ברוכים אתם בבואכם
חדשות האתר:
מעשה בכומר ורועה הצאן
מעשה ברועה צאן והכומר המלומד
לפני שנים רבות חיו להם היהודים תחת עול הגויים.בתקופה בה עוסק סיפורנו, הגיע אל העיירה כומר חדש...:
מלומד מאוד היה הכומר, ניסה ללמד את בני עמו חכמה, אך לא צלחה בידו משימתו.
בצר לו פנה אל היהודים, אך שם איש לא דיבר והתייחס אליו כלל. זו הייתה הוראתו של הרב לבל יתקרב איש
אל הכומר, פן יסיתהו מדרך הישר. נמלא הכומר כעס על היהודים בכלל ועל רבם הקדוש בפרט.
הלך הכומר אל ראש העיירה, והזהירו כי אל לו להשאיר את היהודים תחת חסותו , מכיוון שאין הם מאמינים בתורתם,
והעיקר אינם חכמים ואינם פתוחים ללמוד דעות וחוכמות חדשות. ראש העיירה ניסה לדחותו ממזימתו הרעה.
אך הכומר דיבר ע"ז שוב ושוב בדרשתו השבועית בכנסייה, עד שכל האספסוף שמע בקולו והחזיק בדעתו.
הכומר אמר הבה ונבחן את היהודים, מבחן קטן אך מיוחד. והיה אם ידעו תשובה נשאירם תחת חסותנו,
אך אם יכשלו נסלקם מעירנו. בלית ברירה ובלחץ ההמון הסכים ראש העיירה לכך.
מיד יצאה גזרה חדשה על היהודים, כי יהיה מבחן פומבי. בין נציג היהודים ובין הכומר. באם היהודים יצליחו,
הם יורשו להישאר בעירם. אך אם יכשלו יסולקו בבושת פנים מהעיירה. מלבד אלה אשר יעדיפו להמיר את דתם.
המבחן שיערך הוא מיוחד וחדשני, אמר הכומר הוא יכלול רק 3 שאלות, אך בשפת הסימנים.
אצל היהודים שוד ושבר, איך יוכלו להיות בטוחים כי יצליחו, מי ידע למה הכומר יתכוון בשאלותיו?
ישב וחשב הרב מה לעשות אך לא הייתה לו שום עצה . עברו הימים ואין מי שיוכל ללכת למבחן , ולקחת על עצמו
את גודל האחריות לכל היהודים.
ביום המבחן גזר הרב על סגירת כל החנויות, כולם ללא יוצא מן הכלל ישבו בבית הכנסת והתפללו אל הקב"ה שיושיעם.
בשעות הבוקר המאוחרות הגיע אל העיירה יהודי מן הכפר, רועה צאן הוא , תמים וישר אך אינו יודע קרוא וכתוב.
בא הוא כל יום חמישי לעיירה לקנות מצרכים לשבת. אך היום הוא רואה כי הכול סגור, שמא טעיתי בחשבון הימים?
והיום שבת? חשב הרועה . אגש אל הרב והוא יאמר לי מה לעשות.
נכנס הכפרי אל בית הכנסת ומתפלא הוא עוד יותר, כולם מתפללים ובוכים, ניגש אל הרב בשאלה מדוע כולם בוכים
ביום השבת? ובכלל ממשיך הרועה ואומר, תיקון לחטא אני רוצה כי חיללתי שבת.
עליך לדעת כי לא חטאת מכיוון שהיום לא שבת, ענה הרב. אז מדוע החנויות סגורות? שאל הרועה,
סיפר הרב על המבחן הפומבי שצריך להתקיים בעוד שעה קלה. ועל הגזירות העומדות על ראש יהודי העיירה, באם יכשלו.
ובכן אמר רועה הצאן אני אלך אל המבחן. אתה תלך למבחן שכולנו חוששים מפניו? התפלא הרב . אני אלך אמר הרועה
ובעזרת השם אנצח. בלי לחכות לאישור הרב, הרים הרועה את תרמילו ויצא אל האולם בו יערך המבחן הפומבי.
בהגיעו , אל האולם לא הניחו לו להיכנס פנימה, אין צדקה לעניים יהודים אמרו, בחושבם כי קבצן נדבות הוא.
קראו מיד אל הכומר ואמרו לו כי זמן המבחן הגיע. דרש רועה הצאן היהודי מן השומרים. בראות זאת הכומר שמח
מאוד וציווה להכניסו אל האולם, טוב הדבר חשב הכומר, היהודים שלחו בור ועם הארץ , וכך יפסידו במהרה.
נכנסו אל אולם רחב ידיים, שבו יושבים מאות צופים, ראש העיירה עם כל סגניו ישבו ביציע הכבוד,מונה מפקח
על הגינות המבחן. היו בידיו השאלות והתשובות של המבחן הפומבי כדי למנוע אי צדק.
הכומר ציווה להתחיל במבחן.
שאלה ראשונה הכריז המפקח, הכומר הרים את ידו, והוציא שתי אצבעות אל הציבור. אף אחד מהקהל לא הבין.
אך הרועה כנראה כן הבין ,כיוון שמיד הרים את ידו והוציא אצבע אחת. פני הכומר נפלו, אך הוא אמר נכון.
שאלה שניה, הכומר הרים את ידו ופתח אותה והראה את כפו, אף הרועה הרים את ידו ונתן אגרוף באוויר.
כולם לא הבינו כלל מה קורה, אך הכומר הוריד את ראשו בבושה והודה כי גם תשובה זו נכונה.
מתח רב הורגש באולם לקראת השאלה הסופית, הכומר החזיק בידו בקבוק מלא ביין אדום, והראהו לקהל.
גיחך לעצמו רועה הצאן , ומיד הוציא מתרמילו פרוסת גבינה מלוחה בצבע לבן והראה אותה לכומר.
שבינתיים ירד בבושת פנים מבימת הכבוד, המפקח הכריז כי שוב היהודים הוכיחו, כי הם החכמים.
יצא היהודי שמח וטוב לב לדרכו. ראש העיירה ניגש אל הכומר המובס ושאלו מה שאלת ומה ענה לך?
ענה הכומר בתחילה שהרמתי שתי אצבעות רמזתי כי שני מלכים בראו את עולמנו.
של היהודים, ושל הנוצרים. אך הוא הרים אצבע אחת, כאומר מלך אחד יש לעולם, והוא הקב"ה.
לאחר מכן הראתי כף יד פתוחה,רמזתי כי היהודים מפוזרים ומפורדים זה מזה כמו האצבעות, מי ברוסיה
ומי בגרמניה. אך הוא סגר את ידו והראה לי תמיד האצבעות מתחברות לכף היד. כך היהודים תמיד מחוברים
זה לזה אפילו הם מארצות שונות. ולסיום הרמתי יין אדום לאמור כי היהודים מלאים עברות כדם בצבע אדום.
אך הוא השיב שמלכם יעשה אותם לבנים כשלג לבן, הדומה לגבינה הלבנה.
רועה הצאן הגיע אל אחיו היהודים, ושם שרתה השמחה במלואה, מיד שנכנס רועה הצאן הס הושלך בבית הכנסת.
ניגש אליו הרב ושאלו אתה אליהו הנביא ? לא מה פתאום אני רועה הצאן שהרב מכירו מאז ומעולם.
אז איך ידעת את התשובות לשאלותיו הקשות של הכומר? התפלא הרב.
ובכן זה פשוט מאוד הסביר הרועה, אי אפשר להלחם עם איש שדה כמוני. בראשונה הרים הכומר את ידו והרים
שתי אצבעות להוציא לי שתי עיניים אני עניתי את שתי עיניך אוציא באצבע אחת. אחר כך הרים את ידו לתת
לי סטירה , ואני השבתי אם אתה בא ככה תקבל ממני אגרוף. כשראה הכומר שאינו יכול להכניעני רצה
להתפייס והוציא יין לעשות לחיים אף אני הבאתי גבינה לאכול...
לפני שנים רבות חיו להם היהודים תחת עול הגויים.בתקופה בה עוסק סיפורנו, הגיע אל העיירה כומר חדש...:
מלומד מאוד היה הכומר, ניסה ללמד את בני עמו חכמה, אך לא צלחה בידו משימתו.
בצר לו פנה אל היהודים, אך שם איש לא דיבר והתייחס אליו כלל. זו הייתה הוראתו של הרב לבל יתקרב איש
אל הכומר, פן יסיתהו מדרך הישר. נמלא הכומר כעס על היהודים בכלל ועל רבם הקדוש בפרט.
הלך הכומר אל ראש העיירה, והזהירו כי אל לו להשאיר את היהודים תחת חסותו , מכיוון שאין הם מאמינים בתורתם,
והעיקר אינם חכמים ואינם פתוחים ללמוד דעות וחוכמות חדשות. ראש העיירה ניסה לדחותו ממזימתו הרעה.
אך הכומר דיבר ע"ז שוב ושוב בדרשתו השבועית בכנסייה, עד שכל האספסוף שמע בקולו והחזיק בדעתו.
הכומר אמר הבה ונבחן את היהודים, מבחן קטן אך מיוחד. והיה אם ידעו תשובה נשאירם תחת חסותנו,
אך אם יכשלו נסלקם מעירנו. בלית ברירה ובלחץ ההמון הסכים ראש העיירה לכך.
מיד יצאה גזרה חדשה על היהודים, כי יהיה מבחן פומבי. בין נציג היהודים ובין הכומר. באם היהודים יצליחו,
הם יורשו להישאר בעירם. אך אם יכשלו יסולקו בבושת פנים מהעיירה. מלבד אלה אשר יעדיפו להמיר את דתם.
המבחן שיערך הוא מיוחד וחדשני, אמר הכומר הוא יכלול רק 3 שאלות, אך בשפת הסימנים.
אצל היהודים שוד ושבר, איך יוכלו להיות בטוחים כי יצליחו, מי ידע למה הכומר יתכוון בשאלותיו?
ישב וחשב הרב מה לעשות אך לא הייתה לו שום עצה . עברו הימים ואין מי שיוכל ללכת למבחן , ולקחת על עצמו
את גודל האחריות לכל היהודים.
ביום המבחן גזר הרב על סגירת כל החנויות, כולם ללא יוצא מן הכלל ישבו בבית הכנסת והתפללו אל הקב"ה שיושיעם.
בשעות הבוקר המאוחרות הגיע אל העיירה יהודי מן הכפר, רועה צאן הוא , תמים וישר אך אינו יודע קרוא וכתוב.
בא הוא כל יום חמישי לעיירה לקנות מצרכים לשבת. אך היום הוא רואה כי הכול סגור, שמא טעיתי בחשבון הימים?
והיום שבת? חשב הרועה . אגש אל הרב והוא יאמר לי מה לעשות.
נכנס הכפרי אל בית הכנסת ומתפלא הוא עוד יותר, כולם מתפללים ובוכים, ניגש אל הרב בשאלה מדוע כולם בוכים
ביום השבת? ובכלל ממשיך הרועה ואומר, תיקון לחטא אני רוצה כי חיללתי שבת.
עליך לדעת כי לא חטאת מכיוון שהיום לא שבת, ענה הרב. אז מדוע החנויות סגורות? שאל הרועה,
סיפר הרב על המבחן הפומבי שצריך להתקיים בעוד שעה קלה. ועל הגזירות העומדות על ראש יהודי העיירה, באם יכשלו.
ובכן אמר רועה הצאן אני אלך אל המבחן. אתה תלך למבחן שכולנו חוששים מפניו? התפלא הרב . אני אלך אמר הרועה
ובעזרת השם אנצח. בלי לחכות לאישור הרב, הרים הרועה את תרמילו ויצא אל האולם בו יערך המבחן הפומבי.
בהגיעו , אל האולם לא הניחו לו להיכנס פנימה, אין צדקה לעניים יהודים אמרו, בחושבם כי קבצן נדבות הוא.
קראו מיד אל הכומר ואמרו לו כי זמן המבחן הגיע. דרש רועה הצאן היהודי מן השומרים. בראות זאת הכומר שמח
מאוד וציווה להכניסו אל האולם, טוב הדבר חשב הכומר, היהודים שלחו בור ועם הארץ , וכך יפסידו במהרה.
נכנסו אל אולם רחב ידיים, שבו יושבים מאות צופים, ראש העיירה עם כל סגניו ישבו ביציע הכבוד,מונה מפקח
על הגינות המבחן. היו בידיו השאלות והתשובות של המבחן הפומבי כדי למנוע אי צדק.
הכומר ציווה להתחיל במבחן.
שאלה ראשונה הכריז המפקח, הכומר הרים את ידו, והוציא שתי אצבעות אל הציבור. אף אחד מהקהל לא הבין.
אך הרועה כנראה כן הבין ,כיוון שמיד הרים את ידו והוציא אצבע אחת. פני הכומר נפלו, אך הוא אמר נכון.
שאלה שניה, הכומר הרים את ידו ופתח אותה והראה את כפו, אף הרועה הרים את ידו ונתן אגרוף באוויר.
כולם לא הבינו כלל מה קורה, אך הכומר הוריד את ראשו בבושה והודה כי גם תשובה זו נכונה.
מתח רב הורגש באולם לקראת השאלה הסופית, הכומר החזיק בידו בקבוק מלא ביין אדום, והראהו לקהל.
גיחך לעצמו רועה הצאן , ומיד הוציא מתרמילו פרוסת גבינה מלוחה בצבע לבן והראה אותה לכומר.
שבינתיים ירד בבושת פנים מבימת הכבוד, המפקח הכריז כי שוב היהודים הוכיחו, כי הם החכמים.
יצא היהודי שמח וטוב לב לדרכו. ראש העיירה ניגש אל הכומר המובס ושאלו מה שאלת ומה ענה לך?
ענה הכומר בתחילה שהרמתי שתי אצבעות רמזתי כי שני מלכים בראו את עולמנו.
של היהודים, ושל הנוצרים. אך הוא הרים אצבע אחת, כאומר מלך אחד יש לעולם, והוא הקב"ה.
לאחר מכן הראתי כף יד פתוחה,רמזתי כי היהודים מפוזרים ומפורדים זה מזה כמו האצבעות, מי ברוסיה
ומי בגרמניה. אך הוא סגר את ידו והראה לי תמיד האצבעות מתחברות לכף היד. כך היהודים תמיד מחוברים
זה לזה אפילו הם מארצות שונות. ולסיום הרמתי יין אדום לאמור כי היהודים מלאים עברות כדם בצבע אדום.
אך הוא השיב שמלכם יעשה אותם לבנים כשלג לבן, הדומה לגבינה הלבנה.
רועה הצאן הגיע אל אחיו היהודים, ושם שרתה השמחה במלואה, מיד שנכנס רועה הצאן הס הושלך בבית הכנסת.
ניגש אליו הרב ושאלו אתה אליהו הנביא ? לא מה פתאום אני רועה הצאן שהרב מכירו מאז ומעולם.
אז איך ידעת את התשובות לשאלותיו הקשות של הכומר? התפלא הרב.
ובכן זה פשוט מאוד הסביר הרועה, אי אפשר להלחם עם איש שדה כמוני. בראשונה הרים הכומר את ידו והרים
שתי אצבעות להוציא לי שתי עיניים אני עניתי את שתי עיניך אוציא באצבע אחת. אחר כך הרים את ידו לתת
לי סטירה , ואני השבתי אם אתה בא ככה תקבל ממני אגרוף. כשראה הכומר שאינו יכול להכניעני רצה
להתפייס והוציא יין לעשות לחיים אף אני הבאתי גבינה לאכול...