"וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן את הכסף... ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר" (כג, טז)
"עפרן" – חסר ו' לפי שאמר הרבה ואפילו מעט לא עשה. שבתחילה אמר שיתן לאברהם את השדה והמערה חינם אין כסף אך בסוף ביקש סכום גדול מאוד עבורם, 400 שקל כסף.
ויש להבין מה משנה לו לעפרון אם התורה כתבה אותו בלי האות ו' והרי מה שמעניין אותו זה הכסף בלבד? הסביר הדרשן הירושלמי הרה"ג שבתי יודלביץ זצ"ל:
אבימלך נתן לאברהם אבינו אלף כסף וכתוב במדרש שאברהם שמר את הכסף לקבורת שרה ואם עפרון היה מתנהג ביושר ומתינות היה מקבל סכום זה עבור השדה, אך כיון שהיה בהול לממון קיבל רק 400 שקל כסף, יוצא שהפסיד 600. וזו הכוונה שחסר ו' לרמז ל-600 שהפסיד בגלל פזיזותו.      (תורת הפרשה)

"וה' ברך את אברהם בכל" (כד, א)
במידת ההסתפקות, שאם תיתן לאדם כל כסף וזהב שבעולם, אם אין לו מידת ההסתפקות הרי הוא תאב להשיג עוד ועוד ממון ולא די לו במה שיש לו. וכבר אמרו רבותינו ז"ל שאין אדם מת וחצי תאותו בידו, אבל מי שיש לו מידת ההסתפקות, מה שיש לו אם מעט ואם הרבה נקרא "כל" – והוא לא לוטש עיניו להשיג עוד ועוד. לכן עשיו שלא היתה בו מידה זו אמר "יש לי רב".            (אבני חן)

נאמנות אמיתית, היכן?
פעם הזדמן רבי ישראל מסלנט לפונדק כפרי, ראה בעל הפונדק יהודי הדור צורה והבין כי תלמיד חכם לפניו ושאלו: "שמא מר שוחט? יש לי בהמה וברצוני לשחוט אותה, וטורח הוא בשבילי לקחתה עד לעיר לבית השחיטה". "לא, אינני שוחט", השיב רבי ישראל.
לאחר זמן פנה רבי ישראל לפונדקאי וביקש ללוות ממנו רובל אחד. "כלום אני מכיר את כבודו? כיצד אוכל להלוות ללא עדים בשעה שאיני יודע מי אתה ומהיכן באת"?! התנצל הפונדקאי.
"ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, בממון איני נאמן עליך אפילו כדי רובל אחד, ואילו בשחיטה שכמה גופי תורה תלויים בה, הייתי נאמן עליך..."       (תורת הפרשה)