אם אני מרגיש שייך לעם ישראל, מן הסתם אני שייך לתורת ישראל, שהרי מה מבדיל אותי משאר העמים אם לא התורה?...:

כל אחד ואחד מאתנו צדיק גדול. הרב קרח (רב העיר בני ברק) מציג מספר קטגוריות בהן ניתן להבחין עד כמה גדולים בני ישראל הצעירים, מלאי מצוות כרימון. הם לא יודעים שהתכונות הדרושות להם ע"מ להפוך להיות גדולי דור, טמוּעוֹת בהם. לנו פשוטי העם יש בשבת תפילה שנקראת "תפילת מוסף" הכוללת שלושה דפים ולמרות זאת אנו לא מקפידים לקרוא הכל מילה במילה, לצדיקי הדור יש תפילת מוסף של עשרים עמודים ויותר. מוסף ידיעות אחרונות ומוסף מעריב, הנקראים בקפידה ובדקדוק מילה במילה. אנו פשוטי העם תורמים לבית הכנסת "חי" שקלים, הם תורמים שישים ושבעים ₪ בעת בה נכנסים הם למקומות הבילוי ולפאבים. הם הלא התורמים הגדולים ביותר. אנו אבלים על חרבן הבית יום אחד בשנה. הם מסוגלים לאבד עצמם לדעת, לצום ולהתייסר, בגין הפסד משחק כדורגל אחת לשבוע. אנו פשוטי הדור משתדלים לקום לתיקון חצות ומעטים הם אלו המסוגלים לקום ערב ערב ולבכות על חרבן בהמ"ק ואילו הם, צדיקי הדור "עזים כנמר" מנתרים באמצע הלילה ע"מ להגיע למסיבה או חלילה למועדון. ולא זו בלבד אלא שמשתדלים לזכות את הרבים ולגרור אותם עמם. איזה כוחות אדירים יש להם, אם רק היו משתמשים בהם לשם שמים, היינו אנו עפר לרגליהם, לא היינו מסוגלים להשתוות להם. ילדי דור משיח המבולבלים. מי יתן ונזכה לקרבם ולהתקרב עמם, אם כל אחד יסתגר בפינה שלו ולא יפעל לחיזוק ולקירוב אחינו הפחות חזקים, הפער רק יגדל.