וְרַק אָז – יִזְכֶּה לִנְהָרוֹת שֶׁל סִיַּעְתָּא מִמְּרוֹמִים, וְהַקב"ה יְשְַׂדֵּד מַעַרְכוֹת תֵּבֵל בַּעֲבוּרוֹ!
זְהִירוּת מֵחֶבְרָה רָעָה
כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּהֲכָנוֹת שֶׁהִתְכּוֹנֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ לִקְרַאת צֵאתוֹ לְחָרָן, נוּכַל לִלְמֹד מוּסָר חָשׁוּב שֶׁנּוֹגֵעַ אֵלֵינוּ עַד מְאֹד.
יַעֲקֹב הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ חֲקוּקָה עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד – חוֹשֵׁשׁ בְּצֵאתוֹ לְחָרָן פֶּן יִלְמַד מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל לָבָן הָאֲרַמִּי! וְלֹא סְתָם חֲשָׁשׁ מְפַעֵם בְּלִבּוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא אַף מַגְדִּיל לַעֲשׂוֹת וְנוֹדֵר נֶדֶר לַה' אִם יַצִּילֶנּוּ מֵהַשְׁפָּעָתוֹ הָרָעָה שֶׁל לָבָן, וְאוֹמֵר: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים וְכָל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בְּרֵאשִׁית כ"ח, כ'–כ"ב), וּפֵרְשׁוּ חז"ל שֶׁכְּשֶׁאָמַר יַעֲקֹב: 'וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי', כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְשׁוּבוֹ בְּשָׁלוֹם מִבְּחִינָה רוּחָנִית, וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל לָבָן.
הֲרֵי לָנוּ, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ יָדַע הֵיטֵב עַד כַּמָּה עֲלוּלָה לִהְיוֹת מְסֻכֶּנֶת הַהַשְׁפָּעָה הַחֶבְרָתִית, וּלְפִיכָךְ נֶעֱרַךְ לְהִתְגּוֹנֵן מִפָּנֶיהָ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁעָמְדוּ לִרְשׁוּתוֹ. וְאִלּוּ אָנוּ? לִפְעָמִים אָנוּ מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ לָצֵאת לִמְקוֹמוֹת בָּהֶם אָנוּ פּוֹגְשִׁים בְּחֶבְרָה קְלוֹקֶלֶת, חֶבְרָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמִשּׁוּם מָה – אָנוּ אֵינֶנּוּ חוֹשְׁשִׁים פֶּן נֻשְׁפַּע לְרָעָה...
וְכָאן עָלֵינוּ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאִם אָנוּ יוֹתֵר צַדִּיקִים מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ? הַאִם הַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁהִטְרִידוּ אֶת יַעֲקֹב – אֵינָם אֲמוּרִים לְהַטְרִיד אוֹתָנוּ? אֶת הַתְּשׁוּבָה – יָשִׁיב נָא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְעַצְמוֹ...
כְּשֶׁרוֹצִים – יֵשׁ כֹּחַ!
עַל הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כ"ח, י"א): "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" – דּוֹרְשִׁים חז"ל (בר"ר ס"ח, י"א): "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא וְכוּ' – כָּאן שָׁכַב, אֲבָל כָּל י"ד שָׁנָה שֶׁהָיָה טָמוּן בְּבֵית שֵׁם וָעֵבֶר לֹא שָׁכַב". נוֹרָא לְהִתְבּוֹנֵן: בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּהֶן שָׁהָה יַעֲקֹב בְּבֵית שֵׁם וָעֵבֶר וְלָמַד תּוֹרָה – הוּא לֹא נָתַן מָנוֹחַ לְעַצְמוֹתָיו! הוּא לֹא שָׁכַב לִישֹׁן אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת!!
אֵיךְ הָיָה יַעֲקֹב מְסֻגָּל לְכָךְ? כֵּיצַד הִצְלִיחַ לְהִתְקַיֵּם בִּתְנָאִים שֶׁכָּאֵלּוּ? הַתְּשׁוּבָה אַחַת הִיא: הוּא רָצָה!! יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין בֶּאֱמֶת כִּי הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הִנּוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהַשִּׂיג אֶת הַדַּרְגָּה הָעֲצוּמָה אֵלֶיהָ אָמְנָם הִגִּיעַ לְבַסּוֹף, עַד שֶׁהָרָצוֹן הָעַז שֶׁפִּעֵם בְּקִרְבּוֹ – הֶעֱנִיק לוֹ כֹּחוֹת־עַל בְּאֶמְצָעוּתָם הִצְלִיחַ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַקְּשָׁיִים הָרַבִּים!
וּמִכָּאן, נִתְבּוֹנֵן אָנוּ... שֶׁכֵּן לִפְעָמִים, כְּשֶׁבַּלַּיְלָה לֹא יָשַׁנּוּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ מִסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, אָנוּ כְּבָר מַרְגִּישִׁים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְתַפְקֵד... קָשֶׁה לָנוּ לָקוּם מֻקְדָּם, אָנוּ מַרְגִּישִׁים חַלָּשִׁים, חַסְרֵי כֹּחַ... אוּלָם עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים נִרְצֶה, אֲבָל נִרְצֶה מִכָּל הַלֵּב, כְּשֵׁם שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ רָצָה לְהַעְפִּיל אֶל הַפְּסָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת – אֵין סָפֵק שֶׁנַּצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים!
הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם!
הִנֵּה לְאַחַר שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת רָחֵל, הוּא הוֹדִיעַ לְלָבָן כִּי יֵאוֹת לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים – תְּמוּרַת רָחֵל בִּתּוֹ. סִכֵּם כִּי לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָה – הוּא יוּכַל לְהִנָּשֵׂא לְרָחֵל. וְלִכְאוֹרָה אָנוּ תְּמֵהִים: לְשֵׁם מָה הִצִּיעַ יַעֲקֹב לְהַמְתִּין בְּמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה אָרֹךְ? מַדּוּעַ לֹא בִּקֵּשׁ אֶת רָחֵל מִיָּד לְאַחַר שָׁנָה? הֲרֵי לְלָבָן לֹא עָמְדָה כָּל הַצָּעָה טוֹבָה יוֹתֵר עַל הַפֶּרֶק...
וְגַם אִם נֹאמַר שֶׁסָּבַר יַעֲקֹב כִּי לָבָן לֹא יִתְרַצֶּה בְּפָחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים, עֲדַיִן יָכֹל הָיָה לִדְרֹשׁ כִּי יִתְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִנָּשֵׂא עִם רָחֵל מִיָּד, וְאֶת הַתְּמוּרָה – שֶׁבַע שְׁנוֹת עֲבוֹדָה – הוּא יַשְׁלִים מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיָה לְבַסּוֹף לְאַחַר שֶׁהוֹנָה אוֹתוֹ לָבָן וְנָתַן לוֹ בִּתְחִלָּה אֶת לֵאָה! מַדּוּעַ, אֵפוֹא, הִצִּיעַ יַעֲקֹב מִיָּזְמָתוֹ לְעַכֵּב אֶת הַחֲתֻנָּה עִם רָחֵל בְּשֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת?
וּבְכֵן, רָאִיתִי בַּזוה"ק דָּבָר נוֹרָא, וְהוּא: שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ בִּקֵּשׁ לְהַבְהִיר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם כִּי בְּנִשּׂוּאָיו עִם רָחֵל לֹא מְעֹרֶבֶת חָלִילָה תַּאֲוָה, אֲפִלּוּ לֹא הַתַּאֲוָה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר!! אִלּוּ תַּאֲוָה הָיְתָה עוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְהִנָּשֵׂא לְרָחֵל – הוּא לֹא יָכֹל לְהַמְתִּין אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּבְוַדַּאי לֹא שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר כָּל יוֹם מִתּוֹכָם נִדְמֶה לוֹ כְּשָׁנָה... הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ בִּכְדֵי לְזָרֵז אֶת הַחֲתֻנָּה!
אוּלָם יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לָשֵׂאת אֶת רָחֵל – לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבַד!! הוּא רָצָה לְהַעֲמִיד שִׁבְטֵי יָ־ה, וְרָאָה אֶת רָחֵל רְאוּיָה לְכָךְ!! לְפִיכָךְ, דָּחָה אֶת הַחֲתֻנָּה שֶׁבַע שָׁנִים, בִּכְדֵי לְהַרְאוֹת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם כִּי מַטְּרָתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ אֲפִלּוּ בַּחֲשָׁד הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כִּי חוֹשֵׁק הוּא בְּרָחֵל בְּשֶׁל יָפְיָהּ!
מתוך ספרו של הרה"צ רבי נסים יגן זצוק"ל – עצות בעבודת ה'
את הספר ניתן להשיג במשרדי הישיבה 02-5382233
כָּךְ צוֹעֵד לוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ עַד חָרָן, מִשֶּׁהוּא מַגִּיעַ – הוּא נִזְכַּר לְפֶתַע כִּי עָבַר בְּדַרְכּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה וְלֹא הִתְפַּלֵּל שָׁם, וּמִיָּד הוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: "כְּלוּם יִתָּכֵן שֶׁעָבַרְתִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי – וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי?", וְלָכֵן הוּא שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו וְיוֹצֵא שׁוּב בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה לְכִוּוּן יְרוּשָׁלַיִם...
עַתָּה, לְפֶתַע, מַתְחִילִים לְהִתְחוֹלֵל נִסִּים... מִיָּד כַּאֲשֶׁר הוּא מַגִּיעַ לְבֵית־אֵל קוֹפֶצֶת לוֹ הַדֶּרֶךְ, כַּאֲשֶׁר הַר הַמּוֹרִיָּה נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ – וּבָא לִקְרָאתוֹ! וְלֹא דַּי בְּכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַקב"ה אוֹמֵר כִּבְיָכוֹל: "צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה?", וּמִיָּד הוּא מַשְׁקִיעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יִישַׁן בַּמָּקוֹם...
וְלִכְאוֹרָה אָנוּ תּוֹהִים, מַדּוּעַ לֹא הִתְחוֹלְלוּ הַנִּסִּים הַלָּלוּ קֹדֶם? מַדּוּעַ לֹא קָפְצָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד חָרָן? וּמַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ הַקב"ה כְּבָר מִלְּכַתְּחִלָּה בְּהַר הַמּוֹרִיָּה מֵאוֹתוֹ טַעַם עַצְמוֹ שֶׁל 'צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי'? מַדּוּעַ הִנִּיחַ לוֹ לִצְעֹד עַד לְחָרָן – וְרַק אָז הֶחֱזִירוֹ?
אָכֵן הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁכָּל עוֹד לֹא הִתְעוֹרֵר יַעֲקֹב מֵעַצְמוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו – לֹא הָיָה מָקוֹם לְנִסִּים, וְלֹא לִקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ, וְלֹא לִשְׁקִיעַת חַמָּה קֹדֶם זְמַנָּהּ... רַק לְאַחַר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הִתְעוֹרֵר לַחֲזֹר תּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ – אָז שִׁנָּה הַקב"ה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה לִכְבוֹדוֹ! וְכַמְבֹאָר בַּגמ' חֻלִין (צ"א, ע"ב) "כַּד יָהִיב דַּעְתֵּיה לְמִיהַדַּר קָפְצָה לֵיה אַרְעָא".
לְלַמְּדֵנוּ, כִּי כָּל עוֹד הָאָדָם אֵינוֹ מְמַצֶּה אֶת כֹּחוֹתָיו שֶׁלּוֹ – אַל לוֹ לְצַפּוֹת לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֵעֵבֶר לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע... עָלָיו לַעֲשׂוֹת קֹדֶם אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו, אֶת כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ, וְרַק אָז – יִזְכֶּה לִנְהָרוֹת שֶׁל סִיַּעְתָּא מִמְּרוֹמִים, וְהַקב"ה יְשְַׂדֵּד מַעַרְכוֹת תֵּבֵל בַּעֲבוּרוֹ!
זְהִירוּת מֵחֶבְרָה רָעָה
כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּהֲכָנוֹת שֶׁהִתְכּוֹנֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ לִקְרַאת צֵאתוֹ לְחָרָן, נוּכַל לִלְמֹד מוּסָר חָשׁוּב שֶׁנּוֹגֵעַ אֵלֵינוּ עַד מְאֹד.
יַעֲקֹב הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ חֲקוּקָה עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד – חוֹשֵׁשׁ בְּצֵאתוֹ לְחָרָן פֶּן יִלְמַד מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל לָבָן הָאֲרַמִּי! וְלֹא סְתָם חֲשָׁשׁ מְפַעֵם בְּלִבּוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא אַף מַגְדִּיל לַעֲשׂוֹת וְנוֹדֵר נֶדֶר לַה' אִם יַצִּילֶנּוּ מֵהַשְׁפָּעָתוֹ הָרָעָה שֶׁל לָבָן, וְאוֹמֵר: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים וְכָל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בְּרֵאשִׁית כ"ח, כ'–כ"ב), וּפֵרְשׁוּ חז"ל שֶׁכְּשֶׁאָמַר יַעֲקֹב: 'וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי', כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְשׁוּבוֹ בְּשָׁלוֹם מִבְּחִינָה רוּחָנִית, וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל לָבָן.
הֲרֵי לָנוּ, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ יָדַע הֵיטֵב עַד כַּמָּה עֲלוּלָה לִהְיוֹת מְסֻכֶּנֶת הַהַשְׁפָּעָה הַחֶבְרָתִית, וּלְפִיכָךְ נֶעֱרַךְ לְהִתְגּוֹנֵן מִפָּנֶיהָ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁעָמְדוּ לִרְשׁוּתוֹ. וְאִלּוּ אָנוּ? לִפְעָמִים אָנוּ מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ לָצֵאת לִמְקוֹמוֹת בָּהֶם אָנוּ פּוֹגְשִׁים בְּחֶבְרָה קְלוֹקֶלֶת, חֶבְרָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמִשּׁוּם מָה – אָנוּ אֵינֶנּוּ חוֹשְׁשִׁים פֶּן נֻשְׁפַּע לְרָעָה...
וְכָאן עָלֵינוּ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאִם אָנוּ יוֹתֵר צַדִּיקִים מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ? הַאִם הַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁהִטְרִידוּ אֶת יַעֲקֹב – אֵינָם אֲמוּרִים לְהַטְרִיד אוֹתָנוּ? אֶת הַתְּשׁוּבָה – יָשִׁיב נָא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְעַצְמוֹ...
כְּשֶׁרוֹצִים – יֵשׁ כֹּחַ!
עַל הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כ"ח, י"א): "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" – דּוֹרְשִׁים חז"ל (בר"ר ס"ח, י"א): "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא וְכוּ' – כָּאן שָׁכַב, אֲבָל כָּל י"ד שָׁנָה שֶׁהָיָה טָמוּן בְּבֵית שֵׁם וָעֵבֶר לֹא שָׁכַב". נוֹרָא לְהִתְבּוֹנֵן: בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּהֶן שָׁהָה יַעֲקֹב בְּבֵית שֵׁם וָעֵבֶר וְלָמַד תּוֹרָה – הוּא לֹא נָתַן מָנוֹחַ לְעַצְמוֹתָיו! הוּא לֹא שָׁכַב לִישֹׁן אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת!!
אֵיךְ הָיָה יַעֲקֹב מְסֻגָּל לְכָךְ? כֵּיצַד הִצְלִיחַ לְהִתְקַיֵּם בִּתְנָאִים שֶׁכָּאֵלּוּ? הַתְּשׁוּבָה אַחַת הִיא: הוּא רָצָה!! יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין בֶּאֱמֶת כִּי הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הִנּוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהַשִּׂיג אֶת הַדַּרְגָּה הָעֲצוּמָה אֵלֶיהָ אָמְנָם הִגִּיעַ לְבַסּוֹף, עַד שֶׁהָרָצוֹן הָעַז שֶׁפִּעֵם בְּקִרְבּוֹ – הֶעֱנִיק לוֹ כֹּחוֹת־עַל בְּאֶמְצָעוּתָם הִצְלִיחַ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַקְּשָׁיִים הָרַבִּים!
וּמִכָּאן, נִתְבּוֹנֵן אָנוּ... שֶׁכֵּן לִפְעָמִים, כְּשֶׁבַּלַּיְלָה לֹא יָשַׁנּוּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ מִסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, אָנוּ כְּבָר מַרְגִּישִׁים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְתַפְקֵד... קָשֶׁה לָנוּ לָקוּם מֻקְדָּם, אָנוּ מַרְגִּישִׁים חַלָּשִׁים, חַסְרֵי כֹּחַ... אוּלָם עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים נִרְצֶה, אֲבָל נִרְצֶה מִכָּל הַלֵּב, כְּשֵׁם שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ רָצָה לְהַעְפִּיל אֶל הַפְּסָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת – אֵין סָפֵק שֶׁנַּצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים!
הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם!
הִנֵּה לְאַחַר שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת רָחֵל, הוּא הוֹדִיעַ לְלָבָן כִּי יֵאוֹת לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים – תְּמוּרַת רָחֵל בִּתּוֹ. סִכֵּם כִּי לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָה – הוּא יוּכַל לְהִנָּשֵׂא לְרָחֵל. וְלִכְאוֹרָה אָנוּ תְּמֵהִים: לְשֵׁם מָה הִצִּיעַ יַעֲקֹב לְהַמְתִּין בְּמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה אָרֹךְ? מַדּוּעַ לֹא בִּקֵּשׁ אֶת רָחֵל מִיָּד לְאַחַר שָׁנָה? הֲרֵי לְלָבָן לֹא עָמְדָה כָּל הַצָּעָה טוֹבָה יוֹתֵר עַל הַפֶּרֶק...
וְגַם אִם נֹאמַר שֶׁסָּבַר יַעֲקֹב כִּי לָבָן לֹא יִתְרַצֶּה בְּפָחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים, עֲדַיִן יָכֹל הָיָה לִדְרֹשׁ כִּי יִתְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִנָּשֵׂא עִם רָחֵל מִיָּד, וְאֶת הַתְּמוּרָה – שֶׁבַע שְׁנוֹת עֲבוֹדָה – הוּא יַשְׁלִים מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיָה לְבַסּוֹף לְאַחַר שֶׁהוֹנָה אוֹתוֹ לָבָן וְנָתַן לוֹ בִּתְחִלָּה אֶת לֵאָה! מַדּוּעַ, אֵפוֹא, הִצִּיעַ יַעֲקֹב מִיָּזְמָתוֹ לְעַכֵּב אֶת הַחֲתֻנָּה עִם רָחֵל בְּשֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת?
וּבְכֵן, רָאִיתִי בַּזוה"ק דָּבָר נוֹרָא, וְהוּא: שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ בִּקֵּשׁ לְהַבְהִיר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם כִּי בְּנִשּׂוּאָיו עִם רָחֵל לֹא מְעֹרֶבֶת חָלִילָה תַּאֲוָה, אֲפִלּוּ לֹא הַתַּאֲוָה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר!! אִלּוּ תַּאֲוָה הָיְתָה עוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְהִנָּשֵׂא לְרָחֵל – הוּא לֹא יָכֹל לְהַמְתִּין אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּבְוַדַּאי לֹא שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר כָּל יוֹם מִתּוֹכָם נִדְמֶה לוֹ כְּשָׁנָה... הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ בִּכְדֵי לְזָרֵז אֶת הַחֲתֻנָּה!
אוּלָם יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לָשֵׂאת אֶת רָחֵל – לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבַד!! הוּא רָצָה לְהַעֲמִיד שִׁבְטֵי יָ־ה, וְרָאָה אֶת רָחֵל רְאוּיָה לְכָךְ!! לְפִיכָךְ, דָּחָה אֶת הַחֲתֻנָּה שֶׁבַע שָׁנִים, בִּכְדֵי לְהַרְאוֹת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם כִּי מַטְּרָתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ אֲפִלּוּ בַּחֲשָׁד הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כִּי חוֹשֵׁק הוּא בְּרָחֵל בְּשֶׁל יָפְיָהּ!
מתוך ספרו של הרה"צ רבי נסים יגן זצוק"ל – עצות בעבודת ה'
את הספר ניתן להשיג במשרדי הישיבה 02-5382233