ברוכים אתם בבואכם
חדשות האתר:
מֻבְטָח לוֹ שֶׁיֵּעָנֶה מִן הַשָּׁמַיִם
הָאָדָם מִתְפַּלֵּל לַה' בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת. יֵשׁ לָהֶן זְמַנִּים קְבוּעִים וְנֹסַח קָבוּעַ...: לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה יֵשׁ סִדּוּר תְּפִלָּה וּבְיָמִים נוֹרָאִים יֵשׁ מַחֲזוֹר תְּפִלָּה מְיֻחָד. אוּלָם כְּדַאי שֶׁנִּשְׁאַל פַּעַם אַחַת אֶת עַצְמֵנוּ, מַהִי בְּעֶצֶם תְּפִלָּה?
יֵשׁ כָּאֵלֶּה הַסְּבוּרִים שֶׁתְּפִלָּה הִיא 'טֶקֶס' שֶׁל אֲמִירַת תְּפִלּוֹת קְבוּעוֹת מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר. וְלֹא הִיא! הַתְּפִלָּה הִיא דִּבּוּר עִם ה', שִׂיחָה אִישִׁית עִם בּוֹרֵא עוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת כו, ב): אֵין 'שִׂיחָה' אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קב, א): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ".
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל לַה' הוּא צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא 'מִתְפַּלֵּל' נֻסְחָאוֹת שֶׁל תְּפִלָּה, אֶלָּא מְדַבֵּר וּמְשׂוֹחֵחַ עִם קוֹנוֹ – הֵן עַל עִנְיָנִים שֶׁבְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהֵן עַל עִנְיָנִים אִישִׁיִּים הַנּוֹגְעִים לְחַיָּיו וּלְחַיֵּי מִשְׁפַּחְתּוֹ.
הַכָּתוּב אוֹמֵר (מַלְאָכִי ג, ד): "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם". תְּפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבָה לַה' מְאֹד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה לַ'שִּׂיחָה' שֶׁלָּנוּ אִתּוֹ, הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבּוּרֵנוּ, מִתְאַוֶּה לְהַאֲזִין לְקוֹלֵנוּ.
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? כַּאֲשֶׁר תִּינוֹק נוֹלָד עֲדַיִן אֵינוֹ יָכֹל לְדַבֵּר. הוּא מוֹצִיא מִפִּיו קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַהֲבָרוֹת חַסְרוֹת פֵּשֶׁר. כַּעֲבֹר זְמַן, כַּאֲשֶׁר גָּדֵל מְעַט, הוּא מַתְחִיל לְהַשְׁמִיעַ מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל 'אַבָּא' 'אִמָּא'. אָמְנָם בַּתְּחִלָּה גַּם הָ'אַבָּא' וְהָ'אִמָּא' יוֹצְאוֹת מִפִּיו בַּהֲבָרוֹת מְרֻסָּקוֹת, 'אההה' הוּא 'אַבָּא' ו'מההה' הוּא 'אִמָּא', אֲבָל לַהוֹרִים הַמְּאֻשָּׁרִים זֶה מַסְפִּיק. הֵם מִתְמוֹגְגִים מִנַחַת. הִנֵּה הַתִּינוֹק שֶׁלָּהֶם מַתְחִיל לְדַבֵּר!
יָתֵר עַל כֵּן. אִם אָדָם בּוֹגֵר יְדַבֵּר בָּרָמָה הַמֻּגְבֶּלֶת שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת, וְיַשְׁמִיעַ מִלִּים וַהֲבָרוֹת מְגֻמְגָּמוֹת וּמְרֻסָּקוֹת, הוּא יִהְיֶה לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. לֹא כֵּן אֵצֶל הַתִּינוֹקוֹת. אַהֲבַת הַהוֹרִים אֶל תִּינוֹקָם מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, וְהֵם מִתְקַלְּסִים וְנֶהֱנִים דַּוְקָא מֵאוֹתוֹ גִּמְגּוּם וַהֲגִיָּה מְשֻׁנָּה שֶׁל הַתִּינוֹק. הַהֲגִיָּה הַנִּלְעֶגֶת שֶׁל הַתִּינוֹק הוֹפֶכֶת אֵצֶל הוֹרָיו לְמַשֶּׁהוּ חִנָּנִי וּמְשׁוֹבֵב-נֶפֶשׁ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבּוּרֵנוּ. תְּפִלָּתֵנוּ עֲרֵבָה עָלָיו כָּל כָּךְ עַד שֶׁהוּא מִתְקַלֵּס וְאוֹהֵב כָּל תְּפִלָּה בַּאֲשֶׁר הִיא, גַּם אִם הִיא לֹא רְהוּטָה וּשְׁלֵמָה.
וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ב, ד) עַל הַפָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ד): "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" - "תִּינוֹק שֶׁקּוֹרֵא לְמֹשֶׁה מַשֶׁה לְאַהֲרֹן אַרַן, לְעֶפְרוֹן עוֹפְרָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'וְלִגְלוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה'". בִּמְקוֹם מֹשֶה וְ'אַהֲרֹן' בְּחוֹלָם הוּא קוֹרֵא 'מַשֶׁה' וְ'אַרַן' בְּפַתַח, כְּפִי כְּתִיבָתָם. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, לִגְלוּגוֹ וְגִמְגּוּמוֹ אָהוּב וְרָצוּי לִפְנֵי ה'. וּמַדּוּעַ? – כִּי הוּא עַצְמוֹ אָהוּב עַל ה' וְלָכֵן גַּם דִּבּוּרוֹ עָרֵב וְחָבִיב עַל ה'.
וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה לַ'שִּׂיחָה' שֶׁלָּנוּ אִתּוֹ וּמִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבּוּרֵנוּ, אֵיךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּפֵּק בְּמִלְמוּל מִלּוֹת תְּפִלָּה, בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב?!
עִקַּר הַתְּפִלָּה, הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהּ, הַחִיּוּת שֶׁלָּהּ – הוּא הַלֵּב. בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, הַתְּפִלָּה הִיא כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה. תְּפִלָּה חַסְרַת רוּחַ חַיִּים אֵין לָהּ תַּכְלִית וְתוֹחֶלֶת. הֲרֵי בְּאוֹתָהּ מִדָּה אֶפְשָׁר פַּעַם אַחַת לְהַקְלִיט אֶת עַצְמֵנוּ עַל גַּבֵּי קַלֶּטֶת וּמִדֵּי בֹּקֶר נִלְחַץ עַל כַּפְתּוֹר הַהַפְעָלָה שֶׁל הַ'טֵּייפּ' וְהַקַּלֶּטֶת תַּשְׁמִיעַ מֵעַצְמָהּ אֶת קוֹלֵנוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ...
אִם אָדָם הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה – כַּנִּרְאֶה לֹא הִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת. אוּלַי הוּא קָרָא מִלּוֹת תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא הִתְפַּלֵּל... קְרִיאַת פְּסוּקִים מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִלְמוּלָם בְּעַל-פֶּה, אִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת זֹאת 'תְּפִלָּה', וַדַּאי לֹא 'שִׂיחָה'.
"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו - לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תְּהִלִּים קמה, יח). וּמִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל לַה' בֶּאֱמֶת, מַדּוּעַ שֶׁה' יַעֲנֶה לוֹ?
צְאוּ וּרְאוּ מַה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. אוֹמֵר הַכָּתוּב: "פְּנֵי ה' בְּעוֹשֵׂי רַע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם" (תְּהִלִּים לד, יז) – חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל ה' עָלוּל לְהַכְרִית הָרְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם, וּבְכָל זֹאת - "צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם" (שָׁם, פָּסוּק יח). אִם הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ יִתְפַּלְּלוּ וְיִצְעֲקוּ אֶל ה' מִקִּירוֹת לִבָּם – ה' יַצִּילֵם "מִכָּל צָרוֹתָם"!
אָדָם נִקְלָע לְצָרָה וּמִתְפַּלֵּל לַה', מִתְפַּלֵּל וּמִתְפַּלֵּל – וְלֹא נַעֲנֶה, וְהוּא תּוֹהֶה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ: עַד כַּמָּה עָלַי לְהִתְפַּלֵּל, כְּבָר עָיַפְתִּי, הַתְּפִלָּה סָחֲטָה אֶת כֹּחוֹתַי, אֵין בִּי עוֹד כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל. וְהַתְּהִיָּה גּוֹבֶרֶת כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ צָרָה, הִתְפַּלֵּל – וְנַעֲנָה.
עַל כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח, א): "שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַמִּטָּה וְחָלְיָן שָׁוֶה, וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַגַּרְדּוֹם לִדּוֹן וְדִינָן שָׁוֶה, זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִצַּל וְזֶה לֹא נִצַּל. מִפְּנֵי מָה זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִצַּל וְזֶה לֹא נִצַּל? זֶה - הִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה, וְזֶה הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה. מִפְּנֵי מַה זֶּה נַעֲנָה וְזֶה לֹא נַעֲנָה? זֶה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה - וְנַעֲנָה, וְזֶה לֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה - לֹא נַעֲנָה".
אִם כֵּן לָמַדְנוּ שֶׁיְּסוֹד הָעִנְיָן נָעוּץ בְּאֹפֶן הַתְּפִלָּה. הֲרֵי שְׁנֵיהֶם הִתְפַּלְּלוּ, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ הָאֶחָד נַעֲנָה וְהָאַחֵר לֹא נַעֲנָה? אֶלָּא שֶׁזֶּה הִתְפַּלֵּל "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה" וְזֶה לֹא הִתְפַּלֵּל "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה".
וּמַה נִּקְרֵאת "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה"?
אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לא, א): "כַּמָּה הִלְכְתָא גְּבַרְווּתָא אִיכָּא לִמִשְׁמָע מֵהֲנֵי קְרָאי דְּחַנָּה" – כַּמָּה הֲלָכוֹת חֲשׁוּבוֹת וְנִכְבָּדוֹת לְמֵדִים אָנוּ מִן הַפְּסוּקִים הַמְּתָאֲרִים אֶת תְּפִלָּתָהּ שֶׁל חַנָּה, אִמּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל.
חַנָּה הָיְתָה אֻמְלָלָה וּמָרַת-נֶפֶשׁ. לִפְנִינָה צָרָתָהּ הָיוּ יְלָדִים וְאִלּוּ הִיא הָיְתָה עֲקָרָה, "כִּי סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ" (שְׁמוּאֵל א א, ו). רָאֲתָה פְּנִינָה אֶת חַנָּה שֶׁהִיא מָרַת-נֶפֶשׁ וְרָצְתָה לְעוֹרֵר אוֹתָהּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לַה', כִּי רַק כָּךְ תִּוָּשַׁע. מֶה עָשְׂתָה פְּנִינָה? בַּבֹּקֶר הָיְתָה מַקְנִיטָה אֶת חַנָּה וְאוֹמֶרֶת לָהּ: "חַנָּה, אֵין אֶת עוֹמֶדֶת וּמְרַחֶצֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל בָּנַיִךָ כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לְבֵית הַסֵּפֶר?" וּבַצָּהֳרַיִם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ: "חַנָּה, אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְקַבֶּלֶת בָּנַיִךָ שֶׁבָּאוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר?" (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי, שְׁמוּאֵל א, רֶמֶז עז).
וְאָכֵן הַדְּבָרִים הַלָּלוּ פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם. לֹא דַּי לָהּ בַּצָּרָה שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בָּהּ, בָּאוּ דִּבְרֵי הַקִּנְטוּר הָאֵלּוּ וְהֶעֱמִיקוּ אֶת צַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ עַד הַתְּהוֹם. בָּאָה חַנָּה אֶל מִשְׁכַּן ה' בְּשִׁילֹה – "וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִּבְכֶּה" (שְׁמוּאֵל א א, י). הִיא הִתְפַּלְּלָה כְּפִי שֶׁאִשָּׁה בְּמַצָּבָהּ מִתְפַּלֶּלֶת – בְּלֵב שָׁבוּר וְרָצוּץ, תְּפִלָּה מִקִּירוֹת הַלֵּב, עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ.
אוֹמֵר הַכָּתוּב (שָׁם, פָּסוּק יג): "חַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ - וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה". וּמַדּוּעַ חָשַׁב אוֹתָהּ לְשִׁכּוֹרָה? מוּבָא לְבָאֵר בְּשֵׁם הַגְּרָ"א כִּי עֵלִי הַכֹּהֵן שָׁאַל עָלֶיהָ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְהֵאִירוּ לוֹ הָאוֹתִיּוֹת ש' כ' ר' ה', וְהוּא סָבַר שֶׁבְּכָךְ רָמְזוּ לוֹ כִּי הִיא 'שִׁכֹּרָה'. אֶלָּא שֶׁהוּא טָעָה בְּסֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת וּפֵרוּשָׁן, כִּי בֶּאֱמֶת הָאוּרִים וְתֻמִּים הִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר לוֹ שֶׁהִיא 'כְּשָׂרָה' - 'כְּשָׂרָה' אִמֵּנוּ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם, פָּסוּק טו): "וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי", וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לא, ב): "אָמְרָה לֵיהּ: לֹא אָדוֹן אַתָּה בְּדָבָר זֶה, וְלֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה חוֹשְׁדֵנִי בְּדָבָר זֶה".
וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲרֵי כַּיָּדוּעַ לֹא הָיוּ שׁוֹאֲלִים בָּאוּרִים וְתֻמִּים אֶלָּא לְעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים וְנִכְבָּדִים וּבִשְׁאֵלוֹת גּוֹרָלִיּוֹת שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת הַנּוֹגְעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בִּדְבַר יְצִיאָה לַמִּלְחָמָה וְכַדּוֹמֶה. וְאִם כֵּן, כֵּיצַד זֶה עֵלִי הַכֹּהֵן רָאָה לְנָכוֹן לִשְׁאֹל בָּאוּרִים וְתֻמִּים בְּעִנְיָן פְּרָטִי וְטָפֵל בַּחֲשִׁיבוּתוֹ, אוֹדוֹת הָאִשָּׁה הָאַלְמוֹנִית הַמִּתְפַּלֶּלֶת נִכְחוֹ?
אֶלָּא, אוֹמֵר רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ: אִם עֵלִי הַכֹּהֵן הָיָה רוֹאֶה לְפָנָיו סְתָם אִשָּׁה הַמִּתְפַּלֶּלֶת לְתֻמָּהּ, לֹא הָיָה מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לַחְקֹר וְלִשְׁאֹל אוֹדוֹתֶיהָ בָּאוּרִים וְתֻמִּים. אֶלָּא שֶׁחַנָּה הִתְפַּלְּלָה לַה' מִקִּירוֹת לִבָּהּ עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְזָעֲקָה לַשָּׁמַיִם בְּכָל כֹּחָהּ, עַד שֶׁמַּמָּשׁ סִכְּנָה אֶת נַפְשָׁהּ, וְכִמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ. רָאָה עֵלִי לְנֶגֶד עֵינָיו מַצָּב שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וְלֹא יָדַע עַל מָה וְלָמָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱלַץ לִשְׁאֹל אוֹדוֹתֶיהָ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, לָדַעַת הֵיאַךְ לִנְהֹג בָּהּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁהּ.
וּמֵעַתָּה גַּם אֵין פְּלִיאָה מַדּוּעַ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּחַנָּה כְּדֻגְמָא וּמוֹפֵת לַתְּפִלָּה, וְלָמְדוּ מִמֶּנָּה הֲלָכוֹת רַבּוֹת בְּהִלְכוֹת תְּפִלָּה. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל לַה' עַד כְּלוֹת נַפְשׁוֹ, עַד "דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ" (יְרוּשַׁלְמִי חֲגִיגָה ב, א) - רָאוּי הוּא לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא וּמוֹפֵת, מִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ.
אָדָם יוֹשֵׁב רֶגֶל עַל רֶגֶל וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", וְאַחַר כָּךְ הוּא תּוֹהֶה מַדּוּעַ קָרָא וְלֹא נַעֲנָה... אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהֵעָנוֹת מִן הַשָּׁמַיִם אִם כָּל הַתְּפִלָּה שֶׁלָּךְ חִיצוֹנִית וְשִׁקְרִית?! אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר שֶׁאַתָּה קוֹרֵא לַה' "מִמַּעֲמַקִּים" בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא נֹחַ וְקוֹרֵא פִּרְקֵי תְּהִלִּים? אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת בְּמִטְבַּח בֵּיתָהּ, יָדֶיהָ עֲסוּקוֹת בְּקִלּוּף תַּפּוּחַ אֲדָמָה וְרֹאשָׁהּ שָׁקוּעַ בַּסִּיר הַמִּתְבַּשֵּׁל עַל הַגַּז - וְהִיא קוֹרֵאת פִּרְקֵי "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת". פֶּלֶא שֶׁלֹּא הִתְבַּלְבְּלָה וְאָמְרָה 'סִיר הַמַּעֲלוֹת'...
אָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל כִּתְפִלַּת חַנָּה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁיֵּעָנֶה מִן הַשָּׁמַיִם, כְּחַנָּה בִּשְׁעָתָהּ. רָאָה עֵלִי אֶת חַנָּה שֶׁהִיא מָרַת-נֶפֶשׁ וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת לַה' עַד כְּלוֹת נַפְשָׁהּ, אָמַר לָהּ (שָׁם, פָּסוּק יז): "לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ". וְלִכְאוֹרָה, מִנַּיִן יָדַע עֵלִי שֶׁה' יֵעָנֶה לָהּ, וְכִי שָׁאַל עַל כָּךְ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וַהֲלֹא נוֹכַחְנוּ לָדַעַת שֶׁאַף בְּמַה שֶּׁשָּׁאַל – טָעָה!
אֶלָּא שֶׁבְּמִקְרֶה כָּזֶה לֹא נִדְרֶשֶׁת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא חַיָּבִים לְהֵעָזֵר בָּאוּרִים וְתֻמִּים. כְּשֶׁרָאָה עֵלִי אֶת תְּפִלָּתָהּ שֶׁל חַנָּה שֶׁהִיא "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה", יָדַע שֶׁתְּפִלָּה כָּזוֹ – מֻבְטָח שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם!
מתוך ספרו של הרה"צ רבי נסים יגן זצוק"ל – התעוררות ותשובה חלק ב'
את הספר ניתן להשיג במשרדי הישיבה 02-5382233
יֵשׁ כָּאֵלֶּה הַסְּבוּרִים שֶׁתְּפִלָּה הִיא 'טֶקֶס' שֶׁל אֲמִירַת תְּפִלּוֹת קְבוּעוֹת מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר. וְלֹא הִיא! הַתְּפִלָּה הִיא דִּבּוּר עִם ה', שִׂיחָה אִישִׁית עִם בּוֹרֵא עוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת כו, ב): אֵין 'שִׂיחָה' אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קב, א): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ".
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל לַה' הוּא צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא 'מִתְפַּלֵּל' נֻסְחָאוֹת שֶׁל תְּפִלָּה, אֶלָּא מְדַבֵּר וּמְשׂוֹחֵחַ עִם קוֹנוֹ – הֵן עַל עִנְיָנִים שֶׁבְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהֵן עַל עִנְיָנִים אִישִׁיִּים הַנּוֹגְעִים לְחַיָּיו וּלְחַיֵּי מִשְׁפַּחְתּוֹ.
הַכָּתוּב אוֹמֵר (מַלְאָכִי ג, ד): "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם". תְּפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבָה לַה' מְאֹד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה לַ'שִּׂיחָה' שֶׁלָּנוּ אִתּוֹ, הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבּוּרֵנוּ, מִתְאַוֶּה לְהַאֲזִין לְקוֹלֵנוּ.
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? כַּאֲשֶׁר תִּינוֹק נוֹלָד עֲדַיִן אֵינוֹ יָכֹל לְדַבֵּר. הוּא מוֹצִיא מִפִּיו קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וַהֲבָרוֹת חַסְרוֹת פֵּשֶׁר. כַּעֲבֹר זְמַן, כַּאֲשֶׁר גָּדֵל מְעַט, הוּא מַתְחִיל לְהַשְׁמִיעַ מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל 'אַבָּא' 'אִמָּא'. אָמְנָם בַּתְּחִלָּה גַּם הָ'אַבָּא' וְהָ'אִמָּא' יוֹצְאוֹת מִפִּיו בַּהֲבָרוֹת מְרֻסָּקוֹת, 'אההה' הוּא 'אַבָּא' ו'מההה' הוּא 'אִמָּא', אֲבָל לַהוֹרִים הַמְּאֻשָּׁרִים זֶה מַסְפִּיק. הֵם מִתְמוֹגְגִים מִנַחַת. הִנֵּה הַתִּינוֹק שֶׁלָּהֶם מַתְחִיל לְדַבֵּר!
יָתֵר עַל כֵּן. אִם אָדָם בּוֹגֵר יְדַבֵּר בָּרָמָה הַמֻּגְבֶּלֶת שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת, וְיַשְׁמִיעַ מִלִּים וַהֲבָרוֹת מְגֻמְגָּמוֹת וּמְרֻסָּקוֹת, הוּא יִהְיֶה לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. לֹא כֵּן אֵצֶל הַתִּינוֹקוֹת. אַהֲבַת הַהוֹרִים אֶל תִּינוֹקָם מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, וְהֵם מִתְקַלְּסִים וְנֶהֱנִים דַּוְקָא מֵאוֹתוֹ גִּמְגּוּם וַהֲגִיָּה מְשֻׁנָּה שֶׁל הַתִּינוֹק. הַהֲגִיָּה הַנִּלְעֶגֶת שֶׁל הַתִּינוֹק הוֹפֶכֶת אֵצֶל הוֹרָיו לְמַשֶּׁהוּ חִנָּנִי וּמְשׁוֹבֵב-נֶפֶשׁ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבּוּרֵנוּ. תְּפִלָּתֵנוּ עֲרֵבָה עָלָיו כָּל כָּךְ עַד שֶׁהוּא מִתְקַלֵּס וְאוֹהֵב כָּל תְּפִלָּה בַּאֲשֶׁר הִיא, גַּם אִם הִיא לֹא רְהוּטָה וּשְׁלֵמָה.
וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ב, ד) עַל הַפָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ד): "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" - "תִּינוֹק שֶׁקּוֹרֵא לְמֹשֶׁה מַשֶׁה לְאַהֲרֹן אַרַן, לְעֶפְרוֹן עוֹפְרָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'וְלִגְלוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה'". בִּמְקוֹם מֹשֶה וְ'אַהֲרֹן' בְּחוֹלָם הוּא קוֹרֵא 'מַשֶׁה' וְ'אַרַן' בְּפַתַח, כְּפִי כְּתִיבָתָם. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, לִגְלוּגוֹ וְגִמְגּוּמוֹ אָהוּב וְרָצוּי לִפְנֵי ה'. וּמַדּוּעַ? – כִּי הוּא עַצְמוֹ אָהוּב עַל ה' וְלָכֵן גַּם דִּבּוּרוֹ עָרֵב וְחָבִיב עַל ה'.
וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה לַ'שִּׂיחָה' שֶׁלָּנוּ אִתּוֹ וּמִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבּוּרֵנוּ, אֵיךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּפֵּק בְּמִלְמוּל מִלּוֹת תְּפִלָּה, בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב?!
עִקַּר הַתְּפִלָּה, הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהּ, הַחִיּוּת שֶׁלָּהּ – הוּא הַלֵּב. בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, הַתְּפִלָּה הִיא כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה. תְּפִלָּה חַסְרַת רוּחַ חַיִּים אֵין לָהּ תַּכְלִית וְתוֹחֶלֶת. הֲרֵי בְּאוֹתָהּ מִדָּה אֶפְשָׁר פַּעַם אַחַת לְהַקְלִיט אֶת עַצְמֵנוּ עַל גַּבֵּי קַלֶּטֶת וּמִדֵּי בֹּקֶר נִלְחַץ עַל כַּפְתּוֹר הַהַפְעָלָה שֶׁל הַ'טֵּייפּ' וְהַקַּלֶּטֶת תַּשְׁמִיעַ מֵעַצְמָהּ אֶת קוֹלֵנוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ...
אִם אָדָם הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה – כַּנִּרְאֶה לֹא הִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת. אוּלַי הוּא קָרָא מִלּוֹת תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא הִתְפַּלֵּל... קְרִיאַת פְּסוּקִים מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִלְמוּלָם בְּעַל-פֶּה, אִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת זֹאת 'תְּפִלָּה', וַדַּאי לֹא 'שִׂיחָה'.
"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו - לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תְּהִלִּים קמה, יח). וּמִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל לַה' בֶּאֱמֶת, מַדּוּעַ שֶׁה' יַעֲנֶה לוֹ?
צְאוּ וּרְאוּ מַה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. אוֹמֵר הַכָּתוּב: "פְּנֵי ה' בְּעוֹשֵׂי רַע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם" (תְּהִלִּים לד, יז) – חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל ה' עָלוּל לְהַכְרִית הָרְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם, וּבְכָל זֹאת - "צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם" (שָׁם, פָּסוּק יח). אִם הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ יִתְפַּלְּלוּ וְיִצְעֲקוּ אֶל ה' מִקִּירוֹת לִבָּם – ה' יַצִּילֵם "מִכָּל צָרוֹתָם"!
אָדָם נִקְלָע לְצָרָה וּמִתְפַּלֵּל לַה', מִתְפַּלֵּל וּמִתְפַּלֵּל – וְלֹא נַעֲנֶה, וְהוּא תּוֹהֶה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ: עַד כַּמָּה עָלַי לְהִתְפַּלֵּל, כְּבָר עָיַפְתִּי, הַתְּפִלָּה סָחֲטָה אֶת כֹּחוֹתַי, אֵין בִּי עוֹד כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל. וְהַתְּהִיָּה גּוֹבֶרֶת כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ צָרָה, הִתְפַּלֵּל – וְנַעֲנָה.
עַל כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח, א): "שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַמִּטָּה וְחָלְיָן שָׁוֶה, וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַגַּרְדּוֹם לִדּוֹן וְדִינָן שָׁוֶה, זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִצַּל וְזֶה לֹא נִצַּל. מִפְּנֵי מָה זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִצַּל וְזֶה לֹא נִצַּל? זֶה - הִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה, וְזֶה הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה. מִפְּנֵי מַה זֶּה נַעֲנָה וְזֶה לֹא נַעֲנָה? זֶה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה - וְנַעֲנָה, וְזֶה לֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה - לֹא נַעֲנָה".
אִם כֵּן לָמַדְנוּ שֶׁיְּסוֹד הָעִנְיָן נָעוּץ בְּאֹפֶן הַתְּפִלָּה. הֲרֵי שְׁנֵיהֶם הִתְפַּלְּלוּ, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ הָאֶחָד נַעֲנָה וְהָאַחֵר לֹא נַעֲנָה? אֶלָּא שֶׁזֶּה הִתְפַּלֵּל "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה" וְזֶה לֹא הִתְפַּלֵּל "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה".
וּמַה נִּקְרֵאת "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה"?
אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לא, א): "כַּמָּה הִלְכְתָא גְּבַרְווּתָא אִיכָּא לִמִשְׁמָע מֵהֲנֵי קְרָאי דְּחַנָּה" – כַּמָּה הֲלָכוֹת חֲשׁוּבוֹת וְנִכְבָּדוֹת לְמֵדִים אָנוּ מִן הַפְּסוּקִים הַמְּתָאֲרִים אֶת תְּפִלָּתָהּ שֶׁל חַנָּה, אִמּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל.
חַנָּה הָיְתָה אֻמְלָלָה וּמָרַת-נֶפֶשׁ. לִפְנִינָה צָרָתָהּ הָיוּ יְלָדִים וְאִלּוּ הִיא הָיְתָה עֲקָרָה, "כִּי סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ" (שְׁמוּאֵל א א, ו). רָאֲתָה פְּנִינָה אֶת חַנָּה שֶׁהִיא מָרַת-נֶפֶשׁ וְרָצְתָה לְעוֹרֵר אוֹתָהּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לַה', כִּי רַק כָּךְ תִּוָּשַׁע. מֶה עָשְׂתָה פְּנִינָה? בַּבֹּקֶר הָיְתָה מַקְנִיטָה אֶת חַנָּה וְאוֹמֶרֶת לָהּ: "חַנָּה, אֵין אֶת עוֹמֶדֶת וּמְרַחֶצֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל בָּנַיִךָ כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לְבֵית הַסֵּפֶר?" וּבַצָּהֳרַיִם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ: "חַנָּה, אֵין אַתְּ עוֹמֶדֶת וּמְקַבֶּלֶת בָּנַיִךָ שֶׁבָּאוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר?" (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי, שְׁמוּאֵל א, רֶמֶז עז).
וְאָכֵן הַדְּבָרִים הַלָּלוּ פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם. לֹא דַּי לָהּ בַּצָּרָה שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בָּהּ, בָּאוּ דִּבְרֵי הַקִּנְטוּר הָאֵלּוּ וְהֶעֱמִיקוּ אֶת צַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ עַד הַתְּהוֹם. בָּאָה חַנָּה אֶל מִשְׁכַּן ה' בְּשִׁילֹה – "וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִּבְכֶּה" (שְׁמוּאֵל א א, י). הִיא הִתְפַּלְּלָה כְּפִי שֶׁאִשָּׁה בְּמַצָּבָהּ מִתְפַּלֶּלֶת – בְּלֵב שָׁבוּר וְרָצוּץ, תְּפִלָּה מִקִּירוֹת הַלֵּב, עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ.
אוֹמֵר הַכָּתוּב (שָׁם, פָּסוּק יג): "חַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ - וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה". וּמַדּוּעַ חָשַׁב אוֹתָהּ לְשִׁכּוֹרָה? מוּבָא לְבָאֵר בְּשֵׁם הַגְּרָ"א כִּי עֵלִי הַכֹּהֵן שָׁאַל עָלֶיהָ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְהֵאִירוּ לוֹ הָאוֹתִיּוֹת ש' כ' ר' ה', וְהוּא סָבַר שֶׁבְּכָךְ רָמְזוּ לוֹ כִּי הִיא 'שִׁכֹּרָה'. אֶלָּא שֶׁהוּא טָעָה בְּסֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת וּפֵרוּשָׁן, כִּי בֶּאֱמֶת הָאוּרִים וְתֻמִּים הִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר לוֹ שֶׁהִיא 'כְּשָׂרָה' - 'כְּשָׂרָה' אִמֵּנוּ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם, פָּסוּק טו): "וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי", וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לא, ב): "אָמְרָה לֵיהּ: לֹא אָדוֹן אַתָּה בְּדָבָר זֶה, וְלֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה חוֹשְׁדֵנִי בְּדָבָר זֶה".
וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲרֵי כַּיָּדוּעַ לֹא הָיוּ שׁוֹאֲלִים בָּאוּרִים וְתֻמִּים אֶלָּא לְעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים וְנִכְבָּדִים וּבִשְׁאֵלוֹת גּוֹרָלִיּוֹת שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת הַנּוֹגְעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בִּדְבַר יְצִיאָה לַמִּלְחָמָה וְכַדּוֹמֶה. וְאִם כֵּן, כֵּיצַד זֶה עֵלִי הַכֹּהֵן רָאָה לְנָכוֹן לִשְׁאֹל בָּאוּרִים וְתֻמִּים בְּעִנְיָן פְּרָטִי וְטָפֵל בַּחֲשִׁיבוּתוֹ, אוֹדוֹת הָאִשָּׁה הָאַלְמוֹנִית הַמִּתְפַּלֶּלֶת נִכְחוֹ?
אֶלָּא, אוֹמֵר רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ: אִם עֵלִי הַכֹּהֵן הָיָה רוֹאֶה לְפָנָיו סְתָם אִשָּׁה הַמִּתְפַּלֶּלֶת לְתֻמָּהּ, לֹא הָיָה מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לַחְקֹר וְלִשְׁאֹל אוֹדוֹתֶיהָ בָּאוּרִים וְתֻמִּים. אֶלָּא שֶׁחַנָּה הִתְפַּלְּלָה לַה' מִקִּירוֹת לִבָּהּ עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְזָעֲקָה לַשָּׁמַיִם בְּכָל כֹּחָהּ, עַד שֶׁמַּמָּשׁ סִכְּנָה אֶת נַפְשָׁהּ, וְכִמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ. רָאָה עֵלִי לְנֶגֶד עֵינָיו מַצָּב שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וְלֹא יָדַע עַל מָה וְלָמָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱלַץ לִשְׁאֹל אוֹדוֹתֶיהָ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, לָדַעַת הֵיאַךְ לִנְהֹג בָּהּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁהּ.
וּמֵעַתָּה גַּם אֵין פְּלִיאָה מַדּוּעַ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּחַנָּה כְּדֻגְמָא וּמוֹפֵת לַתְּפִלָּה, וְלָמְדוּ מִמֶּנָּה הֲלָכוֹת רַבּוֹת בְּהִלְכוֹת תְּפִלָּה. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל לַה' עַד כְּלוֹת נַפְשׁוֹ, עַד "דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ" (יְרוּשַׁלְמִי חֲגִיגָה ב, א) - רָאוּי הוּא לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא וּמוֹפֵת, מִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ.
אָדָם יוֹשֵׁב רֶגֶל עַל רֶגֶל וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", וְאַחַר כָּךְ הוּא תּוֹהֶה מַדּוּעַ קָרָא וְלֹא נַעֲנָה... אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהֵעָנוֹת מִן הַשָּׁמַיִם אִם כָּל הַתְּפִלָּה שֶׁלָּךְ חִיצוֹנִית וְשִׁקְרִית?! אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר שֶׁאַתָּה קוֹרֵא לַה' "מִמַּעֲמַקִּים" בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא נֹחַ וְקוֹרֵא פִּרְקֵי תְּהִלִּים? אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת בְּמִטְבַּח בֵּיתָהּ, יָדֶיהָ עֲסוּקוֹת בְּקִלּוּף תַּפּוּחַ אֲדָמָה וְרֹאשָׁהּ שָׁקוּעַ בַּסִּיר הַמִּתְבַּשֵּׁל עַל הַגַּז - וְהִיא קוֹרֵאת פִּרְקֵי "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת". פֶּלֶא שֶׁלֹּא הִתְבַּלְבְּלָה וְאָמְרָה 'סִיר הַמַּעֲלוֹת'...
אָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל כִּתְפִלַּת חַנָּה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁיֵּעָנֶה מִן הַשָּׁמַיִם, כְּחַנָּה בִּשְׁעָתָהּ. רָאָה עֵלִי אֶת חַנָּה שֶׁהִיא מָרַת-נֶפֶשׁ וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת לַה' עַד כְּלוֹת נַפְשָׁהּ, אָמַר לָהּ (שָׁם, פָּסוּק יז): "לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ". וְלִכְאוֹרָה, מִנַּיִן יָדַע עֵלִי שֶׁה' יֵעָנֶה לָהּ, וְכִי שָׁאַל עַל כָּךְ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וַהֲלֹא נוֹכַחְנוּ לָדַעַת שֶׁאַף בְּמַה שֶּׁשָּׁאַל – טָעָה!
אֶלָּא שֶׁבְּמִקְרֶה כָּזֶה לֹא נִדְרֶשֶׁת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא חַיָּבִים לְהֵעָזֵר בָּאוּרִים וְתֻמִּים. כְּשֶׁרָאָה עֵלִי אֶת תְּפִלָּתָהּ שֶׁל חַנָּה שֶׁהִיא "תְּפִלָּה שְׁלֵמָה", יָדַע שֶׁתְּפִלָּה כָּזוֹ – מֻבְטָח שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם!
מתוך ספרו של הרה"צ רבי נסים יגן זצוק"ל – התעוררות ותשובה חלק ב'
את הספר ניתן להשיג במשרדי הישיבה 02-5382233